וורמס

וורמס
Worms
	סמל וורמס
	גני הייזלהוף
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	ריינלנד-פפאלץ
שטח	108.73 קמ"ר
גובה	86 מטרים
תאריך נטישה	1789
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	82,102 (נכון ל־31 בדצמבר 2015)
קואורדינטות	49°37′55″N 8°21′55″E / 49.631944444444°N 8.3652777777778°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.worms.de
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני וורמס

ערך זה עוסק בעיר בגרמניה. אם התכוונתם לסדרת משחקי מחשב, ראו וורמס (סדרת משחקים).

ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין. בעיר 82,212 תושבים נכון לשנת 2006.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הרומאים הייתה העיר מאחז צבאי אסטרטגי על הדרך הראשית שמובילה לנהר הריין, ולימים - עיר מסחר משגשגת. בשנת 14 אחר הספירה נכבשה על ידי המצביא דרוסוס. את שרידי העיר הרומאית שפיתח דרוסוס ניתן לראות עד היום במבני הרחוב הרומאי, בפורום, ובשרידי המקדש לאל יופיטר. בימי-הביניים הייתה לעיר קיסרית חופשית, ומאז ימי קארל הגדול שימשה לעיתים כעיר מושבו של הקיסר ועמדה במרכזם של אירועים היסטוריים חשובים. כבר במאה ה-14 מנתה העיר 20,000 תושבים (הרבה יותר מבפרנקפורט).

וורמס היא אחת הערים הגרמניות המוזכרות עוד בשירת הניבלונגים, מהיצירות המוקדמות ביותר בספרות הגרמנית, שנכתבה בסביבות המאה ה-13. פעמיים במהלך ההיסטוריה, נהרסה העיר כמעט לחלוטין. בשנת 1789 נהרסה העיר בעת כיבושה על ידי כוחות הצבא הצרפתי; העיר הייתה בשליטת צרפת עד שנת 1816. בפעם השנייה נחרבה העיר בשנת 1945 בהפצצות אוויריות של חיל האוויר הבריטי, לקראת תום מלחמת העולם השנייה.

ההיסטוריה היהודית של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהדות וורמס

לקהילה היהודית בעיר היסטוריה מפוארת בימי הביניים, ופעלו בה בין השאר ר' יצחק סגן לויה, רש"י, אלעזר מוורמס ויאיר חיים בכרך. ביחד עם שפייר ומיינץ (מגנצא) הרכיבה וורמס את שלוש הקהילות היהודיות הגדולות שלאורך הריין, שנודעו בראשי התיבות שו"ם. בשנת 1096, זמן מסעות הצלב, אירעו בעיר מאורעות הדמים שכונו גזירות תתנ"ו, שבמהלכם אולצו היהודים להתנצר או למות.

בעקבות אותם מאורעות דמים, חיבר ר' מנחם ברבי מכיר את הקינה "אבל אעורר", שייחודה בכך שיש בה איזכור מדויק של התאריך, שנת תתנ"ו.

ר' אליהו לואנץ בעל שם טוב, מייסד "מחנה הנסתרים" שימש בה כראש ישיבה.