עוצבת הפלדה
![]() | |
סמל היחידה | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | עוצבת הפלדה |
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | אוגדת שריון (סדירה) |
בסיס האם | מחנה נחל שורק |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־52 שנים) |
מלחמות |
![]() ![]() ![]() ![]() |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | טנק מרכבה סימן 4, נגמ"ש מרכבה, פומ"ה |
פיקוד | |
יחידת אם |
![]() |
דרגת המפקד |
![]() |
מפקדים | מפורט בהמשך הערך |
עוצבת הפלדה (אוגדה 162), היא אוגדה משוריינת רב זירתית[דרושה הבהרה] הכפופה לפיקוד הדרום של צה"ל.
מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף נדב לוטן.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטיבות עוצבת הפלדה | |||
---|---|---|---|
תג | שם | מספור | הערות |
![]() |
חטיבת הנח"ל | 933 | חטיבת חיל רגלים |
![]() |
חטיבת גבעתי | 84 | חטיבת חיל רגלים |
![]() |
עוצבת עקבות הברזל | 401 | חטיבת חיל שריון |
![]() |
עוצבת עמוד האש | 215 | חטיבת אש |
![]() |
עוצבת השרון | 5 | חטיבת חיל רגלים |
האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:
אגד לוגיסטי 6162
גדוד התקשוב "אפיק"
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוגדה אורגנה בשנת 1971. ערב מלחמת יום הכיפורים שימשה העוצבה כאוגדה סדירה עם השלמות מילואים בפיקודו של אלוף אברהם (ברן) אדן. היא הורכבה אז מחטיבה 500, חטיבת שריון בפיקודו של אלוף-משנה אריה קרן, חטיבה 460 (חטיבת בית-הספר לשריון) בפיקודו של אל"ם גבי עמיר, וחטיבה 217 בפיקודו של אל"ם נתן (נתק'ה) ניר, שהועברה אליה כתגבורת מאוגדתו המטכ"לית של מוסה פלד אוגדה 146 עקב העברתה של חטיבה 7 מהדרום לרמת הגולן.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת יום הכיפורים הועברו החטיבות הסדירות של האוגדה לאוגדות אחרות. חטיבה 7 הועברה לרמת הגולן והאוגדה קיבלה כוחות אחרים במקום אלה שנלקחו ממנה וכך הייתה למעשה לאוגדת מילואים.
כוחות האוגדה הגיעו לסיני בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר, עם שחר יום ב' ה-8 באוקטובר, פתחו במתקפת נגד על ראשי הגשר של הארמייה השנייה בגזרות המרכזית והצפונית של תעלת סואץ. המתקפה הייתה בבחינת כישלון חרוץ עבור צה"ל כאשר 72 טנקים נפגעו וחיילים מגדודו של אסף יגורי והוא עצמו, נלכדו על ידי כוחות מצרים ונלקחו לשבי. כישלון זה הוא שמנע מצה"ל לנקוט פעולות יזומות מאסיביות כנגד המצרים, כאשר למעשה עד ל-14 באוקטובר הוא עסק בעיקר בשיקום הכוח של שלוש האוגדות כהכנה לבלימת ההתקפה המצרית המתקרבת.
ב-14 באוקטובר פתחו כוחות מצרים במתקפה כוללת על כוחות צה"ל, אבל הללו שהיו מוכנים לקראתם השמידו כ-250 טנקים. לאוגדה 162 היה תפקיד חשוב במהלך זה מפני שזו הייתה האוגדה שבגזרתה המצרים תקפו בכוח הרב ביותר. במהלך מבצע אבירי לב, חצתה האוגדה את התעלה אל הגדה המערבית, שם ניהלה קרבות השמדה מול כוחות הנ"מ והכוחות החיצוניים של הארמייה השנייה והשלישית. יחד עם אוגדת שרון והכוח של קלמן מגן, כיתרו כוחות האוגדה את הארמייה השלישית לאחר שהמצרים הפרו את הפסקת האש של ה-22 באוקטובר. כוחות האוגדה גם ביצעו את ניסיון הכיבוש הכושל של העיר סואץ ב-24 באוקטובר.
לאחר המלחמה שכן בסיס הקבע של האוגדה בביר תמדה, עד לפינוי סיני. אז הועברה למתחם הראשוני הזמני של היאחזות נח"ל גיתית בסמוך למעלה אפרים.
מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת לבנון הראשונה נלחמה האוגדה בגזרה המרכזית תחת פיקודו של תת-אלוף מנחם עינן. ב-6 ביוני אחר הצהריים, נכנסה האוגדה, שהייתה עד אז עתודה פיקודית, בעקבות אוגדה 36 והתקדמה דרך גשר עקיה לכיוון גשר חבוש. במהלך ה-7 ביוני התקדמה האוגדה בציר ההר, עד גשרי הבסרי. בבוקר ה-8 ביוני נתקלו כוחות חטיבה 500 בכוח סורי קטן מחטיבה 85 באזור גשר הבסרי, וחיסלו אותו בקרב קצר. באותו יום הוטל על גדוד מחטיבה 500 לכבוש את ג'זין, אך הגדוד נסוג עקב מטח טילי סאגר, והמשימה הוטלה על כוח דני ורדי, בשלב זה הוטל על האוגדה להגיע לכביש ביירות דמשק, אך האוגדה נבלמה בקרב עין זחלתא.
ב-21 ביוני התקדמה האוגדה לעבר בחמדון ועאליי. האוגדה צלחה את נהר דאמור והחלה לטפס על השלוחה הצפונית המוליכה לבחמדון.
בשל העדר אישור מהדרג המדיני למתקפה, האוגדה התנהלה בזחילות תוך קרבות קשים מול אויב נחוש ובשטח טופוגרפי נחות. בנוסף עקב העדר אישור לפתח מאמצים מקבילים, התרכזה כל הארטילריה הסורית כנגד כוחות האוגדה. הלחימה התנהלה בחלקה הראשון כנגד מארבי נ"ט וטנקים סוריים מרחוק, לאחר מכן משעלתה האוגדה על הרכס, מרואייסאת נעמן ועד כביש ביירות דמשק התנהלו קרבות קשים, בעיקר במסולעת מעל מנצוריה ובשקיף מטלון.
ב-25 ביוני, עקב התקדמות אוגדה 96 מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות האוגדה שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל. כביש ביירות דמשק מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.
מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת לבנון השנייה נלחמה האוגדה שהועברה לפיקוד צפון, בגזרה המזרחית בפיקודו של תת-אלוף גיא צור[1], האוגדה לחמה בקרב על הסלוקי.
מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מבצע צוק איתן לחמה האוגדה, בפיקוד נדב פדן[2], בצפון רצועת עזה בעיירות בית חאנון, ג'באליה ובשכונת אל-עטטרה. האוגדה, אשר כללה את חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 ובה"ד 1, פגעה במחבלים רבים, השמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס. שבעה מלוחמי האוגדה נהרגו בקרבות[3].
הכפפה לפיקוד הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בינואר 2016 התקיים טקס מעבר האוגדה מפיקוד מרכז, לפיקוד דרום, במסגרת ארגון האוגדות הסדירות בתוכנית הרב-שנתית "גדעון". יחד עם מעבר האוגדה לפיקוד הדרום, הוכפפה אליה חטיבת גבעתי (חטיבה 84) שהייתה תחת פיקוד ישיר של מפקדת פיקוד דרום לפני כן[4].
מפקדי האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלורית שויחט, משחקי מלחמה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 בספטמבר 2012.(הקישור אינו פעיל, 14 ביוני 2017)
עמוס הראל, תא"ל נדב פדן: "יכולנו לכבוש גם את כל הרצועה", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2014.
תרגיל אוגדה 162 בינואר 1975, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
עוצבת הפלדה באימון במעמד שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד האוגדה אברהם אדן. יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 2:35)
- לילך שובל, מח"ט הנח"ל: "לוחמות בעזה ובלבנון? אפשרי, אבל באחריות", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמוס הראל, ביקורת חריפה במטכ"ל על תפקוד עוצבת הפלדה בלבנון, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
- ^ שי לוי, תא"ל נדב פדן: "זה לא יהיה כמו עמוד ענן, מעריך שניכנס פנימה", באתר מאקו, 13 ביולי 2014.
- ^
עמוס הראל, תא"ל נדב פדן: "יכולנו לכבוש גם את כל הרצועה", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2014.
- ^ אביה שקלאר וגילי קופר, אוגדה 162 מצטרפת לפיקוד הדרום
![]() ![]() | ||
---|---|---|
פיקוד הצפון | אוגדת הבשן ![]() ![]() ![]() ![]() | |
פיקוד המרכז | אוגדת אזור יהודה ושומרון ![]() ![]() | |
פיקוד הדרום | אוגדת עזה ![]() ![]() ![]() ![]() | |
זרוע היבשה | עוצבת הבזק ![]() | |
אוגדות צה"ל שפורקו | אוגדה 440 ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |