וריטאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וריטאס
Veritas
פסל וריטאס מחוץ לבית המשפט העליון של קנדה
פסל וריטאס מחוץ לבית המשפט העליון של קנדה
תפקיד אלת האמת
תרבות מיתולוגיה רומית עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים אלתיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב סטורן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים וירטוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"האמת יוצאת מהבאר" – ציור של אדואר דבא-פונסאן (אנ') מ-1898
"האמת יוצאת מהבאר מצוידת בשוט שלה כדי להלקות את האנושות" (אנ') – ציור של ז'אן-לאון ז'רום מ-1896

במיתולוגיה הרומית, וריטאס (לטינית: אמת) היא אלת האמת. בתו של האל סטורן ואמו של וירטוס – אל האומץ והעוצמה הצבאית. לעיתים היא נחשבת דווקא לבתו של יופיטר,[1][2] המכונה על ידי היוונים זאוס, או ליצירה של פרומתאוס.[א] מקובל לספר שהאלה הסתתרה בתחתית באר קדושה.[ב][4] היא מתוארת גם כבתולה לבושה בלבן וגם בתור "האמת העירומה" המחזיקה מראת יד.[5][6][7] אלת האמת במיתולוגיה היוונית היא אלתיאה (ἀλήθεια).

"וריטאס" היה אף השם שניתן למעלה הרומית של כנות, שנחשבה לאחת המעלות העיקריות של כל רומאי טוב.

בתרבות המערבית המילה משמשת גם כמוטו. "Veritas" היא המוטו של כמה אוניברסיטאות, שהבולטת בהן היא אוניברסיטת הארוורד, ומופיעה כחלק מהמוטו של מספר אוניברסיטאות נוספות, בהן אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (לה המוטו "Veritas vos liberabit"), אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת אינדיאנה ("Lux et Veritas" – אור ואמת), ורבות נוספות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וריטאס בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי משל איזפוס מס' 530, יום אחד החליט פרומתאוס לפסל את האמת. במהלך עבודתו נענה לקריאתו של יופיטר. בזמן שהלך, שולייתו "הונאה" החל לפסל פסל זהה, אך אזל לו החומר עבור הרגליים. כשחזר אדונו, נדהם פרומתאוס מהדמיון בין הפסלים ורצה לקבל קרדיט על שניהם. הוא הכניס אותם לתנור ולאחר שהוציאם, החדיר להם חיים. האמת פסעה בהליכות מדודות, בעוד תאומה הלא-גמור נותר תקוע במקומו. אותו זיוף זכה לשם "שקר" – ואכן אין לו רגליים.[3]
  2. ^ מקורו של תיאור זה ככל הנראה בתרגום שכיח של פתגם שטבע הפילוסוף דמוקריטוס: "אודות האמת איננו יודעים דבר, שכן האמת בבאר". למעשה, תרגום מילולי יותר של "ἐν βύθῳ" הוא "במצולות" במקום "בבאר".[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו האודה האולימפית 10 של פינדארוס.
  2. ^ Macey, Samuel L. (2010). Patriarchs of Time: Dualism in Saturn-Cronus, Father Time, the Watchmaker God, and Father Christmas. University of Georgia Press. pp. 34–36. ISBN 9780820337975. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ משל איזפוס מספר 530 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Diogenes Laertius. Lives of Eminent Philosophers. IX, 72. Perseus Project, Tufts University. Of truth we know nothing, for truth is in a well.
  5. ^ Mercatante, Anthony S. (1988). The Facts on File Encyclopedia of World Mythology and Legend. Facts on File. p. 654. ISBN 0-8160-1049-8.
  6. ^ Warner, Marina (1985). Monuments and Maidens: The Allegory of the Female Form. Berkeley: University of California Press. p. 315. ISBN 0520227336.
  7. ^ Goscilo, Helena (1 ביוני 2010). "The Mirror in Art: Vanitas, Veritas, and Vision". Studies in 20th & 21st Century Literature. 34 (2): 282–319. doi:10.4148/2334-4415.1733. נבדק ב-2018-09-26. {{cite journal}}: (עזרה)