לדלג לתוכן

זמר של להיט אחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זמר של להיט אחד (באנגלית: One-hit Wonder) הוא מונח מעולם המוזיקה המיוחס למוזיקאי או להקה שמצליחים להשיג הכרה בציבור הרחב בזכות שיר אחד בלבד שהופך ללהיט ולהגיע לפופולריות רבה במיינסטרים. הפופולריות של אמנים אלו דועכת (בדרך כלל משמעותית) לאחר יציאת השיר שהפך ללהיט, והם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה עם להיט חדש או אלבומים נוספים.[1]

המונח עשוי לעיתים להיות מיוחס גם לאמנים מוזיקליים שזכורים במיוחד בזכות להיט אחד בלבד אף על פי שהיו להם גם מספר הצלחות נוספות (למשל סיי).[2][3]

לעיתים אמנים שנחשבו לאמני "One-hit Wonder" במדינת מוצאם זוכים בהמשך להצלחה רבה יותר דווקא במדינות אחרות בעולם. אמנים שמצליחים להוציא לאורך השנים מספר אלבומים פופולריים ומספר שירים שהופכים ללהיטים בדרך כלל אינם נחשבים לאמני One-hit Wonder.

רוב הזמרים והלהקות שהופיעו לאורך השנים באירוויזיון עונים להגדרה של One-hit Wonder.

במצעד הפזמונים האמריקני והבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: הרשימה לא כוללת אמני One-Hit Wonder שהשתתפו וזכו באירוויזיון.

שירי One-hit Wonder בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-50 של המאה ה-20
  • "Rockin' Robin" – בובי דיי (1958)[4][5]
  • "He's Got the Whole World in His Hands" – לורי לונדון (1958)[6]
שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
  • "Funkytown" – ליפס אינק (1980)
  • "Turning Japanese" – ד'ה וייפרס (1980)
  • "Just the Two of Us" – גרובר וושינגטון ג'וניור (1981)
  • "867-5309/Jenny" – טומי טוטון (1981)
  • "Mickey" – טוני בזיל (1981)
  • "Japanese boy" – אניקה (1981)
  • "I Melt with You" – מודרן אינגליש (1982)
  • "It's Raining Men" – ד'ה וד'ר גרלס (1982)[19]
  • "Relax" – פרנקי גוס טו הוליווד (1983)[19]
  • "99 Luftballons" – ננה (1983)
  • Dolce Vita – ריאן פריס (1983)
  • "One Night in Bangkok" – מורי הד (1984)
  • "We're Not Gonna Take It" – טוויסטד סיסטר (1984)[19]
  • "Axel F" – הרולד פלטרמאייר (1985)[20]
  • "Don't You (Forget About Me)" – סימפל מיינדס (1985)[21]
  • "The Lady in Red" – כריס דה ברג (1986)[19]
  • "(I Just) Died in Your Arms" – קאטינג קרו (1986)[22]
  • "The Final Countdown" - יורופ (1986)[23][24]
  • "The Promise" – וון אין רום (1988)
  • "Under the Milky Way" – דה צ'רץ' (1988)
שנות ה-90 של המאה ה-20
העשור הראשון של המאה ה-21
העשור השני של המאה ה-21

במצעד הפזמונים הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
  • "דזדמונה" – דדי בן עמי (1970)
  • "מדוע זה בחרת" – איתן הדר (1970)
  • "איזבל" – עקיבא נוף (1971) – על אף שידוע בתור פזמונאי ומלחין, זהו השיר היחיד המוכר שלו בתור מבצע
  • "בלדה למנקה הרחוב" – להקת ציפורי השיר (1975)
  • "נערי בים ביתו" – ציפי זרנקין (1975) – השיר בוצע במקור על ידי דורית ראובני, אך זכה לפרסום בביצוע של ציפי זרנקין, כמו כן היא ביצעה ראשונה את השיר "תני לו פרח" שהתפרסם יותר מאוחר בביצוע של גלי עטרי
  • "בינך וביני"- פרפר אטומי (1975)
  • "חג לי" – שלישיית באופן זמני (1978)
  • "זמר לחתנים" – שלישיית ימים טובים (1978)
  • "אל תנגנו את השיר הזה" – ג'קי בראון (1978)
  • "הקיץ השאיר בי סימנים" – אלי סמרי (1979)
  • "אל תשכחי אותנו" - מיסטר הרי (1979) - למרות שהוציא שירים נוספים, זה היה להיטו הגדול ביותר
שנות ה-80 של המאה ה-20
  • "לא לעולם" – גידי שרון (1980)
  • "מאמי מאמי" – ארנון צדוק (1980) – השיר הפך את השחקן, ארנון צדוק, לזמר של להיט אחד, ואת האמן והאסיר, מיכאל מחפוד פטישי, לפזמונאי ולמלחין של להיט אחד. אלבומו של פטישי עצמו לא צלח, אבל הביא השראה לאלבום עם להיט אחד של אמן ואסיר אחר – דוד שושי, שנה מאוחר יותר.
  • "פסוליה" – דוד שושי (1981)
  • "לא רוצה לזמביה" – עופר אקרלינג (1982)[49]
  • "ברווזים" - עובד והאפרוחים (1982)
  • "שתיים בלילה" – מוטי נוטע (1983)
  • "אף אחד לא מזיל דמעה" – שמוליק צ'יזיק (1984) – צ'יזיק מוכר מאוד בתור פזמונאי ומלחין, אך בתור מבצע זה הוא השיר היחיד המוכר בביצועו
  • "יהיה בסדר" – יעקב (קוקי) פפיני (1984)
  • "איציק" - פופלקס (1986)
  • "שתי אצבעות מצידון" – בועז עופרי (1986)
  • "תמונה שבורה" – מוני ארנון (1988) – שיר הסולו היחיד של ארנון שזכה להצלחה
  • "דרך המלך" – גילי וגלית (1989)[50]
  • "אפרים לב זהב" – ארז נץ (1989); נץ הוא גיטריסט מוכר ומצליח, אך זהו להיטו היחיד כזמר
  • "סוכר" - שאול צירלין (1989)
שנות ה-90 של המאה ה-20
  • "ריקוד הנסיכים" – ליביו סיגלר (1990)[51]
  • "טאקו" – חני יופה (1991)
  • "מסכה" – דרמה (1992)
  • "זודיאק" – ירון חדד (1992)[52] – שיר הסולו היחיד של חדד שזכה להצלחה
  • "מדינה חמה" ("וככל שפחות שמחים כך יותר חוגגים") – מירון מינסטר (1993) – מינסטר יוצר ומוזיקלי, מעבד ומלחין של שירים רבים, אך זה שיר הסולו היחיד, שהפך ללהיט.
  • "יעקב" – ללדין (1994)
  • "אוכלת מהצד" – השוונג של הפיתה (1995)
  • "היווניה הגדולה שמחה" – היווניה (1997)
  • "יום הולדת" – עדן (1999)
העשור הראשון של המאה ה-21

היסטוריית תעשיית המוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי המוזיקה ויין ג'אנצ'יק, אשר כתב את הספר "The Billboard Book of One-Hit Wonders",[53] שפורסם ב-1997 שסוקר זמרים של להיט אחד מתחילת עידן הרוקנרול בשנים 1955–1992, מגדיר את זמר הלהיט האחד באובייקטיביות כ-"אחד שהצליח להביא שיר אל 40 השירים הפותחים של מצעד פזמונים כלשהו."

מחבר הספר הוציא אותו תחת חסותם של בילבורד, והשתמש במצעד הבילבורד הוט 100, כמדד לזמר של להיט אחד. זמרים שצונזרו מהספר אף הוזכרו באתר האינטרנט שפתח ג'אנצ'יק לאחר שהודיעו לו כי ייתכן וכמה זמרים שהוא החשיבם כ-"זמר של להיט אחד", יוסרו מתוך הספר.

עם זאת, סוני גראקי נחשב פעמיים לזמר של להיט אחד מכיוון ששתי הלהקות בהן היה, זכו לתואר זה. האחת הייתה, The Outsiders עם שירם "Time Won't Let Me", והשנייה הייתה הלהקה קלימקס ושירה, "Precious and Few".

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של VH1

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, רשת הכבלים האמריקאית VH1 שידרה לראשונה את מצעד "100 זמרים של להיט אחד",[54] בהנחיית ויליאם שטנר.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Macarena" – לוס דל ריו (1996)
  2. "Tainted Love" – סופט סל (1982)
  3. "Come on Eileen" – דקסיס מידנייט ראנרס (1982)
  4. "I'm Too Sexy" – רייט סייד פרד (1991)
  5. "Mickey" – טוני בזיל (1982)
  6. "?Who Let the Dogs Out" –באהא מן (2000)
  7. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  8. "Take on Me" – א-הא (1985)
  9. "Rico Suave" – ג'רארדו (1990)
  10. "99 Luftballons" – ננה (1984)

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של ערוץ 4

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר טלוויזיה שהתקיים ב-2006, ונערך על ידי ערוץ 4 בבריטניה, ביקש מהצופים לבחור את "זמר הלהיט האחד" האהוב עליהם מתוך רשימה קצרה של 60 כאלו.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Kung Fu Fighting" – קארל דגלאס
  2. "99 Red Balloons" – ננה
  3. "Sugar, Sugar" – הארכיונים
  4. "Can You Dig It?" – דה מוק טורטלס
  5. "Always Look on the Bright Side of Life" – מונטי פייתון
  6. "Spirit in the Sky" – נורמן גראנבום
  7. "Who Let the Dogs Out?" – באהא מן
  8. "The Safety Dance" – גברים ללא כובעים
  9. "Take on Me" - א-הא
  10. "Two Pints of Lager and a Packet of Crisps Please" – מקס ספלודג' ותזמורתו

"20 ל-1: זמר של להיט אחד"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, תוכנית הטלוויזיה האוסטרלית "20 ל-1" ערכה רשימה של זמרים של להיט אחד שהצליחו באוסטרליה בלבד.

# שם מבצע
20 "Tainted Love" סופט סל
19 "Mambo No.5" לו בגה
18 "Venus" Shocking Blue
17 "Achy Breaky Heart" בילי ריי סיירוס
16 "Mickey" טוני בזיל
15 "I'll Be Gone" הספקטרום
14 "Tubthumping" צ'מבוומבה
13 "Counting the Beat" הסווינגרים
12 "Slice of Heaven" דייב דוביין ותזמורתו
11 "Rockin' Robin" בובי דיי
10 "Pass the Dutchie" מיוזקל יות'
9 "Don't Worry, Be Happy" בובי מקפרין
8 "99 Luftballons" ננה
7 "Spirit in the Sky" נורמן גראנבום
6 "Come on Eileen" דקסיס מידנייט ראנרס
5 "Funkytown" ליפס אינק
4 "Turning Japanese" הווייפורז
3 "Video Killed the Radio Star" הבאגלז
2 "Born to Be Alive" פטריק הרננדז
1 "My Sharona" הנאק

ברשימת UChoose40 של ערוץ C4

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 2006, ערוץ המוזיקה הארצי של ניו זילנד, C4, שידר פרק המוקדש ל "זמרים של להיט אחד" בתצוגת התרשימים השבועית המבוססת על נושא, UChoose40. התרשים דורג על ידי הצופים בלבד, באתר המוזיקה של הערוץ.[55]

  1. "Teenage Dirtbag" – וויאטוס (2000)
  2. "How Bizarre" – או אם סי (1996)
  3. "Because I Got High" – אפרומן (2001)
  4. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  5. "Eye of the Tiger" – סורבייבור (1982)
  6. "Tubthumping" – צ'מבוומבה (1997)
  7. "My Sharona" – הנאק (1979)
  8. "Video Killed the Radio Star" – הבאגלז (1979)
  9. "?Who Let the Dogs Out" – באהא מן (2000)
  10. "I Touch Myself" – דיווינילס (1991)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Jancik, Wayne. "Concept Refinement". OneHitWondersTheBook.com. ארכיון מ-28 בינואר 2018.
  2. ↑ Mann, Brent (2003). 99 Red Balloons... and 100 Other All-Time Great One-Hit Wonders. Citadel Press. ISBN 9780806525167
  3. ↑ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  4. ↑ Jancik, Wayne (1998). The Billboard Book of One-Hit Wonders. New York: Billboard Books. ISBN 0-8230-7622-9.
  5. ↑ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  6. ↑ Adams, Greg. "He's Got the Whole World in His Hands – Laurie London". AllMusic. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017.
  7. ↑ "Bobby Pickett, 69, Is Dead; Scored 'Monster' Hit". הניו יורק טיימס. Associated Press. 27 באפריל 2007. ארכיון מ-26 באוגוסט 2018.
  8. ↑ "Bobby Pickett, voice of Monster Mash, dies". CBC News. 26 באפריל 2007.
  9. ↑ "One Hit Wonders » 60 BUFFALO SPRINGFIELD "FOR WHAT IT'S WORTH"".
  10. ↑ "One-hit wonders: Shocking Blue". Mental Itch (באנגלית אמריקאית). 2016-03-22. ארכיון מ-2 באפריל 2019.
  11. ↑ "One Hit Wonders 70 SHOCKING BLUE "VENUS"". onehitwondersthebook.com.
  12. ↑ Bronson, Fred (30 ביולי 2005). "All-Time Hottest Songs of Summer". Billboard. 117 (31): 34–35. ISSN 0006-2510.
  13. ↑ "One Hit Wonders » 70 RAM JAM BLACK BETTY" (באנגלית אמריקאית).
  14. ↑ "13 Unlikely and Unforgettable One-Hit Wonders of 1977". MeTV.com.
  15. 1 2 3 "Poll: Top 10 One-Hit Wonders". Rolling Stone. 4 במאי 2011. ארכיון מ-26 בדצמבר 2018.
  16. ↑ Van Riper, Tom. "One-Hit Wonders". Forbes. ארכיון מ-28 בדצמבר 2018.
  17. ↑ Young, Alex (11 ביולי 2009). "Rock History 101: The Buggles' "Video Killed the Radio Star"". ארכיון מ-12 ביולי 2019.
  18. ↑ "One Hit Wonder Playlist". iHeartRadio. ארכיון מ-5 בנובמבר 2018.
  19. 1 2 3 4 "80s One-Hit-Wonders: 40 Songs You Can't Forget". Liketotally80s.com. 9 בנובמבר 2016. ארכיון מ-24 בספטמבר 2018.
  20. ↑ "One-Hit Wonders of the '80s: 1985 – Harold Faltermeyer". Return to the 80s. 2012-01-04.
  21. ↑ Smith, Nathan (1 באוגוסט 2013). "Our 10 Favorite One-Hit Wonders: "Don't You (Forget About Me)," Simple Minds". Houston Press. ארכיון מ-5 בנובמבר 2018.
  22. ↑ "Top 10 Best One Hit Wonders of the '80s". rockpasta.com.
  23. ↑ The Top 7 Rock One Hit Wonders - Wall Of Sound, www.wallofsoundau.com (באנגלית)
  24. ↑ Anne EricksonMeet the expert- Author, writer, editor Anne Erickson is a Detroit-based reporter, radio host She has written for the USA Today Network, Consequence.net, Blabbermouth.net, Celebrated Rock One-Hit Wonders of the '80s Audio Ink Radio, ‏2025-03-05 (באנגלית אמריקאית)
  25. ↑ Fink, Jenni (25 בספטמבר 2018). "National One-Hit Wonder Day: What Are the Top One-Hit Wonders?". Newsweek.
  26. ↑ Sula, Eldis (25 בספטמבר 2019). "One-Hit Wonders: Where Are They Now?". Radio.com.
  27. ↑ Cramer, Jeff (23 במרץ 2020). "Power Rankings: One Hit Wonders!". From The Rumble Seat.
  28. ↑ "9 best one-hit wonders from the '90s". Red Bull (באנגלית).
  29. ↑ "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound (באנגלית אמריקאית). 2016-09-21.
  30. ↑ Horton, Matthew (19 באפריל 2012). "15 Actually-Quite-Amazing One Hit Wonders". NME. IPC Media. ארכיון מ-17 בנובמבר 2017.
  31. ↑ Alan, Mark. "90's One Hit Wonders, Part Two – Deep Blue Something, "Breakfast At Tiffany's" [VIDEOS]". MIX 94.9 (באנגלית).
  32. ↑ "Here are 34 of the best one-hit wonders the world has ever known". The Independent (באנגלית). 2015-09-17.
  33. ↑ Santillano, Vicki. "HEY, MACARENA! TEN ONE-HIT WONDERS OF THE '80S AND '90S". More.
  34. 1 2 3 Barrett, John (28 בספטמבר 2011). "25 Awesome One-Hit Wonders of the 1990s". Paste. Wolfgang's Vault.
  35. 1 2 3 EW Staff (25 בספטמבר 2015). "How one-hit wonder artists fare on their second singles". Entertainment Weekly. Time Inc. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017.
  36. ↑ Sastry, Keertana. "25 One-Hit Wonders From The '90s & Early 2000s You Totally Forgot Existed — LISTEN". Bustle.com. ארכיון מ-12 בינואר 2018.
  37. ↑ Dieringer, Selena (2 באוגוסט 2013). "Our 10 Least Favorite One-Hit Wonders: "She's So High," Tal Bachman". Houston Press. ארכיון מ-22 בפברואר 2018.
  38. ↑ Farella, Dylan (23 בספטמבר 2014). "How Much Money Artists Really Make From One-Hit Wonders, And What Happens To Them After". Elite Daily. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017.
  39. 1 2 Nicastro, Chris (28 בספטמבר 2016). "The 10 Best One-Hit Wonders of the 2000s". Paste. Wolfgang's Vault.
  40. 1 2 Berkowitz, Stuart (8 ביוני 2015). "The Top 10 One-Hit Wonders of the '00s". CraveOnline. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017.
  41. ↑ Gracie, Bianca (16 בדצמבר 2014). "10 Best Euro-Dance One-Hit Wonders Of The New Millennium – Page 3 of 4". Idolator.
  42. ↑ "Stereo Love, el gran one-hit-wonder de la electrónica – Magazine". Tilllate.es (בספרדית). 21 בספטמבר 2015. ארכיון מ-24 בינואר 2019.
  43. ↑ Mary Shannon Donnelly, The 5 Best One-Hit Wonders of the 2010s! | Young Hollywood, younghollywood.com (באנגלית)
  44. ↑ "All One-Hit Wonders 1955-2016". Top40Weekly.com.
  45. 1 2 Robinson, Syd (15 באוגוסט 2019). "Name These 2010s "One Hit Wonders" And We'll Tell You If You're A Millennial Or A Gen Z'er". Buzzfeed.
  46. 1 2 3 4 5 Larocca, Courteney (10 בדצמבר 2019). "The 10 best and 10 worst one-hit wonders of the 2010s". Insider.
  47. 1 2 3 4 Irvin, Jack (30 בינואר 2020). "Whatever Happened To These 2010s One-hit Wonders?". popcrush.com.
  48. ↑ "Walk The Moon: Facing Realities As A One Hit Wonder". Popspoken. 16 בפברואר 2016.
  49. ↑ חן לב, "לא רוצה לזמביה": עופר אקרלינג לא מתכוון לחזור, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2012
  50. ↑ אור ברנע, מאמינה בדרך. ולא של המלך, באתר ynet, 7 באוגוסט 2005
  51. ↑ טל פרי, הדוקטור ששר על "ריקוד הסרטן", מעריב, 19 בינואר 1990
  52. ↑ "איפה הוא היום- ירון חדד חוזר לזודיאק", דודי פטימר, 2019
  53. ↑ The Billboard Book of One-Hit Wonders, www.goodreads.com
  54. ↑ {{{מחבר}}}, VH1's 100 Greatest One-Hit Wonders, Vikipeedia, 2024-01-01
  55. ↑ Life, One Hit Wonders, One Hit Wonders, ‏2009-11-14
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זמר_של_להיט_אחד&oldid=43476283"