לדלג לתוכן

חטיפת שלושת החיילים ממת"ק עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניק בייזר, תמיר נמרודי ורון שרמן היו חיילים אשר נחטפו בחיים מבסיס מפקדת תיאום וקישור על ידי מחבלי ארגון הטרור חמאס לרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023. חטיפתם תועדה וגם שהותם של ניק ורון בשבי החמאס. ב-14 בדצמבר 2023 חולצו גופותיהם של ניק ורון מהעיר ג'באליה לשטח ישראל על ידי צה"ל. מצבו של תמיר לא ידוע עד היום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניק בייזר נולד וגדל בעיר באר שבע. היו לו תחביבים מגוונים, הוא עסק באמנויות לחימה, ריקוד ברייקדנס, היה בנבחרות צעירות של כדורסל ובאולינג והתנדב בעמותה בה שימש בשחקן מלווה לספורטאי עם צרכים מיוחדים. הוא חלם על פתיחת עסק לשיפור רכבים.

רון שרמן גדל ביישוב להבים ולמד בבית הספר החקלאי אשל הנשיא. כתוצאה מהתקף אסתמה קשה הורד לו הפרופיל הצבאי ובמקום מה שרצה, הנדסה קרבית, הוא שירת במנהלת תיאום וקישור. הוא אהב מאוד כדורגל, מסיבות, טיולים ולהיות עם חברים. הוא חלם להיות עורך דין.

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 7 באוקטובר, ניק, תמיר ורון שהו בבסיס מת"ק עזה בו סגרו שבת. שלושתם קמו במגורים של הבסיס ורצו עם פיג'מות למיגונית ללא נשק.

אמו של ניק, קטיה, התקשרה אליו לאחר שהתעוררה להתראות צבע אדום והוא אמר לה "אמא, יש מתקפה מאוד חזקה, כל הזמן יורים טילים." סביב השעה 7:00 שמעה בשיחה את הכריזה 'חדירה לבסיס, חדירה לבסיס'. מיד לאחר מכן, השיחה התנתקה.

תמיר שלח הודעת ווטצאפ להוריו "מפגיזים לנו את המגורים, אתם בסדר?"

בשעה 6:30 רון שלח סרטונים והודעות לקבוצת הווטצאפ המשפחתית שהבסיס תחת מתקפת טילים מסיבית וחצי שעה לאחר מכן כתב "חמאס חודרים לבסיס". הוריו שאלו אם יש כוח צבאי, אמר שאין, וששומע קולות בערבית. מאותו רגע התכתב עם אמו,[1] כתב לה שהוא במיגונית, שאל אותה מה לדעתה לעשות ולבסוף בהודעה "ביי אמא אני אוהב אתכם, זהו זה הם פה, נגמר".

כמה שעות לאחר מכן פורסמו סרטונים שלהם באתר הטלגרם חטופים בחיים ולא פצועים, מובלים לרצועת עזה על ידי מחבלים חמושים.

קיים מידע לא רשמי שתמיר הופרד לאחר החטיפה מרון וניק. בנוסף, החמאס הודיע שתמיר נהרג בהפצצות צה"ל כיומיים לאחר החטיפה, אך צה"ל לא אישר זאת. מלבד זה לא ידוע עליו שום פרט מידע נוסף.[2]

במהלך שהותו בשבי של רון היה חשש כבד לחייו בשל היותו חולה אסתמה.[3] אביו של רון, אלכס, פנה לכדורגלן ליונל מסי (שאותו רון העריץ מילדותו) שילחץ לשחרורו, אך לא קיבל תשובה.

ב-5 בנובמבר, קצינת המודיען אישרה למשפחת בייזר ושרמן שהתקבל מהם אות חיים, ובהמשך התברר שהוא מ-17 באוקטובר.

ב-14 בדצמבר 2023 חולצו גופותיהם של רון, ניק ואליה טולדנו ממנהרת חמאס בעיר ג'באליה לשטח ישראל בפעילות של לוחמי חטיבה 551 ויחידה 504 מאגף המודיעין, בפיקוד אוגדה 162.[4]

הלווייתו של רון התקיימה יום לאחר מכן ביישוב להבים,[5] ושל ניק שלושה ימים לאחר מכן בבאר שבע.[6]

ב-24 בדצמבר פורסם סרטון שבו רון, ניק ואליה מתועדים חיים בשבי.

נסיבות המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשפחה נמסר תחילה שרון, ניק ואליה נרצחו על ידי מחבלים אך בהמשך התברר שדבר זה לא וודאי לפי הממצאים. בדו"ח הפתולוגי של ניק בייזר, אשר היה איתו לאורך כל השהות בשבי, שעבר אוטופסיה ובדיקה טוקסיקולוגית, לא נמצאו סימנים המראים על רעלים בגוף או פציעות. אמו של רון, מעין, לא הסכימה לבצע בדיקות אלו בשל הידיעה שנרצח על ידי מחבלים, היא חששה שהממצאים יהיו קשים מנשוא (אמנם עבר בדיקה חיצונית וCT שמראים שאין שום סימנים חיצוניים בגופו של שרמן מלבד שתי אצבעות שבורות). בהמשך צה"ל הודיע שהוא לא מכחיש ששרמן, ניק ואליה, שהיו חטופים יחד, נהרגו בפעולה צבאית. דובר צה"ל דניאל הגרי, הגיע לביתם של רון וניק והודיע שככל הנראה מדובר בשאיפת גזים שנפלטו כתוצאה מנזק משני של הפצצת צה"ל, כלומר, הרעלת CO.[7]

הוריו של רון טענו שהאלוף במילואים ניצן אלון, הודה בפניהם שבנם נהרג מנזק משני של הפצצת צה"ל, כתוצאה מחיסול הבכיר אחמד ע'נדור, מפקד הזרוע הצפונית של החמאס, שבוצע ב-10 בנובמבר 2023. לדבריהם הוא התנצל, וציין שלא ידע על מיקומו של רון.

9 ימים לפני אותה פעולה צבאית, התקבל פלאייר מהחמאס שמזהיר שהחטופים רון וניק יהרגו בהפצצות צה"ל, ובו מופיעה תמונתם מהחטיפה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]