חסידות אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר אברהם מנחם דנציגר במהלך טיש

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בעיירה אלכסנדר בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.

ההיסטוריה של חסידות אלכסנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל ה"עקדת יצחק" מאלכסנדר עם בניו במרינבד

שורשיה של חסידות אלכסנדר בחסידות וורקא. תלמידם וממלא מקומם של רבי יצחק מוורקא ורבי מנחם מנדל מוורקא היה רבי דב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו בשנת תרל"ו התמנה רבי יחיאל דנציגר לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, תלמידם של רבי יצחק מוורקא ושל רבי יעקב לורברבוים מליסא, שכיהן באדמו"רות בין רבי יצחק מוורקא לבין בנו רבי מנדל מוורקא. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).

הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות

את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.

רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1924. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".

אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בבית החסידים הגדול בלודז'.

לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי יצחק מנחם דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, צמחה החסידות במהירות, והייתה לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתקופה זו הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. דברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר ספריו אבדו בשואה.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי הרבנים מאלכסנדר

לאחר השואה שבה נרצחו רוב חסידי אלכסנדר ובהם רוב צאצאי האדמו"רים, הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה טיברג, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל העקדת יצחק באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין.[דרוש מקור] מתוך סמליות של המשכיות השושלת שינה רבי יהודה משה את שם משפחתו לדנציגר. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג 1973.

רבי יהודה משה דנציגר חיבר את ספר שאלות ותשובות חשבה לטובה, וכן ספרים על התורה ועל הש"ס שכונסו בספר אמונת משה, וכן חיבר את ספרים "קדושת יצחק", "נחלת צבי" ועוד. אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות עד פטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.

עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר השביעי לשושלת האדמו"רים של חסידות אלכסנדר, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י.  

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של חסידי אלכסנדר במודיעין עילית

חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות בעולם. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים כוללי אברכים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה[1] ובתי מדרש; וכן בתי כנסת בירושלים, מודיעין עילית, אנטוורפן, בורו פארק, לייקווד, מונסי ולונדון.

בבני ברק נקראו רחובות בשם "אדמו"רי אלכסנדר" ו"ישמח ישראל", ובביתר עילית רחוב "ישמח ישראל".

חסידות אלכסנדר בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנים לאחר פטירתו של רבי יהודה משה דנציגר (טיברג) מאלכסנדר פרשה קבוצה של חסידים מהחסידות והכתירה לאדמו"ר את הרב יחיאל מנחם זינגר מאלכסנדר ארצות הברית, בנו של הרב יעקב פייבל, בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר - חתנו של האדמו"ר בעל "תפארת שמואל". כיום ממלא את מקומו כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית בנו הרב יוסף זינגר. בית מדרשו בשכונת בורו פארק בניו יורק, וכמו כן יש לו בית כנסת בבני ברק. אחיו הרב אברהם ברוך זינגר מכונה "האדמו"ר מאלכסנדר וורקא" ומכהן כראש ישיבת אלכסנדר בארצות הברית.

ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית.

ספרות עיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישמח ישראל - הוא הספר הידוע ביותר והנלמד ביותר. רוב הספר נכתב בידי האדמו"ר ירחמיאל, ומקצתו בידי מקורבו הרב מנשה פריימן שאף חיבר עליו פירוש. הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'. הספר התקבל גם בחצרות חסידיות אחרות[2]
  • תפארת שמואל על התנ"ך
  • עקידת יצחק - תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם. ספרייתו של הרבי בפולין שבה היו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומים בכתב יד, אבדה בשואה. לאחר השואה, ליקט האדמו"ר רבי יהודה משה מפי החסידים את דברי התורה ששמעו מרבי יצחק מנחם, והוציא לאור את הספר
  • אמונת משה - ספרו של האדמו"ר רבי יהודה משה
  • אמרי מנחם - ספרו של האדמו"ר רבי אברהם מנחם
  • מאמרים ואגרות ספר שיחותיו של ה'אמרי מנחם' על חינוך שנאמרו במשך שנות הנהגתו לאברכים ובחורים ויצא לאור בחייו על ידי הרב שמחה בונם והרב יהודה משה מקובר
  • דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר[3]
  • אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים
  • אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
  • ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
  • 'איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם. הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק

ספרי תיעוד וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל". נכתב על ידי הרב מנשה פריימן - ראש ישיבת אלכסנדר בפולין.
  • עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה. מאת הרב עזריאל זמלונג.
  • תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר לדורותיהם, מאת הרב לייביש מקובר.
  • זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר, בה חווה המחבר את ימי נערותו.
  • רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק", ותיאור כללי של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם. מאת הרב יהודה מקובר, ראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק.
  • תולדות ה'ישמח ישראל' - סיפורים בחשיפה ראשונה, ומסמכים נדירים, מאת הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד.
  • צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה", מאת הרב יהודה משה מקובר.
  • קונטרס זיכרון דברים - סיפורים ואמרות ששמע המחבר, ישעיה יעקב שאהן, מפי ה'אמרי מנחם', בשלוש השנים בהן שימש אותו.
  • מספד דמעה - לקט נבחר של כל קטעי העיתונות שנכתבו לאחר הסתלקותו של בעל ה"אמרי מנחם" מאלכסנדר, יצא לאור בפורמט אלבומי על ידי הרב יהודה משה מקובר והרב אברהם דוד גוטמן.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
  • כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
  • פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
  • בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
  • כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * עמותת הישיבה באתר גיידסטאר
  2. ^ מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
  3. ^ חלקו הראשון של הספר מתייחס לנושאים המוסכמים על כל זרמי החסידות, וחלקו השני מיועד לחסידי אלכסנדר בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]