זיוף עתיקות

זיוף עתיקות הוא ייצור חפצים כך שיחשבו כ"עתיקות", או שינוי עתיקות כך שמשמעותן תגדל. זיוף עתיקות יכול להיות מונע מבצע כסף, אך גם מניסיון לרכוש יוקרה מדעית או פוליטית. קיימים גם מקרים בהם זייפנים ניסו להוכיח, באמצעות הזיוף, את אמיתותן של אמונות דתיות ("זיוף דתי") ואידאולוגיות. לעיתים זיוף עתיקות נעשה כ"מתיחה". זיוף עתיקות קשור לתחום זיוף האמנות.

לעיתים קרובות, סדרת חפירות ארכאולוגיות מפורסמת מובילה לגל ניסיונות של זייפנים המנסים להפיק רווח מן העניין שהתעורר בעתיקות מאתר זה. בדרך כלל מנסים הזייפנים למכור את העתיקות בשוק החופשי (ובעיקר בשוק ה"שחור"), אך חלק מן הזיופים הגיע למוזיאונים או הפך מוקד למחקר מדעי.

זיוף עתיקות קיים בכל תת-ענפי הארכאולוגיה ובכל התחומים הגאוגרפיים. אחד הזיופים הנפוצים כיום הוא של קדרות פרה-קולומביאנית, אבל זויפו גם "ממצאים" ממצרים העתיקה, מחפירות בכרתים ובאיי יוון, באסיה הקטנה ובאזורים רבים אחרים בעולם. קיימים גם זיופים פליאונטולוגיים, כמו ה"ארכיאורפטור".

באזור ארץ ישראל והמזרח התיכון, היה מוזס וילהלם שפירא סוחר עתיקות, אשר הואשם פעמיים כי זייף עתיקות - פעם אחת מכר למוזיאון בברלין חרסים מואביים כביכול ופעם נוספת נטען כי מגילות שהציע למוזיאון הבריטי היו זיופים (כיום טענת זיוף זה נתונה במחלוקת, לאחר גילוי מגילות מדבר יהודה באותו אזור).

חוקרים מנסים לזהות זיופי עתיקות באמצעות כלי מחקר מסוגים שונים: בדיקות ארכאולוגיות, גאולוגיות ופטרוגרפיות, כגון תיארוך פחמן-14; ובדיקות פליאוגרפיות ואפיגרפיות לבדיקת כתב ותוכן של טקסטים.

מקרים נודעים

• כתר סאיטאפרנס - כתר אמנותי עשוי זהב, שנרכש על ידי מוזיאון הלובר בשנת 1896, לאחר שהוצג בפניו ככתרו המקורי של המלך הסקיתי סאיטאפרנס, בן המאה השלישית לפני הספירה. כעבור שבע שנים העיד הצורף היהודי תושב אודסה, ישראל רוּחוֹמוֹבסקי, שהוא יוצרו של הכתר.
• גלוסקמת יעקב אחי ישו, וכתובת יהואש - שני הממצאים קשורים לעודד גולן, אשר נחשד בזיוף עתיקות.
• גולגולת קלאבארס - גולגולת אדם שנמצאה במכרה בקליפורניה וטענה להוכחת קיום בו-זמני בקליפורניה של מסטודונים, בני אדם ופילים, אבל הייתה למעשה מתיחה.
• לוח הפליז של דרייק - איגרת פליז מפרנסיס דרייק, אשר התגלתה כמתיחה וכזיוף.
• פסלי לוחמי טרה קוטה אטרוסקים שנמכרו למוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ויוצרו למעשה על ידי בני משפחה איטלקית בתחילת המאה ה-20.
• "הנסיכה הפרסית" - גילויה של מומיה בבלוצ'יסטן שנטען שהשתייכה לנסיכה פרסית. בדיקות פתולוגיות הוכיחו כי ה"מומיה" שייכת לאישה שנרצחה ככל הנראה ב-1996.
• "שרידי מישיגן" - ממצאים שנטען שהצביעו על קיומה של תרבות מזרח תיכונית קדומה במישיגן. לזייפנים היה אינטרס כפול - הפקת רווח, והוכחת נכונות האמונות המורמוניות.
• איש פילטדאון.
• כתר סאיטפרן - הוצג ככתר של מלך סקיתי בלובר במשך שנים עד שהתגלה כזיוף.
• רונות קנזינגטון - רונות שכביכול העידו על נוכחות ויקינגית בצפון אמריקה במאה ה-14 ונחשבות בעיני מרבית החוקרים כזיוף.
• דיסק השמיים של נברה - ממצא שנחשד במשך שנים כמזויף, אבל כיום נחשב לאותנטי.
• הגבירה מאלכה - פסל שנמצא בספרד והשתייכותו לתרבות המאה ה-4 לפנה"ס הייתה שנויה במחלוקת.
• הבשורה הסודית על-פי מרקוס - חשודה כזיוף.

ראו גם

• שוד עתיקות

קישורים חיצוניים

• זיופים של עתיקות, דף שער בספרייה הלאומית
• איתן בוגנים, נסיכה פרסית מתעוררת ברחוב כורש, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2016
• משה גלעד, האם כדאי להיות חשדנים כלפי ממצאים ארכיאולוגיים, באתר הארץ, 19 באפריל 2023