ונוסטיאנו קאראנסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונוסטיאנו קאראנסה

חוסה ונוסטיאנו קאראנסה גרסהספרדית: José Venustiano Carranza Garza, נהגה: [benusˈtjano kaˈransa]‏; 29 בדצמבר 1859 - 21 במאי 1920) היה פוליטיקאי מקסיקני, ממנהיגיה העיקריים של המהפכה המקסיקנית. הביס את משטרו האנטי-מהפכני של ויקטוריאנו ורטה והביא לקץ השלטון הצבאי במדינה. הוא שלט בפועל במדינה בין השנים 19151917 כשהוא מאחד סביבו את הכוחות המהפכניים המפולגים. הביא לכינון חוקת 1917 של מקסיקו ונבחר כנשיא מקסיקו ה-37 בבחירות שהתקיימו באותה שנה. הוא נרצח בידי מתנקש זמן מה לאחר תום כהונתו כנשיא, ב-1920.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910 תמך קאראנסה במרד של פרנסיסקו מדרו שהוצג בסן לואיס פוטוסי ועיקרו, ביטול הבחירות והדחת הקאודייו פורפיריו דיאס. לאחר השלמת השלב הראשון במהפכה המקסיקנית מינה מדרו את קאראנסה למושל מדינת קואווילה שבה התגורר.

לאחר רצח פרנסיסקו מדרו ב-1913 ותפיסת השלטון במדינה בידי ויקטוריאנו ורטה, נוצר במקסיקו אי-שקט שנבע מכך שרעיונות המהפכה עדיין פעפעו בקרב הציבור הרחב. קאראנסה הכין תוכנית מגירה פוליטית להדחת ורטה וכינון חוקה למדינה. לאחר שאיבד ורטה את תמיכתה של ארצות הברית, ניצלו המהפכנים את חולשתו והתאחדו בראשות קאראנסה. הצטרפו אליו למהפכה המחודשת מנהיגים בולטים של המהפכה כמו פנצ'ו וייה, אמיליאנו ספאטה, אלווארו אוברגון והגנרל פבלו גונסאלס (אנ'). לאחר שורה של קרבות מפתח שבהן נחל כישלון, התפטר ורטה מהשלטון. מחליפו הזמני היה פרנסיסקו קרבחאל, אף הוא כקאראנסה עורך דין בהכשרתו, שפיקח על העברה מסודרת במידת האפשר של השלטון.

למוד מניסיון העבר פירק קאראנסה את המנגנון הצבאי הקיים, ירושה מימי פורפיריו דיאס, והתמקד בגיבוש ממשלה רחבה שתאחד את כל הכוחות המהפכניים ותציג תוכנית לרפורמות כלכליות וחברתיות לשנים הקרובות. הוא הבין שזו הדרך לזכות בהכרה בינלאומית בממשלו, ושרק כך יוכל לתבוע את שמירת הריבונות של מקסיקו. ב-1916 שלח את הגנרל גונסאלס לחסל את המהפכן המורד אמיליאנו ספאטה שנופף בהצעה רדיקלית לרפורמה אגררית שהעניקה לו תמיכה רחבה באוכלוסייה, המרדף אחריו הסתיים רק 3 שנים לאחר מכן בחיסולו של ספאטה.

קאראנסה הצליח להעביר את החוקה החדשה שיזם והיא הייתה לחוקת מקסיקו מאז. למרות זאת, בחר קאראנסה השמרן יחסית שלא ליישם אלמנטים מהפכניים מסוימים שהיו כלולים בחוקה, כמו הלאמת חברות זרות, רפורמה אגררית כללית, ודיכוי של הכנסייה הקתולית במדינה.

לאחר תום הקדנציה שלו בשנת 1920, לא היה יכול לפי החוקה להתמודד בשנית לנשיאות. הוא סבר שלא ניתן להשלים את הרפורמות ולהסדיר את המשך השלטון האזרחי הדמוקרטי במדינה בתקופה קצרה של ארבע שנים, ולכן ניסה לכפות את מועמדותו של פוליטיקאי אזרחי עלום-שם כמעט, איגנסיו בונייאס (אנ'), לנשיאות המדינה.

החלטתו לא הייתה מקובלת על הגנרלים של המהפכה, שהחלו סמוך לבחירות לתכנן את החלפת השלטון במדינה. התוכנית של אגואה פרייטה (אנ') תוכננה בידי אלווארו אוברגון שהפסיד בבחירות וחבריו, טענות שעסקו באופן רשמי בסכסוך בין הממשלה הפדרלית לממשלה המקומית של סונורה על השליטה במים, הובילו למרד שסחף אליו שלושה רבעים מכוחות צבא מקסיקו שהתקדמו לעבר הבירה מקסיקו סיטי. בינתיים נרצח קאראנסה ומחוללי המהפכה תפסו את השלטון.

הם העבירו בקונגרס את מינויו של אדולפו דה לה ורטה כנשיאה הזמני של מקסיקו והכריזו על בחירות חדשות בסוף השנה, בהן נבחר אוברגון כנשיאה ה-39 של מקסיקו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשי פרקים בתולדות מקסיקו (אסופה), תרגם מספרדית: נחום מגד, מקסיקו 1985. עמ' 167–170

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונוסטיאנו קאראנסה בוויקישיתוף


הקודם:
פרנסיסקו קרבחאל
Flag of Mexico.svg נשיא מקסיקו

19141917 מפקד המהפכה של מקסיקו
19171920 נשיא מקסיקו

הבא:
אדולפו דה לה ורטה