זארה (רשת אופנה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.


זארה
Company logo
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1975
חברת אם: אינדיטקס
משרד ראשי: קורונה, גליסיה, ספרד
מייסדים: אמאנסיו אורטגה
ענפי תעשייה: אופנה
מוצרים עיקריים: ביגוד
הכנסות: 11.591 מיליארד אירו (שנת 2014)‏[1]
חנות זארה באנגליה.
חנות זארה בקניון מלחה.
הלוגו הקודם של זארה

זארה היא רשת חנויות אופנה ספרדית. זארה היא מותג הדגל של הקונצרן אינדיטקס בבעלותו של אמאנסיו אורטגה.מלבד זארה כוללת הרשת גם את המותגים פול אנד בר, ברשקה ומאסימו דוטי, אוטרקווה (Uterqüe) ואסטרדיבריוס (Stradivarius). בשנת 2014 כללה הרשת 1,923 חנויות ב-88 מדינות, רובן בבעלות ישירה של החברה. הכנסות הרשת ממכירות עמדו על 11.59 מיליארד אירו, המהויים כ-64% מהכנסות אינדיטקס‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיליה מרה נולדה בצפון ספרד, בגיל 11 עזבה את בית הספר כדי לעבוד כתופרת. בשנת 1963 הקימה יחד עם בעלה, אמאנסיו אורטגה, עסק לייצור חלוקי אמבטיה ולבנים, שחיקו עיצובים של מותגים ידועים במחירים נמוכים. בשנת 1975 פתחו בני הזוג את החנות הראשונה בעיר א קורוניה שבגליסיה, ספרד. לאחר שהחנות הפכה לסיפור הצלחה, נפתחו עוד חנויות ברחבי ספרד. לאחר כעשור הקימו בני הזוג את חברת האחזקות אינדיטקס[2]. במהלך שנות השמונים שונו העיצוב וההפצה של המותג כדי להתאים אותו יותר לקהל הצעיר. בני הזוג התגרשו ב-1986, אך מרה נותרה מבעלי המותג והייתה מעורבת בניהולו, עד מותה ב-2013.

בשנת 1988 פתחה הרשת בפורטוגל את הסניף הראשון שלה מחוץ לספרד‏[3]. ב-1989 פתחה הרשת חנויות בארצות הברית, ב-1990 בצרפת, במקסיקו (1992), ביוון (1993), בבלגיה ובשוודיה (1994). הרשת התרחבה לאחר מכן ברחבי העולם, וכיום זארה קיימת ב-73 מדינות. בישראל קיימים 23 סניפים של זארה.

נכון לשנת 2007 החנויות של זארה מוכרות בגדי גברים ונשים בלבוש נמוך ולבוש גבוה, מוצרי קוסמטיקה, נעליים ואביזרים נלווים, וכן בגדי ילדים תחת השם "זארה קידס". משנת 2012 הוחל בשיווק ליין בשמים לנשים, גברים וילדים. כמו כן הוחל בשיווק בגדי תינוקות "זארה בייבי".

בחודש יוני 2012 הוערך שווי החברה ב-40.5 מיליארד אירו, דירוג שהפך אותה לחברה הציבורית הגדולה ביותר בבורסה של מדריד[4]

אסטרטגיית השיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

זארה נחשבת לאחת מחברות ה"פאסט פאשן" (באנגלית: Fast Fashion) המובילות בעולם, שיטה המאפשרת לחברה לתרגם טרנדים אופנתיים במהירות לבגדים הנמכרים ללקוחות. המודל העיסקי של החברה שונה מאד מהחברות המתחרות - בעוד שרוב חברות האופנה העבירו את הייצור למדינות בהן הייצור זול כסין והודו העדיפה זארה לשמור על הקשר המיידי בין ההנהלה ובין מחלקות הייצור‏[5]. האסטרטגיה של החברה מתמקדת בהגדלת מספר הפריטים הנמכרים, גם אם הדבר כרוך בצמצום אחוזי הרווח על כל פריט שנמכר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 קיבלה רשת "המשביר לצרכן" את הזיכון לשיווק מוצרי זארה בישראל‏[6] ובספטמבר 1997 נפתחה החנות הראשונה בקניון רמת אביב[7]. בשנת 2002 נרכש הזיכיון בידי חברת "אפריקה ישראל" שריכזה את כל פעילות הטקסטיל שלה תחת "גוטקס מותגים". בשנת 2009, בעקבות חובות כבדים של "אפריקה ישראל" מכרה החברה את פעילות גוטקס מותגים, ובתוכה גם זארה, לקבוצת משקיעים קנדית בראשות ג'ואי שוובל‏[8].

בנובמבר 2015 פורסם כי הרשת מתכוונת לפתוח בישראל סניף ראשון של "זארה הום", רשת החנויות של החברה המוכרת מוצרי טקסטיל וכלי בית‏[9].

ביקורת על החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוגוסט 2011 שודר בברזיל תחקיר שהאשים את החברה שהיא עושה שימוש ביצרנים המעסיקים עובדים בסדנאות יזע. למחרת השידור סגרה רשות הפיקוח במשרד העבודה של סאו פאולו בברזיל מפעל שייצר עבור החברה. במפעל נמצאו עובדים לא חוקיים שהוברחו מבוליביה ונאלצו לעבוד במשך 14-12 שעות ביום תמורת שכר נמוך‏[10].

מוצרים שנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הסירה החברה מהמדפים אלפי תיקים, לאחר שלקוחות התלוננו שבדוגמה הרקומה על התיקים מופיעים צלבי קרס. להגנתה, טענה החברה כי התיקים יוצרו על ידי ספק חיצוני מהודו. לדבריהם, הסמל מבוסס על סמל דתי המקודש להינדואיזם ולבודהיזם ומייצג שמש, כוח ומזל טוב‏[11]. באוגוסט 2014 נאלצה החברה להסיר אלפי חולצות מהמדפים בעקבות תלונות שהן מזכירות חולצות שלבשו יהודים במחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה. החולצות היו לבנות עם פסים שחורים ועליהן הודפס כוכב צהוב. לטענת החברה, הרעיון של הדפסת הכוכב הצהוב נלקח מתלבושות השריף במערבונים הקלאסיים.‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 זארה דו"ח שנתי 2014
  2. ^ דרור רייך, התופרת הקטנה שכבשה את העולם, דה-מארקר, 25 באוגוסט 2013
  3. ^ סוד ההצלחה של זארה, גלובס, 19 באוקטובר 1997
  4. ^ בזמן שהבנקים קורסים: זארה הפכה לחברה הגדולה בבורסת מדריד,דה-מארקר, 3 ביוני 2012
  5. ^ רעות חפץ שוורץ, הסודות של זארה, Fashion Forward, 24 בדצמבר 2015
  6. ^ זהבה דברת ודרור מרום, זארה תתחרה בקסטרו, גלובס, 24 בדצמבר 1996
  7. ^ זהבה דברת, קניון רמת-אביב נפתח מחר לתקופת הרצה, גלובס, 24 בספטמבר 1997
  8. ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מכרה את גוטקס מותגים לפי שווי של 100 מיליון ד', דה-מארקר, 27 בינואר 2009
  9. ^ פוקס הום, מאחורייך! זארה הום בדרך לארץ, וואלה, 23 בנובמבר 2015
  10. ^ ממשלת ברזיל חוקרת את זארה בטענה שהעסיקה עובדים במפעלי יזע, דה-מארקר, 19 באוגוסט 2011
  11. ^ דליה בן-ארי, תיק עם צלב קרס ב"זארה". טעות או אמנות?, באתר ynet‏, 3 בדצמבר 2007
  12. ^ סהר שלו, הרשת סוערת בעקבות חולצת "הטלאי הצהוב" של זארה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014