זמר של להיט אחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: 1. חלק מהדוגמאות אינן של להיטים 2.חלק מהדוגמאות הן של להיטים, אך של מבצע שהיו לו יותר מלהיט אחד. 3. עודף דוגמאות וחוסר בהסברים סיבתיים להיות זמרים אלו או אחרים זמרים של להיט אחד..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

זמר של להיט אחד או להקה של להיט אחד (באנגלית: One-hit Wonder) הוא כינוי לתופעה בעולם המוזיקה המסחרית, בה שיר אחד של זמר או להקה הפך ללהיט, בעוד שאר השירים שביצעו אינם מוכרים או לא הצליחו בכלל. בישראל עונים להגדרה זו חלק מהזמרים ומהלהקות שנבחרו לייצג את המדינה באירוויזיון.

היסטוריית תעשיית המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי המוזיקה ויין ג'אנצ'יק, אשר כתב את הספר "The Billboard Book of One-Hit Wonders",[1] שפורסם ב-1997 שהמכיל בתוכו זמרים של להיט אחד מתחילת עידן הרוקנרול בשנים 1955–1992, מגדיר את זמר הלהיט האחד באובייקטיביות כ-"אחד שהצליח להביא שיר אל 40 השירים הפותחים של מצעד פזמונים כלשהו."

מחבר הספר הוציא אותו תחת חסותם של בילבורד, והשתמש במצעד הבילבורד הוט 100, כמדד לזמר של להיט אחד. זמרים שצונזרו מהספר אף הוזכרו באתר האינטרנט שפתח ג'אנצ'יק לאחר שהודיעו לי כי ייתכן וכמה זמרים שהוא החשיבם כ-"זמר של להיט אחד", יוסרו מתוך הספר.

עם זאת, סוני גראקי נחשב פעמיים לזמר של להיט אחד מכיוון ששתי הלהקות בהן היה, זכו לתואר זה. האחת הייתה, The Outsiders עם שירם "Time Won't Let Me", והשנייה הייתה הלהקה קלימקס ושירה, "Precious and Few".

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של VH1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, רשת הכבלים האמריקאית VH1 שידרה לראשונה את מצעד "100 זמרים של להיט אחד", בהנחיית ויליאם שטנר.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Macarena" – לוס דל ריו (1996)
  2. "Tainted Love" – סופט סל (1982)
  3. "Come on Eileen" – דקסיס מידנייט ראנרס (1982)
  4. "I'm Too Sexy" – רייט סייד פרד (1991)
  5. "Mickey" – טוני בזיל (1982)
  6. "?Who Let the Dogs Out" –באהא מן (2000)
  7. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  8. "Take on Me" – א-הא (1985)
  9. "Rico Suave" – ג'רארדו (1990)
  10. "99 Luftballons" – ננה (1984)

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של ערוץ 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר טלוויזיה שהתקיים ב-2006, ונערך על ידי ערוץ 4 בבריטניה, ביקש מהצופים לבחור את "זמר הלהיט האחד" האהוב עליהם מתוך רשימה קצרה של 60 כאלו.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Kung Fu Fighting" – קארל דגלאס
  2. "99 Red Balloons" – ננה
  3. "Sugar, Sugar" – הארכיונים
  4. "Can You Dig It?" – דה מוק טורטלס
  5. "Always Look on the Bright Side of Life" – מונטי פייתון
  6. "Spirit in the Sky" – נורמן גראנבום
  7. "Who Let the Dogs Out?" – באהא מן
  8. "The Safety Dance" – גברים ללא כובעים
  9. "Take on Me" - א-הא
  10. "Two Pints of Lager and a Packet of Crisps Please" – מקס ספלודג' ותזמורתו

"20 ל-1: זמר של להיט אחד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, תוכנית הטלוויזיה האוסטרלית "20 ל-1" ערכה רשימה של זמרים של להיטים אחד שהצליחו באוסטרליה בלבד.

# שם מבצע
20 "Tainted Love" סופט סל
19 "Mambo No.5" לו בגה
18 "Venus" שוקינג בלו
17 "Achy Breaky Heart" בילי ריי סיירוס
16 "Mickey" טוני בזיל
15 "I'll Be Gone" הספקטרום
14 "Tubthumping" צ'מבוומבה
13 "Counting the Beat" הסווינגרים
12 "Slice of Heaven" דייב דוביין ותזמורתו
11 "Rockin' Robin" בובי דיי
10 "Pass the Dutchie" מיוזקל יות'
9 "Don't Worry, Be Happy" בובי מקפרין
8 "99 Luftballons" ננה
7 "Spirit in the Sky" נורמן גראנבום
6 "Come on Eileen" דקסיס מידנייט ראנרס
5 "Funkytown" ליפס אינק
4 "Turning Japanese" הווייפורז
3 "Video Killed the Radio Star" הבאגלז
2 "Born to Be Alive" פטריק הרננדז
1 "My Sharona" הנאק

ערוץ C4 אתםבוחרים40: זמר של להיט אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 2006, ערוץ המוזיקה הארצי של ניו זילנד, C4, שידר פרק המוקדש ל "זמרים של להיט אחד" בתצוגת התרשימים השבועית המבוססת על נושא, אתםבוחרים40. התרשים דורג על ידי הצופים בלבד, באתר המוזיקה של הערוץ.[2]

  1. "Teenage Dirtbag" – וויאטוס (2000)
  2. "How Bizarre" – או אם סי (1996)
  3. "Because I Got High" – אפרומן (2001)
  4. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  5. "Eye of the Tiger" – סורבייבור (1982)
  6. "Tubthumping" – צ'מבוומבה (1997)
  7. "My Sharona" – הנאק (1979)
  8. "Video Killed the Radio Star" – הבאגלז (1979)
  9. "?Who Let the Dogs Out" – באהא מן (2000)
  10. "I Touch Myself" – דיווינילס (1991)

זמרים והרכבים של להיט אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם מבצע
1 "Who Let the Dogs Out" באהא מן
2 "Dragostea Din Tei\נומה נומה היי" או-זון
3 "Popcorn" גרשון קינגסלי
4 "In the Year 2525" זגר ואוואנס
5 "Macarena" לוס דל ריו
6 "(San Francisco (Be Sure" סקוט מקנזי
7 "Kung Fu Fighting" קרל דאגלס
8 "Blue" אייפל 65
9 "Disco Duck" ריק דיס
10 "Dalinda" אלכס מיקה
11 "Narcotic" ליקווידו
12 "Harlem Shake" באואר
13 "Gangnam Style" סיי

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1968: אופק אדמוני- הפנינים הכחולות

1969: שיר לילדים גדולים - טמירה ירדני, מצלתיים- זהר השביעי, אני אצבע את השלכת בירוק - יורם ארבל

1970: דזדמונה - דדי בן עמי, איש הרחוב - לא אכפת להם

1971: איזבל- עקיבא נוף (על אף שידוע בתור פזמונאי ומלחין, זה הוא השיר היחיד המוכר שלו בתור מבצע)

1975: בלדה למנקה הרחוב - להקת ציפורי השיר, נערי בים ביתו- ציפי זרנקין (השיר בוצע במקור על ידי דורית ראובני, אך זכה לפרסום בביצוע של ציפי זרנקין, כמו כן היא ביצעה ראשונה את השיר "תני לו פרח" שהתפרסם יותר מאוחר בביצוע של גלי עטרי), בצל כפות תמר- עוזי מאירי

1978: חג לי - שלישיית באופן זמני, זמר לחתנים - שלישיית ימים טובים, אל תנגנו את השיר הזה- ג'קי בראון

1979: הקיץ השאיר בי סימנים - אלי סמרי, גן נעול - שוקי ודורית

1980: לא לעולם - גידי שרון

1981: פסוליה - דוד שושי

1982: לא רוצה לזמביה - עופר אקרלינג[3]

1983: שתיים בלילה - מוטי נוטע, ברווזים ברווזים - עובד

1984: אף אחד לא מזיל דמעה - שמוליק צ'יזיק (מוכר מאוד בתור פזמונאי ומלחין, אך בתור מבצע זה הוא השיר היחיד המוכר בביצועו), יהיה בסדר - יעקב (קוקי) פפיני

1986: שתי אצבעות מצידון - בועז עופרי

1988: תמונה שבורה - מוני ארנון (על אף שהתפרסם בלהקת האחים והאחיות, זהו שיר הסולו היחיד המפורסם שלו)

1989: דרך המלך - גילי וגלית, ילד השדה - גדעון כפן

1990: ריקוד הנסיכים - ליביו סיגלר[4]

1991: החדר האינטימי שלי - תערובת אסקוט, טאקו - חני יופה

1992: מסכה - דרמה, זודיאק - ירון חדד (היה חבר בלהקת קסם, אך זה שיר הסולו היחיד שלו שהצליח), לחשוב כמו מצלמה - שירלי יובל

1994: הלו יעקב - ללדין

1995: אוכל מהצד - השוונג של הפיתה

1997: היווניה הגדולה שמחה - היווניה

1999: יום הולדת - עדן

2000: שמח - פינג פונג, ימים של שקט - לולה

2001: באושר ובעוני - שי עמר,

2003: כל מה שנשאר - בוטן מתוק בקרקס, שמיים כחולים - המשולש(שמעון גרשון ומלי לוי), אתה חייב למות עלי - חמסה

2004: תשובה לאהבה - זולה ממברס וקרן לוי

2005: פס ליום אחד - יוסי אזולאי

2006: תודה לך - רז חדד

2007: רוצה בנות - חובבי ציון

2008: ים - המושבה, דבש - ארי גורלי ורעות יהודאי, בדיוק כמו פעם - ישראל בר-און

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Billboard Book of One-Hit Wonders, www.goodreads.com
  2. ^ Life, One Hit Wonders, One Hit Wonders, ‏2009-11-14
  3. ^ חן לב, "לא רוצה לזמביה": עופר אקרלינג לא מתכוון לחזור, באתר nrg‏, 08 באוקטובר 2012
  4. ^ טל פרי, הדוקטור ששר על "ריקוד הסרטן", מעריב, 19 בינואר 1990