ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מינסק מזובייצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מינסק מזובייצקי
Mińsk Mazowiecki
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
מחוז מינסק מזובייצקי
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 37,808 (2006)
קואורדינטות 52°11′N 21°34′E / 52.183°N 21.567°E / 52.183; 21.567
http://www.minsk-maz.pl

מינסק מזובייצקיפולנית: ‏Mińsk Mazowiecki?‏; נודעה בעבר בשם נובומינסק, בפולנית: Nowomińsk) היא עיר מחוז בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור]

היישוב נזכר לראשונה במאה ה-14, ובשנת 1421 הוענקו לו זכויות עיר.

בחלוקת פולין בשנת 1795 נכללה העיר בתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובשנת 1815 נכללה בשטח פולין הקונגרסאית. בשנת 1866 חוברה העיר למסילת הברזל.

היישוב מהווה מרכז של נפה שכוללת 13 מועצות אזוריות: מינסק מזובייצקי, סולייובק, חלינוב, מרוזי, דבה ויליקיה, צ'גלוב, שייניצה, סטניסלאבוב, קאלושין, דוברה, לאטוביץ' ויאקובוב.

יהודי מינסק מזובייצקי[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חסידות נובומינסק

בסביבות שנת ה'תרל"ג קבע רבי יעקב פרלוב (הראשון) את מושבו בעיירה, והקים בה את חצרו שהתפרסמה כחסידות נובומינסק. בשנת ה'תרנ"ו הקים בעיר ישיבה שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל[1], בראשה העמיד את בנו הגדול רבי אלתר ישראל שמעון, הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולמדו בה כ-200 תלמידים. עם פטירתו של רבי יעקב בשנת תרס"ב ירש את כסאו בנו רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב שהנהיג את החסידות בעיר עד לחורף ה'תרע"ה - אז נמלט מהעיר לוורשה עקב חששו ממעצר כבן ערובה.

בין רבני העיר היו רבי אריה מרדכי רבינוביץ (בן רבי יהושע אשר רבינוביץ) שעלה לארץ ישראל בשנת תרל"ד, ורבי יחיאל מיכל רבינוביץ מקונסטנטין ישן.

בית הקברות היהודי במינסק מזובייצקי.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-4,000 יהודים, קרוב למחצית תושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]

ב-13 בספטמבר 1939 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו החלו בביצוע מעשי שוד והתעללות ביהודיה, תוך חטיפתם לעבודות כפייה. בתקופה הראשונה לכיבוש נמלטו מהעיר יהודים רבים מזרחה אל ברית המועצות, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים ממערב פולין.

ב-25 באוקטובר 1940 רוכזו 5,246 יהודי העיר בגטו קטן שהוקם בשטח עירוני הרוס בה, בו צוו לענוד סימן היכר. בגטו פשטו עד מהרה מגיפות, והחלה להתארגן בו מחתרת יהודית, בראשות אשר גרבובניק.

ב-21 באוגוסט 1942 פשטו על הגטו שבעיר שוטרים גרמנים, פולנים, ליטאים, לטבים ואוקראינים, ושילחו כ-3,500 מיושביו למחנה ההשמדה טרבלינקה, תוך רצח כ-1,000 יהודים נוספים במהלך האקציה, והוצאה להורג של חברי היודנרט המקומי. 13 מיושבי הגטו שהצליחו להימלט ליערות הסביבה הקימו שם קבוצה פרזטיזנית.

כ-370 יהודים שהושארו בעיר לעבודות כפייה נכלאו בבניין מגודר, אליו הובאו בהמשך יהודים נוספים. חלק מהיהודים הועברו לדוברה. בסלקציה שערכו הגרמנים במקום בסוף נובמבר 1942 העבירו כ-100 יהודים לקאלושין, ורצחו 218 יהודים בבית העלמין היהודי המקומי. כ-300 היהודים שנותרו במבנה נרצחו ב-10 בינואר 1943, תוך שגילו התנגדות לגרמנים. 104 יהודים שהושארו במפעל בעיר נרצחו ב-5 ביוני 1943.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

קטגוריה:מזוביה: ערים קטגוריה:מזוביה: עיירות יהודיות קטגוריה:גטאות בפולין קטגוריה:אתרי מרידות יהודים בשואה

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה.