דני דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני דנון (שר המדע, הטכנולוגיה והחלל)
Danny danon2.jpg
תאריך לידה 8 במאי 1971 (בן 44)
י"ג באייר ה'תשל"א
חבר הכנסת
ממשלות 34
כנסות 18 - 20
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

דני דנון (נולד ב-8 במאי 1971) הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יושב ראש מרכז הליכוד וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כסגן שר הביטחון בממשלה ה-33, עד לפיטוריו בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנון נולד וגדל ברמת גן בבית מסורתי, הצעיר משלושת ילדיהם של יוכבד ויוסף דנון. הוא נקרא על שם מפקדו של אביו, דני ורדון, שנהרג במלחמת ששת הימים. אביו נולד במצרים ומוצא משפחתו ממרוקו. אמו ילידת ירושלים, אביה עלה מטורקמניסטן.

למד בתיכון בליך והיה פעיל במעו"ז (סניף) המקומי של תנועת הנוער בית"ר ובנוער התחיה.

בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1].

שירת בצה"ל כקצין בחיל החינוך והנוער, פיקד על פרויקט "מרווה" לנוער מחו"ל והשתחרר בדרגת סגן[2]. בשנים 1996-1994 היה שליח מטעם הסוכנות היהודית במיאמי, שם עסק בעידוד עלייה לישראל בקרב הקהילה היהודית. כמו כן עסק בתחום ההסברה ופעל בקמפוסים למען מדינת ישראל.

מ-1996 שימש יועץ לחבר הכנסת עוזי לנדאו, כשזה כיהן כראש ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד בכנסת ה-14. בגיל 27 נבחר כראש "ההנהגה העולמית" של בית"ר לקדנציה של מספר שנים. בתפקידו עסק בחינוך לציונות ופעל בקמפוסים בארצות הברית כנגד גורמים אנטי-ציוניים. בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 ב-2006 נבחר למקום ה-23. בבחירות אלה קיבל הליכוד 12 מנדטים ודנון נותר מחוץ לכנסת.

ביוני 2006, לאחר התמודדות מול חבר הכנסת יובל שטייניץ, נבחר דנון ליושב ראש "הליכוד העולמי". בתפקידו זה היה אחראי על פעילות ההסברה וקשרי החוץ של תנועת הליכוד בעולם. דנון שימש כחבר הנהלה ויו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות הציונית העולמית וחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.

לאחר הקדמת הבחירות המקדימות (פריימריז) לראשות מפלגת הליכוד בשנת 2007, התמודד דנון מול בנימין נתניהו ומשה פייגלין[3], סיסמתו הייתה "דני דנון מימינך, ביבי". בבחירות אלו, שהתקיימו ב-14 באוגוסט 2007, נבחר נתניהו במקום הראשון, פייגלין במקום השני ודנון במקום שלישי ואחרון עם 3.5% מהקולות‏[4].

ב-8 בדצמבר 2008 נבחר בבחירות המקדימות של הליכוד למקום ה-24 ברשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה כנציג מחוז מישור החוף. בערוץ 2 פורסמו טענות אודות מקום מגוריו וחוקיות התמודדותו‏[5]. בית הדין לעתירות של הליכוד דחה את הבקשה לפסול את בחירתו אך מתח ביקורת על התנהלות דנון בפרשה‏[6]. בבחירות זכה הליכוד ב-27 מושבים ודנון נכנס לכנסת. בכנסת ה-18 היה דנון סגן יושב-ראש הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נבחר דנון למקום החמישי. ב-17 במרץ 2013 מונה לסגן שר הביטחון בממשלת ישראל ה-33 והיה אחראי על האגף החברתי ביטחוני במשרד. ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן" פיטר אותו ראש הממשלה נתניהו בעקבות ביקורת פומבית שמתח דנון על הסכמת נתניהו להפסקת אש בין ישראל לחמאס, שאותה כינה דנון מדיניות של מרצ והתנהלות רופסת‏[7]. ביוני 2013 נבחר לראשות ועידת הליכוד לאחר התמודדות שבה זכה ב85% מקולות המצביעים‏[8] ובהתמודדות נוספת זכה דנון בתפקיד יו"ר מרכז הליכוד ברוב דומה.

בדצמבר 2014 לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודד על תפקיד יו"ר הליכוד מול בנימין נתניהו, והפסיד לאחר שקיבל כ-25% מהקולות. במקביל התמודד על מקום ברשימת הליכוד, ונבחר במקום ה-9 [1].

במאי 2015 הושבע כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלה ה-34.

דנון נשוי ואב לשלושה ילדים. מתגורר במושב משמרת שבשרון.

עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דנון תומך בכך שבהסכם הקבע בין ישראל והפלסטינים תשלוט ישראל במרבית השטח, ויתרתו תכלול "גושים" שבהם תהיה לפלסטינים אוטונומיה ומעמד הקבע שלהם יוסדר בסיוע ירדן ומצרים‏[9].

דנון קרא להגבלת גיל הצפייה בתוכניות בעלי תכנים "בלתי ראויים" כמו "האח הגדול"‏[10] הוא הגיש הצעת חוק שהציעה הקמת רשות ממשלתית שתסנן אתרים פדופיליים באינטרנט ואתרים המסכנים את ביטחון המדינה וכן תעסוק באבטחת מידע ופרטיות ברשת‏[11], אך הצעת החוק לא אושרה. בדצמבר 2011 הציע להתנות מתן תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה בחתימה על מסמך ובו הצהרת נאמנות למדינת ישראל‏[12].

דנון ביקש לפסול במסגרת הבחירות לכנסת ה-19 את זועבי ולאחר שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את בקשתו, בג"ץ דחה את הפסילה. לאחר היבחרו לכנסת ה-19 הגיש הצעת חוק המאפשרת לבג"ץ להפוך החלטה של ועדת הבחירות המרכזית על פסילה של מועמד לכנסת, רק במקרים קיצוניים בלבד, חוק שכונה "חוק חנין זועבי"‏[13].

דנון כיהן כיו"ר השדולה בכנסת לפתרון בעיית המסתננים מאפריקה לישראל. במסגרת פעילותו ביקר בדרום סודן ודן עם הנשיא המקומי בתוכנית משותפת להשבת הפליטים לארצם וכן יזם מספר דיונים בכנסת בנושא. ב-23 במאי 2012 השתתף בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר "מדינת ישראל נמצאת במלחמה! קמה לה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל, ובירתה - דרום תל אביב. צריך לשים לזה סוף, לגרש את כל המסתננים לפני שיהיה מאוחר מדי"‏[14].

בספטמבר 2012 יצא לאור בארצות הברית ספרו של דנון: Israel - The Will to Prevail‏[15]. הספר עוסק ביחסי ישראל ארצות הברית, אלטרנטיבה לתפיסה המדינית שמגדירה שתי מדינות לשני עמים, ומתיחת ביקורת קשה על ממשל אובמה ויחסו למדינת ישראל בתקופת כהונתו.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם דנון את חקיקתם של חוקים אלה:

  • חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (יחד עם רחל אדטו). החוק קובע שדוגמנים או דוגמניות בתת-משקל (פחות מ-18.5 BMI) לא יופיעו בפרסומות. בנוסף, אם נעשה שימוש בתוכנות עריכה גרפיות להצרת היקפים של הדוגמן/דוגמנית – יחויב המפרסם להוסיף כיתוב המעיד על כך על פני שטח של 7% לפחות משטח הפרסומת‏[16].
  • חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים. החוק אוסר על פרסום משקאות משכרים בשלטי חוצות ובדברי דפוס המיועדים לקטינים. בנוסף, אסור להציע משקאות אלכוהוליים בתור פרסים בתוכניות טלוויזיה ורדיו המיועדים לקטינים ולעשות שימוש בפרסום באמצעות כוכבי ילדים‏[17].
  • חוק האלמנות. כיו"ר השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל היה דנון בין יוזמיו של החוק אשר עבר בשנת 2011 וקבע כי אלמנות של הרוגי צה"ל שנפטרו לפני 1999 זכאיות למענק של מאה אלף שקלים מהמדינה‏[18].
  • תיקון לחוק שחרור על תנאי ממאסר הקובע כי אסיר שקיבל חנינה מנשיא המדינה, וביצע עבירה נוספת עד למועד שבו אמור היה להשתחרר, יחזור לרצות את יתרת עונשו. מטרת החוק היא הרתעת אסירים ביטחוניים ששוחררו מחזרה לעיסוק בטרור.
  • תיקון לחוק הביטוח הלאומי השולל את הזכאות לדמי קבורה ממי שנהרג תוך כדי ביצוע פיגוע לאומני (יחד עם מירי רגב)
  • תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המאפשר לילדים אוטיסטים לקבל טיפול גם על ידי עובד סוציאלי או פסיכולוג, כחלק מהקצבת שעות האבחון והטיפול שניתנות להם (יחד עם רחל אדטו וזאב בילסקי).
  • תיקון לחוק כלי הירייה הקובע הגבלת גיל לאימון במטווח קליעה (יחד עם אורי אורבך)
  • תיקון לחוק חינוך ממלכתי הקובע כי ספר לימוד המופץ כחלק ממארז הכולל כמה פריטים, כגון חוברות עבודה או תקליטורים, לא ייקבע כספר לימוד מאושר אלא אם ניתן יהיה לרכוש כל פריט בנפרד (יחד עם אנסטסיה מיכאלי)
  • תיקון לחוק הבנקאות (רישוי) הקובע חובת רישוי לעיסוק בסליקת עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון חלוץ, אני, נודניק, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
  2. ^ דורון חלוץ, אני נודניק, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
  3. ^ מתי טוכפלד, דני דנון מצטרף להתמודדות לראשות הליכוד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 17 ביולי 2007
  4. ^ ‏‏מיה בנגל, נתניהו ניצח בפריימריז – פייגלין הושאר בחוץ, באתר nrg‏, 15 באוגוסט 2007
  5. ^ חדשות ערוץ 2, תחקיר על דני דנון ומחוז מגוריו בפריימריס, ‏11 ינואר 2009
  6. ^ איציק וולף, מועמדות דני דנון בליכוד לא נפסלה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 18 בדצמבר 2008
  7. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, סגן שר הביטחון דנון מתח ביקורת על נתניהו – ופוטר, באתר ynet‏, 15 ביולי 2014
  8. ^ אטילה שומפלבי, דני דנון נבחר לעמוד בראש ועידת הליכוד אתר ynet, יוני 2013
  9. ^ דני דנון: תכנית הגושים – לפלשתינים, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2014
  10. ^ ח"כ דנון: להגביל את הצפייה ב"האח הגדול", באתר וואלה! NEWS‏, 28 בפברואר 2011
  11. ^ אהוד קינן, הצעת חוק: רשות ממשלתית תנהל את האינטרנט, באתר ynet‏, 26 באוקטובר 2009
  12. ^ פנחס וולף‏, הצעת חוק: קבלת תעודת זהות - רק בהצהרת נאמנות, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בדצמבר 2011
  13. ^ אריק בנדר, ח"כ דנון הגיש: "הצעת חוק זועבי", באתר nrg‏, 6 בפברואר 2013
  14. ^ אריק בנדר, שלום עכשיו: להעמיד לדין ח"כים מהימין, באתר nrg‏, 24 במאי 2012
  15. ^ בתרגום חופשי לעברית: "ישראל - הרצון לגבור"
  16. ^ חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
  17. ^ 1צבי לביא ומורן אזולאי, 2012,00.html אושר החוק להגבלת פרסום לאלכוהול לקטינים, באתר ynet
  18. ^ ניר דבורי, ‏אושר הפיצוי לאלמנות צה"ל המופלות, באתר ‏mako‏‏, ‏23 במרץ 2011‏


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת, והשר לשיתוף פעולה אזורי בנימין נתניהו

שר הביטחון משה יעלוןשר האוצר משה כחלוןהשר לנושאים אסטרטגיים והשר לביטחון פנים גלעד ארדןשרת המשפטים איילת שקדשר הפנים סילבן שלוםהשר לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץשר הכלכלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעישר החינוך, ושר התפוצות נפתלי בנטהשר להגנת הסביבה אבי גבאישר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנוןשר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץשר העלייה והקליטה זאב אלקיןהשרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןשר הבינוי יואב גלנטשר התחבורה והבטיחות בדרכים, והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלהשר לשירותי דת דוד אזולאישר בלי תיק אופיר אקוניס
Emblem of Israel.svg
שרי המדע בממשלת ישראל

יובל נאמןגדעון פתעזר ויצמןיובל נאמןאמנון רובינשטייןשמעון שטריתשולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתןסילבן שלוםאהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקימתן וילנאירוני בר-אוןאופיר פינס-פזיולי תמיר (מ"מ) • ראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהודני דנון

יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת

תמר גוז'נסקירן כהןמיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיסיפעת שאשא ביטון