זאב ברלינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב ברלינסקי
Zeevberlinski.jpg
זאב ברלינסקי מתוך הסרט "יהיה טוב סלומוניקו" (1975)
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 30 בנובמבר 1911
מקום לידה פולין
תאריך פטירה 28 בינואר 1990 (בגיל 78)
מקום פטירה ישראל
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זאב ברלינסקי, משמאל, ומרדכי בן זאב במערכון "קליטת עלייה" בתיאטרון סמבטיון, 1956

זאב ברלינסקי (30 בנובמבר 1911 - 28 בינואר 1990) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

ברלינסקי נולד בלודז' שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1924. בארץ למד משחק אצל צבי רפאל ואצל הבמאי יצחק משה דניאל. בשנת 1925 נסע לברלין, שם למד משחק בבית הספר הדרמטי הממשלתי אצל פרופסור ליאופולד ייסנר. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933 שב לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. ב-1940 כחייל בצבא הבריטי נפל בשבי הגרמני ביוון יחד עם יצחק בן אהרון ויוסף אלמוגי. הם ישבו במחנה שבויים בגרמניה כחמש שנים עד תום המלחמה. הוא נמנה עם מקימי תיאטרון הקאמרי והיה בין שחקניו בתחילת שנות ה-50. בין ההצגות בהן השתתף: "קזבלן", "אהבתה של יובל אור", "משרתם של שני אדונים" ועוד.

בשנת 1957, הקים יחד עם השחקן מרדכי בן-זאב, את התיאטרון הסאטירי סמבטיון שפעל בתל אביב מספר שנים. במקביל פעל ברלינסקי גם בתחום חיי הלילה בתל אביב והיה בעליהם של בית הקפה "אלדין" ביפו ושל המועדון "עומר ח'יאם", אותו פתח ב-1958 עם שלמה צפריר.

ברלינסקי השתתף במספר סרטי קולנוע ישראליים: "הם היו עשרה", "איי לייק מייק", "חור בלבנה", "חצי חצי", "יהיה טוב סלומוניקו", "קוני למל בתל אביב", "סרט וארוחת בוקר", "קוני למל בקהיר", "ספר נשים ו"עץ הדומים תפוס". כמו כן, השתתף בתחילת שנות ה-60 במספר סרטים גרמניים וב-1974 שיחק במערבון האמריקאי שצולם בישראל, "בילי שני כובעים".

בתחילת שנות ה-50 נשא לאישה את זהבה לבית רבין (1927–2011) שהיוותה, על-פי ההערכות, מושא שירו של אברהם חלפי "עטור מצחך" בשיר מספר רמזים לאופייה ולדמותה של זהבה [1]. ב־7 בספטמבר 2011, למחרת הלווייתה של זהבה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא, חשף ברוך אסקרוב, איש רשת א', את המידע בתוכניתה היומית של ענת דולב ברשת ב' ולאחר מכן ב-חדשות ערוץ 10[2]. על מצבתה של זהבה חרותות מילות השיר.

ברלינסקי נפטר בינואר 1990 ונטמן בבית העלמין קריית שאול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי שרון עידן כתב רשת ב ומרצה על תל אביב, פרסום בעמוד הפייסבוק שלו.
  2. ^ הכתבה בנענע10