יעקב גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב גרוס

יעקב גרוס (נולד בשנת 1949) הוא במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב גרוס נולד בלודז' שבפולין, בן לבמאי נתן גרוס ולמינרלוגית שולמית גרוס. עלה לישראל עם הוריו בשנת 1950.

בשירותו הצבאי הקים את "להקת הפלסים" (1969) של חיל ההנדסה, ממנה יצאה "שלישיית הנשמות הטהורות". כסטודנט (1971) היה יו"ר ועדת תרבות של הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ועורך "קליפה", מוסף הספרות של "פי האתון".

גרוס הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתיאטרון ולתולדות האמנות. הוא עוסק בשימור ושחזור של סרטי ארכיון. חשף את עבודתו של אבי הסרט העברי יעקב בן דב, טיפל בשימורם ורישומם של אוספים וסרטי ארכיון רבים, בהם אוסף "אגא" של ברוך אגדתי, אוסף סרטי "כרמל-פילם" של נתן אקסלרוד, אוסף סרטי "מולדת" של ירושלים סגל. כן עסק בשחזורם של סרטים שנעלמו וסרטים קצרים רבים. יועץ ומבצע עשרות פרויקטים בנושאי הקולנוע הציוני בארץ-ישראל ובמדינת ישראל במוזיאונים ובהפקות טלוויזיה בישראל ובעולם.

בשנות ה-70 כתב ב"על המשמר" וב"חותם" בנושאי קולנוע ישראלי. בשנים 1979-1974 ניהל את ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש רד באוניברסיטה העברית (כיום ארכיון שפילברג). בשנות ה-80' הרצה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מ-1980 עוסק באופן עצמאי בחקר תולדות הראינוע והקולנוע הישראלי ובשיתוף עם ארכיון ישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים. בראשית שנות ה-90 הוציא גרוס (בשיתוף אביו) ספר מקיף על תולדות הקולנוע העברי.

בשנות ה-80 הקים חברת פרסום בירושלים והשתתף בהקמת "כל העיר", המקומון הראשון של רשת שוקן. בבחירות לכנסת האחת עשרה (1984) ובבחירות לכנסת השתים עשרה (1988) השתתף במסגרת רשימת מחאה שהקים בשם "הכח השקט" לשינוי שיטת המיסוי. בבחירות לכנסת השתים עשרה הוצב בראש הרשימה דוד סנהי (גרוס הוצב שני, ולמעשה הנהיג את המפלגה[1]), כדי שיהיה זקן חברי הכנסת וישביע את הכנסת. בעקבות פעילותו של גרוס בבחירות אלה, נקבע עיצוב סטנדרטי לפתקי ההצבעה הנהוג עד היום.

כבמאי ביים והפיק כ-30 סרטי תעודה, חלקם עבור הערוץ השני הניסיוני, שירות הסרטים הישראלי, האוניברסיטה העברית, מוזיאונים, מרכז ההסברה ומשרד החוץ, וחלקם כסרטי ארכיון במסגרת פרויקטים מיוחדים של הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים ושל ארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית.

סרטי תעודה ארכיוניים שביים, הפיק או חידש: "אבי הסרט העברי", "חולמים ומגשימים", "בונים ולוחמים", "יופי של מולדת", "חיי היהודים בארץ-ישראל", "זיכרונות בשחור-לבן", "שוב זורחת שמש", "חלום ומעשה", "נשיא ומאמין", "ירושלים מהסרטים", "במבט לאחור", "ילדי העצמאות", "ציוניוני הדרך" (סדרה של 50 סרטונים בשנת היובל), "יש מלך בירושלים", "בורוכוב – השכונה מעבר לוואדי", "אגדה בחולות" ועוד.

לאחר פטירת אביו, נתן גרוס, עוסק יעקב גרוס באיסוף ובריכוז מורשתו הקולנועית, ועד כה הוציא לאור תשעה מקבצי DVD של כ-60 סרטים מתוך כ-120 עבודותיו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם קובצי סיפורים ושירה וכן ספרי מחקר, בהם:

  • שירי המישור - שירים. איורים מאת דודו גבע (1971)
  • בצל הפטל האדום - סיפורים. איורים מאת דודו גבע (1971)
  • מלך השעות - סיפורים. איורים מאת דודו גבע (1972)
  • גבעת בטיח - סיפורים
  • קשת אדומה - שירים
  • הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל (בשיתוף עם נתן גרוס),
  • ירושלים תרע"ח: חורבן נס וגאולה (סיפורה של ירושלים בשנת 1918),
  • תל אביב 100 לקט אירועים.

ערך והוציא לאור:

  • שורשים ברמה (סיפורה של רמת רחל).
  • ירושלים בתל אביב (סיפוריו של ירושלים סגל)
  • יובל לישראל – לכסיקון אירועים בתולדות המדינה.
  • שירים באון ליין - אסופת שירי חובבים
  • פעימה שנייה - אסופת שירי חובבים
  • גבירטיג – אגדה על משורר נגר, (מאת: נתן גרוס)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנעוריו זכה בפרסי קולנוע לנוער, פרס אמנות ע"ש אוסקר גז במוזיאון תל אביב, פרס ספרות ע"ש אליק שומרוני.
  • ב-1995 זכה בפרס נשיא המדינה על סרטו "נשיא ומאמין".
  • ב-2001 קיבל אות הוקרה ופרס על תרומתו לקולנוע היהודי והישראלי מטעם סינמטק ירושלים.
  • ב-2008 פרס מפעל חיים של פסטיבל הקולנוע ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]