זיידי סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיידי סמית'
Zadie Smith
סמית' מכריזה על המועמדים בקטגוריית הבדיון לפרס מעגל המבקרים הבריטיים בשנת 2010
סמית' מכריזה על המועמדים בקטגוריית הבדיון לפרס מעגל המבקרים הבריטיים בשנת 2010
לידה 25 באוקטובר 1975 (בת 47)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה סיידי סמית'
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מסאית
מקום לימודים קינגס קולג', Hampstead School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה סיפורת
סוגה רומן, מסות
זרם ספרותי ריאליזם, פוסטמודרניזם
יצירות בולטות On Beauty, NW, Swing Time, The Autograph Man, שיניים לבנות, Changing My Mind: Occasional Essays עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2000–הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ מרטין אמיס, צ'ארלס דיקנס, ריימונד קארבר, א"מ פורסטר, פרנץ קפקא, חניף קוריישי, ולדימיר נבוקוב, פיליפ רות, זורה ניל הרסטון, סלמאן רושדי, דייוויד פוסטר וואלאס, פ.ג. וודהאוס[דרוש מקור]
בן או בת זוג ניק ליירד (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.zadiesmith.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זיידי סמית' FRSL[1]אנגלית: ‏Zadie Smith; נולדה ב-‏25 באוקטובר 1975) היא סופרת ומסאית בריטית הכותבת בשפה האנגלית.

סמית' חיברה מספר רומנים. בשנת 2003, נמנתה על רשימת 20 הסופרים הצעירים המבטיחים של כתב העת Granta[2], המתפרסמת אחת לעשור, ונכללה בה שוב בשנת 2013[3].

היא מכהנת כפרופסורית בעלת קביעות בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק מאז 2010[4]. בשנת 2006, זכתה סמית על ספרה על היופי בפרס אורנג' לסיפורת[5][6] וכן בפרס אניספילד-וולף[7]. הרומן הראשון שלה, שיניים לבנות, נכלל ברשימת "מאה הספרים הטובים באנגלית משנת 1923 עד 2005" של המגזין "טיים"[8].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולדה בשם סיידי סמית' ברובע ברנט (Brent) בצפון-מערב לונדון, לאם ג'מייקנית, איבון ביילי, ולאב אנגלי, הארווי סמית'[9]. אמה גדלה בג'מייקה והיגרה לאנגליה בשנת 1969. נישואי אביה של סמית' לאמה היו נישואיו השניים, ולסמית' חצי-אחות, חצי-אח, ושני אחים צעירים. האחים הם הראפר והסטנדאפיסט דוק בראון (Doc Brown), והראפר לוק סקייז (Luc Skyz). בילדותה, עסקה סמית' בריקוד סטפס, ובנעוריה שקלה קריירה כשחקנית במחזות זמר. בהיותה בת-עשרה התגרשו הוריה. בגיל 14, שינתה את שמה לזיידי (Zadie)[10]. במהלך לימודיה באוניברסיטה, התפרנסה מהופעות כזמרת ג'אז, ותכננה לעסוק בעיתונאות.

סמית' למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'קינגס קולג'). באוניברסיטה, פגשה בסופר והמשורר הצפון אירי ניק ליירד (אנ'), והם נישאו בשנת 2004, בבית התפילה של הקולג'[11]. לימים, הקדישה סמית' את ספרה "על היופי" ל"לרד היקר שלי". הזוג התגורר ברומא בשנת 2007, ומאז מחלק את זמנו בין ניו יורק ולונדון. לזוג שני ילדים, קת'רין והארווי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיה פרסמה כמה סיפורים קצרים באסופת הסטודנטים The Mays, המשותפת לאוניברסיטת אוקספורד ולאוניברסיטת קיימברידג'. אלו משכו תשומת לב של מוציא לאור, ועודדו את סמית' לכתוב את מה שלימים הפך הרומן הראשון שלה, שיניים לבנות. נוסח חלקי שלו הוצע למו"לים בשנת 1997, ועורר עניין, עד כדי שהתנהלה מכירה פומבית של הזכות להוציאו לאור. סמית' השלימה את הרומן בשנת לימודיה האחרונה בקיימברידג', ובשנת 2000 יצא הספר לאור, ומיד הפך רב-מכר באנגליה, וזכה במספר פרסים. בשנת 2002 עובד למיני-סדרת טלוויזיה בערוץ 4 של ה-BBC.

הרומן השלישי של סמית', על היופי, המתרחש בבוסטון, זכה לשבחי הביקורת[12], והיה מועמד לפרס מאן בוקר, אך לא זכה בו. עם זאת, זכה הספר כאמור בפרס אורנג' ובפרס אניספילד-וולף.

לאחר שלימדה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת קולומביה, קיבלה סמית' בספטמבר 2010 משרת פרופסור לסיפורת באוניברסיטת ניו יורק. במהלך שנת 2011 שימשה מבקרת הספרים החדשים של כתב העת הארפרז. בשנת 2012 פרסמה את ספרה NW, המתרחש ברובע קילברן בלונדון, ושכותרתו שאובה מקוד המיקוד האנגלי שמשויך לרובע. סמית חשפה לראשונה קטעים מהספר "NW", בפסטיבל הספרות הבינלאומי באדינבורו שהתקיים באוגוסט 2012[13]. מוסף הספרות של הניו יורק טיימס בחר בו כאחד מחמשת הספרים הטובים של השנה[14].

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנה את דעתי: מסות מזדמנות (2009)

ספרים בעריכת סמית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתח בשר (2001), אנתולוגיה של סיפורי ארוטיקה קצרים
  • ספר הזולת (2007)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tew, Philip (ed). Reading Zadie Smith: The First Decade and Beyond. London: Bloomsbury.
  • Tew, Philip. Zadie Smith. London and New York: Palgrave Macmillan, 2010.
  • Walters, Tracey (ed.). Zadie Smith: Critical Essays. New York: Peter Lang Publications, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיידי סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשי תיבות: עמיתת האגודה המלכותית לספרות
  2. ^ Best of Young British Novelists 2003, ‏Granta, גיליון 81.
  3. ^ Best of Young British Novelists 4, ‏Granta, גיליון 123.
  4. ^ Zadie Smith Joins Faculty, באתר האוניברסיטה
  5. ^ סוכנויות הידיעות, זיידי סמית זכתה בפרס אורנג', באתר הארץ, 8 ביוני 2006
  6. ^ תיאור הזכייה באתר הפרס (אנגלית)
  7. ^ תיאור הזכייה באתר הפרס הרשמי (אנגלית)
  8. ^ רשימת 100 הספרים הטובים באנגלית משנת 1923 עד 2005 באתר כתב העת TIME.
  9. ^ איידה אדמריאם, אם צריך אני אברח, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
  10. ^ איתמר זהר, זיידי סמית חושפת שיניים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
  11. ^ מיה סלע, ניק ליירד חושף שיניים, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
  12. ^ איריס לעאל, שחור ולבן הם הצבעים שמרכיבים את הספר הזה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
  13. ^ מיה סלע, זיידי סמית תחשוף את ספרה החדש באדינבורו, באתר הארץ, 25 ביוני 2012
  14. ^ ניו יורק טיימס, ניו יורק טיימס בוחר את הספרים הטובים של 2012, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012
  15. ^ הגר ינאי, ‏לא מוצלח, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
  16. ^ ביקורות:
    יערה שחורי, כוחה של האמנות להיטיב וליצור יופי, אמת ואפילו צדק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
    שירי לב-ארי, "על היופי" של זיידי סמית בעברית, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
    הגר ינאי, ‏סימן רשום, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006
  17. ^ אתר למנויים בלבד דוד הדר, מה לא עובד בלהטוט הספרותי של זיידי סמית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2014
  18. ^ אתר למנויים בלבד שלומציון קינן, "סווינג טיים" של זיידי סמית: ריקוד מרתק של אור וצל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2017