יוסף ברסלבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים. נודע בשל כרכי הסדרה שכתב, הידעת את הארץ.

חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף ברסלבסקי נולד בשנת 1896 ברוֹמְנִי שבפלך פולטאבה של האימפריה הרוסית (אוקראינה), בנם של דוד ברסלבסקי[1] ושרה בת משה יצחק ניימרק. בשנת 1905 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בצבא העות'מאני, ובין שאר תפקידיו שימש כמתורגמן. בתום המלחמה עבד כפועל בקבוצת כנרת ובקיבוץ מרחביה. לאחר מכן עסק בהוראה ובמקביל השלים את השכלתו.

בשנת תש"א (1941) נישא לד"ר מרים בת נתן גרינשפן והיה אב לבן ובת. בתו, שרה קליין-ברסלבי, היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, הנמנית עם חוקרי הרמב"ם. אחיו הצעיר היה ההיסטוריון משה ברסלבסקי.

החברה לחקר המקרא העניקה פרס על שמו.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק בחקר ארץ ישראל ושימש כמדריך טיולים. בסיוריו עם מטיילים רבים לאורכה ורוחבה של הארץ, הקנה לציבור רחב מידע על ההיסטוריה והגאוגרפיה של ארץ ישראל.

כמו כן, עסק ברסלבי בחקר המקרא. במאמריו ניסה למצוא התאמה בין התנ"ך ובין ידיעת הארץ, לצורך זיהוי וחקר אתרים בארץ, או כדבריו:

השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית.

תוצאות מחקריו באו לידי ביטוי בספרו "מידע הארץ למקרא".

בשנת 1947 קיבל את פרס יהושע חנקין מטעם הדירקטוריון של קרן קיימת לישראל, עבור ספרו "ארץ הנגב".

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הוהביים, קונטרס" כרך ט', אלול, תרפ"ד, 1923.
  • "ביצות כבארה", הארץ, גליונות 1546-1547, תרפ"ד, 1923.
  • "שרידים בשומרון ובשרון", ספר השנה, בעריכת א.צפרוני, תל אביב, תרפ"ד-תרפ"ה (1923-1924).
  • "שרידים", קובץ, תרפ"ה, 1924.
  • "לתנאי החקלאות באדום ובדרום מואב, הקונטרס, מספר רכ"ד, תמוז, תרפ"ה, 1924.
  • "נוריס - חרוד - ערדיסקוס", קובץ, תרפ"ה, 1924.
  • "על שפת המדבר הערבי-סורי, הפועל הצעיר, תרפ"ה, 1924, גליונות 40-41.
  • "העיר המדברית מעון (מתוך רשמי נסיעה באדום)", הארץ, גיליון 1713, תרפ"ה, 1924.
  • "תושבי אדום ומואב (קטעים מיומנו של נוסע), דבר (עיתון), גיליון 412, תשר"י, תרפ"ז, 1926.
  • "לתנאי הביטחון בעבר-הירדן ובאדום", דבר - מוסף, ערב סוכות, תרפ"ז, 1926.
  • "מפרץ חיפה באגדת התלמוד", דבר, ז' חשון, תרפ"ז, 1926.
  • "למקומות היישוב היהודי בירושלים בתקופה הערבית", ידיעות החברה העברית לחקירות ארץ-ישראל ועתיקותיה, ה', תרצ"ג - תרצ"ח, עמודים 27-32.
  • "הערות והארת לטופוגרפיה היסטורית בגליל", "ידיעות", טבת, תרצ"ד, 1933.
  • "לעקבות בית הכנסת בכפר דלאתה", "ידיעות", ניסן, תרצ"ד, 1933.
  • "עורקי מים ומחילות באספקלריה עממית", "הטבע והארץ", סיון, תרצ"ד, 1933.
  • "צלמון וההר ASAMON", ידיעות, תמוז, תרצ"ד, 1933.
  • "כפר חנניה", ידיעות, תמוז, תרצ"ג, 1934.
  • "מערתא דבקע ושאלת קדמותה של פקיעין", "ידיעות", ניסן, תרצ"ה, 1934.
  • "הישוב החקלאי היהודי בא"י במאה הט"ז ושאלת קדמותו", "קובץ לזכר מזי"א", תל אביב, תרצ"ה, 1934
  • "הישוב היהודי בכ'יבר עוד בימי גזרותיו של אל-חאכם באמר-אללה ומכתב הגניזה (לתולדות היהודים בערב עד ימי ר' בנימין מתולידה]", ציון שנה א', ספר ב', ירושלים, תרצ"ו, 1935
  • "הישוב היהודי בכיבר בימי גזרותיו של חאכם באמר-אללה, ציון, ירושלים, תרצ"ו, 1935.
  • "לעליה האשכנזית בא"י במאה הט"ו (לאור מקורות לועזיים)" ציון, ב', (תרצ"ד), 1936, עמודים 56-69.
  • "קטעי גניזה על דלאתה, קדש, עמאתה ובניאס", "ידיעות", שבט-ניסן תרח"ץ, תשרי תרצ"ט, 1938.
  • "יהודי כ'יבר בסוף התקופה הערבית בארץ-ישראל", "ידיעות", טבת-אדר ת"ש, 1939.
  • "ערבה סדום וסיכוייה" -"מבפנים", תש"א, 1940.
  • "קטעי גניזה על אודות צפת, גוש-חלב, עבלין ועקרבה", "ידיעות", שבט-תמוז, תש"ב, 1941.
  • "שנתיים לרביבים בנגב", ה' תמוז תש"ג- ה' תמוז תש"ה (סטנסל).
  • "מלחמה והתגוננות של יהודי א"י מאחר מרד בר-כוכבא ", תל אביב, תש"ג, 1942.
  • "מלחמה והתגוננות של יהודי א"י מאחר מרד בר-כובכא ועד מסע-הצלב הראשון", עין חרוד, תש"ג, 1942.
  • "ניר חיים,(היום ניר עם)",עלון הקבוצה, י"ח סיון תש"ד, 1943, כ"ו שבט תש"ה (סטנסל), 1944.
  • "בעסלוג'- מבקורי וועדת המשק, צרור מכתבים, הקיבוץ המאוחד, כרך ט', גיליון ד', י"ט טבת תש"ה, 1944.
  • "שנתיים לארגון "היוגב" בבית-אשל", "תלמים", ירחון לתנועת המושבים, אלול, תש"ה, 1944.
  • "בעקבות ההתיישבות היהודית החדשה בנגב" ( 4 פרקים), קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, מוקדש לזכרו של ר' אשר זליג ויצמן, ירושלים, תש"ה, 1944
  • "עלונים", הוצאת הקיבוץ הדתי, אגוד הקבוצות של הפועל המזרחי, תל אביב, ניסן תש"ו, 1945.
  • השלוים בחופי הנגב ונס השלו במדבר", עתידות, תש"ו, 1945.
  • "המצפות בנגב", דין וחשבון של הוועדה מטעם המרכז החקלאי, ידיעות המרכז החקלאי, חשון, תש"ו, 1945.
  • "בצל הצאלים", קיבוץ השומר הצעיר והארצישראלי ג', גבולות, עלונים רבים עד אמצע 1945 (כתב יד).
  • "כאפיקים בנגב", עתידות, תש"ו, 1945.
  • "מהפכה סדום ועמורה" - "דבר" 14.3.1947
  • "עקבה, מפרץ אילת וערבתו", מהדורה ב', תל אביב, תש"ח, 1948.
  • "דרך המכתשים לערבה", "מבפנים", עין חרוד, טבת, תש"י, 1950, (ב',ג').
  • "סערות ושטפונות במפרץ אילת", "הטבע והארץ", שבט-אדר, תשי"ב, 1951.
  • "מכרות הנחושת בערבה והתנ"כ", "מולד", תשי"ב, 1951.
  • "דורות", הקיבוץ המאוחד, עלונים רבים (סטנסל).
  • "בבית", קיבוץ השומר הצעיר, רוחמה, מספרים 38 ן-39 (סטנסל).
  • "קטעי גניזה על חכמים מצרפת ואשכנז בא"י ובמצרים בתקופת הרמב"ם ובנו", ארץ-ישראל ד' (תשט"ז), עמודים 156-159.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידעת את הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הידעת את הארץ

חלק גדול ממחקריו מופיע בששת כרכי הסדרה שכתב: הידעת את הארץ:

  1. הגליל ועמקי הצפון.
  2. ארץ הנגב.
  3. ים-המלח סביב-סביב.
  4. אל אילת ואל ים סוף .
  5. בין תבור לחרמון – על ספרו זה זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל בשנת תש"ך.[2]
  6. נוף האדם בגליל.

לחקר ארצנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 קיבץ מאמרים נוספים שלו, שהתפרסמו קודם לכן בכתבי העת: "ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה", "ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל", "תרביץ - למדעי היהדות", "עדות - רבעון לפולקלור ואתנוגרפיה" וב-Journal of the Palestine Oriental Society ואחרים, והוציאם לאור בספר: לחקר ארצנו - עבר ושרידים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד). הספר מחולק לארבעה מדורים:

  • א. היסטוריה ישובית ומאורעות היסטוריים
  • ב. טופוגרפיה היסטורית
  • ג. שרידים ארכיאולוגים
  • ד. קברים קדושים ופולקלור

הספר עוסק בהיבטים היסטוריים ואחרים מתקופת כיבוש הארץ על ידי המוסלמים ועד לשנים האחרונות. בין היתר שולבו בו מאמריו על עליית יהודי כ'יבר, מסמכי גניזה על יישובים ומאורעות בארץ, מיקום וטופוגרפיה של יישובים בארץ, בתי כנסת ומקומות קדושים ועוד.

ספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למפעלו של דון יוסף נשיא בארץ-ישראל, ירושלים, תרפ"ח, 1927.
  • צלמין וההר, תרצ"ד, 1933.
  • Hat welid || den jodan ablenken wollen? ein Beitrag zu den mysteria R. Simon b. jochai \.I Braslavsky, Reprint from the journal of the Palestine Oriental Society, 1933, jerusalem, Syrian Orphanage Press
  • הישוב החקלאי היהודי בא"י במאה הט"ז, ירושלים, תרצ"ה, 1934.
  • הרעש וכריתת הירדן בשנת 1946, ירושלים, תרצ"ח 1937.
  • לפרשת טבריה: מימי דון יוסף הנשיא ועד אבן יעיש, ירושלים, ת"ש, 1939.
  • קסרי בת אדום, שדות ים, תש"א 1940.
  • מנימוסי שכנינו בארץ, דפוס גוטנברג, תל אביב, תש"א, 1940.
  • רשימת עניים שבגניזה ואלמנת איש כפר חנניה, תרביץ למדעי הרוח, שנה י"ג, ספר א',תש"ב, 1941.
  • על המסחר היהודי בין הים התיכון והודו במאה הי"ב, ירושלים, תש"ב, 1941.
  • מצדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ג, 1942.
  • מלחמה והתגוננות של יהודי ארץ ישראל: מאחר מרד בר-כוכבא ועד מסע - הצלב הראשון, מו"ל: עין חרוד, הקיבוץ המאוחד, תש"ג, 1942.
  • ארץ ישראל (ביידיש), רומה: מחלקה לתרבות שעל יד מרכז ארגון הפליטים, תש"ז, 1946.
  • דער נגב, (ביידיש), (סדרה פארן החלוץ 9), הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מחלקת החלוץ, תש"ח, 1947
  • סביבתי: תוכנית ללימוד הסביבה (דפים להדרכה א'), ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, המרכז לתרבות, תש"ח, 1947.
  • עקבה < מפרץ אילת וערבתו >, מרכז החבל הימי לישראל, 1947, תש"ח.
  • לחקר ארצנו: עבר ושרידים: רציפות היישוב הקדום, עליות, טופוגרפיה היסטורית, שרידים ארכיאולוגים, קברים קדושים ופולקלור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד, 1953.
  • צפת העתיקה: תמונות ורישומים דוד גלבוע, צפת עבר והווה, יוסף ברסלבי, תל אביב, הוצאת דעת, 1953.
  • אוסף תדפיסים, ירושלים, תשי"ד, 1953.
  • מרצועת עזה ועד ים סוף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ז, 1956.
  • גבולות ישראל, (חלק א': מאבקנו על גבולות הבית הלאומי. חלק ב': מאבקנו על גבולות מדינת ישראל), מוציא לאור: סרטוני ישראל, תל אביב, תשכ"ה ?
  • מידע הארץ למקרא בק"ט שיחות בפרקי היום בתנ"ך, תרבות וחינוך, תש"ל, 1969.
  • שתי מגילות ושני עמים - ובעיה אחת: (הגיור המקראי באספקלריה הלכתית-היסטורית), ירושלים, תש"ל, 1969.
  • בנתיבות לא סלולות אל ידיעות הארץ, הוצאת עם עובד, תרבות לחינוך, תשל"ד, 1973.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמינר למדריכי נוער, תרצ"ז, 1937.
  • הנגב המאוכלס, ביחד עם ברנר מרדבי, 1956.
  • הגליל, ביחד עם ברנר מרדכי, 1956
  • ארצי ישראל: ספר ללימוד הגאוגרפיה בשנת הלימודים השמינית, מאת: נעמן רזיאלי, הוצאת קרני, 1957.
  • התנ"ך כהיסטוריה, ורנר קלר, תרגם: ישראל זמורה, עריכה מדעית: דוד זכאי, יוסף ברסלבי, הוצאת מחברות לספרות, תשכ"א, 1961.

ספרים על ברסלבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על יוסף ברסלבי, מאת גצל קרסל, תש"ל, 1969.
  • משא ומעש, (לזכרו), החברה לחקר המקרא בישראל, עורך: גולשטיין משה, (תשל"ג), חוברת א' יצאה לציון יום פטירתו הראשון, ( 4 הערות פרופ' יעקב ורמן ).

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מגוריו תל אביב, רחוב על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל לכבודו:

  • ספר יוסף ברסלבי (ברסלבסקי): מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ, מוגשים לו (ליובלו השבעים) / המערכת: ישראל בן-שם..., חמ"י גבריהו, ב"צ לוריא,‫ ירושלים: החברה לחקר המקרא: החברה היהודית העולמית לתנ"ך: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, על ידי קריית ספר, תש"ל 1970 (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל ספר כ).
    • ‫'כתבי יוסף ברסלבסקי-ברסלבי: רשימה ביבליוגרפית', עמ' 3-31.
    • ג. קרסל, 'יוסף ברסלבי (ברסלבסקי)', עמ' 35-43.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]