המשביר 365

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המשביר לצרכן)
המונח "המשביר" מפנה לכאן. לערך העוסק בגוף כלכלי של ההסתדרות הכללית, ראו המשביר המרכזי.
משביר
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול משבי
מייסדים ההסתדרות הכללית
תקופת הפעילות 1947–הווה (כ־76 שנים)
חברת אם קבוצת שביט (66.84%)
משרד ראשי נתניה
ענפי תעשייה חנות כלבו עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 160 מיליון ש"ח (28 במרץ 2023)
הכנסות 845 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח תפעולי 90.4 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח 25.2 מיליון ש"ח (2021)[1]
הון עצמי 49.7 מיליון ש"ח (2021)[1]
סך המאזן 1.46 מיליארד ש"ח (2021)[1]
מנכ"ל רמי שביט
יו"ר דבורה יצחקי
 
www.mashbir.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל המשביר 365 החזקות
סמליל הרשת הראשון, שימש במשך יותר מ-50 שנה
סמלילה הקודם של הרשת, שהיה בשימוש עד אוגוסט 2021

"המשביר 365 החזקות בע"מ" (לשעבר, "המשביר לצרכן החדש בע"מ"), או בקיצור הנפוץ, "המשביר לצרכן", היא רשת בתי כלבו המספקת מגוון מוצרים רחב לבית ולמשפחה. במשך שנים רבות נקראה הרשת "המשביר לצרכן" והייתה שייכת לאגודות הקואופ. לאחר שקרסה והועברה לבעלות קבוצת שביט ב-2003, היא התנהלה תחת המותג "המשביר החדש לצרכן". בשנת 2016 שונה שם המותג ל"המשביר 365" וב-2021, ל-"MASHBIR" (באנגלית בלבד)[2].

לרשת יש נכון ל-2018 37 חנויות, חלקן במרכזי קניות פתוחים, חלקן בקניונים סגורים והיתר ניצבות ברחובות הערים. כמו כן החברה פעילה בתחומי הפארם, התיירות, ציוד משרדי וריהוט משרדי. החברה מעסיקה כ-4,800 עובדים, מתוכם כ-1,600 בבתי הכלבו ועוד כ-1,900 דיילי מכירה של זכיינים וספקים העובדים בחנויות הכלבו של המשביר. על פי דו"חותיה הכספיים ל-2011 עמדו הכנסותיה מבתי הכלבו על כ-761 מיליון שקל, הקוסמטיקה והדראגסטור כ-1.1 מיליארד שקל, הייזום העסקי 40 מיליון שקל, התיירות 509 מיליון שקל, אלקטרוניקה, ציוד משרדי וריהוט כ-602 מיליון שקל[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן בבנין העמודים ברחוב יפו בירושלים
סניף המשביר בראשון לציון
בניין המשביר לצרכן, ירושלים. הכלבו שכן בבניין בשנים 1978–2011.
לוגו המשביר בשנות השמונים על גבי שקית ניילון

סניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשביר לצרכן הוקם בשנת 1944 על ידי המשביר המרכזי (אשר הייתה שייכת להסתדרות), כזרוע קמעונאות לצורך מכירה ישירות לצרכנים[4]. בראשיתה היו לה שתי חנויות נעליים, בתל אביב ברחוב הרצל ובירושלים בצומת האיקסים[5].

במהרה הוחלט על הקמת חנויות כלבו בשיתוף עם האגודות הצרכניות[6]. ביוני 1947, כשהוחלט לסגור את כלבו "חפציבה" בירושלים, החליטה המשביר לצרכן להתרחב ולהקים כלבו על ידי רכישת הסניף[7] וב-1 בספטמבר 1947 נפתחה חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן, בשותפות עם האגודה הצרכנית (התאגדות הקואופ) של ירושלים[8]. שטח החנות היה כ-180 מ"ר[9].

בשנת 1949 נפתח כל בו של המשביר לצרכן ביפו[10], ששירת גם את תושבי תל אביב. בנובמבר 1949 נפתח סניף כל בו של המשביר לצרכן בחיפה על פני קומה שלמה של בניין ההסתדרות ברחוב החלוץ[11]. בשנת 1950 נפתח סניף בבאר שבע, בשטח של 60 מ"ר, ובמרץ 1950 נפתח סניף של המשביר לצרכן בנתניה[12] ובכך הגיע מספר סניפי המשביר לצרכן בישראל לחמישה[13]. בתחילת 1951, הוקמו סניפים חדשים בחדרה ובאילת[14] וזמן מה לאחר מכן הוקם סניף באשקלון[15], בשטח של 60 מ"ר[16]. בסוף 1951 הוקם סניף ברחוב אלנבי בתל אביב[17][18], על שטח של כ-300 מ"ר[9]. בתחילת 1953 היו למשביר לצרכן עשרה סניפים, בעקבות התווספות הסניף בפתח תקווה[19]. בשנת 1954 נפתחו שלושה סניפים נוספים בתל באביב[20], סניף נוסף בירושלים וסניף נוסף בחיפה, כך שמספר החנויות הגיע לחמש עשרה[21], בהם עבדו כ-150 עובדים[22]. בתחילת 1960 נפתח סניף ברעננה בשטח של 120 מ"ר[23].

הנהלת המשביר לא מיהרה לפתוח סניפים חדשים בכל מקום ודרשה מאגודות צרכניות מקומיות להשתתף בעלויות פתיחת הסניף[24].

חנויות הכל בו הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 נפתחו שלוש חנויות כל בו גדולות בתל אביב, חיפה ובאר שבע. החנות בתל אביב, בכיכר דיזנגוף, על מגרש שנרכש בשנת 1950[25], נפתחה באפריל 1959 בנוכחות שר העבודה, מרדכי נמיר[26]. חנות זאת הייתה בשטח של 1800 מ"ר והורחבה ביוני 1966 ל-2400 מ"ר[27][28]. החנות בחיפה, בשטח 1740 מ"ר, נפתחה בספטמבר 1959[29] החנות בבאר שבע, בשטח של 710 מ"ר, נפתח בדצמבר 1959[30]. באפריל 1968 נפתחה החנות המורחבת בשטח של 3300 מ"ר[31].

בנובמבר 1963 נפתח חנות כל בו בשטח של כ-500 מ"ר בראשון לציון[32][33]. במרץ 1965 נפתח סניף גדול באשקלון, על שטח של 1300 מ"ר בשלוש קומות, במקום הסניף הישן[16]. בדצמבר 1968 נפתחה החנות הגדולה ביותר ברחוב אלנבי 115 בתל אביב, על שטח של כ-6000 מ"ר[34].

עם השנים, התמקדה הרשת בחנויות הכל בו הגדולות, וחנויות הרשת היו מבנים בעלי קומות אחדות בהם סיפקו לצרכן הישראלי מגוון מוצרים רחב. תרבות קניות זו תאמה את הצרכנות המודרנית שהתפתחה והציעה לקונה מרכז אחד גדול של מוצרים במקום כיתות רגליים לאורך רחוב עם חנויות. בתי הכל-בו של המשביר לצרכן הקדימו את הקניונים, משכו אליהם את ההמונים, ובשיא פריחתה עד שנות ה-90, היו לרשת למעלה מ-40 חנויות כל בו וסניפים של חברות בנות.

תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החנויות הרגיזה את הסוחרים הפרטיים שהרגישו שהמשביר לצרכן נכנס לתחומם ובנוסף העלתה דרישות לשותפות מצד האגודות הצרכניות המקומיות[35]. הקמת סניפי המשביר לצרכן הביאו למחאות של הסוחרים שטענו לפגיעה בפרנסתם[36].

התאחדות הסוחרים גם הוציאה הודעות נזעמות כנגד מבצעי הוזלות של המשביר לצרכן[37].

סחורה ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנויות הכל בו מכרו מגוון של מוצרים לבית. בעת פתיחת הסניף בחיפה בשנת 1949 צוין שהכל בו מכר הלבשה, הנעלה, בדים, מכשירי ספורט, סדקית ותמרוקים, צעצועים, ספרים ומכשירי כתיבה[11]. בחנות החדשה בכיכר דיזנגוף שנפתח ב-1959 נכללה מחלקה מיוחדת לנערות[38]. באותה שנה הוכנסו גם מכשירי חשמל לחנויות הכל בו[39].

למרות שדיבורים על שיווק של תוצרת חקלאית על ידי המשביר לצרכן הופיעו כבר בשנת 1950[40], המשביר לצרכן לא נכנס לתחום המזון. בשנת 1957, עם כניסת שופרסל לישראל, הודיעה המשביר לצרכן שבבתי הכל בו החדשים שלה יהיו גם מחלקות מזון[41]. אולם בשנת 1959 הנושא היה עדיין במחלוקת, שכן חלק מהנהלת המשביר לצרכן חששו מפגיעה בתנועה הצרכנית[42]. לראשונה הוכנסה מכירת מזון לחנות של המשביר לצרכן לכל בו המוגדל בבאר שבע בשנת 1968[31]. מכירת מזון נערכה גם בסניף אלנבי שנפתח בסוף 1968[34].

בשנת 1962 נכנסה המשביר לצרכן לתחום סוכני הנסיעות[43]. בשנות התשעים קיבלה המשביר לצרכן זיכיונות של מותגים שונים, כמו זארה ומרקס אנד ספנסר,

כבר מראשית הדרך הוסכם שהמשביר לצרכן ימכור לכל הציבור ולא רק לחברים המאוגדים באגודות הצרכניות, אף שאלה יזכו להטבות תמורת "בולים"[44][45].

התרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 רכשה את רשת שקם גאלרי בעלת 11 סניפים, העסיקה 2,000 עובדים ועוד 1,500 דיילי מכירות, ונמנתה עם חברות המסחר והשירותים הגדולות בארץ.

בתחילת שנות ה-2000 החלה הידרדרות בתוצאות הכספיות של הרשת. תרבות הקניונים התעצמה בתקופה זו והרשת הגדולה כבר לא הייתה מוקד משיכה ייחודי. גם ניהול הרשת לא היה יעיל במיוחד וסדרת החלטות שיווקיות לא תאמו את הטעם הצרכני הישראלי. הבחירה בשיווק מוצרי מרקס אנד ספנסר ורכישת שקם גאלרי התגלו כפעולות לא מוצלחות. כל אלה, על רקע האינתיפאדה השנייה שהקטינה את הפדיון בכל ענפי המסחר והשירותים, גרמו לתפיחת חובותיה של הרשת עד ליום בו עמדו על כ-700 מיליון שקל. הרשת, שהייתה בבעלות משותפת של קואופ הריבוע הכחול (80%) וקואופ צפון (20%), נאלצה לפנות להליכי פירוק ומכירה תחת פיקוח בית המשפט המחוזי בתל אביב. ההליכים נמשכו כשנה וחצי, במהלכם פוטרו כ-600 עובדים, נסגרו סניפים, נבנתה תוכנית הבראה במסגרתה ויתרו הנושים על חלק ניכר מכספם, והרשת יצאה לדרך חדשה.

המשביר לצרכן החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 נרכשה הרשת על ידי רמי שביט וקבוצת משקיעים ועברה לפעול תחת השם "המשביר לצרכן החדש" (מאז היא ידועה גם בשם: "המשביר החדש לצרכן").

בחודש אוקטובר 2007 רכשה קבוצת שביט מ"קמן אחזקות" 68% ממניות רשת ניו פארם ומאז נסחרת החברה בבורסה הישראלית[46]. באוקטובר 2008 נרכשו מחצית מההחזקות ברשתות האופנה "ג'אמפ" ו"אירית". חברת הבת רכשה את חברת "קשרי תעופה", אשר גם היא חברה ציבורית.

מועדון 365[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הקימה הרשת חברת בת בשם "מועדון 365", שגייסה בבורסה לניירות ערך בתל אביב כ-71 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ואופציות. הנכס העיקרי של חברת הבת הוא הזכות להשתמש במאגרי המידע של חברת האם, המתהדרת במועדון לקוחות הכולל כמיליון בעלי כרטיס מועדון בכ-588 אלף בתי אב[3]. בעבר המועדון פעל בשיתוף פעולה עם לאומי קארד, וכיום פועל בשיתוף פעולה עם חברת כרטיסי אשראי לישראל. כחברה, מועדון 365 מחזיק נתחים מהחברות "קשרי תעופה", ניו פארם, סיבוס, אופיס דיפו ועוד. כ-78% מהרוכשים ברשת המשביר לצרכן ב-2011 היו חברי המועדון[3].

קבוצת 365, כוללת את "מימון 365", המנפיקה את כרטיס האשראי "family 365", "פיננסים 365", "תקשורת 365" ו-"e365", השולטת ב"סיבוס ארוחות עסקיות", ב"המכרז החדש של המדינה" ומפעילה את אתר האינטרנט של הקבוצה.

במרץ 2012 שינתה החברה את שמה פעם נוספת לשם "המשביר 365 החזקות בע"מ"[47].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשביר 365 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 משביר: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ כפיר אדר, המשביר לצרכן משנה את הלוגו לאחר 74 שנים, באתר אייס, 23 באוגוסט 2021
  3. ^ 1 2 3 המשביר 365: דוח תקופתי ושנתי לשנת 2011, באתר הבורסה לניירות ערך
  4. ^ מפעלים כלכליים ומכשירים כספיים לעזרת המסחר הקמעוני, דבר, 12 באפריל 1944
  5. ^ המשביר לצרכן בע"מ, משמר, 30 באפריל 1944
  6. ^ המועצה לקואפרציה צרכנית בתל אביב והסביבה, משמר, 20 בפברואר 1946
  7. ^ ירושלים - המשביר לצרכן מרחיב מסגרת פעולתו, דבר, 1 ביוני 1947
  8. ^ ירושלים נפתח המשביר לצרכן, דבר, 2 בספטמבר 1947
  9. ^ 1 2 זיוי שורר, הכל בחנויות "כל בו" של "המשביר", דבר, 15 בספטמבר 1965
  10. ^ לעולים נותנים את החנויות ולמשביר את הסחורה, מעריב, 19 ביוני 1949
  11. ^ 1 2 בקואופרציה הצרכנית, דבר, 2 בנובמבר 1949
    בקואופרציה הצרכנית - המשביר לצרכן חיפה נפתח, דבר, 16 בנובמבר 1949
  12. ^ המשביר לצרכן נתניה, דבר, 8 בפברואר 1950
  13. ^ נפתח המשביר לצרכן בנתניה, דבר, 31 במרץ 1950
  14. ^ בקואופרציה הצרכנית, דבר, 23 בינואר 1951
  15. ^ המפעלים הכלכליים, דבר, 16 בינואר 1952
  16. ^ 1 2 כל בו גדול ומשוכלל של המשביר לצרכן נפתח באשקלון, דבר, 23 במרץ 1965
  17. ^ המשביר לצרכן בתל אביב (תמונה), דבר, 16 בינואר 1952
  18. ^ בהלת הקניות נמשכת, על המשמר, 19 בפברואר 1952
  19. ^ תא צרכני חדש ביישוב חדש, דבר, 16 בינואר 1953
  20. ^ המשביר לצרכן מוזיל מחיריו, דבר, 14 במאי 1954
  21. ^ הסיסמה - סחורה טובה במחיר זול, דבר, 24 בספטמבר 1954
  22. ^ ר. מרינוב, המשביר לצרכן, דבר, 22 בדצמבר 1955
  23. ^ סניף חדש של המשביר לצרכן, דבר, 14 בינואר 1960; הסניף נסגר ב-1969 מחוסר כדאיות כלכלית. ראו: "המשביר לצרכן" מקים בתי "כל־בו" חדשים בחיפה ובי־ם, דבר, 2 ביולי 1969
  24. ^ תביעה לשיפור שירותי הצרכניות, על המשמר, 21 בנובמבר 1952
  25. ^ המשביר המרכזי דורש חלקו בייבוא, דבר, 18 במאי 1950
  26. ^ נפתח הכל בו של המשביר לצרכן בת"א, דבר, 8 באפריל 1959
  27. ^ בסוף השבוע שעבר (תמונה), דבר, 15 ביוני 1966
  28. ^ המשביר לצרכן מנהיג שיטות מכירה חדשות, דבר, 13 ביוני 1966
  29. ^ הכל בו נפתח היום, דבר, 22 בספטמבר 1959
  30. ^ נפתח כל־בו "המשביר לצרכו" בבאר־שבע, דבר, 16 בדצמבר 1959
  31. ^ 1 2 כל־בו חדש של המשביר לצרכן בבאר־שבע, דבר, 7 באפריל 1968
  32. ^ כל בו חדש של המשביר בראשל"צ, הצופה, 8 בנובמבר 1963
  33. ^ כל בו חדיש של המשביר לצרכן נפתח בראשון לציון, דבר, 11 בנובמבר 1963
  34. ^ 1 2 נפתח כל בו אלנבי של "המשביר לצרכן", דבר, 16 בדצמבר 1968
  35. ^ המשביר המרכזי - המרכז הסיטוני של הקואפרציה הצרכנית, דבר, 1 באוגוסט 1945
  36. ^ סוחרי מגדל גד מוחים נגד פתיחת "המשביר לצרכן", חרות, 25 בדצמבר 1950
  37. ^ מזכיר: התאח' הסוחרים - בחיפה מגנה את מנהל הכל בו של "המשביר לצרכן", חרות, 21 באוקטובר 1959
  38. ^ יפתחו חנות בת 5 קומות, מעריב, 10 במרץ 1959
  39. ^ ענפים ומדורים חדשים ב"המשביר לצרכן", דבר, 17 באוגוסט 1959
  40. ^ המשביר לצרכן הולך ומתרחב, דבר, 22 בפברואר 1950
  41. ^ חניון תת קרקעי ייבנה בחיפה, דבר, 18 בפברואר 1958
  42. ^ מועצת "המשביר המרכזי" אישרה השותפות במפעל הזרחן, ב"אינגום" וב"סופרמרקט", דבר, 7 בינואר 1959
  43. ^ "המשביר לצרכן" מארגן: טיולים לחו"ל בתנאי חסכון, דבר, 5 באפריל 1962
  44. ^ שיחות ירושלים - המשביר לצרכן, דבר, 21 באוקטובר 1947
  45. ^ הקואופרצייה הצרכנית תובעת הגדלת הרווח והאשראי, על המשמר, 20 בפברואר 1952
  46. ^ דניאל רוט אבנרי, ‏ממזכירה ועד ליו"ר, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
  47. ^ שינוי שם ני"ע/חברה להמשביר 365 החזקות בע"מ, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך