ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יצחק נפחא
רבי יצחק נפחא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.
היה חבר בבית מדרשו של רבי יוחנן, והרבה מאמרים אמר בשמו. תלמידיו החשובים של ר' יוחנן, רב אמי ורב אסי, היו יושבים לפני ר' יצחק. כבר בימי ר' יוחנן הגיע למעלה גבוהה בתורה, ופעם כשחלק על ר' יוחנן באגדה, אמר ריש לקיש: "טובים דברי נפחא מדברי בר נפחא" (ר' יוחנן נקרא בתלמוד לעיתים בשם "בר נפחא"). רבים מחכמי ארץ ישראל למדו איתו הלכה ואגדה ומסרו מאמרים בשמו.
ר' יצחק ירד מארץ ישראל לבבל ובא בקשר עם ראשי חכמיה. החכמים שאיתם התרועע הרבה היו רב לוי (גם הוא בעל אגדה ידוע) ורב נחמן, רבי אבהו, ורבי חנינא בר פפי[1]. בנו היה רבי יוחנן בן רבי יצחק נפחא[2].
ר' יצחק היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו. החשיב מאוד את האגדה, כי סבר שהיא מחזקת את מוראל העם ומעודדת את רוחו שלא להתייאש בגלל העוני והסבל ששררו באותו הדור. לעומת זאת, על הזנחת בני דורו את ההלכה ונטייתם הגוברת לאגדה היה אומר: "לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד. ועכשיו כשאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה".
את העניות ששררה בימיו בארץ ישראל הוא מתאר: על הדורות הללו נאמר "ואכלת את עשב השדה"[3], שאדם משכים על שדהו ואוכלה עד שהיא עשב[4] - ביטוי לכך שהאדם אינו יכול לחכות עד שהתבואה תבשיל.
על פי אחד המקורות, יש המזהים כי היה אדם נוסף שנקרא בשם "רבי יצחק נפחא", מתקופת התנאים.
מאגדותיו[עריכת קוד מקור]
ר' יצחק היה בעל הלכה ובעל אגדה כאחד. פעם ישבו לפניו רב אמי ורב אסי. אחד אמר "יאמר מר הלכה" ואחד אמר "יאמר מר אגדה". התחיל לאמר הלכה - אחד לא הניח לו, התחיל לאמר אגדה ואחד לא הניח לו. אמר להם: "אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לאדם שיש לו שתי נשים – אחת ילדה ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, וזקנה מלקטת לו שחורות – נמצא קירח מכאן ומכאן[5].
ממאמריו[עריכת קוד מקור]
- "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין"[6].
- "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"[7].
מקום קברו[עריכת קוד מקור]
אודות מקום קבורתו מופיע בספר הגלגולים[8]: "חוץ לטבריה, כנגד כותל הצפוני של החומה - וקרוב אליו, יש שם כמו שנים או שלשה כוכין, ואומרים כי הם קברי צדיקים, ואיני זוכר מה שאומרים העולם. ונלע"ד שאומרים שרבי יצחק נפחא אחד מהם, והודה לי מורי שהם קברי צדיקים. ונלע"ד שאמר לי, שהוא כמו שאומרים בני אדם".
תנא בשם זה[עריכת קוד מקור]
בתלמוד מופיעה ברייתא ובה מחלוקת תנאים על תחילת היווצרות העולם[9]; בברייתא זו נחלקו רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, דעת "חכמים" וכן "רבי יצחק נפחא". יש (ובהם רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, מבעלי התוספות) המקבלים גרסה זו ומסיקים מכך שהוזכר עם תנאים נוספים שהיה תנא בשם זה[10], אך יש הסוברים כי המילה "נפחא" השתרבבה בטעות ואין לגרוס אותה בדברי התלמוד, ומשכך אין ראיה לקיומו של תנא בשם זה[11]. דברי רבי יצחק (נפחא) בברייתא זו הם: ”אבן ירה הקדוש ברוך הוא בים, ממנו נשתת העולם, שנאמר[12] 'עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ'”[9].
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, התומך בזיהוי תנא בשם זה, מציין מקום נוסף בו מוזכר חכם בשם "רבי יצחק נפחא"[13], והוא משער כי הוא אותו התנא הנזכר בברייתא על תחילת היווצרות העולם[14]. בנוסף הוא מציין למדרש אבכיר[15] בו מצוטטת אמרה מרבי יוחנן בן "רבי יצחק נפחא" בעניין מעשה יוסף ואשת פוטיפר, והוא מניח בספק אם חכם זה היה תנא או אמורא[16].
זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור]
לשיטת רש"י "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".[17] וכן מופיע רב יצחק נפחא בירושלמי בשם "רבי יצחק בן טבלאי" או בשם "רבי יצחק" סתם[18].
לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".[17]
כינויו "נפחא"[עריכת קוד מקור]
כינויו "נפחא" מופיע לעיתים קרובות בתלמוד הבבלי, אך אינו מופיע כלל בתלמוד הירושלמי. הכינוי מעיד על מקצועו, נפח[19].
ביאור חסידי לשמו מופיע אצל רבי ישראל דב בער מווילעדניק[20], לפיו "יצחק" הוא בבחינת גבורות, שהוא כנגד עניין השופר, ו"נפחא" הוא משום ש"מאן דנפח מתוכו נפח" - ש"מתוכו ומעצמות אלוקותו נופח הארת תקיעת שופר בכל אחד מישראל".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב אהרן הימן, "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יצחק נפחא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 802-800, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז, עמוד ב'
- ^ ראה אודותיו במשה יהודה בלוי (עורך), "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יצחק נפחא", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים רס"ז, באתר היברובוקס.
- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק י"ח.
- ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה י'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח', עמוד א'.
- ^ הקדמה ל"ז.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ד, עמוד ב'.
- ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, ערכי תנאים ואמוראים, ערך "רבי יצחק נפחא" (הראשון), ניו יורק תשנ"ד, עמ' תרנ"ד. וראה עוד רבי יעקב צבי יולס, בית ועד לחכמים, אות י', ערך "יצחק נפחא", קרקוב תרמ"ד, דף ל"ו, טור ד', שגורס ומסיק כך אך לבסוף מסתייג מההוכחה.
- ^ רבי מנחם חורי (מחכמי ג'רבא באמצע שנות ה'ת"ק), שערי ניחומים, יומא, דף נ"ד, עמוד ב', ד"ה רבי יצחק, נתיבות תשמ"ח, עמ' קע"ב; רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, דקדוקי סופרים, יומא, על דף נ"ד עמוד ב', הע' ב', מינכן תרל"ב, דף ע"ו, עמוד ב', וראה שם שמילה זו אינה מופיעה בכתבי יד ברלין ואוקספורד ובעין יעקב.
- ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ו'.
- ^ תוספתא, עירובין, פרק ה', הלכה ו', וכך הוא גם מצוין בצד גיליון התוספתא המצוי לפנינו מנוסחאות כתב יד. גרסאות אחרות ("אור הגנוז" - גרסאות על פי כתב יד מסוף האלף החמישי שהודפס בשנת תר"כ בתוך ש"ס וינה, וכן גרסת הגאון מווילנה) גורסים "בן נפחא", וכך מצוטטת ברייתא זו בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ע"ב, עמוד ב'.
- ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, ערכי תנאים ואמוראים, ערך "רבי יצחק נפחא" (השני), ניו יורק תשנ"ד, עמ' תרנ"ה-תרנ"ו.
- ^ מדרש זה לא שרד עד לימינו.
- ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, ערכי תנאים ואמוראים, ערך "רבי יצחק נפחא" (השני), ניו יורק תשנ"ד, עמ' תרנ"ה (האמרה מצוטטת במלואה בערך "רבי יוחנן ב"ר יצחק נפחא", ניו יורק תשנ"ד, עמ' רס"ז). וראה עוד בערך רבי יוחנן בפרק כינויו "בר נפחא".
- ^ 1 2 בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.
- ^ רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, ערך "ר' יצחק נפחא", חלק ב', ירושלים תשכ"ד, עמ' 800. ראה עוד שם.
- ^ ראה בהקדמת בנו של רבי יוסף יעב"ץ בספרו של אביו חסדי ה', ירושלים תרצ"ד, עמ' י': "ואם הייתי סנדלר או נפח... להיות יצחק נפחא מנפח בענייני העולם"; רבי משה הלוי שפירא, מוסר השם (הודפס בתוך "הספר הזכרון"), מאמר החכמה והאמונות, ד"ה והתימה, לבוב תר"י, דף צ"ה, עמוד ב'; רבי יעקב צבי יולס, בית ועד לחכמים, ערך יצחק, אות מ"ג (יצחק בר אחא), קרקוב תרמ"ד, דף ל"ח; הרב משה לייטר, "היחס שבין ר"ג ורבי יהושע", בתוך: סיני, כרך נ"ב, ירושלים תשכ"ג, עמ' נ"ו; רבי חיים פנחס שיינברג, דרך אמונה ובטחון, ירושלים תשמ"ג, עמ' ק"ו.
- ^ רבי ישראל דב בער מווילעדניק, שארית ישראל, שער הזמנים, ראש השנה, עמ' צ"א.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יצחק נפחא על ציר הזמן |
|---|
 |
קטגוריה:הדור השני לאמוראי ארץ ישראל
קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל
קטגוריה:טבריה: קברים ובתי קברות
קטגוריה:אישים הקבורים בהר מירון