חטיבת האימאם חוסיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת האימאם חוסיין
لواء الإمام الحسين
למעלה כתוב: "דיוייזית האימאם חוסיין". למטה ימין: "בפקודתך - יא חוסיין". למטה שמאל: "לאביק יא זיינאב" (סיסמה שיעית ידועה)
למעלה כתוב: "דיוייזית האימאם חוסיין". למטה ימין: "בפקודתך - יא חוסיין". למטה שמאל: "לאביק יא זיינאב" (סיסמה שיעית ידועה)
למעלה כתוב: "דיוייזית האימאם חוסיין". למטה ימין: "בפקודתך - יא חוסיין". למטה שמאל: "לאביק יא זיינאב" (סיסמה שיעית ידועה)
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־12 שנים)
אידאולוגיה שיעה טרור
קבוצות אתניות שיעה
מנהיגים מאהר עג'יב ג'אזה (2013)
זולפיקר חנאווי (יוני 2015–הווה)
אזורי פעילות סוריהסוריה סוריה
עיראקעיראק עיראק
לבנוןלבנון לבנון
בעלי ברית חזבאללהחזבאללה חזבאללה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חטיבת האימאם חוסייןערבית: لواء الإمام الحسين) היא אחת המיליציות הגדולות שהוקמו על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, בפיקודו של קאסם סולימאני, כדי לקדם את המטרות הצבאיות של המשטר האיראני נגד אויביהם בסוריה, לבנון וישראל. החטיבה ממורכבת מלוחמים ממוצאים שונים במזרח התיכון, אך רובם הם שיעים מסוריה, עיראק ולבנון.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה נקראת על שם חוסיין בן עלי שהיה בנם הצעיר של עלי בן אבי טאלבח'ליף הרביעי באסלאם) ופאטמה, בתו של מוחמד והוא נחשב כמייסד השיעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה הוקמה בשנת 2016 על ידי מפקד כוח קודס לשעבר של משמרות המהפכה האסלאמית האיראנית, קאסם סולימאני במטרה להילחם בסוריה נגד דאעש ולחזק את אחיזת המשטר של בשאר אל-אסד ברחבי סוריה.

החטיבה החלה את פעילותה באזורי חומס וחאלב ובהמשך עברה להילחם גם באזורים אחרים, ברחבי סוריה בהתאם להנחיות שקיבלה מאיראן, כגון:

במרץ 2018 נפגש קאסם סולימאני עם בכיר חזבאללה מוחמד ג'עפר קסיר המכונה חאג' פאדי ותיאם איתו שהחטיבה תסופח לצבא סוריה והיא תמשיך להיות ממומנת על ידי המשטר האיראני.[1]

יש המכנים את החטיבה "חזבאללה הסורי", או "חזבאללה – 2".[2]

לוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת החטיבה, היא מונה כ-6,000 לוחמים. רובם סורים ועיראקים, אך אך יש לוחמים גם מלבנון, אפגניסטן, פקיסטן, תימן, סודאן, ניגריה.[1][3][4]

אפשר לחלק את הלוחמים לשתי קבוצות עיקריות[5]:

רוב המפקדים הם סורים, או לבנונים.[1]

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש החטיבה עומד זולפיקר חנאווי (ذو الفقار حناوي, מכונה ד'ו אלפקאר) אזרח לבנוני, איש חזבאללה[1] שהתמחה בחבלה.[3] העיתון א-שרק אל-אווסט ציטט גורם באגף המודיעין הישראלי שתיאר אותו כ"מנהיג מאוד טקטי, מנהיג מוכשר, ואהוב על חייליו... אכפת לו מהם (והוא דואג) שכל אחד מהם יקבל את משכורתו בתאריך הנקוב מדי חודש... הוא תואר כראש התמנון, כי הוא פועל מסביב לשעון לפיתוח היכולות של כוחותיו וכן לבצע פעולות נועזות נגד כוחות אמריקאים, נגד ארגוני טרור, נגד ישראל ונגד כוחות האופוזיציה בסוריה... ויש לו גם צוותי ייצור של כלי נשק רבים", והוא אף מתואר כיורש פוטנציאלי של קאסם סולימאני.[4]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה מצוידת ככל כוח חי"ר ובנוסף מקבלת ממשמרות המהפכה, כלי נשק מיוחדים לצורך מילוי משימותיה, כמו: טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים.[1] איראן שולחת את הנשק המתקדם בטיסות אזרחיות לנמל התעופה של דמשק ובאמצעות ספינות משא לנמל לטקיה.[2]

פעולות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינואר 2019 – מתקפת טילים באתר סקי בחרמון הישראלי (המתקפה יוחסה לכוח קודס, אך בפועל בוצעה על ידי חטיבת האימאם חוסיין)
  • אוגוסט 2019 – הפעלת מל"טים לכיוון רמת הגולן.[1]
  • אוקטובר 2021 – מתקפת טילים על מתקנים צבאיים אמריקאים ליד א-תנף.[1]
  • מרץ 2023 – התקפות טילים על בסיסי ארצות הברית בשדות הנפט שבאזור דיר א-זור.[1]
  • ספטמבר 2023 – השב"כ הישראלי החל בחקירת פעולות הברחת נשק של החטיבה לארגונים חמושים פלסטינים בגדה המערבית, דרך סוריה והגבול הירדני.[4]
  • אוקטובר 2023 – לוחמי החטיבה נפרסו מחדש. חלק בסוריה – מול רמת הגולן וחלק בדרום לבנון מול הגליל, כדי לסייע לחזבאללה בתקיפת ישראל, במהלך המלחמה עם חמאס.[1]
  • נובמבר 2023 – התפוצצות מל"ט בבית ספר באילת.[3]
  • 2 מרץ 2024 – צה"ל חיסל חוליה של החטיבה, שפעלה בדרום לבנון ליד א-נאקורה.[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]