חסידות אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות אלכסנדר
AlexanderRebbe-620x439.jpg
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם יהדות אורתודוקסית
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד אלכסנדר לודז' עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1875
מייסד יחיאל דנציגר האדמו"ר הזקן
דמויות מרכזיות ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר הישמח ישראל
שמואל צבי דנציגר התפארת שמואל
יצחק מנחם דנציגר העקידת יצחק
יהודה משה דנציגר האמונת משה
אברהם מנחם דנציגר האמרי מנחם
אדמו"ר ישראל צבי יאיר דנציגר
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
רעיונות עיקריים ריבוי אהבת רֵעים
מאפיינים סלידה מהתערבות בפוליטיקה, ומהשפעות חיצוניות
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, ניו יורק, בריטניה, בלגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, והחסידות לא שבה למעמדה ההיסטורי בכמות לאחריה.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. החסידות מונה היום מאות משפחות רובן הגדול בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל ה"עקדת יצחק" עם בניו במרינבד
הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות

חסידות אלכסנדר בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחא לרבם, אבל לא ארכו ימיו ונפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי יצחק מוורקא, הוא העמיד את הדרך של חסידי וורקא להרבות באהבת רעים ולהקפיד על מדת האמת וסלידה משקר באופן של אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מכונה 'הרבי הזקן' מוורקא. לאחר פטירתו עבר ההנהגה לגדול התלמידים רבי שרגא פייבל מגריצא היה גם תלמיד מובהק של רבי יעקב לורברבוים מליסא בעל הנתיבות המשפט, ולאחר פטירתו התמנה רבי מנחם מנדל מוורקא בנו של רבי יצחק מוורקא למנהיג העדה, הוא היה מפורסם לצדיק נסתר והיה מכונה הרבי "השתקן" וגם הירבה בנשיאות עול הכלל בעניינים בציבורים ובפדיון שבויים, מכונה 'הרבי הצעיר' מוורקא. בפטירתו עלה לכהן רבי דב בעריש מביאלה, השפיע פרנסה בהרחבה להחסידים, עד כדי כך ששבע שנות הנהגתו מכונה "שבע שנות השובע", ערך שולחן בכל יום, מקצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".

לאחר פטירתו בשנת תרל"ו הוכתר רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, גר אז בעיר פילץ ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).

את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך. רבי יעקב אריה מראדזמין אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1923. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".

מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.

אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בשטיבל הגדול בלודז'.

לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.

החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד חסידות גור). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות מאות שטיבל'עך בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור[1], בנושאים כדוגמת מינוי רבנים ושוחטים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. בתחילה לא השתייכה החסידות לאף מפלגה בקרב יהדות פולין[2], ובבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית. בשנת 1937 היא הצביע בבחירות המקומיות ביחד עם אגודת ישראל[3]. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר לודז', שהייתה המרכז התעשייתי של פולין ובה שכנה קהילה יהודית גדולה. בתקופת המנדט הבריטי עלו מקצת מחסידי אלכסנדר לארץ ישראל, והקימו מרכזים קטנים של החסידות בתל אביב, בחיפה ברחובות וישיבת "ישמח ישראל" בירושלים.

חידוש החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי הצדיקים מאלכסנדר שבפולין

במהלך השואה הוכתה החסידות מכה קשה. מרבית החסידים ואיתם האדמו"ר העקידת יצחק וצאצאיו נספו במהלכה. בקיץ תש"ז (1947) הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה דנציגר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל ה'עקדת יצחק', באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג 1973. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.

אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות ל"ב שנים עד פטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.

עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בכל רחבי תבל, וגם הוקמו ונבנו כמה וכמה שטיבל'עך חדשים בארה"ק ובגולה.

החסידות כהיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החסידים ד'אלכסנדר במודיעין עילית

חסידות אלכסנדר מונה מאות משפחות ברחבי תבל. אבל היא לא שבה למעמדה המרכזי לפני השואה. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים כוללי אברכים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה[4] ובתי מדרש; תחת מרכז חסידי אלכסנדר.

וכן בתי כנסת בירושלים, מודיעין עילית, עמנואל, ביתר עילית, אנטוורפן, בורו פארק, לייקווד, מונסי, גולדרס גרין וסטמפורד היל שבלונדון, וציריך. הרחוב בבני ברק בה שוכן מבנה הישיבות נקרא בשם "אדמו"רי אלכסנדר".

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד דוב טאוב - רבה של דאבראז'ינסק מחבר ספר "בנין דוד"
  • הרב מאיר דן פלוצקי - מחבר הספר "כלי חמדה"
  • הרב ישראל ניסן קופערשטוך - מחבר ספר "שו"ת עני בן פחמא"
  • הרב עזריאל חיים זאמלונג - רבה של אשעצק מחבר ספר עשר זכיות ועשר נפלאות
  • הרב מנשה פריימאן - מסדר הספה"ק "ישמח ישראל" ומו"ל ספר תיעוד "תפארת ישראל"
  • הרב שמחה אויבערבוים - מגדולי החסידים לפני השואה
  • הרב ישראל יעקב טאפאלא - רבה של סאדובנה
  • יעקב פראגער - מלחין החצר בפולין
  • געציל זיידא - מלחין החצר לפני השואה
  • הרב יהודה לייבוש מקובר - מגדולי החסידים לאחר השואה. מחבר ספר תיעוד "תפארת רבותינו"
  • הרב נח גד וינטרויב - הו"ל ספר בישישים חכמה ועוד קרוב למאה ספרים
  • הרב משה בוים - זקן החסידים. אביו קלמן היה ראש הקהל בפשיסחה. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה-וורקא
  • הרב משה לנציצקי - ראש הישיבה גדולה "אמרי מנחם"
  • הרב יהודה מקובר - מלחין החצר בארץ ישראל ומגדולי החסידים
  • ירחמיאל מושקוביץ - משב"ק ה"אמרי מנחם" והאדמו"ר הנוכחי
  • יעקב גוטרמן - ראש עיריית מודיעין עילית

אלכסנדר בורו פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ד פרשו כמה חסידים והכתירו את הרב יחיאל מנחם זינגר בנו של הרב יעקב פייבל, בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר חתנו של בעל "תפארת שמואל" כאדמו"ר מאלכסנדר בורו פארק. נפטר בשנת תשמ"ט ובמקומו מילא בנו, הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. יש לו בתי כנסת בבני ברק ובאשדוד, וישיבה כלל חסידי בבורו פארק "תפארת שמואל".

אדמור"י אלכסנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:שושלת אדמור"י אלכסנדר

ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי אדמו"רי אלכסנדר.

ספרות עיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר[5],
  • אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
  • ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
  • איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק.

ספרי תיעוד וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יהודה משה דנציגר, קדושת יצחק, ירושלים תשי"ג
  • עזריאל זמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה
  • לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר
  • זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר
  • אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ ישמח ישראל - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת תשס"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר.
  • אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
  • כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
  • פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
  • בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
  • כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות אלכסנדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא שנמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי. ראו: הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956
  2. ^ נח זבולוני, ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל", דבר 6.10.1988
  3. ^ בציריך ובכנסיה הגדולה, הצופה, 20 באוגוסט 1937
  4. ^ * עמותת הישיבה באתר גיידסטאר
  5. ^ חלקו הראשון של הספר מתייחס לחסידות בכללותה וחלקו השני מיועד בעיקר לחסידי אלכסנדר.