רשות חירום לאומית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר סדר.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר סדר. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי |
 משרד הביטחון |
| תאריך הקמה | 2007 |
| ראש | איתן יצחק (בפועל) |
| מטה מרכזי | תל אביב-יפו |
| תקציב | 91 מיליון ש"ח (2023) |
| https://www.nema.gov.il | |
  | |
רשות החירום הלאומית (רח"ל) היא רשות ממשלתית ישראלית המופקדת על קביעת המדיניות הלאומית להיערכות לאירועי חירום במרחב האזרחי, תוך הנחיית כלל הגופים והארגונים הרלוונטיים, תיאום ביניהם, והסדרת פערים במוכנות – לשם יישום מיטבי של המדיניות בשטח. כמו כן, רח"ל משמשת גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון, ומסייעת לו במימוש אחריותו הכוללת לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום.
בנוסף, רח"ל משמשת מטה משק לשעת חירום (מל"ח) ארצי – ובמסגרת זו היא מנחה ומתאמת את פעולות המל"ח הארצי והרשויות הייעודיות, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי ועדת המל"ח והשר הממונה על פעולתה (ומ"ע).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות החירום הלאומית הוקמה ב-2007 כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה. הרשות הוכפפה לסגן שר הביטחון מתן וילנאי, וב-2009 קיבלה את האחריות על גוף "משק לשעת חירום", כולל ועדת המשק העליונה לשעת חירום;
ועדות המשנה: ועדה למידע לציבור (ועמ"צ), ועדה למלאים אסטרטגיים והגנה על תשתיות לאומיות, ועדה לסייבר לאומי (ועס"ל).
אל ועדת משק לשעת חירום (מל"ח) עליונה (ומ"ע) כפופות חמש ועדות מל"ח מחוזיות (צפון,חיפה, ירושלים והמרכז, דן, דרום) כאשר היו"ר שלהן הוא רת"ח מל"ח המחוזי, בכפיפות למפקד מחוז פקע"ר.
בכל רשות מקומית קיימת ועדת מל"ח מקומית בראשות ראש הרשות, ובריכוז מנהל הביטחון/קצין הביטחון/ממונה החירום הרשותי.
בעקבות אסון השרפה בכרמל בדצמבר 2010 פעלה הרשות, בהתאם להחלטת הממשלה, להקמת מערכת "ברק כתום" לקשר רדיו בין כל גופי החירום וההצלה בישראל[1].
ב-2012 הרשות הועברה למשרד להגנת העורף החדש. בראש המשרד עמדו השרים מתן וילנאי, אבי דיכטר וגלעד ארדן, ובהתאמה מנכ"לי המשרד - אלון רוזן, גבי אופיר ודן רונן. ביוני 2014, בעקבות סגירתו של המשרד, הועברו תחומי הפעולה של הרשות למשרד הביטחון, והסמנכ"ל בצלאל טרייבר מונה לעמוד בראשה[2].
בתחילת 2018 מינה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ועדת מומחים, ברשות האלוף במיל' אבי מזרחי, שתבחן את יחסי הגומלין ותחומי האחריות והסמכות בין הרשות לבין פיקוד העורף. דוח הוועדה, שהוגש לשר במאי של אותה השנה, מצא חפיפה בפעילות רח"ל ופיקוד העורף והמליץ לעשות הבחנה ברורה בין תפקיד וייעוד שני הגופים – הרשות תשמש כגוף המטה הלאומי הפועל מטעם שר הביטחון ועבורו בתווך הלאומי-אסטרטגי ותרכז את התווית המדיניות, תכנון, הנחיה, תקצוב, קשרים בין לאומיים, תיאום, פיקוח, בקרה ורגולציה;[3] ואת תחום משק לשעת חירום בהתאם להחלטות ממשלה 1716 משנת 1986, 1080 משנת 2000, ואילו פיקוד העורף יהיה גוף הביצוע האופרטיבי, שירכז את הכנת הרשויות המקומיות ואת גופי החירום.
למפקד פיקוד העורף מונה סגן אזרחי, שאליו יוכפפו מחוזות פיקוד העורף והרשות שיאוחדו. במחוזות החדשים יפעלו יחד קציני הפיקוד ועובדי הרשות.
שני הגופים יפעלו תחת מפקדה אחת (מרכז רציפות התפקוד ליצירת תמונת מצב לאומית של פערים במשק החיוני, מפקדת אלון שתשמש כמפקדה להפעלת כח אופרטיבי במרחב האזרחי בראשות תא"ל), ישתמשו במערכת שליטה ובקרה אחת (שוע"ל) ויפעלו בהתאם לתוכנית עבודה רב-שנתית מוגדרת על מנת להתאים את מוכנות העורף לתרחישי הייחוס הקיימים. עם סיום עבודת הוועדה, השר קיבל את המלצותיה[3].
עוד ב-2018, מונה תא"ל במיל' זאב צוק-רם לתפקיד ראש הוועדה הבין-משרדית להיערכות לקראת רעידות אדמה[4] ולראש הרשות, לאחר שכבר כיהן בתפקיד בין 2007 ל-2011 עם הקמתה[5]. צוק-רם פרש מתפקידו בסוף 2019 בעקבות חילוקי דעות בנוגע לביזור סמוכויות הרשות, ו"סירוסה" לטענתו[6].
מגפת הקורונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2020, במקביל להתפרצות מגפת הקורונה בישראל, השר נפתלי בנט מינה את אל"ם במיל' נוחי מנדל למחליפו הזמני. ב-9 ביוני, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ הנחה את מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, להתחיל בהליך מינוי לתפקיד ראש הרשות, זאת לאחר כ-7 חודשים שבהם התפקיד לא אויש באופן קבוע, אלא באמצעות ממלאי מקום. באוקטובר, נכנס לתפקיד תא"ל יורם לרדו[7][8].
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל כנגד ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על עוטף עזה. במקביל לזירת הלחימה בדרום הארץ החל גם ארגון חזבאללה בצפון הארץ בירי תלול מסלול וירי נ"ט לעבר יישובי קו העימות. במהלך המלחמה רשות החירום הלאומית הפעילה תוכנית לפינוי כ-126,000 מאזרחי המדינה, תושבי עוטף עזה ותושבי גבול הצפון למלונות ובתי הארחה במימון המדינה.
מדרום הארץ פונו:
- כ-16,000 תושבים מ-25 ישובי עוטף עזה בטווח 0–4 ק"מ מרצועת עזה
- כ-31,000 תושבים מהעיר שדרות
- כ-18,000 תושבים מ-29 יישובים בטווח 4–7 ק"מ מרצועת עזה
מצפון הארץ פונו:
- כ-23,000 תושבי העיר קריית שמונה
- 38,000 תושבים מ-42 יישובים הסמוכים לגבול הצפון
תפקידים ותחומי אחריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידיה ותחומי האחריות של רשות האחריות הלאומית:[9]
- הגדרת האיומים ותרחישי הייחוס לעורף ברמה הלאומית.
- גיבוש תפיסות הפעלה למצבי החירום השונים בעורף.
- תוכניות עבודה אינטגרטיביות שנתיות ורב שנתיות.
- כיווני מחקר, פיתוח והצטיידות נדרשים לעורף.
- הכנת דוח מצב שנתי לממשלת ישראל על מוכנות העורף בתחומים השונים ובהתייחס לתרחישים השונים.
- הכנת הצעות החלטה לממשלת ישראל ולוועדת השרים לעורף.
- הכנת הצעות חקיקה ראשית וחקיקת משנה להבטחת התמודדות מיטבית של העורף במצבי החירום השונים.
- הפעלת חדר מצב לטיפול במצבי החירום בעורף.
- להמליץ לשר הביטחון בקביעת סדרי עדיפויות להפעלת המאמצים בעורף ברמה הלאומית
- לרכז את עבודת המטה ולסייע לשר הביטחון לקבל החלטות לגבי העורף שבסמכותו ובקרה אחר ביצוען.
- להכין ולהציג לשר הביטחון את תמונת מצב העורף הלאומית בחירום.
- לכוון, להנחות ולתאם את גופי מערך מל"ח בהיערכות לחירום בהתאם למדיניות והחלטות ועדת המל"ח העליונה (ומ"ע).
- לבחון, להמליץ ולהחליט על דרכים ותבניות להפעלת המשק החיוני של מדינת ישראל בחירום כדי להבטיח את הייצור והאספקה של מוצרים ושירותים חיוניים לאוכלוסייה.
- לבקר ולבדוק כשירות וכוננות מערך המל"ח לקראת תקופת הפעלתו בחירום.
- קביעת כללים ואמות מידה באשר להחזקת מלאים אסטרטגיים על ידי גופי החירום ועל ידי ספקי החירום וקיום בקרה על רמות המלאים האסטרטגיים.
מבנה הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות החירום הלאומית בנויה מיחידות וחטיבות
- כפיפות ישירה לראש רח"ל:
- יועצת משפטית
- ע' ר' רח"ל לתפקידים מיוחדים
- ע' ר' רח"ל לפקע"ר
- חטיבת מבצעים (בראשות אל"ם במיל' יצחק גיא)
- חטיבת מלאים אסטרטגיים ותשתיות לאומיות
- חטיבת שת"פ אסטרטגי וסיוע (בראשות סא"ל במיל' קובי וימיסברג)
- יחידת תכנון, תורה ותרגילים:
- חטיבת תכנון
- חטיבת תורה ותרגילים
- חטיבת פרויקטים
- סגן ר' רח"ל בפקע"ר (אל"ם במיל' שמוליק קלמי) - שאליו כפופים חמישה מנהלי מל"ח מחוזיים בהתאם למחוזות פיקוד העורף: מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז ירושלים והמרכז,מחוז דן, מחוז דרום.
- סגן ר' רח"ל לרציפות תפקודית (סא"ל במיל' יוסי שפירא) - שאליו כפופה חטיבת תרחישי ייחוס ומודיעין, ראש תחום מינהל.
- יחידת הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה בראשות אמיר יהב.
- יחידת הביקורות שאליה כפופים ראש חטיבת ביקורות משרדי ממשלה ורשויות ייעודיות, ראש חטיבת ביקורות שלטון מקומי.
- יחידת משרדי ממשלה
- חט' משרדי ממשלה
- חט' יעדי שירות
- תחום מפעלים חיוניים
אל רשות החירום הלאומית משויך ימ"ל (יחידה מחוץ למניין) 1090- אשר מהווה את כוח המילואים של רח"ל ומורכב מארבעה מרכזים: מרכז אסטרטגי, מרכז המומחים לרעידות אדמה, מרכז רציפות התפקוד, מרכז האג"ם.
בנוסף קיימת בכל משרד ממשלתי יחידת קישור למשרד הממשלתי(יקל"מ) אשר מסייעת למשרד הממשלתי בחירום ובתרגילים, כפופה למנהל החירום המשרדי (מח"ם) של המשרד הממשלתי ומדווחת למרכז הרציפות התפקודית של רח"ל, אשר בו יושבים גם נציגי פיקוד העורף- בדומה לפעילות יחידת הקישור לרשות המקומית (יקל"ר) שמבצעת פעילות דומה ברשויות המקומיות.
בראשות היקל"מ עומד סא"ל במיל' צביקה פרוכט.
ראשי רח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס. | שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | תא"ל (מיל') זאב צוק-רם | 2007–2011 | |
| 2 | אל"ם (מיל') אבי דוד | 2011–2012 | |
| 3 | תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר | 2015[10]–2018[11] | |
| (1) | תא"ל (מיל') זאב צוק-רם | אוקטובר 2018–נובמבר 2019 | |
| מ"מ | תא"ל (מיל') רוני מורנו | נובמבר 2019–פברואר 2020 | |
| מ"מ | אל"ם (מיל') נוחי מנדל | פברואר 2020–אוקטובר 2020 | ראש הרח"ל בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל |
| 4 | תא"ל (מיל') יורם לרדו | אוקטובר 2020–אפריל 2025 | |
| מ"מ | אל"ם (מיל') איתן יצחק | אפריל 2025-? | ראש רמי"ם במקביל לתפקידו |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשות חרום לאומית (רח"ל) משרד הביטחון
- תזכיר הצעת חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חרום במשק, התשע"ו-2016
- משק לשעת חרום (מל"ח)
- FEMA
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רן פוני, ראש רשות החירום הלאומית: "הסלמה בצפון? תרחיש הייחוס הוא עלטה, חצי מדינה תנותק מחשמל. תכינו טרנזיסטור ומים", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2024
- וובינר מיוחד לברית נאט״ו והמדינות החברות בנושא התמודדות ישראל עם המאבק בנגיף הקורונה, אתר משרד החוץ, 28.01.2021
- טל שניידר, בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 6 ביולי 2020
- אוריה בר מאיר, מי אחראי על הכיווץ של רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 27 במרץ 2020
- שחר גינוסר, שבר רח"ל, באתר ידיעות אחרונות, 26 במאי 2017
- תומר אביטל, רשות החירום הלאומית – מינויי מקורבים במקום טיפול באסונות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בדצמבר 2016
- חנן גרינברג, וילנאי פיטר את ראש רשות החירום הלאומית, באתר ynet, 16 בפברואר 2011
- יובל אזולאי, וילנאי יעמוד בראש רשות חירום לאומית, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רדיו לאומי רב ארגוני, מצגת של רשות החירום הלאומית, 26 ביולי 2011
- ^ אמיר בוחבוט, סמנכ"ל משרד הביטחון מונה לראש רשות החירום הלאומית, באתר וואלה, 13 ביוני 2014
- ^ 1 2 עדו בן פורת, יוסדרו היחסים בין רח"ל לפיקוד העורף, באתר ערוץ 7, 21 במאי 2018
- ^ יובל אזולאי, לאישור הממשלה: מינוי צוק רם לראש ראשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2018
- ^ משרד ראש הממשלה | מינוי מנהל רשות החירום הלאומית (רח"ל) | מספר החלטה: 4162, באתר www.gov.il
- ^ טל שניידר, בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית, באתר גלובס, 6 ביולי 2020
- ^ בני גנץ: להתחיל בהליך מינוי ראש רשות החירום הלאומית, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2020
- ^ טל שניידר, תא"ל יורם לרדו יעמוד בראש רשות החירום הלאומית | בלעדי, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2020
- ^ משרד הביטחון, באתר משרד הביטחון
- ^ משרד ראש הממשלה | אישור מינוי ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) | מספר החלטה: 670, באתר www.gov.il
- ^ אמיר בוחבוט, הבולדוזר של משרד הביטחון: ראש הרשות הלאומית לחירום פורש, באתר וואלה, 11 בינואר 2018
