זמר (בעל חיים)

זֶמֶר הוא בעל חיים הנמנה בספר דברים בין שבע החיות המותרות באכילה. מכיוון שהוא אינו מוזכר שוב במקרא בכל הקשר אחר, זיהויו אינו מוחלט. הוא זוהה בין השאר כג'ירפה, ראם, כבש הבר ובובאל.

מינו של הזמר: ג'ירפה, כבש בר או אולי בובאל איילי?

אזכור בתנ"ך

הזמר מוזכר רק פעת אחת בכל התנ"ך, כעשירי ואחרון ברשימת בעלי החיים המותרים באכילה. ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.” (דברים, י"ד, ד'–ה')

זיהוי

בתרגומי המקרא העתיקים

הנוסח השומרוני אינו מוסיף מידע וכותב "זמר". תרגום אונקלוס מתרגם "זמר" – דיצא, וכן תרגום יהונתן מתרגם "זמר" – דיצין. התרגום הניאופיטי מתרגם "זמר" ל"ראמנין", הוא הראם, וייתכן שגם תלמוד ירושלמי הכיר תרגום כזה, שכן הוא מתייחס בדיון על "שור הבר" לאלו המתרגמים "ותורי בר וראמנין" שהוא ככל הנראה תרגום של "תאו וזמר".

תרגום השבעים, הוולגטה ורבי סעדיה גאון תרגמו את הזמר כג'ירפה.

פרשני ימי הביניים

חלק ממפרשי ימי הביניים לא פירשו את "זמר". רש"י עובר עליו בשתיקה, חזקוני כותב "לא איתפרש" ואבן עזרא כותב "והחמשה האחרים צריכים לקבלה".

רד"ק ורבי שמעון בן צמח דוראן זיהו את הזמר כג'ירפה.

בעת החדשה

יוסף ברסלבי כתב שהזמר נקרא בפי הבדויים "כבש". שערותיו היו ארוכות והוא היה מדלג על פסגות ההרים.

ג'ירפה

אברהם קורמן סבר שהזמר הוא הג'ירפה. הוא ציין ציורי מערות של ג'ירפות ממצרים מאמצע האלף השלישי לפנה"ס, בשביל להסביר מהיכן הג'ירפה הייתה מוכרת לעם ישראל בזמן כתיבת התורה. בספרים ובעיתונים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הופיע בצד תמונות של ג'ירפות הכיתוב "זמר", אולם שימוש זה לא נקלט בעברית החדשה.

זיהוי זה נתקל בהתנגדות בגלל שעד היום לא נמצאה ראייה לכך שהג'ירפה חייה בארץ ישראל בתקופת המקרא, מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הפרסית.

כבש הבר או עז בר

פרופ' גיא בר-עוז ופרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן זיהו את ה"זמר" בעז הבר או כבש הבר. גם פרופפסור יהודה פליקס מזהה את הזמר עם כבש הבר. רוב התרגומים הלועזים מתרגמים "זמר" – כבש הבר או עז הבר.

ד"ר מנחם דור מתנגד לזיהוי זה וטוען שיש בה את אותה בעיה שיש בזיהוי הזמר עם הג'ירפה, שכן לא היה בארץ ישראל, בתקופת המקרא, עז בר או כבש בר שאין להם שם אחר ידוע. גם במילון התנ"ך פקפקו בזיהוי כבש הבר בגלל שהוא לא חי בארץ ישראל בתקופת המקרא

בובאל

ד"ר מנחם דור מזהה את ה"זמר" עם הבובאל. לטענתו, בתקופת המקרא היו בארץ ישראל בדיוק שבע חיות טהורות ולאחר זיהוי ששת החיות הראשונות ברשימה אין מנוס מכך שהבובאל הוא הזמר. לחיזוק דבריו הוא מציין שהבובאל הצפוני הוא הנדיר שבשבע החיות הטהורות שחיו בארץ ישראל, שכן הוא חי בארץ ישראל רק בסביבות ים המלח והערבה, ועל כן מתאים לו להיות אחרון ברשימת החיות, בה החיות מסודרות על פי מידת הכרותן לבני האדם. דור טוען שזיהויו מתאים לתרגום אונקלוס המתרגם "זמר" דיצא, ושהכוונה היא לבעל חיים מדלג, תיאור המתאים לבובאל.

אטימולוגיה

ב"מילון התנ"ך" כתוב: ”ייתכן שנקרא כך על שם צמרו הקצר (הזמור) או על שם שמנתק את כפות רגליו בקלות מרוצתו ובקפיצותיו.”

לקריאה נוספת

• יוסף ברסלבי, "הידעת את הארץ – ים המלח סביב סביב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל, תשט"ז (1956), כרך ג', פרק: "הצומח והחי מסביב לים המלח", פרק משנה י"ג, "בעלי החיים של סביבות ים-המלח במקרא", עמוד 169–205

קישורים חיצוניים

• צבי שיימן, מחקר חדש: הג'ירפה איננה חלק מהחיות הכשרות, באתר סרוגים
• צופיה הירשפלד, "אמא הבטחת לנו דישון לשבת!", 19 ביולי 2011, ynet
• דלמא מינא דתאו או מינא דזמר נינהו – ג'ירפה מאת ד"ר משה רענן, מתוך פורטל דף יומי.