חדר המצב הלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חדר המצב הלאומי מתייחס לגוף האחראי בממשלת ישראל על עיצוב תמונת המצב, במסגרת אגף מודיעין, אינטגרציה וועדות שרים במטה לביטחון לאומי, לצורך גיבוש תמונת מצב לאומית רציפה ואינטגרטיבית יומית, לשימוש המל"ל ולשימוש שרי הקבינט בשגרה ובחירום.[1] הוא פועל במתוכנת רציפה (24/7) ומקום מושבו במשרד ראש הממשלה בירושלים.

חדרי מצב לאומיים קיימים במדינות רבות בעולם. מטרתם היא לעסוק בבניית תמונת מצב לאומית בסייבר ובתיאום שיתוף המידע בין מגזרים שונים (תקשורת, בריאות, תחבורה, פיננסים, אנרגיה וכו'), וכן בין גופים מדינתיים (דוגמת שירות הביטחון הכללי, מטה הסייבר הלאומי ועוד) לגופים אזרחיים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת עיראק נידונה המחלוקת היכן יקבל הדרג המדיני את הדיווחים העדכונים וההחלטות - ב"בור" בקריה או במשרד ראש הממשלה. כבר ב-2003 החלו בהקמת חדר מצב לאומי במשרד ראש הממשלה, בו יקבל הדרג המדיני מידע משולב מהמערכות הצבאיות והאזרחיות במלחמתה של ארצות הברית כנגד עיראק.[3] כבר בתקופת המלחמה רשם הרמטכ"ל משה יעלון מריבה עם לשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, כיוון שהתנגד להקמת חדר מצב לאומי שכזה בלשכת הרמטכ"ל.[4]

חדרי מצב נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדרי מצב נוספים קיימים במשרדי הממשלה, כמו למשל במשרד החוץ, ברשות החירום הלאומית (רח"ל) או במשרד הבריאות.

מרכז המצב של משרד החוץ[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המצב של משרד החוץ משמש כמרכז שליטה, דיווח ותיאום במצבי שגרה וחירום. מרכז מצב מאויש ופעיל בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות של גופים ואזרחים, בכל שעה. ערוך לפעילות במצבי שיגרה ובמצבי חירום ו/או משבר ופועל בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים בארץ וברחבי העולם.

תפקידי מרכז מצב במצבי שיגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קשר שוטף עם כלל גופי הביטחון בארץ.
  • גורם מקשר לנקודות הכניסה לארץ וטיפול בכל מעברי הגבול.
  • תאום וסיוע במתן אישורים לטיסות ועגינות מיוחדות.
  • ריכוז מידע רלוונטי מן התקשורת, מן הנציגויות ומגורמי פנים וחוץ אודות התרחשויות המהוות סיכון לאזרחים ישראלים ולנציגויות ישראל בעולם.
  • טיפול ומעקב אחר תלונות של אזרחים זרים.

תפקידי מרכז מצב במצבי חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעולות טרור בארץ ובחוץ לארץ.
  • אי יציבות מדינית/פוליטית.
  • אסונות טבע ותאונות בארץ ובחוץ לארץ.
  • מבצעים מיוחדים – אד הוק.
  • תיאום סיוע הומניטרי ושיגורו למדינה זרה.

חדר המצב הלאומי לרפואה במשרד הבריאות[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

במצבי חירום שמתרחשים בעתות רגיעה יופעלו חדרי המצב הלאומיים הבאים לבנייתה של תמונת המצב ולהערכת משמעויותיה לאור המידע המצטבר מהמקורות השונים:

  • חמ"ל הרפואה הלאומי, המופעל במחלקת הרפואה של פיקוד העורף 24 שעות ביממה. מחלקת הרפואה בפיקוד העורף היא גורם מסייע למשרד הבריאות למימוש אחריותו לטיפול באירועי חירום ברגיעה.
  • חדר המצב הלאומי של מערכת הבריאות, המופעל על ידי האגף לשעת חירום במשרד הבריאות בתוך שעה מרגע ההכרזה על אירוע חירום ברגיעה. מצבי חירום ברגיעה כוללים, בין היתר, אירוע רב נפגעים (אר"ן), אירוע טוקסיקולוגי המוני (אט"ה), אירוע רדיולוגי, אירוע ביולוגי חריג ורעידת אדמה. הפעלת חדר המצב הלאומי של מערכת הבריאות כוללת איסוף וריכוז מידע, בניית תמונת מצב והפצת מידע לגורמים רלוונטיים.[7]

חדר המצב הלאומי ברשות החירום הלאומית (רח"ל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מספר ב/27, הקמת רשות חירום לאומית (רח"ל) ייעודה, תפקידיה ודרכי פעולתה", מ-19 בדצמבר 2008, צוין כי בין תפקידיה העיקריים של רח"ל בזמן חירום הוא הפעלת חדר המצב.[8] השר להגנת העורף יפעיל את חדר המצב הלאומי באמצעות רשות החירום הלאומית, יגבש תמונת מצב של העורף האזרחי, ירכז את עבודת המטה הלאומי ויגבש הצעות לתוכנית פעולה לאומית. בדו"ח משרד הביטחון לשנת 2011 נכתב על מיסוד (כולל נהלים ותרגול) של חדר מצב לאומי המביא לידי ביטוי את מערכת המידע הלאומית.[9]

בגבעתיים נמצא גם חדר המצב הלאומי, בונקר של אלפיים מטרים רבועים, שבו אמורים לשבת נציגי משרד הפנים בעת מלחמה ולנהל ממנו את הצד הלוגיסטי-אזרחי בעת מלחמה ולשלוט בכל המתרחש בארץ. בעת חירום, רשות החירום הלאומית מפעילה את המנמ"ח (מרכז ניהול מצבי חירום), שבו יושבים כלל הגופים שלוקחים חלק בניהול מצב החירום בעורף - משרדי הממשלה והגופים האופרטיביים.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]