זמר של להיט אחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. חלק מהדוגמאות אינן של להיטים 2.חלק מהדוגמאות הן של להיטים, אך של מבצע שהיו לו יותר מלהיט אחד. 3. עודף דוגמאות וחוסר בהסברים סיבתיים להיות זמרים אלו או אחרים זמרים של להיט אחד.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

זמר של להיט אחד (באנגלית: One-hit Wonder) הוא מונח המיוחס לעולם המוזיקה עבור כל אמן/להקה שמצליח להגיע להישג משמעותי ולהכרה בציבור הרחב בזכות שיר אחד בלבד ולהשיג פופולריות רבה במיינסטרים. הפופולריות של אמנים אלו דועכת (בדרך כלל משמעותית) לאחר יציאת השיר שהפך ללהיט, והם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה עם להיט חדש או אלבומים נוספים.[1]

המונח עשוי לעיתים להיות מיוחס גם לאמנים מוזיקליים שזכורים במיוחד בזכות להיט אחד בלבד אף על פי שהיו להם גם מספר הצלחות נוספות (למשל סיי).[2][3]

לעיתים אמנים שנחשבו לאמני "One-hit Wonder" במדינת המוצא זוכים בהמשך להצלחה רבה בהרבה במדינות אחרות בעולם. אמנים שמצליחים להוציא לאורך השנים מספר אלבומים פופולריים ומספר שירים שהופכים ללהיטים בדרך כלל אינם נחשבים לאמני One-hit Wonder.

חלק מהזמרים ומהלהקות שהופיעו לאורך השנים באירוויזיון עונים להגדרה של One-hit Wonder.

במצעד הפזמונים האמריקני והבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי One-hit Wonder בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 של המאה ה-20
  • "Rockin' Robin" – בובי דיי (1958)[4][5]
  • "He's Got the Whole World in His Hands" – לורי לונדון (1958)[6]
שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
  • "Funkytown" – ליפס אינק (1980)
  • "Turning Japanese" – ד'ה וייפרס (1980)
  • "Just the Two of Us" – גרובר וושינגטון ג'וניור (1981)
  • "867-5309/Jenny" – טומי טוטון (1981)
  • "Tainted Love" – סופט סל (1981)
  • "Mickey" – טוני בזיל (1981)
  • "Japanese boy" – אניקה (1981)
  • "I Melt with You" – מודרן אינגליש (1982)
  • "It's Raining Men" – ד'ה וד'ר גרלס (1982)[19]
  • "True" – ספנדאו בלט (1983)[20][21]
  • "Relax" – פרנקי גוס טו הוליווד (1983)[19]
  • "99 Luftballons" – ננה (1983)
  • "One Night in Bangkok" – מורי ראש (1984)
  • "We're Not Gonna Take It" – טוויסטד סיסטר (1984)[19]
  • "Axel F" – הרולד פלטרמאייר (1985)[22]
  • "Don't You (Forget About Me)" – סימפל מיינדס (1985)[23]
  • "The Lady in Red" – כריס דה ברג (1986)[19]
  • "(I Just) Died in Your Arms" – קאטינג קרו (1986)[24]
  • "The Promise" – וון אין רום (1988)
  • "Under the Milky Way" – דה צ'רץ' (1988)
שנות ה-90 של המאה ה-20
  • "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)[25][26]
  • "Groove Is in the Heart" – די-לייט (1990)
  • "Baby Got Back" – סר מיקס-א-לוט (1992)
  • "No Rain" – בליינד מלון (1993)
  • "I'm Gonna Be (500 Miles)" – דה פרוקליימרס (1993)[27]
  • "What's Up?" – פור נון בלונדס (1993)
  • "The Rhythm Of The Night" – קורונה (1993)[28][29]
  • "Here Comes the Hotstepper" – אייני קאמוזי (1994)[30]
  • "Breakfast at Tiffany's" – דיפ בלו סאמת'ינג (1995)[31][32]
  • "מאקארנה" – לוס דל ריו (1995)[33]
  • "One of Us" – ג'ואן אוסבורן (1995)
  • "Tubthumping" – צ'מבוומבה (1997)[15]
  • "Bitter Sweet Symphony" – דה וורב (1998)[15]
  • "Flagpole Sitta" – הארווי דיינג'ר (1998)
  • "Closing Time" – סמיסוניק (1998)
  • "Torn" – נטלי אימברוגליה (1998)[34]
  • "Save Tonight" – איגל-איי צ'רי (1999)[34]
  • "Mambo No. 5" – לו וגה (1999)[34][35]
  • "You Get What You Give" – ניו רדיקלס (1999)
  • "She's So High" – טל בכמן (1999)[36][37]
העשור הראשון של המאה ה-21
  • "Teenage Dirtbag" – וויטוס (2000)
  • "Who Let the Dogs Out?" – באהא מן (2000)[35][38]
  • "Because I Got High" – אפרומן (2001)
  • "Wherever You Will Go" – דה קולינג (2001)[39][40]
  • "The Ketchup Song" – לאס קטשופ (2002)
  • "Stacy's Mom" –‏ Fountains of Wayne (2003)
  • "Bad Day" – דניאל פאווטר (2005)[35][39]
  • "New Soul" – יעל נעים (2008)
  • "American Boy" – אסטל (2008)[40]
העשור השני של המאה ה-21

במצעד הפזמונים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
שנות ה-90 של המאה ה-20
העשור הראשון של המאה ה-21

היסטוריית תעשיית המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאי המוזיקה ויין ג'אנצ'יק, אשר כתב את הספר "The Billboard Book of One-Hit Wonders",[53] שפורסם ב-1997 שסוקר זמרים של להיט אחד מתחילת עידן הרוקנרול בשנים 1955–1992, מגדיר את זמר הלהיט האחד באובייקטיביות כ-"אחד שהצליח להביא שיר אל 40 השירים הפותחים של מצעד פזמונים כלשהו."

מחבר הספר הוציא אותו תחת חסותם של בילבורד, והשתמש במצעד הבילבורד הוט 100, כמדד לזמר של להיט אחד. זמרים שצונזרו מהספר אף הוזכרו באתר האינטרנט שפתח ג'אנצ'יק לאחר שהודיעו לו כי ייתכן וכמה זמרים שהוא החשיבם כ-"זמר של להיט אחד", יוסרו מתוך הספר.

עם זאת, סוני גראקי נחשב פעמיים לזמר של להיט אחד מכיוון ששתי הלהקות בהן היה, זכו לתואר זה. האחת הייתה, The Outsiders עם שירם "Time Won't Let Me", והשנייה הייתה הלהקה קלימקס ושירה, "Precious and Few".

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של VH1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, רשת הכבלים האמריקאית VH1 שידרה לראשונה את מצעד "100 זמרים של להיט אחד", בהנחיית ויליאם שטנר.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Macarena" – לוס דל ריו (1996)
  2. "Tainted Love" – סופט סל (1982)
  3. "Come on Eileen" – דקסיס מידנייט ראנרס (1982)
  4. "I'm Too Sexy" – רייט סייד פרד (1991)
  5. "Mickey" – טוני בזיל (1982)
  6. "?Who Let the Dogs Out" –באהא מן (2000)
  7. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  8. "Take on Me" – א-הא (1985)
  9. "Rico Suave" – ג'רארדו (1990)
  10. "99 Luftballons" – ננה (1984)

רשימת "100 זמרים של להיט אחד" של ערוץ 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר טלוויזיה שהתקיים ב-2006, ונערך על ידי ערוץ 4 בבריטניה, ביקש מהצופים לבחור את "זמר הלהיט האחד" האהוב עליהם מתוך רשימה קצרה של 60 כאלו.

עשרת הראשונים היו:

  1. "Kung Fu Fighting" – קארל דגלאס
  2. "99 Red Balloons" – ננה
  3. "Sugar, Sugar" – הארכיונים
  4. "Can You Dig It?" – דה מוק טורטלס
  5. "Always Look on the Bright Side of Life" – מונטי פייתון
  6. "Spirit in the Sky" – נורמן גראנבום
  7. "Who Let the Dogs Out?" – באהא מן
  8. "The Safety Dance" – גברים ללא כובעים
  9. "Take on Me" - א-הא
  10. "Two Pints of Lager and a Packet of Crisps Please" – מקס ספלודג' ותזמורתו

"20 ל-1: זמר של להיט אחד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, תוכנית הטלוויזיה האוסטרלית "20 ל-1" ערכה רשימה של זמרים של להיט אחד שהצליחו באוסטרליה בלבד.

# שם מבצע
20 "Tainted Love" סופט סל
19 "Mambo No.5" לו בגה
18 "Venus" Shocking Blue
17 "Achy Breaky Heart" בילי ריי סיירוס
16 "Mickey" טוני בזיל
15 "I'll Be Gone" הספקטרום
14 "Tubthumping" צ'מבוומבה
13 "Counting the Beat" הסווינגרים
12 "Slice of Heaven" דייב דוביין ותזמורתו
11 "Rockin' Robin" בובי דיי
10 "Pass the Dutchie" מיוזקל יות'
9 "Don't Worry, Be Happy" בובי מקפרין
8 "99 Luftballons" ננה
7 "Spirit in the Sky" נורמן גראנבום
6 "Come on Eileen" דקסיס מידנייט ראנרס
5 "Funkytown" ליפס אינק
4 "Turning Japanese" הווייפורז
3 "Video Killed the Radio Star" הבאגלז
2 "Born to Be Alive" פטריק הרננדז
1 "My Sharona" הנאק

ברשימת UChoose40 של ערוץ C4[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 2006, ערוץ המוזיקה הארצי של ניו זילנד, C4, שידר פרק המוקדש ל "זמרים של להיט אחד" בתצוגת התרשימים השבועית המבוססת על נושא, UChoose40. התרשים דורג על ידי הצופים בלבד, באתר המוזיקה של הערוץ.[54]

  1. "Teenage Dirtbag" – וויאטוס (2000)
  2. "How Bizarre" – או אם סי (1996)
  3. "Because I Got High" – אפרומן (2001)
  4. "Ice Ice Baby" – ונילה אייס (1990)
  5. "Eye of the Tiger" – סורבייבור (1982)
  6. "Tubthumping" – צ'מבוומבה (1997)
  7. "My Sharona" – הנאק (1979)
  8. "Video Killed the Radio Star" – הבאגלז (1979)
  9. "?Who Let the Dogs Out" – באהא מן (2000)
  10. "I Touch Myself" – דיווינילס (1991)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jancik, Wayne. "Concept Refinement". OneHitWondersTheBook.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 בינואר 2018. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mann, Brent (2003). 99 Red Balloons... and 100 Other All-Time Great One-Hit Wonders. Citadel Press. מסת"ב 9780806525167.
  3. ^ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  4. ^ Jancik, Wayne (1998). The Billboard Book of One-Hit Wonders. New York: Billboard Books. מסת"ב 0-8230-7622-9.
  5. ^ Melis, Matt, ed. (September 20, 2016). "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound.
  6. ^ Adams, Greg. "He's Got the Whole World in His Hands – Laurie London". AllMusic. ארכיון ארכיון מהמקור מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-20 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Bobby Pickett, 69, Is Dead; Scored 'Monster' Hit". הניו יורק טיימס. Associated Press. 27 באפריל 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Bobby Pickett, voice of Monster Mash, dies". CBC News. 26 באפריל 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "One Hit Wonders » 60 BUFFALO SPRINGFIELD "FOR WHAT IT'S WORTH"". נבדק ב-2019-05-06.
  10. ^ "One-hit wonders: Shocking Blue". Mental Itch (בAmerican English). 2016-03-22. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 באפריל 2019. נבדק ב-2019-04-19. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "One Hit Wonders 70 SHOCKING BLUE "VENUS"". onehitwondersthebook.com. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Bronson, Fred (30 ביולי 2005). "All-Time Hottest Songs of Summer". Billboard. 117 (31): 34–35. ISSN 0006-2510. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "One Hit Wonders » 70 RAM JAM BLACK BETTY" (בAmerican English). נבדק ב-2019-05-27.
  14. ^ "13 Unlikely and Unforgettable One-Hit Wonders of 1977". MeTV.com. נבדק ב-27 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 "Poll: Top 10 One-Hit Wonders". Rolling Stone. 4 במאי 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 בדצמבר 2018. נבדק ב-26 בדצמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Van Riper, Tom. "One-Hit Wonders". Forbes. ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 בדצמבר 2018. נבדק ב-26 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Young, Alex (11 ביולי 2009). "Rock History 101: The Buggles' "Video Killed the Radio Star"". ארכיון ארכיון מהמקור מ-12 ביולי 2019. נבדק ב-19 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "One Hit Wonder Playlist". iHeartRadio. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בנובמבר 2018. נבדק ב-26 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 3 4 "80s One-Hit-Wonders: 40 Songs You Can't Forget". Liketotally80s.com. 9 בנובמבר 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 בספטמבר 2018. נבדק ב-26 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Taheerah Abdul-Rahmaan. "7 One-Hit Wonders That Kept Us Wondering". נבדק ב-22 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Harrell, Phil (6 בינואר 2020). "Zane Lowe On The Power Of Spandau Ballet". נבדק ב-22 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "One-Hit Wonders of the '80s: 1985 – Harold Faltermeyer". Return to the 80s. 2012-01-04. נבדק ב-2020-07-21.
  23. ^ Smith, Nathan (1 באוגוסט 2013). "Our 10 Favorite One-Hit Wonders: "Don't You (Forget About Me)," Simple Minds". Houston Press. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בנובמבר 2018. נבדק ב-26 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Top 10 Best One Hit Wonders of the '80s". rockpasta.com. נבדק ב-2020-08-26.
  25. ^ Fink, Jenni (25 בספטמבר 2018). "National One-Hit Wonder Day: What Are the Top One-Hit Wonders?". Newsweek. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Sula, Eldis (25 בספטמבר 2019). "One-Hit Wonders: Where Are They Now?". Radio.com. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Cramer, Jeff (23 במרץ 2020). "Power Rankings: One Hit Wonders!". From The Rumble Seat. נבדק ב-31 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "9 best one-hit wonders from the '90s". Red Bull (באנגלית). נבדק ב-2020-04-16.
  29. ^ "The 100 Best One-Hit Wonder Songs". Consequence of Sound (בAmerican English). 2016-09-21. נבדק ב-2020-04-16.
  30. ^ Horton, Matthew (19 באפריל 2012). "15 Actually-Quite-Amazing One Hit Wonders". NME. IPC Media. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בנובמבר 2017. נבדק ב-23 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Alan, Mark. "90's One Hit Wonders, Part Two – Deep Blue Something, "Breakfast At Tiffany's" [VIDEOS]". MIX 94.9 (באנגלית). נבדק ב-2020-05-02.
  32. ^ "Here are 34 of the best one-hit wonders the world has ever known". The Independent (באנגלית). 2015-09-17. נבדק ב-2020-05-02.
  33. ^ Santillano, Vicki. "HEY, MACARENA! TEN ONE-HIT WONDERS OF THE '80S AND '90S". More. נבדק ב-23 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 3 Barrett, John (28 בספטמבר 2011). "25 Awesome One-Hit Wonders of the 1990s". Paste. Wolfgang's Vault. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 3 EW Staff (25 בספטמבר 2015). "How one-hit wonder artists fare on their second singles". Entertainment Weekly. Time Inc. ארכיון ארכיון מהמקור מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Sastry, Keertana. "25 One-Hit Wonders From The '90s & Early 2000s You Totally Forgot Existed — LISTEN". Bustle.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-12 בינואר 2018. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Dieringer, Selena (2 באוגוסט 2013). "Our 10 Least Favorite One-Hit Wonders: "She's So High," Tal Bachman". Houston Press. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 בפברואר 2018. נבדק ב-22 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Farella, Dylan (23 בספטמבר 2014). "How Much Money Artists Really Make From One-Hit Wonders, And What Happens To Them After". Elite Daily. ארכיון ארכיון מהמקור מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-21 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 Nicastro, Chris (28 בספטמבר 2016). "The 10 Best One-Hit Wonders of the 2000s". Paste. Wolfgang's Vault. נבדק ב-23 בנובמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 Berkowitz, Stuart (8 ביוני 2015). "The Top 10 One-Hit Wonders of the '00s". CraveOnline. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Gracie, Bianca (16 בדצמבר 2014). "10 Best Euro-Dance One-Hit Wonders Of The New Millennium – Page 3 of 4". Idolator. נבדק ב-23 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Stereo Love, el gran one-hit-wonder de la electrónica – Magazine". Tilllate.es (בספרדית). 21 בספטמבר 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 בינואר 2019. נבדק ב-23 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Mary Shannon Donnelly, The 5 Best One-Hit Wonders of the 2010s! | Young Hollywood, younghollywood.com (באנגלית)
  44. ^ "All One-Hit Wonders 1955-2016". Top40Weekly.com.
  45. ^ 1 2 Robinson, Syd (15 באוגוסט 2019). "Name These 2010s "One Hit Wonders" And We'll Tell You If You're A Millennial Or A Gen Z'er". Buzzfeed. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ 1 2 3 4 5 Larocca, Courteney (10 בדצמבר 2019). "The 10 best and 10 worst one-hit wonders of the 2010s". Insider. נבדק ב-1 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 3 4 Irvin, Jack (30 בינואר 2020). "Whatever Happened To These 2010s One-hit Wonders?". popcrush.com. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Walk The Moon: Facing Realities As A One Hit Wonder". Popspoken. 16 בפברואר 2016. נבדק ב-1 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ חן לב, "לא רוצה לזמביה": עופר אקרלינג לא מתכוון לחזור, באתר nrg‏, 08 באוקטובר 2012
  50. ^ "מאמינה בדרך. ולא של המלך", ynet, אור ברגע, 2005
  51. ^ טל פרי, הדוקטור ששר על "ריקוד הסרטן", מעריב, 19 בינואר 1990
  52. ^ "איפה הוא היום- ירון חדד חוזר לזודיאק", דודי פטימר, 2019
  53. ^ The Billboard Book of One-Hit Wonders, www.goodreads.com
  54. ^ Life, One Hit Wonders, One Hit Wonders, ‏2009-11-14