ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי נתן דוד רבינוביץ (פרצובה)
רבי נתן דוד רבינוביץ מפרצובה (ה'תרכ"ו, 1866 - ז' בשבט ה'תר"צ, 1930) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר פרצ'ב (פארציווא), שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן, ליהודי הקדוש מפשיסחה.
חסידיו ראו בו בעל מופת, והוא היווה דמות להערצה לרבים. היה מתנגד חריף לציונות.[1]
היה אמיד, ומצוואתו (שנדפסה לראשונה בשנת 1930 בוורשה), עולה כי השאיר ליורשיו נכסים חומריים בעלי ערך רב. הוא נהג אורח חיים מפואר, על פי "דרך המלכות" שהתווה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ביקר במעיינות המרפא בקרלסבד ובמרינבד, והיה מופיע שם בלבוש משי מיוחד. דרך זו באה לידי ביטוי גם בהידור במצוות, בהן השקיע כסף רב.
דברי תורתו הודפסו על ידי נכדיו הרב יוסף יצחק רבינוביץ והרב ד"ר נתן דוד רבינוביץ,[2] בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". בספר מצויות דרשות שנאמרו על ידיו לפרשיות השבוע, ושהושארו עד אז בכתב ידו. ספר זה שימש את מנדל פייקאז' במחקריו על תנועת החסידות בפולין, והוגדר על ידיו כ"תעודה מאירת עיניים, להכרת דיוקנה הרוחני-השמרני-קיצוני של החסידות בפולין, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20".[3] במחקריו אלו, רואה פייקאז' ברבי נתן דוד מודל לגישת ההתנגדות החריפה לציונות ששררה בקרב חלק מאדמו"רי פולין בתקופה זאת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
היה בנם הבכור של רחל לביאה, בתו של הרב יהושוע מאוסטורובה, ורבי יצחק יעקב רבינוביץ מייסד חסידות ביאלא, נקרא על שם סבו, אבי אביו, רבי נתן דוד משידלובצא Szydlowiec. נישא ללאה רייזל, בתו של רבי יחיאל יעקב מקוזניץ, איתה הוליד שתי בנות (אסתר ופייגה) ובן - רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ שהיה אדמו"ר בלברטוב. לאחר פטירתה נישא בשנית ליוטה, בתו של רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב, איתה הוליד שבעה ילדים, בהם רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ שהיה האדמו"ר של חסידות מונקאטש לאחר האדמו"ר חיים אלעזר שפירא.
בהוראת אביו למד רבי נתן דוד את מקצוע המילה, ובמשך חייו מל אלפי תינוקות. עוד בחיי אביו כיהן כאדמו"ר, בתחילה בפרצ'ב ואחר כך בשדליץ, אשר במכתביו הקפיד לכנותה "שידליץ" ביו"ד, על מנת שלא תצא מתחת ידו המילה שד. עם פטירת אביו (בכ"ג באדר ה'תרס"ה) דבקו בו אלפים מחסידי ביאלא,,[4] חסידות שמנתה בזמנו קרוב ל-5,000 בתי אב.[5]
בז' בשבט ה'תר"ץ הוא נפטר ונקבר בשדליץ. בה' באלול ה'תשל"ז העלה בנו, רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, את ארונו לישראל, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
בשבט התשע"ה הוכנס ספר-תורה לחברון, על שמו ועל-פי צוואתו, בהשתדלות צאצאיו.[6]
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי נתן דוד רבינוביץ על ציר הזמן |
|---|
 |
משנתו[עריכת קוד מקור]
יחסו לציונות[עריכת קוד מקור]
כעולה מתוך דרשותיו של רבי נתן דוד, החסידות והציונות, הן שתי גישות קוטביות בפתרונות שהן מציעות לקיומו של היהודי בגלות. לדברי רבי נתן דוד הרעיון הציוני מוטעה, שכן הוא מושתת על הטבע הגשמי, לעומת הממשות האמיתית האימננטית, הנסתרת מעיניו הגשמיות של האדם. הדרשות נישאו בתקופת העלייה השלישית, שנבעה ממניעים אידאולוגיים בעיקר, והעלייה הרביעית שמניעיה היו כלכליים בעיקר,[7] רבי נתן דוד תקף בדרשותיו את שני המניעים כאחד. לפי תפיסתו של רבי נתן דוד, הגאולה אינה אירוע חד פעמי, אלא תהליך ארוך ומתמשך, ולגלות עצמה יש תפקיד חשוב בו של היטהרות ותיקון, ולכן אין מקום להתארגנויות של עליות המוניות לארץ ישראל, אלא יש דווקא להישאר בגלות. לאלו אשר פנו לעלות לארץ ישראל בגלל מצוקה כלכלית אמר רבי נתן דוד: "...הדעת הכוזבת שנתהוותה בעוונותינו הרבים שרוצים לברוח לפאלעסטינה, באומרם:...אין...פרנסה ואין...עבודה...מוטב ניסע לפאלעסטינה ונעבוד...ונאכל ונשתה. והאנשים האלו...רק רוצים להיטיב לגופם וגלות השכינה אינה עולה על רעיונם... (והם) מעכבים עוד את הגאולה".[8] יחד עם זאת אהב מאוד את ארץ ישראל ולפני מותו ציווה לקנות מכספו חלקת קרקע בחברון ולבנות עליה בית מדרש.[9]
דמות ה"צדיק"[עריכת קוד מקור]
לשיטתו של רבי נתן דוד הצדיק הוא מרכז האומה: "ישראל בגלות אינם כצאן ללא רועה, אלא א-לוהים העמיד להם צדיקי אמת שיורו להם את המעשה אשר יעשון, ובאמרי פיהם יעמידו כל כושל".[10] האדמו"ר מפרצובה, כאדמו"רים מחסידות פשיסחה ואדמו"רים נוספים, השתמש בדברי המשנה: "המחובר לטהור - טהור",[11] כדי להבהיר שההכרה בקדושתם של הצדיקים ובסמכותם היא חובה על כל אדם מישראל, ושעצם ההתקשרות לצדיק יש בה כוח מטהר.
לא רק בעניינים רוחניים הצדיק הוא הרועה, אלא גם בנושאים גשמיים כגון בבעיות הפרנסה. רבי נתן דוד תולה את מצוקות הפרנסה, בכך שבדורות קודמים הייתה אמונת הצדיקים איתנה, ואילו בימיו, רחוקים מאמונה, ועל כן מתקפחת הפרנסה.
לדבריו של רבי נתן דוד מפרצובה, ישראל בגלות נתונים במלחמה כנגד כוחות הרע והטומאה, ובמלחמה כמו במלחמה, החיילים צריכים להיות מאוחדים ונתונים למרותו של המפקד - הצדיק.[12]
ילדיו[עריכת קוד מקור]
מאשתו הראשונה
- אסתר אשת רבי אברהם יעקב מדרוהוביטש.
- פייגא אשת רבי אהרן פרלוב מסטולין וורשה.
- רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב ממלא מקומו.
מאשתו השנייה
- חוה אשת רבי ירחמיאל ישראל יוסף דנציגר בן רבי יצחק מנדל מאלכסנדר.
- דבורה אשת רב יעקב לנדוי
- רב אלעזר בצלאל יוסף רבינוביץ
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ממונקאטש.
- פסקה אשת רב וולף פרידמן
- לייבו רבינוביץ
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ד"ר מנדל פייקאז', ההנהגה החסידית - סמכות ואמונת צדיקים, באספקלריית ספרותה של החסידות, הוצאת ביאליק, ירושלים, ה'תשנ"ט
- עץ היוחסין של האדמו"ר מפארציווא זצ"ל - מתוך ספר ואלה הדברים שנאמרו לדוד - דברי תורתו של האדמו"ר מפרצובה על ידי נכדו הרב נתן דוד רבינוביץ Rabbi Dr. Nosson Dovid Rabinowich.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ פייקאז', ההנהגה החסידית - סמכות ואמונת צדיקים, באספקלריית ספרותה של החסידות.
- ^ כתב היד היה בידיו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ונמסר על ידיו לאחייניו.
- ^ פייקאז', ההנהגה החסידית - סמכות ואמונת צדיקים, באספקלריית ספרותה של החסידות, עמוד 323.
- ^ שלום חיים פרוש, מעיני הישועה, תשמ"א.
- ^ מאיר איידלבוים, לתולדות חסידות ביאלה, סיני (ס"ג), תשכ"ח.
- ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/292023
- ^ יש לזכור כי דרשותיו של האדמו"ר מפרצובה נאמרו בשנים 1900–1927 שהיו תקופת מלחמת העולם הראשונה והשנים שלפניה ולאחריה
- ^ ואלה הדברים שנאמרו לדוד (עמוד קצ"ב), ירושלים, 1983.
- ^ צוואת הרבי מפארציווא, סעיף ו'.
- ^ צוואת הרבי מפארציווא, עמוד פ"ב-פ"ג.
- ^ משנה מסכת כלים, פרק י"ב, משנה ב'.
- ^ ואלה הדברים אשר נאמרו לדוד (עמוד קע"ב) ירושלים, 1983.
| הקודם: רבי יצחק יעקב רבינוביץ |
האדמו"ר מביאלא | הבא: רבי יחיאל יהושע רבינוביץ |
קטגוריה:אדמו"רי ביאלא קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות סגולה קטגוריה:רבנים פולנים נתן קטגוריה:מוהלים