אפריקה ישראל להשקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אפריקה ישראל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אפריקה ישראל" מפנה לכאן. לערך העוסק ביחסי מדינת ישראל עם מדינות יבשת אפריקה, ראו יחסי אפריקה-ישראל.
אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
אפריקה ישראל.svg
סוג חברה ציבורית
שנת הקמה 1934
מיקום המטה יהוד
בעלות לב לבייב (48.13%)
מוצרים עיקריים נדל"ן
שווי שוק 35 מיליון ש"ח (5 בדצמבר 2017)
הכנסות 6.41 מיליארד ש"ח (2016)[1]
רווח תפעולי 997 מיליון ש"ח (2016)[1]
רווח הפסד של 2.65 מיליארד ש"ח (2016)[1]
אנשי מפתח

לב לבייב (יו"ר)

אברהם נובוגרוצקי (מנכ"ל)
www.africa-israel.com

אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (בורסת תל אביב: AFIL) היא קונגלומרט השקעות בינלאומי בעל ניסיון רחב בתחום ההשקעות בישראל ובחו"ל. בעל השליטה הוא לב לבייב.

החברה עוסקת בעיקר בפיתוח קרקעות ומגורים בישראל, ברוסיה ובמזרח אירופה. היא מחזיקה בחברות בנות העוסקות בבניית בנייני מגורים ופיתוח מקרקעין, נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל וכן בפרויקטים של תשתיות, מפעלי תעשייה, ועוד. אפריקה ישראל מגורים בנתה את שכונות ה"סביונים", ובמצטבר אלפי יחידות דיור ברחבי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל החברה כפי שעוצב בשנת 1981 על ידי דן ריזינגר, טרם עדכונו.

חברת אפריקה ישראל להשקעות נוסדה בשנת 1934 על ידי משקיעים יהודים מדרום אפריקה (ביניהם יעקב גרי שכיהן כמזכיר החברה אחר כך כיו"ר[2]) כדי לסייע בפיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל. שמה המקורי היה 'אפריקה ארץ ישראל להשקעות בע"מ' (Africa-Israel Investments Limited) ורק בשנת 1967 היא שינתה את שמה לשמה הנוכחי. לאחר הקמת המדינה ובמשך השנים הרחיבה החברה את פעילותה המסחרית והפיננסית. בשנת 1952 נתמנה למנהל החברה דוד הורוביץ (שכיהן אחר כך כנגיד הראשון של בנק ישראל)[3].

בשנת 1955 הקימה החברה את היישוב סביון. בשלב הראשון שווקו במקום מגרשים בני 5 דונם הכוללים שני דונם פרדס, לצורך בנה ביתך[4]. בהמשך הקימה את שכונת רימון ממערב לסביון ושכונת "גבעת סביון" מצפון. בשנת 1972 הקימה החברה את פארק המדע קריית ויצמן, בתחום המוניציפלי של נס ציונה, מטרת הפארק הייתה לקשר בין המדע לתעשייה[5]. בשנת 1985, הקימה את "מתחם קשב" בלוד מרכז המיחשוב של בנק לאומי[6].

בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים נרכשה השליטה בחברה על ידי בנק לאומי. בשנת 1973 הפכה לחברה ציבורית ומניותיה החלו להיסחר בבורסה בתל אביב. בשנים 1978 – 1996 שימש שלמה גרופמן נשיא ומנכ"ל ראשי של החברה[7].

סמל החברה הנוכחי הוא עדכון שנעשה בשנת 2004 על ידי עדלי סטוק ורינת לייבוביץ. המקור עוצב בשנת 1981 על ידי דן ריזינגר.

בשליטת לב לבייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1997 רכש לב לבייב מבנק לאומי את השליטה באפריקה ישראל לפי שווי של 400 מיליון דולר[8]. לבייב הרחיב במהירות את עסקי החברה על ידי הנפקת איגרות חוב והנפקה של חברות הבת בבורסה. דניה סיבוס הונפקה בשנת 2000, אפריקה ישראל נכסים בשנת 2004, אפריקה ישראל מגורים בשנת 2006 ו"אפי פיתוח" בשנת 2007. סך הכול בין השנים 1997-2007 גייס כ-7.5 מיליארד שקל באיגרות חוב[9] וכ-6 מיליארד שקל בהנפקת מניות[10].

בשנת 2000, מכר לבייב לארקדי גאידמק 10% ממניות החברה תמורת השקעה של 75 מיליון דולר[11]. שנה אחר כך, גאידמק מכר חזרה ללבייב את החזקותיו באפריקה ישראל[12] ולבייב הגדיל את אחזקותיו בחברה ל-66.1% ממניותיה[13]. בתחילת 2007, רכש לבייב מידי בנק לאומי נתח נוסף של כ־15% מאפריקה ישראל תמורת כ־1.1 מיליארד שקל, עסקה שמומנה ברובה על ידי בנק הפועלים.

המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 שגרר עמו ירידה חדה בערך נכסי הנדל"ן של החברה השפיע קשות על החברה, מה שגרם למניית אפריקה ישראל לצנוח בכ-95% מהשיא ולאיגרות החוב להגיע לתשואות של למעלה מ-50%, תשואה אופיינית לחברות שיש ספק גדול לגבי יכולת החזר החוב שלהן. בדו"ח לסיכום שנת 2008 הציגה החברה הפסד שיא בסך 4.9 מיליארד שקלים. באוגוסט 2009 הודיעה החברה כי קיים חשש שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד[14]. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה החברה להסדר חוב עם בעלי איגרות החוב, שכלל מחיקת חוב ופריסת יתרת החוב, זאת תוך פיצוי בעלי החוב במניות של החברה והחברות הבנות אפי פיתוח ואפריקה ישראל נכסים.

בשנת 2015 הפסידה החברה 1.7 מיליארד ש"ח. בדו"ח הכספי לשנה זו נכללה הערת עסק חי[15]. בשנת 2016 הפסידה החברה 2.73 מיליארד ש"ח, וגם בשנה זו נכללה בדו"חותיה הערת עסק חי[16].

בשנת 2016 החל משא ומתן על הסדר חוב שני לחברה, מאחר ולבייב לא עמד בתנאי ההסכם הראשון מ-2009[17].

אחזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה ישראל נכסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפריקה ישראל נכסים

אפריקה ישראל נכסים משקיעה בנכסים מניבים, בהקמת והפעלת קניונים, בהשקעות וביזמות נדל"ן בישראל, בצפון אמריקה ובאירופה היא פועלת באמצעות חברת הבת א.פ.י אירופה.

דניה סיבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דניה סיבוס

באמצעות החברה הבת "דניה סיבוס" בע"מ (קוד רישום בבורסת תל- אביב: DNYA). אפריקה ישראל עוסקת גם בהקמת תשתיות ופרויקטים בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT).

אפריקה ישראל מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה ישראל מגורים היא חברת נדל"ן העוסקת בייזום ובהקמה של שכונות מגורים בישראל. החברה נוסדה בשנת 1960, והיא חברה נכדה של אפריקה ישראל להשקעות. בראשית שנת 1997 נרכשה החברה על ידי איש העסקים לב לבייב, שמכהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ. ביוני 2006 הונפקה אפריקה ישראל מגורים ונרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מניית החברה נכללת במדדים יתר 50, יתר ת"א, ובמדדים נוספים.

אפריקה ישראל תעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, רכשה אפריקה ישראל את מלוא השליטה בחברת "פקר פלדה" (העוסקת בייצור,עיבוד ומכירת צנורות,פרופילים ומוצרי פלדה) ממשפחת פקר. אפריקה ישראל רכשה 30% ממניות פקר לראשונה בשנת 1993. פקר פלדה הוקמה בשנת 1933 על ידי נפתלי פקר. בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים הוקמה חברת הבת נגב קרמיקה[18]. באפריל 2017 קרן ויולה קרדיט וקבוצת משקיעים בהובלת איש העסקים יריב לרנר חתמו על הסכם לרכישת נגב קרמיקה[19].

אחזקות שנמכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברת האופנה גוטקס - נרכשה בשנת 1997 ונמכרה באוגוסט 2009[20].
  • תדיראן טלקום - נרכשה בשנת 2001 מחברת אי.סי.איי טלקום, בשנת 2010 העבירה אפריקה ישראל את אחזקותיה לאיש העסקים משה כהן ולעובדי תדיראן טלקום ללא תמורה[21].
  • מלונות אפריקה ישראל בע"מ -הייתה בעבר חברה ציבורית שבבעלותה רשת מלונות קראון פלזה ומלונות נוספים ברחבי הארץ, ופרויקטים אחרים בתחום התיירות, נמכרה ביולי 2017[22].
  • "מפל תקשורת" בע"מ - בעבר החזיקה אפריקה ישראל וב-20% ממניות החברה.
  • רשת תיווך הנדל"ן אנגלו סכסון נמכרה ב-2009. אנגלו סכסון הוקמה ב-1964 על ידי דייב בלומברג ונמכרה לאפריקה ישראל ב-1991[23].
  • קניון רמת אביב - באפריל 2009 מכרה אפריקה ישראל, שהחזיקה ב-73.4% מהקניון, את חלקה למליסרון, חברה בבעלות ליאורה עופר.
  • אלון חברת הדלק לישראל - בספטמבר 2009 יצאה אפריקה ישראל מההשקעה בקבוצת אלון[24].

אפי פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אפי פיתוח" (AFI Development plc) הוקמה בשנת 2001 ועוסקת בייזום ובהקמה בשוק הנדל"ן ברוסיה בעיקר באזור מוסקווה, נכסי החברה כוללים קניונים, משרדים ובנייני מגורים. בשנת 2007 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 6 מיליארד דולר וגייסה 1.4 מיליארד דולר[10]. "אפריקה ישראל להשקעות" המשיכה להחזיק 65% ממניות החברה. בשנת 2014 המשבר כלכלי ברוסיה עיכב את התקדמות הפרויקטים של אפי פיתוח וגרר עמו ירידה חדה בערך נכסי הנדל"ן של החברה. בשנת 2016 רכש לבייב את השליטה באפי פיתוח מ"אפריקה ישראל להשקעות" בכ־550 מיליון שקל[25].

מתחם "חמי טבריה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה חברת אפריקה ישראל את מתחם "חמי טבריה" כאתר תיירות ונופש. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[26]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על בנק לאומי שהחזיק במניות אפריקה ישראל[27]. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[28].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ חב אפריקה - א"י קיבלה התפטרות יעקב מאיר גרי, הבוקר, 22 בדצמבר 1964
  3. ^ דוד הורוביץ,לשעבר המנהל הכללי של משרד האוצר, הסכים לקבל משרת מנהל חברת אפריקה־ישראל להשקעות בע"מ, מעריב, 22 ביולי 1952
  4. ^ הפרבר החדש ליד תל אביב, חרות, 5 באוקטובר 1954
  5. ^ קריית ויצמן למדע, מעריב, 27 באוגוסט 1985
  6. ^ גם לחזון יש תשואה כלכלית, מעריב, 27 באוגוסט 1985
  7. ^ ענת ג'ורג'י, המנכ"ל הקודם, שלמה גרופמן: אין לי צביטה בלב, רק תחושת גאווה, באתר הארץ, 24 ביוני 2004
  8. ^ אילן מוסנאים, לב לבייב מצטרף לבעלי העניין המנצלים את העליות: ימכור מניות אפריקה בהיקף של עד 170 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2003
  9. ^ אלי ציפורי, ‏"לבלום הסדרי החוב של פישמן ואפריקה - ולמנות חוקרים לקריסתם", באתר גלובס, 4 ביוני 2016
  10. ^ 10.0 10.1 מיכאל רוכוורגר, לבייב כובש את לונדון: הנפיק את נכסיו ברוסיה לפי שווי של 6 מיליארד דולר; גייס 1.4 מיליארד דולר, באתר הארץ, 3 במאי 2007
  11. ^ שי שלו, ‏ארקדי גאידמק רכש מלבייב כ-%10 ממניות אפריקה-ישראל והגיע ל-%15, באתר גלובס, 12 בינואר 2000
  12. ^ יוסי מלמןנכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד, באתר הארץ, 17 במרץ 2005
  13. ^ אילן מוסנאים, לב לבייב מבסס את השליטה באפריקה ישראל: רוכש מאלקסאון של ארקדי גאידמק 15.5% ממניות החברה תמורת 75 מ' ד', באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2001
  14. ^ מיכאל רוכוורגר, המשבר הכריע את לבייב: יפתח במו"מ על הסדר פריסת חובות; לבייב: יש אנשים שעשו הרבה כסף באפריקה, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2009
  15. ^ אורן פרוינד, לראשונה מאז 2010: אפריקה ישראל עם אזהרת "עסק חי"; עלות שכרו של לבייב - 12 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2016
  16. ^ שלי אפלברג, אפריקה ישראל סיימה את 2016 עם גירעון של 390 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017
  17. ^ עומרי כהן, ‏איך ייראה הסדר החוב השני של אפריקה ישראל שבשליטת לבייב?, באתר גלובס, 27 באפריל 2016
  18. ^ שלומי שפר, הושלמה עסקת רכישת השליטה בפקר פלדה על ידי אפריקה ישראל, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2007
  19. ^ אורי תומר, מיכאל רוכוורגר, אפריקה תעשיות מוכרת את נגב קרמיקה - עם תספורת ענקית לבנקים, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2017
  20. ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מכרה את גוטקס מותגים לפי שווי של 100 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2009
  21. ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מוותרת על אחזקותיה בתדיראן טלקום, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2010
  22. ^ גיא ארז, ערן אזרן, עסקת הענק של משפחת דיין: מלונות אפריקה ישראל נמכרת ב-413 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2017
  23. ^ רז סמולסקי, אפריקה ישראל מכרה את אנגלו סכסון ב-23 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2009
  24. ^ הודעה של אפריקה ישראל להשקעות על העסקה, באתר "מאיה", 14 בספטמבר 2009
  25. ^ מיכאל רוכוורגר, תרגיל היעלמות, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2017
  26. ^ ייבוש 150 דונם בחוף כנרת להרחבת "חמי טבריה", הבוקר, 3 באוגוסט 1965
  27. ^ עידן יוסף, אחרי 21 שנה: החרדים מסירים את החרם מבנק לאומי, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
  28. ^ רנית נחום-הלוי, אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2009