ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אברהם שאג-צוובנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם שאג

הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בפריישטאט (Freistadt) שבאוסטריה. בגיל שלוש התייתם מאביו רבי יהודה ליב שאג, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. בהיותו בן עשר ידע חלק גדול מהש"ס[דרוש מקור]. טרם הגיעו לגיל מצוות נשלח לישיבתו של החת"ם סופר בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. רבו החת"ס הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק"[דרוש מקור].

שם המשפחה "שאג" נוצר לאחר שהרב יחזקאל לנדא הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא" לכתב סמיכה שהעניק לאביו, שנמנה עם תלמידיו.

רבנותו בהונגריה[עריכת קוד מקור]

בגיל 18 נשא לאישה את לאה, בתו של רבי אהרן הלוי שפיץ, שהיה אב"ד בעיר פרוסטיץ שבמורביה. האב נפטר בהיותו בן 48, ורבי מרדכי בנט, הרב של מדינת מורביה, גידל את היתומים. כשהגיעה הבת לפרקה ביקש את החת"ם סופר, שיבחר לו את התלמיד המצוין ביותר בישיבתו והוא הציע את רבי אברהם. כיוון שגם החתן וגם הכלה היו יתומים, החת"ם סופר עמד מצד החתן ור' מרדכי בנט עמד מצד הכלה, והחתן קיבל את משרת הרבנות של חמיו. לאחר 7 שנים, בטרם מלאו לו 25 שנה עבר לכהן כרב בשטלסדורף שבהונגריה, ופתח שם ישיבה. משטלסדורף עבר רבי אברהם לכהן כרב בקוברסדורף, אחת משבע הקהילות שבחבל בורגנלנד שבהונגריה. שם כיהן ברבנות במשך עשרים וחמש שנה.

כבר בשטלסדורף באו בחורים רבים ללמוד בישיבתו. מסופר כי היה עומד ומרצה שש שעות רצופות את שיעורו לפני תלמידיו, ואף לעת זקנותו כשגופו נחלש, היה מקפיד לומר את שיעורו בעמידה[1]. אחרי השיעור היה מגיע לאפיסת כוחות ממש, עד שלא יכול היה לעמוד על רגליו.

יחד עם רבני בהונגריה תמך חובת הפילוג מהנאולוגים, ולאחר מכן הצטרף לחרם נגד אלה שלא הסכימו לכך, קהילות הסטטוס קוו אנטה. במהלך הקרע ביהדות הונגריה דרש כינוס אספה מייצגת ומחה על יומרת מפלגת "שומרי הדת" ליטול תפקיד זה על עצמה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

ביום כ"ב אייר שנת ה'תרל"ג (1873), בהיותו בן 72, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. ב"המגיד" מפרשבורג מאותה שנה מסופר, כי בעיר באדן התאספו אלפי אנשים, ובתוכם רבני הקהילות, להפרד ממנו. מבין הנאספים נשמעו קולות בכי, אך הוא אמר להם: "בני ורעי האהובים, למה אתם בוכים, הלוא בן שבעים ושתיים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא וללחום מלחמת ה' נגד המהרסים. ה' הטוב חנן עמי, והוסיף לי על ימי שתי שנים. הלא גם פה צריך אני ואתם להיות מוכנים בכל יום אל הקול הקורא אלי ממרום, צו אל ביתך, ולך שוב אל מקורך".

יחד עמו עלה גם תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה אז אברך צעיר. בירושלים היה ממנהיגי המתנגדים להקמת בתי הספר החדשים ונגד הספרייה (לימים הספרייה הלאומית).

נפטר בירושלים בכ"ט באדר ה'תרל"ו, (1876), ונקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות בהר הזיתים. הוא ציווה שלא לכתוב על מצבתו שום תואר, מלבד שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל. גדולי ירושלים ספדו לו וחלקם אמרו שהיה בעל רוח הקודש.

מצבת רבי אברהם שאג בבית העלמין בהר הזיתים. לצידו קבור תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד

רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, הורה לא לערוך שום מסיבה של שמחה בירושלים עד שלושים יום לפטירתו. מסיבה, שנקבעה לחול המועד פסח, בוטלה בגלל אבלו.

בפנקס ה"חברא קדישא" הירושלמית רשום: "ונפטר על ידי סיבה, כי ביום עש"ק הסיקו את הבית לחמם, ובלילה התפללו מנין כנהוג. וגם הוא אכל סעודת לילה, ומחמת רוב החום בעת השינה נתעלף הוא וזוגתו. ולמחר בבקר באו בניו להתפלל, וצעקו לפתוח הדלת, ואין קול ואין עונה. והם פתחו הדלת, ומצאו שניהם כמתים. והביאו רופאים, היא נתרפאה, והוא שבק חיים לכל חי".

עם גדולי דורו[עריכת קוד מקור]

החת"ם סופר אמר עליו כי "עשרים פרסאות מסביב לפרשבורג אין ת"ח גדול כמותו, וצדיק כמותו - אין בכל המדינה"[דרוש מקור]. פעם אחת נפגש רבי אברהם עם החת"ם סופר וחותנו רבי עקיבא איגר. רבי עקיבא איגר שוחח איתו רגעים מספר, ואחר כך הפטיר לבעל החת"ם סופר: "רואה אני שאתה יודע במי להתפאר"[דרוש מקור].

בספר "חוט המשולש" של הגאון רבי שלמה סופר, נכד החת"ס כתוב:"...פעם אחת היה אצל זקני החת"ס תלמידו המובהק הגאון הגדול מו"ה אברהם שאג זצ"ל... עוד קודם שהיה רב בקהילה... ובאותה מסיבה היה גם גדול אחד. וכאשר הלך רבי אברהם, ליווהו החת"ס כברת דרך ארוכה, ויחר הדבר לגדול ההוא, ואמר: "כבוד כזה ראוי לאדם גדול, ואינו מכבוד החת"ס ומכבוד קהילתו לעשות כבוד כה רב לאברך הזה". כשמוע החת"ס דברים אלו קרא בחזרה לתלמידו הגר"א שאג ושאלו איזה עניין בגמרא... וכשמוע הגדול ההוא את לימודו שנה ואמר: "אכן כדין עשה החת"ס, שליווהו בכבוד כזה לו יאה ולו נאה"..."

לרבי אברהם שאג היו חמישה בנים ובנות: יהודה לייב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרון. נינו, אברהם-חיים שאג, הקרוי על שמו, כיהן כח"כ בכנסת הראשונה, ובנו תבנית:נזכור את כולם, היה חובש ב"מחלקת ההר" של הפלמ"ח ומנופלי מחלקת הל"ה. נינו של אברהם-חיים שאג הוא פרופסור חנן אשל. צאצא נוסף הוא הרב מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב אלעזר מנחם מן שך. נין נוסף של רבי אברהם שאג, היה עקיבא "דוצי" צוובנר, כוכב קבוצת הכדורגל מכבי חשמונאי ירושלים. בנו האמצעי יהונתן יונתי צוובנר נפל במלחמת יום הכפורים ובנו הצעיר עוזי צוובנר שימש כיו"ר המכביה העולמית ה-16 (2001) וה-17 (2005).

  • אהל אברהם- שו"ת, ירושלים, תרמ"א
  • אהל אברהם על מסכת חולין, הוצאת הרב ולדמן, תשנ"א
  • דרשות הרא"ש, ירושלים תרס"ד
  • חידושי רבינו אברהם שאג, ג' כרכים, נדפס מחדש בהוצאת מכון זכרון אהרן, ירושלים תשע"ג

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ כמוזכר בהקדמת בנו רבי יששכר בער לשו"ת אהל אברהם, שיצא לאור בירושלים


תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אברהם שאג-צוובנר על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:רבנים אוסטרים קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים * קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:תלמידי החת"ם סופר