ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/37
 |
חתמו מינוי לעיתון
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דבר העורך מאת המקיסט  תמיד משמח לראות את המוטיבציה של ויקיפדים ליזום, לשפר ולקדם את ויקיפדיה ולעשות טוב עבור כולנו. בגיליון הנוכחי יש דגש רב על יוזמות ומיזמים, כולל פינה חדשה- "שווה ביקור", שתאיר זרקור על מיזמים במטרה שכמה שיותר ויקיפדים יכירו אותם ויצטרפו אליהם. אנצל את ההזדמנות להביע את הערכתי הרבה על היוזמות והמאמצים השונים שמקודמים כאן באופן שוטף- במיזמים, במזנון, בדפי מדיניות ומה לא. כן ירבו! נתראה כשוויקיפדיה העברית תהיה בעשור השלישי לקיומה.. וכמובן- מקווה שתהנו מקריאת הגיליון
סיפור עם ערך: גלוית מרב של כתיבת תוכן מאת קוונטום דוץ הסיפור הבא נופל בדיוק בחיתוך שבין שלושת העולמות שעליהם נשענים חיי בשנים האחרונות: מחקר אקדמי (קוונטום), כתיבת תוכן (דו"ץ), וכמובן ויקיפדיה (זה אני, קוונטום דוץ). יתכן שהוא ישמע לחלקכם מעט פולני, אך עדיין מדובר באנקדוטה חביבה ששווה לדעתי שיגוללו אותה. באפריל האחרון התחלתי את לימודי התואר השלישי שלי בכימיה תאורטית, במכון ויצמן למדע, וחודש לאחר מכן התחלתי לעבוד ככתב במכון דוידסון לחינוך מדעי (זו המשרה הרביעית שלי בעולם התוכן והתקשורת שבו אני נמצא כבר כעשור, עם הפסקות). במסגרת עבודתי אני מכין בעיקר כתבות בנושאי היסטוריה של המדע ואישים במדע, אך מכיוון שאני גם חובב גדול של פוליטיקה הצעתי לעורך האתר שאכין כתבה בנושא מדענים בפוליטיקה. מדענים בפוליטיקה לא היו לנו הרבה בארץ לאורך השנים ומסופקני שיהיו עוד, ככל שמדובר במדעי הטבע וגם בסיטואציה ההזויה שאנחנו נמצאים בה כבר מעל שלוש שנים. אולם עם החוקרים שכבר עשו את הקפיצה למים הצוננים והבוציים של הפוליטיקה הישראלית נמנה פרופ' אלכס לובוצקי, לשעבר ראש מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית ובשנה האחרונה חבר סגל אצלנו במכון. לובוצקי היה חבר הכנסת ה-14 (1996–1999) ולימים זכה בפרס ישראל למתמטיקה על תרומותיו בתחומי המתמטיקה הבדידה ותורת החבורות. בתחילת אוגוסט, לובוצקי אירח אותי במשרדו לשיחה מרתקת, ומלבד המטרה שלשמה התכנסנו, התעניין בתחומי המחקר שלי ושל המנחה שלי, שנוגעים לתחום בשם דינמיקה המילטונית. תוך כדי השיחה עלה שמה של חברת סגל קנדית-ישראלית, פרופ' יעל קרשון שמה, שלובוצקי ציין לחיוב ולשבח כמי שאולי נוכל לשתף עמה פעולה מבחינה מחקרית. רשמתי לפניי וע"פ המלצתו של לובוצקי תכננתי להיפגש עמה כדי לדון בתחומי המחקר המשותפים לנו. קאט לסיפור. לקריאת המשך הכתבה לחצו כאן
מיזם האבולוציה מאת איתמראשפר טוב, כמובן ש״יש מאין״ זאת רק מליצה פשטנית, שלא באמת מתארת את הדברים... כמו עם כל דבר, היה צורך בתהליך ממושך והדרגתי כדי שהמיזם יהפוך ממחשבה למציאות: גילגול הפעיל את כישורי הסקריפטינג המשובחים שלו כדי להפיק רשימה של ערכי אבולוציה שקיימים באנגלית אך חסרים אצלנו, רשימה נוספת של ערכים שפרק האבולוציה נעדר מהם, ורשימה שלישית של ערכים באנגלית שאצלנו הם רק קצרמרים. בשלב זה קראנו ליקירנו Danny-w, הבקי ברזי ויקיפדיה, כדי שיסביר לנו איך פותחים ומקדמים מיזם ויקיפדי, ויעזור לנו להתפקס על מטרות ודרכי פעולה. לאחר עוד כמה שבועות של ניסוחים והתלבטויות, העלינו לאוויר את מיזם האבולוציה של ויקיפדיה העברית. האבולוציה, כלומר התפתחות הדרגתית באמצעות ברירה טבעית, היא תהליך שנשמע כמעט קסום: כאשר נוצרים התנאים המתאימים היא פשוט מופיעה מעצמה, ומתחילה לייצר מבנים מורכבים ומשוכללים שמתאימים לסביבתם בצורה מיטבית - בלי שאף אחד ביקש ממנה לעשות זאת! היא מתרחשת לא רק בבעלי חיים, אלא גם בתחומים רעיוניים כמו אמנות, שפה, דתות ואמונות, ואפילו בתחומים חומריים כמו טכנולוגיה, ארכיטקטורה ואפילו מולקולות של חומר דומם. 163 שנה אחרי מוצא המינים, האבולוציה תופסת כיום חלק מרכזי כמעט בכל תחום מדעי, אך למרבה הצער מערכת החינוך בארץ כמעט לא עוסקת בה, מעט מאד מידע עליה זמין ברשת בעברית, ורוב הציבור מכיר אותה תחת הכותרת ״רק תאוריה״. לכן אנחנו מנצלים את הבמה המכובדת הזאת כדי להזמין את כולכם להצטרף למיזם, ולעזור בהשלמת המחסור החמור במידע נגיש בעברית על המנגנון המופלא הזה! אני שמח לדווח שבינתיים המיזם מתפתח כמו האבולוציה עצמה: לאט, אבל בטוח. רשומים אצלנו תשעה משתמשים, שעד עכשיו השלימו 15 ערכים חסרים, ארבעה פרקים שנעדרו מערכים קיימים, וקצרמר אחד שהפך לערך עשיר ורחב. אבל המלאכה עוד רבה! בטבלאות שלנו רשומים כרגע 71 ערכים חסרים, 24 פרקים חסרים ו-15 קצרמרים להרחבה, ואנחנו די בטוחים שיש עוד חוסרים שפספסנו, ולא מופיעים בטבלאות. אז.... בואו!! למי שרוצה עוד מידע - בדף המשתמש שלי תמצאו קישורים להרצאה שהעברתי במסגרת ״ויקיטוק״ על ויקיפדיה עצמה כאורגניזם שמתפתח באופן אבולוציוני, וגם לכמה סימולציות ממוחשבות שמדגימות כיצד, בהינתן התנאים המתאימים, מופיעה הברירה הטבעית, יש מאין, ומתחילה לבצע את פעולתה בחיוך דק. רוצים לתרום למיזם? מוזמנים להצטרף כאן שלוש הצעות לשיפור ויקיפדיה מאת כובש המלפפונים מי כתב את הערך? כשאני קורא ערך שהרשים אותי, אני תמיד ניגש לברר מיהו הכותב. אני בודק מיהו האיש שמרבית העריכות שצבועות ירוק בדף הגרסאות הקודמות הן שלו. עם זאת, אינדיקציה זו עלולה להיות מטעה בערכים נקראים במיוחד או כאלה שנכתבו על ידי כותבים רבים. אם מבקשים לאתר כותב של טקסט מסוים יש לעבור גרסה-גרסה עד שתימצא הגרסה שבה נכתב אותו קטע.
להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן
סודוקו סמוראי מאת אריה ענבר  |
עדכונים
שווה ביקור- מיזמים ויקיפדיים שמומלץ לבדוק
אל תהססו לקדם מיזמים ויוזמות בוויקיפדיה, כל שינוי גדול יכול להתחיל מיוזמה קטנה. למיזמים נוספים ראו ויקיפדיה: מיזמי ויקיפדיה. קרב אגרוף רוסיה-אוקראינה מאת קוונטום דוץ
כל מי שבעורקיו זורם דם רוסי או אוקראיני – אפילו עבדכם הנאמן, שאבותיו עלו לארץ לפני קרוב למאה שנה – לא היה יכול שלא להשתאות לשמע שמות של מקומות שמצלצלים מוכר מההיסטוריה, מעלילותיו המשעשעות של אוסטפ בנדר אותם גוללו אילף ופטרוב, או אולי מסיפורי טולסטוי, גוגול ופושקין. מאז ומתמיד הייתה מצויה אוקראינה על גלגוליה השונים בחרדות קיומיות: מדינה ללא גבולות טבעיים, מוקפת בעמים ולאומים בעלי כוונות חשודות... וכמובן כוחות צבאיים זניחים למדי לעומת צבא אדום חזק ועוצמתי שעורך מצעדי מלחמה מטילי-מורא בחוצות מוסקבה, בינות הכיכר האדומה והקרמלין כאילו השנה היא 1945 והיטלר התאבד במחבואו המבוצר ממש אתמול. _-_The_Noun_Project.svg) חרדות אלה מביא את הנצרים לנסיכות רוס-קייבן לרצות ולהשיב ימיהם כקדם, והנה מלחמה מדממת ואיומה נערכת מזה קרוב לשנה בין הדב הרוסי לבין הזמיר האוקראיני (כן, הזמיר הוא הציפור הלאומית של אוקראינה). בחודשים הראשונים של המלחמה, הטילה רוסיה אש וגופרית על שכנתה, הציפה את אירופה בפליטים וסופו של דבר, או תחילתו, במשבר גיאופוליטי חובק ארצות ויבשות. אך הנה, אוקראינה הקטנה (לא בהשוואה לישראל) לא השיבה חרבה ריקם והצליחה לשחרר חלק מהאדמות הכבושות במזרחה. האמנם תעשה את הבלתי יאומן? ומי ינצח, בעידן שבו מושג הניצחון לא ברור עד הסוף? יש רק דרך אחת לבדוק: קרב איגרוף. בהישמע הגונג יעמדו המתמודדות המרות משני צדי הזירה, עם המאמנים פוטין וזלנסקי אשר ינגבו בחמת זעם את הזיעה מקפליהן.
על חודו של קול: יש לנו מנצחת – רוסיה! אך במלחמה כמו במלחמה, יש רק מפסידים... בינתיים, נאחל למען שלום העולם ושלמותו שהמלחמה תסתיים בקרוב ונדע זמנים טובים יותר. הנתונים המוזכרים הינם נכון לאוקטובר 2022
תמונות חדשות מאת המקיסט
|
