ולנטין סילבסטרוב
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1937 (בן 86) קייב, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ברית המועצות, אוקראינה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי |
| סוגה |
סימפוניה, מוזיקה קלאסית עכשווית, piano music |
| שפה מועדפת |
אוקראינית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
ECM |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ולנטין וסיליוביץ' סילבסטרוב (באוקראינית:Валенти́н Васи́льович Сильве́стров, נולד ב-30 בספטמבר 1937) הוא מלחין ופסנתרן אוקראיני, בתחום המוזיקה הקלאסית העכשווית.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולנטין סילבסטרוב נולד ב-1937 בקייב, אז בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, חלק מברית המועצות. הוא קיבל שיעורים פרטיים למוזיקה החל מגיל חמש עשרה. בנוסף למב לבד לנגן בפסנתר ובין 1958-1955במקביל ללימודי הנדסת בניין למד בבית ספר ערב למוזיקה בעירו. בשנים 1964-1958 למד באקדמיה למוזיקה בקייב כתלמיד של בוריס ליאטושינסקי (הלחנה) ולבקו רבוצקי (הרמוניה וקונטרפונקט). באותה תקופה הוא לימד באולפן למוזיקה בקייב. בין השנים 2022-1970 פעל כמלחין פרילנסר בקייב. הוא נמלט מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית בפברואר 1922. מאז הוא חי בברלין.
סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהרבה מיצירותיו סגנונו המוזיקלי מוגדר כנאוקלאסי או כפוסטמודרניסטי. הוא משתמש בטכניקות טונליות ומודליות תוך יצירת שילוב ייחודי ועדין של מרקמים דרמטיים ורגשיים, תכונות שלדבריו הולכים אחרת לאיבוד במוזיקה המשכילה העכשווית. לדבריו "אינני כותב מוזיקה חדשה. המוזיקה שלי היא תגובה והד למה שהיה כבר קיים". ב-1974 הוציא סילבסטרוב את עצמו מאור הזרקורים אחרי שהופעלו עליו לחצים להתיישר עם כללי הריאליזם הסוציאליסטי ולהתנצל על אי השתתפותו בכנס של המלחינים כאות מחאה נגד הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968. באותן שנים התחיל להסתייג מסגנונו המודרניסטי הקודם. ב-1977 הוא הלחין את המחזור Тихі Пісні ("שירים שקטים") שנועד להיות מבוצע במסגרת פרטית. מאוחר יותר, אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות, הוא התחיל להלחין יצירות רוחניות ודתיות בהשראת המוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית הרוסית והאוקראינית. את דחייתו את טכניקות האוונגרד שאב סילבסטרוב מזמן לימודיו באקדמיה למוזיקה בקייב. כשהציג לליאטוזינסקי אחצ מיצירותיו הרדיקליות, כאשר המורה שאל אותו אם מוצא חן בעיניו הוא השיב שכן, אך כפי שתוודה לימים "השאלה נותרה עמוק בנשמתו". עם יצירותיו נמנה גם מחזור המנגינות לכינור ופסנתר "Мелодії Миттєвостей" (מנגינות של רגעים), שבע יצירות הכוללות 22 חלקים שמנוגנות ברצף ונמשכות שבעים דקות. לדברי המלחין מנגינות אלה הן על הגבול בין "נוכחות והעלמות". סילבסטרוב הושפע גם על ידי רגשי הפטריוטיות האוקראינית, כמו ביצירה המקהלתית "דיפטיך". היא מבוססת על מילות השיר Заповіт ("צוואה") שכתב טאראס שבצ'נקו ב-1845 שיש לו מעמד לאומי מיוחד באוקראינה והיא הוקדשה ב-2014 לזיכרונו של סרהי ניגויאן, ארמני-אוקראיני שנפל באותה שנה במהומות ברחוב הרושבסקי והנחשב לקרבן הראשון של אירועי יברומאידאן שהובילו לשינוי שלטוני במדינה.
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירות לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 9 סימפוניות
- 1963 - הסימפוניה מס.1 (גרסה חדשה ב-1974)
- 1965 - סימפוניה מס.2 לחליל, תופים, פסנתר ותזמורת מיתרים
- 1966 - סימפוניה מס.3 "אסכטופוניה"
- 1976 - סימפוניה מס.4 לכלי נשיפה ממתכת ומיתרים
- 1982 - סימפוניה מס.5
- 1995-1994 - סימפוניה מס.6
- 2003-2002 - סימפוניה מס. 7
- 2013-2012 - סימפוניה מס.8
- 2019 - סימפוניה מס.9
- 1964 - פתיחה קלאסית
- 1965 - מונודיה לפסנתר ותזמורת
- 1968 - פואמה לתזמורת לזכרו של בוריס ליאטושינסקי
- פואמות לפסנתר ותזמורת
- 1984 - פוסטלודיום לפסנתר ותזמורת
- 1991-1990 - Widmung (הקדשה), סימפוניה לכינור ולתזמורת
- 1992 - מטאמוזיקה - פואמה סימפונית לפסנתר ולתזמורת
יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלוש סונאטות לפסנתר
- יצירות לפסנתר
- 1960 - סונטינה לפסנתר (גרסה חדשה - 1965)
- 1961 - "טריאדה" לפסנתר
יצירות לכינור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1981 - פוסט לודיום לכינור סולו
יצירות לוויולה או צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - לקרימוזה - לוויולה (או צ'לו) סולו
מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלוש רביעיות למיתרים
- 1961 - רביעייה קטנה (Quartetto Piccolo) למיתרים
- 1974 - רביעיית מיתרים מס.1
- 1988 - רביעיית מיתרים מס. 2
- 2011 - רביעיית מיתרים מס.3
- 1961 - חמישייה עם פסנתר
- 1977 - "מוזיקת קיטש" - מחזור חמישה קטעים לפסנתר
- 1962 - שלישייה לחליל, חצוצרה וסלסטה
- 1964 - "מיסתריום" לחליל אלטו ושש קבוצות כלי הקשה
- 1965 - "ספקטרום" לתזמורת קאמרית
- 1971-1969 - "דרמה" לכינור, צ'לו ופסנתר
- "מדיטציה" לצ'לו ולפסנתר
- 1978-1977 - "מוזיקת יער" לפי גנאדי אייגי לקרן, סופרן ופסנתר
- 1982 - פוסטלודיום לצ'לו ולפסנתר
- 1997-1996 השליח - לסינתסייזר, פסנתר ותזמורת מיתרים
- 1999 - אפיטף לפסנתר ולתזמורת מיתרים
- 1999 - אפיטף ל.ב. לוויולה (או צ'לו) ופסנתר
- 2000 - "סרנדת סתיו " לתזמורת קאמרית
מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנטטות
- Ode to the Nightingale 1983 - " אודה לזמיר" - קנטטה על טקסט מאת ג'ון קיטס לסופרן ולתזמורת קטנה
- רקוויאמים
- 1999-1997 - רקוויאם ללריסה - למקהלה ולתזמורת
- 2000 - רקוויאם
- 2001 - המננון
- שירים
- 1987-1985 - סימפוניה Exegi Monumentum לבריטון ולתזמורת - לפי פושקין ("הקמתי לי גלעד")
- 2008 - חמישה שירים ליטורגיים למקהלת SATB (קולות סופרן, מצוסופרן, טנור, בריטון) - בכורה עולמית באירלנד ב-24 בספטמבר 2009
- 2014 - תפילה עבור אוקראינה
סילבסטרוב הקליט 10 אלבומים בבית ההקלטות ECM[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולנטין סילבסטרוב, ברשת החברתית פייסבוק
ולנטין סילבסטרוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
ולנטין סילבסטרוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ולנטין סילבסטרוב, באתר ספוטיפיי
ולנטין סילבסטרוב, באתר AllMusic (באנגלית)
ולנטין סילבסטרוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ולנטין סילבסטרוב, באתר Discogs (באנגלית)
ולנטין סילבסטרוב, באתר Songkick (באנגלית)
ולנטין סילבסטרוב, באתר בנדקמפ
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
