זכוכית מגדלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זכוכית מגדלת
מיקוד אור שמש דרך זכוכית מגדלת
מכשיר ההגדלה של השענים והיהלומנים מכיל עדשות רבות ואין לו ידית אחיזה. אולם הוא עדיין מכונה "זכוכית מגדלת".

זכוכית מגדלת היא עדשה קמורה יחידה המשמשת לקבלת דמות מוגדלת של עצם. משתמשים בזכוכית המגדלת כדי לראות בפירוט עצמים קטנים או כיתוב זעיר.

זכוכית המגדלת היא מכשיר פשוט המורכב מעדשה אחת, מסגרת וידית אחיזה. העדשה עשויה מזכוכית או מפלסטיק ובדרך כלל מוקפת במסגרת ומחוברת לידית אחיזה קצרה. דגם אחר של זכוכית מגדלת מכיל רגלית להצבה על שולחן העבודה במקום ידית אחיזה.

ההגדלה של זכוכית מגדלת תלויה ברדיוס הקימור שלה ובחומר שממנו היא עשויה (היא מבוטאת בנוסחת לוטשי העדשות). כדי לקבל דמות מוגדלת מאקסימלית, על המרחק שבין העצם לעדשה להיות קטן מהמרחק מהמוקד. במעבדות נהוג לשבץ את זכוכית המגדלת במתקן נייח וקבוע, במרחק מתאים מהשולחן למטרות נוחות.

במוצרי תוכנה ובאתרי אינטרנט רבים משמש סמל של זכוכית מגדלת לסימון "חיפוש".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכוכית המגדלת היא אחד ממוצרי האופטיקה המצויים בשימוש הציבור הרחב מזה מאות שנים. היא מוזכרת רבות בספרות בלשית מן המאות הקודמות, כגון סיפורי שרלוק הולמס. אם כי כיום בלשים, מדענים, שענים, אנשים עם לקות ראייה ואנשים אחרים הזקוקים להגדלת הנראה, משתמשים במכשירים משוכללים יותר. דוגמאות למכשירים כאלה הן המיקרוסקופ האופטי, הטלסקופ והטלוויזיה במעגל סגור. רבים מן המכשירים האלה מכילים עדשות שדומות לזכוכית המגדלת.

ניתן להשתמש בזכוכית מגדלת גם להדלקת אש, באמצעות מיקוד קרני השמש. שימוש כזה בעדשות תועד לראשונה על ידי ארכימדס ביוון העתיקה. שימוש זה כיום הוא בגדר קוריוז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]