ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מגפה

"השפעת הספרדית" בין השנים 1918–1919 גרמה לשיעורי תמותה דרמטיים ברחבי העולם.

מגפה, או פַּנְדֶּמְיָה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

הגדרה ושלבים

ארגון הבריאות העולמי הגדיר דירוג בעל שישה שלבים שמתארים את תהליך התפשטותו של וירוס האינפלואנזה מכמה מקרי הדבקות אצל בני אדם ועד למגפה. בנוסף לכך הוא הוסיף שתי תקופות נוספות. הווירוס מתחיל לתקוף מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואז מגיעים לשלב שבו הווירוס מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר ומסתיים כמגפה כאשר הווירוס החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם. חשוב לציין שמחלה אינה מגפה, כיוון שהמגפה נפוצה, גורמת למוות של אנשים רבים ומתפשטת במהירות. למשל, סרטן גורם למספר גדול של מקרי מוות אך לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת. להלן השלבים:

• שלב ראשון - השלב לפני שבו עדיין לא דווח הדבקות של בני אדם על ידי חיות.
• שלב שני - דיווח על הדבקות של בני אדם על ידי חיית מחמד או על ידי בעלי חיים בטבע ולכן יש חשש פוטנציאלי להתפרצות מגפה.
• שלב שלישי - מחלה שהווירוס שלה עבר בנייה מחדש (Reassortment) ומסוגלת לעבור בין בעלי חיים או בין בעלי חיים לבני אדם, גרמה למקרים מתפשטים או להתפשטויות של המחלה באזורים מסוימים אך עדיין לא הצליחה לעבור בין אדם לאדם ברמה מספיקה כדי לגרום להתפשטות בחברה.
• שלב רביעי - העברה של המחלה מבן אדם לבן אדם אחר של מחלה שעברה בנייה מחדשה הנמצאת בבעלי חיים או בבעלי חיים ובבני אדם ברמה שתוכל לגרום להתפשטות מתמשכת בקהילה כבר אומת.
• שלב חמישי - אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמה קהילתית בשתי מדינות או יותר באחד מהאזורים המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי.
• שלב שישי - בנוסף לקריטריון שהוגדר בשלב 5, אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמת הקהילה במדינה נוספת אחת לפחות באזור אחר שהוגדר על פי ארגון הבריאות.
• תקופת השיא האבוד - שלבי המגפה ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים צנחה מתחת לרמות השיא.
• התקופה אחרי המגפה - רמות האקטיביות של הנגיף חזרה לרמות הנצפות של הנגיף בזמן הרגיל ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים.

התגוננות

ההתגוננות מפני מגפות נעשית ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת, כמו חיסונים, וכן מנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. המדינה עוסקת גם בהעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מפני מגיפות, וכן חוקרת את מוצאן (חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות). במקרים מסוימים, היא אף נוקטת בענישה, למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. מדינות אף מיידעות אחת את השנייה על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפות.

מגפות נוכחיות

• נגיף ה-HIV והאיידס -

מקורו של נגיף ה-HIV הוא באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו-1972. איידס נחשב כרגע למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה-HIV בין נשים בהיריון בדרום אפריקה עמד על 29.1%. העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והדבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההדבקות במספר מדינות אפריקאיות שממנות ומעודדות תוכניות חינוך לאומיות. שיעור ההדבקות עולה מחדש באסיה ובאמריקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי להגיע ל-90 - 100 מיליון עד שנת 2025.

מגפות נודעות

• המלחמה הפלופונזית, 430 לפנה"ס: דבר הביא ככל הנראה למות רבע מהלוחמים האתונאים ורבע מהאוכלוסייה האזרחית.
• המגפה של יוסטיניאנוס: החלה בשנת 541 והיא המקרה המתועד הראשון של מגפת דבר. החלה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול. בשיאה גרמה למותם של עשרת אלפים מתושבי העיר מדי יום, ובסך הכול הביאה למות 40% מתושבי העיר.
• מגפת הדבר באמאוס - בשנת 639 פרצה מגפת דבר בקנה מידה רחב בעיר אמאוס ניקופוליס, פרק זמן קצר לאחר כיבושה בידי האימפריה המוסלמית בהנהגת שושלת הראשידון. המגפה גרמה למספר רב של נספים בקרב הצבא האסלאמי והתושבים המקומיים והאטה את התפשטותה של ח'ליפות ראשידון.
• "המוות השחור", במאה ה-14. מגפת דבר שהחלה באסיה, והגיעה לים התיכון ולמערב אירופה בשנת 1348. במשך שש שנים גרמה למותם של 20 מיליון מבני אירופה, שהם רבע מכלל האוכלוסייה (חצי מהאוכלוסייה במקומות שנפגעו במיוחד).
• מגפות כולרה -
  • המגפה הראשונה, בשנים 1816–1824: המגפה החלה בבנגל, התפשטה בכל הודו בשנת 1820, ובהמשך הגיעה עד סין והים הכספי.
  • המגפה השנייה, בשנים 1829–1851: הגיעה לאירופה ואחר כך לניו יורק בשנת 1832, וכעבור שנתיים הגיעה לחוף המערבי של ארצות הברית.
  • המגפה השלישית, בשנים 1852–1860: פגעה בעיקר ברוסיה, עם יותר ממיליון קורבנות.
  • המגפה הרביעית, בשנים 1863–1875: התפשטה בעיקר באירופה ובאפריקה.
  • המגפה השישית, בשנים 1899–1923: בעלת השפעה זניחה על אירופה, בזכות שיפור בבריאות הציבור, אך פגעה קשות ברוסיה.
  • המגפה השביעית החלה באינדונזיה בשנת 1961, הגיעה לבנגלדש ב-1963, להודו ב-1964 ולברית המועצות ב-1966.
• השפעת הספרדית, בשנים 1918–1919. החלה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים נפרדים: ברסט, בוסטון ופריטאון, והתפשטה בכל העולם. בתוך שישה חודשים גרמה למותם של 25 מיליון איש. על-פי ההערכות, 17 מיליון מתו בהודו, 500,000 בארצות הברית ו-200,000 בבריטניה. המגפה נעלמה 18 חודשים לאחר שהחלה ומעריכים שקטלה 50 עד 100 מיליון איש.
• מגפת האיידס, משנת 1981 ואילך: למגפה תפוצה גלובלית, ובמרבית המדינות אין סימן של ירידה בתפוצה. מעריכים כי נכון ל-2004 למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV וכ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס.

מגפות בתנ"ך

בספר שמואל א', פרק ד', הרץ מבשר לעלי על תוצאות המלחמה "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוהים נלקחה" במקרה זה הכוונה היא להרג המוני, מכת מוות.

דאגות למגפות עתידיות

חסינות לאנטיביוטיקה

מיקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה, יכולים לתרום להתפרצות מחדש של מחלה שנמצאת כרגע תחת שליטה. למשל, מקרי שחפת עמידה לטיפול היעיל הרגיל בשחפת מהווים גורם דאגה גדול למומחים בבריאות. מדי שנה, כמעט חצי מיליון מקרי שחפת חדשים עמידים בפני מספר תרופות (Multidrug-resistant tuberculosis - MDR-TB) מדווחים מסביב לעולם. לסין והודו יש את השיעור הגבוה ביותר של שחפת העמיד בפני תרופות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח על כמעט 50 מיליון איש בכל העולם שנדבקו ב-MDR-TB, כאשר כ-79% מהמקרים מדובר בחסינות לשלוש אנטיביוטיקות או יותר.

סארס

בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956–2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה וחדה כמחלה חדשה, מסוכנת להדבקות, למרות שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת על ידי קורונוירוס (Coronavirus) שמכונה בשם SARS-CoV. מעשים מהירים נעשו על ידי ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי למשל, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של המחלה ובסופו של דבר שברו את שרשרת ההעברה של המחלה, מה שעזר בהבאת המגפה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת. היא יכולה להופיע מחדש.

אבולה

המחלה שזוהתה לראשונה בזאיר ובסודאן ב-1976, היא מחלה נגיפית שגורמת לדימומים. למחלה עוד אין חיסון נגד הנגיף שגורם לה. כל שנתיים-שלוש בממוצע רואים התפרצות חדשה של המחלה באפריקה. כאשר שיעור הנדבקים נע בין עשרות למאות, ושיעור התמותה עומד על 50% - 90%. תקופת הדגירה תהיה לכל היותר 21 יום והמגפה תחשב כנעצרה אם אחרי שתי תקופות דגירה (42 יום) לא יאובחנו מקרים חדשים.

מלחמות ביולוגיות

ב-1346, הגופות של הלוחמים המונגוליים שמתו ממגפה נזרקו מעל החומות של (besieged Crimean city of Kaffa, now Theodosia). אחרי מצור ממושך, שבמהלכו הצבא המונגולי תחת ג'אני ביג (Jani Beg) סבל ממחלה, הם הזניקו את הגופות של האנשים שנדבקו מעל החומות של העיר להדביק את התושבים. היו השערות שהמעשה הזה היה הסיבה להבאת המוות השחור לאירופה והתפשטותו בה.

האוכלוסייה האינדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן על ידי המגע עם מחלות פטאליות. לעומת זאת, ישנו רק מסמך אחד של מקרה של מלחמת חיידקים, שמערבת את הקצין הבריטי ג'יפרי אהמירסט (Jeffrey Amherst) והקצין השווייצרי-בריטי הקולונל הנרי בוקה (Henry Bouquet), שהתגובה המשותפת שלהם הייתה שימוש ברעיון של מתן שמיכות המזוהמות בחיידק אבעבועת רוח לאינדיאנים כחלק מתאונה הידועה בשם המרד של פוטיאק (Pontiac's Rebellion), שהתרחשה במהלך המצור על פורט פייט (Fort Pitt) בשנת 1763, בתקופה מאוחרת של המלחמה האינדיאנית-צרפתית. עדיין לא ברור אם הניסיון שלהם הצליח או לא. אבעבועת רוח אחרי מרד פונטיאק הניבה 400,000–500,000 (יכול להיות אפילו עד 1.5 מיליון אינדיאנים).

במהלך המלחמה הסינו-יפנית (1937–1945), יחידה 731 בצבא הקיסרי היפני ביצעה ניסויים בבני אדם על אלפי אנשים, רובם סיניים. במצע הצבאי שלהם הצבא היפני השתמש בסוגים שונים של נשק ביולוגי על חיילים ואזרחים סיניים. פרעושי מגפה, בגדים מזוהמים, אספקה מזוהמת ששמו אותם בתוך טילים. הכולרה, אנתרקס ודבר שנגרמו בעקבות מעשים אלי גבו את חייהם של כ-400,000 אזרחים סיניים.

ביהדות

בהלכה

בזמן מגפה, יש להקל לאבלים ברחיצה, ואפילו לאונן.

יש אומרים, שבשעת מגפה אין נוהגים כלל דיני אבלות. אחר שחלפה המגפה, אלו שבתוך שלושים יום לקבורת מתיהם, צריכים להתאבל.

ראו גם

• אבולה
• לוחמה ביולוגית
• כולרה
• איידס
• המוות השחור
• שיתוק ילדים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מגפה בוויקישיתוף

• נועה מנהיים, המוות מתחיל מבפנים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2013
• ליאור פרידמן, 60 שנה לפני שפעת החזירים תקפה את ישראל מגפת הפוליו. זיכרונות משעת חירום, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
• מיטל יסעור בית-אור, במקרה של מגפה בישראל: מישהו יטפל בכם?, באתר ynet, 12 בדצמבר 2010
• Americapox: The Missing Plague - הסבר על התנאים הדרושים להתפתחות של מגפות בראייה היסטורית (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

* קטגוריה:מחלות קטגוריה:אפידמיולוגיה קטגוריה:בריאות הציבור קטגוריה:רפואה קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית