זיידי סמית'

זיידי סמית'
Zadie Smith
	סמית' מכריזה על המועמדים בקטגוריית הבדיון לפרס מעגל המבקרים הבריטיים בשנת 2010
לידה	25 באוקטובר 1975 (בת 48); לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
שם לידה	סיידי סמית'
מדינה	הממלכה המאוחדת
עיסוק	סופרת, מסאית
מקום לימודים	קינגס קולג', Hampstead School
שפות היצירה	אנגלית
תחום כתיבה	סיפורת
סוגה	רומן, מסות
זרם ספרותי	ריאליזם, פוסטמודרניזם
יצירות בולטות	On Beauty, Swing Time, Changing My Mind: Occasional Essays, NW, שיניים לבנות, The Autograph Man, The Fraud
תקופת הפעילות	מ-2000
הושפעה מ	מרטין אמיס, צ'ארלס דיקנס, ריימונד קארבר, א"מ פורסטר, פרנץ קפקא, חניף קוריישי, ולדימיר נבוקוב, פיליפ רות, זורה ניל הרסטון, סלמאן רושדי, דייוויד פוסטר וואלאס, פ.ג. וודהאוס[דרוש מקור]
בן או בת זוג	ניק ליירד (2004–?)
פרסים והוקרה	פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (2000); Guardian First Book Award (2000); מדליית לנגסטון יוז (2017); עמית החברה המלכותית לספרות (2002); עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2023); פרס אוסטריה לספרות אירופית (2018); מדליית בודלי (2022); פרס אניספילד-וולף (2006); פרס סומרסט מוהם (2006); סופר מתארח (2000); פרס בולינגר אברימן וודהאוס (2006); פרס קוסטה (2000); פרס לסיפורת מאת נשים (2006); National Book Critics Circle Award in Criticism ;
	www.zadiesmith.com

זיידי סמית' FRSL^[1] (באנגלית: ‏Zadie Smith; נולדה ב-‏25 באוקטובר 1975) היא סופרת ומסאית בריטית הכותבת בשפה האנגלית.

סמית' חיברה מספר רומנים. בשנת 2003, נמנתה על רשימת 20 הסופרים הצעירים המבטיחים של כתב העת Granta^[2], המתפרסמת אחת לעשור, ונכללה בה שוב בשנת 2013^[3].

היא מכהנת כפרופסורית בעלת קביעות בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק מאז 2010^[4]. בשנת 2006, זכתה סמית על ספרה על היופי בפרס אורנג' לסיפורת^[5]^[6] וכן בפרס אניספילד-וולף^[7]. הרומן הראשון שלה, שיניים לבנות, נכלל ברשימת "מאה הספרים הטובים באנגלית משנת 1923 עד 2005" של המגזין "טיים"^[8].

ביוגרפיה

סמית' נולדה בשם סיידי סמית' ברובע ברנט (Brent) בצפון-מערב לונדון, לאם ג'מייקנית, איבון ביילי, ולאב אנגלי, הארווי סמית'^[9]. אמה גדלה בג'מייקה והיגרה לאנגליה בשנת 1969. נישואי אביה של סמית' לאמה היו נישואיו השניים, ולסמית' חצי-אחות, חצי-אח, ושני אחים צעירים. האחים הם הראפר והסטנדאפיסט דוק בראון (Doc Brown), והראפר לוק סקייז (Luc Skyz). בילדותה, עסקה סמית' בריקוד סטפס, ובנעוריה שקלה קריירה כשחקנית במחזות זמר. בהיותה בת-עשרה התגרשו הוריה. בגיל 14, שינתה את שמה לזיידי (Zadie)^[10]. במהלך לימודיה באוניברסיטה, התפרנסה מהופעות כזמרת ג'אז, ותכננה לעסוק בעיתונאות.

סמית' למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג' (בקינגס קולג'). באוניברסיטה, פגשה בסופר והמשורר הצפון אירי ניק ליירד (אנ'), והם נישאו בשנת 2004, בבית התפילה של הקולג'^[11]. לימים, הקדישה סמית' את ספרה "על היופי" ל"לרד היקר שלי". הזוג התגורר ברומא בשנת 2007, ומאז מחלק את זמנו בין ניו יורק ולונדון. לזוג שני ילדים, קת'רין והארווי.

קריירה

במהלך לימודיה פרסמה כמה סיפורים קצרים באסופת הסטודנטים The Mays, המשותפת לאוניברסיטת אוקספורד ולאוניברסיטת קיימברידג'. אלו משכו תשומת לב של מוציא לאור, ועודדו את סמית' לכתוב את מה שלימים הפך הרומן הראשון שלה, שיניים לבנות. נוסח חלקי שלו הוצע למו"לים בשנת 1997, ועורר עניין, עד כדי שהתנהלה מכירה פומבית של הזכות להוציאו לאור. סמית' השלימה את הרומן בשנת לימודיה האחרונה בקיימברידג', ובשנת 2000 יצא הספר לאור, ומיד הפך רב-מכר באנגליה, וזכה במספר פרסים. בשנת 2002 עובד למיני-סדרת טלוויזיה בערוץ 4 של ה-BBC.

הרומן השלישי של סמית', על היופי, המתרחש בבוסטון, זכה לשבחי הביקורת^[12], והיה מועמד לפרס מאן בוקר, אך לא זכה בו. עם זאת, זכה הספר כאמור בפרס אורנג' ובפרס אניספילד-וולף.

לאחר שלימדה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת קולומביה, קיבלה סמית' בספטמבר 2010 משרת פרופסור לסיפורת באוניברסיטת ניו יורק. במהלך שנת 2011 שימשה מבקרת הספרים החדשים של כתב העת הארפרז. בשנת 2012 פרסמה את ספרה NW, המתרחש ברובע קילברן בלונדון, ושכותרתו שאובה מקוד המיקוד האנגלי שמשויך לרובע. סמית חשפה לראשונה קטעים מהספר "NW", בפסטיבל הספרות הבינלאומי באדינבורו שהתקיים באוגוסט 2012^[13]. מוסף הספרות של הניו יורק טיימס בחר בו כאחד מחמשת הספרים הטובים של השנה^[14].

יצירתה

רומנים

שיניים לבנות (2000). יצא בעברית בהוצאת זמורה ביתן בתרגום דפנה לוי, 2003.
סוחר החתימות (2002). יצא בעברית בהוצאת כנרת בתרגום ערן שדה, 2004^[15].
על היופי (2005). יצא בעברית בהוצאת זמורה בתרגום קטיה בנוביץ', 2006^[16].
NW ‏ (2012). יצא בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן בתרגום אלינוער ברגר, 2014^[17].
שגרירות קמבודיה (נובלה, 2013).
סווינג טיים, יצא בעברית בהוצאת מודן בתרגום קטיה בנוביץ', 2017^[18].

מסות

משנה את דעתי: מסות מזדמנות (2009)

ספרים בעריכת סמית'

נתח בשר (2001), אנתולוגיה של סיפורי ארוטיקה קצרים
ספר הזולת (2007)

לקריאה נוספת

Tew, Philip (ed). Reading Zadie Smith: The First Decade and Beyond. London: Bloomsbury.
Tew, Philip. Zadie Smith. London and New York: Palgrave Macmillan, 2010.
Walters, Tracey (ed.). Zadie Smith: Critical Essays. New York: Peter Lang Publications, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיידי סמית' בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של זיידי סמית' (באנגלית)

זיידי סמית', ברשת החברתית פייסבוק
זיידי סמית', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
זיידי סמית', ברשת החברתית Goodreads
זיידי סמית', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זיידי סמית (1975-), דף שער בספרייה הלאומית
אריק גלסנר, על "NW", של זיידי סמית, המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 15 באוגוסט 2014
אריק גלסנר, "סווינג טיים": טיפול מרענן בשאלות חברתיות, באתר ynet, 4 בנובמבר 2017
אלעד בר נוי, "בתרבות שלנו אין דרך קלה להיות גוף נשי - לבן או שחור", באתר ynet, 25 בנובמבר 2017
אלעד בר נוי, ממרטין בובר ועד ג'סטין ביבר: על קובץ המאמרים של זיידי סמית, באתר ynet, 17 במרץ 2018

הערות שוליים

^ ראשי תיבות: עמיתת האגודה המלכותית לספרות
^ Best of Young British Novelists 2003, ‏Granta, גיליון 81.
^ Best of Young British Novelists 4, ‏Granta, גיליון 123.
^ Zadie Smith Joins Faculty, באתר האוניברסיטה
^ סוכנויות הידיעות, זיידי סמית זכתה בפרס אורנג', באתר הארץ, 8 ביוני 2006
^ תיאור הזכייה באתר הפרס (אנגלית)
^ תיאור הזכייה באתר הפרס הרשמי (אנגלית)
^ רשימת 100 הספרים הטובים באנגלית משנת 1923 עד 2005 באתר כתב העת TIME.
^ איידה אדמריאם, אם צריך אני אברח, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
^ איתמר זהר, זיידי סמית חושפת שיניים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
^ מיה סלע, ניק ליירד חושף שיניים, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
^ איריס לעאל, שחור ולבן הם הצבעים שמרכיבים את הספר הזה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
^ מיה סלע, זיידי סמית תחשוף את ספרה החדש באדינבורו, באתר הארץ, 25 ביוני 2012
^ ניו יורק טיימס, ניו יורק טיימס בוחר את הספרים הטובים של 2012, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012
^ הגר ינאי, ‏לא מוצלח, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
^ ביקורות:
יערה שחורי, כוחה של האמנות להיטיב וליצור יופי, אמת ואפילו צדק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
שירי לב-ארי, "על היופי" של זיידי סמית בעברית, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
הגר ינאי, ‏סימן רשום, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006
^ דוד הדר, מה לא עובד בלהטוט הספרותי של זיידי סמית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2014
^ שלומציון קינן, "סווינג טיים" של זיידי סמית: ריקוד מרתק של אור וצל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2017

[1] ראשי תיבות: עמיתת האגודה המלכותית לספרות

[2] Best of Young British Novelists 2003, ‏Granta, גיליון 81.

[3] Best of Young British Novelists 4, ‏Granta, גיליון 123.

[4] Zadie Smith Joins Faculty, באתר האוניברסיטה

[אורנג'-5] סוכנויות הידיעות, זיידי סמית זכתה בפרס אורנג', באתר הארץ, 8 ביוני 2006

[6] תיאור הזכייה באתר הפרס (אנגלית)

[7] תיאור הזכייה באתר הפרס הרשמי (אנגלית)

[8] רשימת 100 הספרים הטובים באנגלית משנת 1923 עד 2005 באתר כתב העת TIME.

[9] איידה אדמריאם, אם צריך אני אברח, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005

[10] איתמר זהר, זיידי סמית חושפת שיניים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2008

[11] מיה סלע, ניק ליירד חושף שיניים, באתר הארץ, 24 ביוני 2009

[12] איריס לעאל, שחור ולבן הם הצבעים שמרכיבים את הספר הזה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005

[13] מיה סלע, זיידי סמית תחשוף את ספרה החדש באדינבורו, באתר הארץ, 25 ביוני 2012

[14] ניו יורק טיימס, ניו יורק טיימס בוחר את הספרים הטובים של 2012, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012

[15] הגר ינאי, ‏לא מוצלח, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004

[16] ביקורות:
יערה שחורי, כוחה של האמנות להיטיב וליצור יופי, אמת ואפילו צדק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
שירי לב-ארי, "על היופי" של זיידי סמית בעברית, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
הגר ינאי, ‏סימן רשום, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006

[17] דוד הדר, מה לא עובד בלהטוט הספרותי של זיידי סמית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2014

[18] שלומציון קינן, "סווינג טיים" של זיידי סמית: ריקוד מרתק של אור וצל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]