כומתה בצבע כסף של חיל ההנדסהסיכת לוחם חה"ן 2020סיכת לוחם חה"ן עד שנת 2020
שורשי החיל נעוצים כבר בתקופה שלפני מיסוד צה"ל. חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. ייעודו המקורי במלחמה הוא נטרול מטעני חבלה ומוקשים, ופתיחת מעבר הנדסי לכוחות בקרב, מלחימת חי"ר ולחימה ממוכנת בקו המגע ועד התמחות בכל הקשור לחבלה התקפית וחבלה הגנתית, שימוש וטיפול בחומר נפץ, לוחמת תת-קרקע והפעלת ציוד מכני הנדסי ואמצעי סער. כיום לחיל ההנדסה הקרבית חמישה ייעודים מרכזיים:[2]
הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל (פריצת צירים, ניקוי שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה, צליחת תעלות ועוד)
הריסה והשמדה של תשתיות אויב (הן של צבא סדיר והן של ארגוני טרור).
לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1979 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,[3] שמוגדר רשמית ככסוף. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד".
המנון ששרו חיילי הנדסה וגם שיקף את יעודו של החיל: "חיל הנדסה הוא חוד החנית, בלי חיל הנדסה אז אין פה חזית".
המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי הגדס"כ), סייר-פלס, סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה. הוא מורכב מגדודי הנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, יחידות צמ"ה קרביות, גדודי סיוע כימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה, פינוי מוקשים ולוחמת מנהרות).
חיל ההנדסה הקרבית הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: הנדסה קרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר, בדרגת תת-אלוף) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים. חיל ההנדסה הוא החיל האחראי בכל הקשור להנדסה קרבית בנושא החבלה, סילוק פצצות, מטענים וחומרי נפץ, מיקוש, פילוס, השמדת מבני טרור ומלכוד וכדומה.
בנוסף להתמחות ההנדסית מאומנים לוחמי ההנדסה (הפלוגות הרובאיות והסיור) גם בלוחמת חי"ר כחלק מתפקידם הקרבי, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד. לעיתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חיל הרגלים במשימותיהם, גם אם אין להם היבט הנדסי, ומבצע משימות לחימה, הסתערות, לחימה בטרור, וביטחון שוטף.
כל לוחמי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרת רובאי 05 ופלס 05 בטירונות והפלסים הקרביים מוכשרים לרמת רובאי 06[4] ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי צמוד לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מובחרת מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת. לוחמי ההנדסה הם פלסים ולוחמי חי"ר לכל דבר, וכינויים הוא "מוהנדסים".
כל גדוד כולל פלוגות רובאיות – הפלוגות המבצעיות המתעסקים בחבלה, מיקוש, פריצת מכשולים, פיצוץ והשמדת תשתיות, תפעול רק"ם הנדסי, הנדסה קרבית. בנוסף הם עוסקים גם בלוחמה תת-קרקע, לוחמת חי"ר ולוחמה ממוכנת לוחם הנדסה קרבית מתאמן בפינוי מוקשים ברמת הגולן. (על גבי נגמ"שים, פומ"ה ונמ"ר הנדסי). הגדודים נמצאים לסירוגין בתקופת של פעילויות ביטחון שוטף בגזרות מסוימות כל 4 חודשים ותקופת אימונים גדודיים כל 4 חודשים.
כל גדוד כולל מחלקתסיור – יחידה מובחרת העוסקת בסיור הנדסי ופעילות בט"ש מורכבת.
גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד האב"כ) – גדוד שייעודו הוא הגנה מפני איומי אב"כ ונשק בלתי-קונבנציונלי כמו גם טיהור אזורים וכלים שנפגעו מחומרי לחימה כימיים. הגדוד הוקם על בסיס פלוגות אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה". הגדוד נסגר ופורק ב-2015.
סיכת לוחם הנדסהסיכת הפלספומ"ה – בהכנה לתרגיל מחלקה יום, גדוד 601פלס מתכונן ל"הרמת שדה מוקשים", כלומר: פיצוץ שדה המוקשים באמצעות חבלה. פלסי חיל ההנדסה מפנים מוקשים ישנים בגבולות שלום.גדוד הנדסה קרבית מתאמן בפריצת מכשולים. בתמונה: רק"מ הנדסי פומ"ה וברקע דחפורי D9.
גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלוגות רובאיות, מחלקות סיור ופלוגת צמ"ה. ייעוד נוסף של הגדודים במלחמה הוא סיוע לכוחות החי"ר והשריון בלחימה אורבנית בשטח בנוי באופן רגלי וממוכן, וייעוד עיקרי נוסף של התעסקות בחבלה, מיקוש והנדסה והשמדת תשתיות טרור. בשגרה בנוסף למשימות הנדסה קרבית מוכשרים הפלסים כלוחמי חי"ר ומבצעים משימות של חי"ר במלחמה וגם ביטחון שוטף, מארבים, מעצרים ופשיטות על בתי מבוקשים.
ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים.
הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי – של פריצה, חבלה ופינוי שדות מוקשים – לכוחות היבשה בזמן מלחמה ובסיוע רגלי לכוחות החי"ר והשריון בלחימה רגלית וממוכנת בתחום השטח הבנוי והפתוח. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים[5]). בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, קלעי סער, רובי צלפים ומטולי רקטות. הגדודים נלחמים ומתאמנים ומוכשרים גם בלחימת חי"ר רגלית, רכובה (כלומר: על גבי רכבי שטח) וממוכנת (כלומר: על גבי רכב קרבי משוריין). בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה, ואת הנמ"ר ההנדסי, נגמ"ש הנדסה מתקדם ביותר על בסיס נגמ"ש מרכבה. כל גדוד מחזיק ב-2 פלוגות רובאיות מבצעיות, פלוגת מסלול, מחלקת סיור ופלוגת צמ"ה.
לוחמי גדוד "אסף" 601 ממלכדים מבנה טרור בקרב רפיח, בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, יוני 2024
בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. משימות אלה כוללות מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה, סיורים, תצפיות, תפיסה ואיתור אמל"ח, בנוסף למשימות הנדסיות יותר של פיצוץ וחבלה בתשתיות הטרור בגזרות הקיימות. כל גדוד כולל מחלקת סיור – מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים וכלים הנדסיים שפועלים בתחום ההנדסה באופן שונה מהשאר. שאר הפלוגות בגדודים בנויות על מבנה אורגני ופעילות זהה לשל חיל רגלים.
מבנה המחלקות של הפלוגות הרובאיות בגדודי חיל ההנדסה הקרבית, מתחלק לכמה ייעודים עיקריים וזהים:
חבלה התקפית – חבלה, נפץ, שימוש והפעלת מטענים, פיצוץ תשתיות, מבנים ואמל"ח
לוחמת תת-קרקע – לוחמה תת-קרקע במנהרות, גילוי והשמדת פירים, פיצוץ והשמדה ונטרול של מנהרות
לוחמת חי"ר – לחימה רגלית במגע אש, ירי, הליכות וניווטים, לחימה בשטח פתוח, לחימה בשטח בנוי, חלוקת תפקידים (קלע, חובש, נגביסט, מרגמות ועוד) ומפקדים
אמצעי לחימה – ציוד חי"ר מלא המתבטא ברובי סער מסוג M4A1 קרבין, מקלעים שונים, רימוני יד, כוונות השלכה וכוונות קלעים, אמצעי חבלה והנדסה ואמצעי עזר, אמצעי חי"ר, תיקי לואו ומנשאים ואמצעי חבלה ייעודים
לוחמי גדוד 601 פועלים ברפיח, במהלך מלחמת חרבות ברזל, יוני 2024
חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 וכפלס 06, וזוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת "לוחם ההנדסה".[6] לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים. מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.
הלוחמים בגדודים מחולקים למחלקות אורגניות בדומה לגדודי החי"ר, כאשר מחלקה כוללת מפקד מחלקה (מ"מ, דרגת סג"ם או סגן) סמל מחלקה (סמל ראשון) ומפקדי כיתות. בכל מחלקה קיימים לרוב תפקידים לכל לוחם. הפק"לים שקיימים בנוסף לפלס ורובאי הם: קלע סער, חובש קרבי, נגביסט, קשרים, מרגמות, מטוליסט לאו, נהגי רק"ם (נגמ"שM113, פומ"ה או נמ"ר הנדסי) וכדומה. כיום החיל מפעיל גם רחפנים ובעבר החיל הפעיל גם צלפים. כמו כן קיימים גם קורסים רבים כמו קורס מתשאלים, קורס קטלן (מפעיל עמדת קטלנית), קורס מפעיל בארט, קורס מדריכי קרב מגע וקורסים שונים בתחום הלחימה במתקן אדם.
בין היחידות המרכיבות את חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, קיימים 4 גדודים סדירים שמספריהם – 601, 603, 605, 607. שלושת הגדודים הראשונים הם כמספרי 3 מפלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי[7]
מחלקת הסיור הראשונה בגדוד הנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם.
מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאוד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד הדרום על פעילותו ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים, חלקם על ידי צליפה ביום ובלילה.
בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.[17]
לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק שניים עד ארבעה לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.[17]
יחידות ומפקדות ההנדסה הפיקודיות (נקראו בעבר מהנ"פיה – מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות לקצין ההנדסה הפיקודי (נקרא בעבר מהנ"פ = מפקד ההנדסה הפיקודי, נקרא גם "קצין ההנדסה של פיקוד הצפון/המרכז/הדרום") הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).
פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.
בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.
לוחמי פלוגת הצמ"ה של גדוד 605 של חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל
בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר – המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.
קורס צמ"ה אורך כ-4 חודשים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים בשלב הראשון כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטורזחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9, ובשלב השני מוסמכים כמפעילי צמ"ה 08, ומוכשרים להפעיל גם משאית, יעה אופני (שופל) וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר). כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע.
בנוסף לפלגות האלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לחקר ופירוק התחמושת).
היחידה הוקמה ב-1995 מאיחוד של סיירת יעל והיחס"פ. בעקבות המלחמה בטרור ביהודה, שומרון ועזה הוגדלה היחידה באופן ניכר ונוספו לה פלגות חדשות. בעקבות מבצע צוק איתן הוכפל הסד"כ של היחידה והיא אורגנה כאגד הנדסי. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה הקרבית בדרגת אלוף-משנה.
יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות והעסוקות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת.
בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. זהו הבסיס להכשרת חיילי החיל ללוחמי הנדסה מן השורה, מסלול הלוחם הוא שנה שמתוכו 8 חודשים הכשרה.
תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות ח"יר היא 07).[6][4] בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה והנמר"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה) או קצונה.
בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק בית הספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.
בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ – המאוגדים תחת גדוד הפיקוד (614) – משמשים כעתודה מבצעית ומדי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. בחירום לוחמי גדוד הפיקוד (614) משמשים לגדוד סדיר בנוסף לשלושת הגדודים הסדירים. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים.[18] גדוד 614 השתתתף כגדוד לוחם במלחמת חרבות ברזל.
לוחמי גדס"כ 76 של חיל ההנדסהרכב טיהור M12 על בסיס משאית REO
גדוד הסיוע הכימי 76 נקרא בעבר גדוד אב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) הוא גדוד שבעבר היה נמצא תחת פיקוד חיל ההנדסה הקרבית והמטכ"ל, אך פורק ב-2015, והכשרת הלחימה באב"כ, הועברה ללוחמי פלח"ץ (פלוגות חילוץ והצלה) תחת פיקוד העורף. הוא כלל מערך הכשרה, גדוד סדיר וגדודי מילואים. הגדודים נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.
תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.
במערך הסיוע הכימי ישנו גדוד סדיר אחד ומספר גדודי מילואים. הגדס"כ הסדיר כולל 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול – המשמשת להכשרות). גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים). בשנים האחרונות הוחלט על מספר שינויים בגדוד על מנת להגביר את המוטיבציה לשירות בגדוד וגיוס מלש"בים:
הגדרתו שונתה מגדוד אב"כ לגדס"כ – גדוד סיוע כימי, ואילו השם אב"כ יוחד ליחידות האב"כ של פיקוד העורף המטפלות בנשק בלתי קונבנציונלי שפוגע בעורף.
רמת הרובאי והכשרת החי"ר הועלתה.
תקופת ההכשרה הוארכה ל-8 חודשים.
החלה מסע הסברה לשיפור התדמית של הקורס.
נוספה אפשרות של "חבר מביא חבר" המאפשרת לחברים להתגייס ביחד לגדוד.
אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (סי"ל[19] שהחליף את הבמ"פ והבמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד ואמל"ח חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.
במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים הייעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט, אימוני חי"ר ופרק בן כמה שבועות של ניווטים. מסלול ההכשרה של לוחם בגדוד מתחיל בהכשרה בת 8 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 05" אך אחרי קורס פיקודי מוסמכים ל"רובאי 07". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ ומאריך את ההכשרה לשנה וארבעה חודשים. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים. במהלך ההכשרה אפשר לצאת לקורסים שונים, כגון: קורס קלעים, קורס נגביסטים, קורס מטוליסטים, קורס נהגי האמרים קרביים וקורס נהגי מנו"ר (המעניק למסיים אותו גם רישיון לנהיגה במשאית עד 18 טון והובלת חומרים מסוכנים באזרחות).
במשך תקופה מסוימת שילב חיל ההנדסה גם לוחמות בגדוד האב"כ, שהשתתפו במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד היה פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין ללוחמי הגדוד. החל מגיוס נובמבר 2010 בוטל גיוס הבנות לגדוד. ממחזור 2014 הוחזר גיוס הלוחמות.[20]
מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ. היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר[21] שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרורכימי וביולוגי.[22] בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"כ של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.
בשנת 2015, בעקבות שינוי במתאר איום האב"כ על ישראל, בין השאר עקב השמדת מאגרי החל"כ של סוריה (אומנם באופן חלקי), הוחלט להעביר את מערך האב"כ מחיל ההנדסה לפיקוד העורף ולהסב את גדוד 76 לגדוד הנדסה קרבית רגיל.[23] ב-31 באוגוסט 2015 התקיים טקס סגירת גדוד הסיוע הכימי באתר ההנצחה החילי.[24]
בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, במסגרת זרוע היבשה.
יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות", רקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי) וחליפות מיגון לדחפורים. תת-אלוף דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.
לוחמי פלוגות החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבותחיל הרגלים הישראלי הם בעלי שייכות חילית כפולה. מבצעית וארגונית הם כפופים לחטיבות האם (למשל: פלחה"ן גולני היא חלק אורגני מגדוד הסיור של חטיבת גולני וכפופה למג"ד של גדוד הסיור, ובאותו אופן פלחה"ן נח"ל היא חלק מגדס"ר הנח"ל) אך מקצועית לחיל ההנדסה הקרבית. חלק ממסלול הכשרת הלוחמים מתבצע בבית הספר להנדסה צבאית, שם הם מוכשרים כפלס 07 ולומדים חבלה, מיקוש, פריצה, לוט"ר וכשירויות הנדסיות נוספות. בסיום ההכשרה הם חוזרים לחטיבות החי"ר. מטרת לוחמי הפלחה"ן היא לשמש ככוח הנדסי זמין עבור חטיבות החי"ר, בייחוד בלוחמה בשטח בנוי, שיפעל בצמוד ללוחמי החי"ר ולא יהיה תלוי בסיוע הנדסי של גדודי ההנדסה הקרבית שכפופים מבצעית לחטיבות חיל השריון הישראלי. עם זאת, בעת מלחמה או מבצע גדול גם גדודי ההנדסה הקרבית מסייעים להתקדמות כוחות החי"ר ומספקים סיוע הנדסי לכלל היחידות.
חיל ההנדסה הקרבית ידוע בנגמ"ש הייחודי לו – הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם עם מיגון של טנק המבוסס על תובה של טנקשוט קל (שיפור של צנטוריון בריטי). הפומ"ה פותח בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים. בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו-M-113. בשירות יהל"ם נמצא גם הנקפומ"ה, נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון. בסוף 2016 נכנס לשירות בחיל ההנדסה הקרבית הנמ"ר ההנדסי (נמרה) – נגמ"ש הנדסי כבד המבוסס על הנמ"ר ומצויד בנוסף למיגון משופר ואמצעי הנדסה מתקדמים גם בהנדסת אנוש טובה יותר, טכנולוגיה מתקדמת ומערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". הפומ"ה והנמ"ר ההנדסי חמושים במקלע כבד M2 בראונינג 0.5 המותקן על עמדות בשלט רחוק מדגמי דרקונית וקטלנית בהתאמה.
בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל, מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודיים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, מטעני חבלה, כלי פריצה קרה וחמה[דרושה הבהרה] ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מגוונים לסילוק פצצות, החל מאמצעים בסיסיים ופשוטים כגון אמצעי מיגון לחבלנים, מגלה מוקשים, סכין פלסים ואמצעים ידניים לפריצת ו"הרמת" שדות מוקשים, וכלה באמצעים מתקדמים כגון רובוטי חבלה וסילוק פצצות בשלט רחוק ורובי בארט M82A1 לפירוק מטענים. לפריצה מהירה של שדות מוקשים שנעשית מתוך הכלים המשוריינים מפעיל חיל ההנדסה הקרבית שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים מגובים שונים (בהם מגוב רציף ונוכרי), רקטות ריצוף (CARPET) וצפע שריון.
חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות להגנה מאיומי אב"כ ולטיהור שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי (כגון סיגל וקאד"ט), ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור (כגון המנו"ר) ומיגון אישי ללוחמים. בעבר הופעלו אמצעים אלה בידי גדוד 76 וכיום הם מופעלים על ידי פלגת "סייפן" של יהל"ם.
חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ומתנדבי היישוב היהודי מארץ ישראל לצבא הבריטי: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פנו רבים מהם להתנדב למאמץ המלחמתי ושלטון המנדט הבריטי נאות לצרפם. רבים מהם הופנו ל"צבא העזר לחיל החלוץ", שלימים נקרא: "חיל החפרים". הם ביצעו את כל העבודות שנדרשו, על-מנת לסייע ליחידות הלוחמות, כולל: חפירת ביצורים, סלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל, פריקה והעמסה של תחמשת וציוד ועוד. עד היום תואמים מספרי הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה למספרי פלוגות חפרים: גדוד אסף משמר את מספר פלוגת החפרים 601, גדוד להב נושא את מספרה של 603 וגדוד מחץ את המספר של 605. יהודים מהיישוב שירתו במלחמה ביחידות הנדסה נוספות:
פלוגת הנדסה 738 שפעלה ממחצית יוני 1940, לאחר שבמפקדת חיל ההנדסה המלכותי של בריטניה הוחלט לרכז ביחידות ארץ-ישראליות מיוחדות את המתנדבים לשירות בעלי המקצועות הטכניים, שהיו מפזרים ביחידות ההנדסה הבריטיות במזרח התיכון.
פלוגת הנדסה 870 שהוקמה ביולי 1941 ויעודה היה הפעלת ציוד מכני הנדסי.
פלוגת הנדסה 743 שהוקמה בספטמבר 1941, עסקה תחילה בעיקר במשימות בינוי מחנות, אולם לאחר-מכן הופעלה במשימות הנדסה קרבית.
פלוגות: 544, 739, ו-744.
פלוגת הסואה 1.
פלוגת הנדסת שדה 643 – שהייתה יחידת ההנדסה של הבריגדה היהודית, שבין היתר הייתה זו שבחנה את אפשרויות הגישור על פני נהר הסניו. הם היו אלה שאיתרו את המקום המתאים להנחת הגשר הארעי בנקודת החציה, עסקו בפנוי המוקשים שהניחו הגרמנים באזור החצייה ולאורך הדרך העולה במעלה הרכסים שמצפון לנהר. בהמשך הם הקימו את הגשר על פו (נהר) והמשיכו בכך עד סמוך ליום הניצחון. לאחר תם הקרבות, הגיעו להולנד והניחו גשרי בילי על הריין.
היחידה לסילוק פצצות – הוקמה בקיץ 1940 ונפתחה בפני מתנדבים מחיל החפרים. פעלה בעיקר באזור אלכסנדריה ותעלת סואץ.
במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרטת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.
החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.
במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפעילו לוחמי הצמ"ה של החיל טרקטורים ודחפורים (חלקם משוריינים וחלקם לא) בגזרת האון תחת אש כבדה של הסורים, ועל כך זכו מספר מפעילים לעיטור העוז. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.
במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית[26] באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמייה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע. על הצליחה והחזקת הגשרים תחת אש כבדה זכו מספר קצינים ולוחמים בחיל בעיטורים וצל"שים.
בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל חיל ההנדסה במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יעל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם. בהתאמה, שמו של החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית.
במלחמת לבנון השנייה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ, אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף קרב מארון א-ראס ירה כוח של גדוד 601 צפע שריון על הקסבה של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו מוצבים ומערכות בונקרים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. שני לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת ושניים צל"ש רמטכ"ל.
במבצע עופרת יצוקה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. דחפורי D9 שהובילו את הכוחות ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, אך בדרך כלל ללא נזק משמעותי לכלים. כוחות יהל"ם נטרלו מאות מטעני חבלה והשמידו מנהרות תת-קרקעיות. גדודי חיל ההנדסה הסדירים וכוחות המילואים השמידו כ-600 מבנים ממולכדים ומבנים ששימשו לפעילות טרור באמצעות דחפורים (רובם) וחומר נפץ (מיעוטם). במבצע נהרג לוחם יהל"ם בהיתקלות עם מחבל מתאבד. על פועלו זכה חיל ההנדסה הקרבית לערב ותעודות הוקרה מפיקוד הדרום.
בשנים 2010–2012 הפכה יהל"ם לאחת היחידות הפעילות בצה"ל, בעיקר במבצעי לוחמה בטרור וסילוק פצצות. דבר זה התבטא בין השאר בעליה בסיקור התקשורתי על היחידה וביחסי הציבור שעושה לה צה"ל, כאות לחשיבותה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.
חיל ההנדסה הקרבית תרם רבות במבצע צוק איתן ביולי 2014 ובתמרון הקרקעי ברצועת עזה. כוחות הנדסה צוותו לכל חטיבותחיל הרגלים וחיל השריון וסייעו לכוחות להתקדם בשטח הממולכד. דחפורי D9 פרצו צירים לכוחות היבשה וחישפו שטחים ומבנים לאיתור מנהרות. במבצע הופעלו לראשונה מחפריבאגר E-349 שעסקו באיתור פירי מנהרות ובחשיפת המנהרות על ידי חפירה לעומק. לוחמי יהל"ם השמידו 32 מנהרות טרור וחדירה לתוך ישראל. במהלך הלחימה נהרגו 6 לוחמי הנדסה קרבית, בהם מפעיל D9 ולוחם יהל"ם. ב-19 בינואר2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי מילואים צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו ופעילותו להשמדת המנהרות במבצע צוק איתן.[27] כמו כן קיבלו מספר לוחמי הנדסה צל"שים אישיים ותעודות הערכה.[28]
לוחמי הנדסה קרבית השתתפו בבלימת טבח שבעה באוקטובר. לוחמי יהל"ם נלחמו בקרב בקיבוץ בארי, חיסלו מחבלים וחילצו אזרחים רבים.[35] במלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-2023 בעקבות טבח שבעה באוקטובר, חיל ההנדסה הקרבית הוביל את התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. הוא פרץ צירים, ניטרל מטעני חבלה, חישף את השטח והשמיד תשתיות טרור. בנוסף, כוחות ההנדסה איתרו והשמידו מאות רבות של פירי מנהרות ולוחמי יהל"ם נלחמו בתת-קרקע, סרקו ומיפו מנהרות והשמידו אותן – בין השאר בג'באליה, בית החולים א-רנתיסי, בית החולים שיפא, ח'אן יונס ורפיח. מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית נטל חלק מרכזי בלחימה, בהובלת הכוחות, בפריצת צירים בטוחים, בהשמדת מבני טרור, ובפעילות ההנדסית – ובעקבות הביקוש הגובר של כוחות היבשה לדחפורי D9 שייסיעו ליחידות, רכש צה"ל בהליך חירום מזורז כמאה דחפורים חדשים, ולאחר מכן ביצע רכש המשך של דחפורים רבים. במהלך הלחימה לוחמי יהל"ם חילצו גופות של חטופים והשיבו אותם לקבורה בישראל. לוחמי חיל ההנדסה הובילו את הכוחות גם בתמרון הקרקעי בלבנון וטיהרו את הכפרים הסמוכים לגבול מתשתיות טרור של חזבאללה ובעיקר תשתיות תת-קרקע של כוח רדואן. בעקבות התרומה המכרעת והחיונית של חיל ההנדסה הקרבית ללוחמת התמרון, להגנה על הכוחות הלוחמים ולהשמדת תשתיות הטרור, הכירו בצה"ל בחשיבות החיל והחלו בתהליך התעצמות והגדלת החיל, כולל פתיחת גדוד סדיר חדש. פרשנים צבאיים ציינו את הפיכתו של חיל ההנדסה הקרבית ל"מלך הקרב" ואת תרומתו הרבה ללחימה.[36]
הקהנ"ר הנוכחי, תא"ל יואב טורחאנסקי, ינואר 2024טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל עידו מזרחי הקהנ"ר היוצא, האלוף סער צור מפקד מערך התמרון בזרוע היבשה, תא"ל יואב טורחאנסקי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-17 בינואר 2024טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר היוצא, האלוף קובי ברק מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אילן סבג הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-17/8/2017טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל יוסי מורלי הקהנ"ר היוצא, האלוף גיא צור מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-30/9/2014
לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:
הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו.
הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.
קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים, כולל תא"לעידו מזרחי, שהחליף את תא"ל אילן סבג בתפקיד.
חיילי חיל ההנדסה מתחבקים בתום מסע כומתה והענקת הכומתה הכסופה באתר ההנצחה של החיל ליד משמר דוד.חיילי חיל ההנדסה הקרבית מקבלים את הכומתה הכסופה בסוף הטירונות
לשירות כלוחם בחיל ההנדסה נדרש פרופיל צבאי של 82–97. כדי לעודד גיוס ובחירת החיל כעדיפות ראשונה, מאפשר חיל ההנדסה למלש"בים הבוחרים בחיל בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבקש באיזה גדוד לשרת ואף לבקש לשרת עם חברים, במעין מבצע "חבר מביא חבר" או "לוחם מביא לוחם" כפי שקוראים לו בזרוע היבשה.
כמו כל חילות השדה שאינם חי"ר, גם חיל ההנדסה סבל בעבר מבעיות מוטיבציה בגיוס – כלומר: חלק ניכר מהמלש"בים שגויסו לחיל לא רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה. אחד הצעדים שנעשו בנושא היה יצירת כומתה ייחודית בצבע אפור בהיר (לצד יצירת כומתות ייחודיות לחטיבות חיל הרגלים ושאר החילות), אך היא לא השיגה את המצופה, והיו שהעירו בציניות שמדובר בכומתה אפורה לחיל אפור. כדי להתגבר על בעיה זו הוגדר מחדש צבע הכומתה ככסוף ונטבעה הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב."
בתקופה זו ננקטו מספר צעדים להגדלת המוטיבציה לגיוס לחיל ההנדסה בקרב המלש"בים. שם החיל שונה מ"חיל ההנדסה" ל"חיל ההנדסה הקרבית" וההכשרה הקרבית של לוחם ההנדסה שודרגה. כמו כן הוחלט שמבין המתגייסים ליחידות השדה ורוצים לשרת ביהל"ם – יחידת העילית של חיל ההנדסה ואחת היחידות המיוחדות והמובחרות בצה"ל – חייבים לבחור לשרת בחיל ההנדסה כעדיפות ראשונה ואם ייכשלו בגיבוש/מיון ליהל"ם ישרתו ביחידות הרגילות של חיל ההנדסה.
בשנים האחרונות חלה עלייה במוטיבציה לשרת בחיל. בגיוס נובמבר 2009 כמעט כל המתגייסים שגויסו לחיל רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה ובגיוס מרץ 2010 כל מי שגויס לחיל רצה לשרת בו בעדיפות ראשונה. בגיוס אוגוסט 2010 נרשם לראשונה ביקוש יותר מהיצע כאשר על כל מקום פנוי בחיל התמודדו 1.1 מלש"בים.[45]
במפקדת קצין הנדסה ראשי ייחסו זאת לתמורה בתדמיתו של החיל מחיל אפור ומסייע לחיל קרבי הנמצא בחוד הלחימה, דבר שהתבטא בפעילות כוחות ההנדסה מאז תחילת המאה ה-21, בלחימה בטרור, ובהעלאת רמת הרובאי ל-07 (כמו חי"ר); וכן למאמצי השיווק והגברת המוטיבציה שמבצע החיל. מאמצים אלה כוללים כנסי גיוס ובהם תצוגות תכלית של יכולות החיל ומתן אפשרות למלש"בים לשאול שאלות בנוגע לשירות העתידי בחיל,[46] מפגשים אישיים בין מלש"בים ללוחמים וקצינים בחיל, פורומי שאלות ותשובות באינטרנט,[47] ביקורים בבתי ספר תיכונים ועוד. עוד מאמץ שתרם להגדלת המוטיבציה היא האפשרות שנתנו למלש"בים הבוחרים בחיל ההנדסה בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבחור את הגדוד בו הם רוצים לשרת ואף לרשום שמות של חברים איתם הם רוצים לשרת, והללו ישובצו ביחד ככל הניתן ("חבר מביא חבר"). כדי לבקש זאת צריך למלא טופס הנמצא באתר חיל ההנדסה הקרבית.
אימון מתקדם: אורך כ-4 חודשים וכולל בתוכו תכנים מתקדמים יותר בשלושה תחומים: הנדסה, חי"ר ורק"ם. האימון המתקדם כולל הכשרה בלוחמה בשטח בנוי, לוחמת תת-קרקע, לוחמה בשטח פתוח ותנאי מזג אוויר מורכבים, לחימה על גבי רכב קרבי משוריין (רק"ם), חבלה והנדסה מתקדמים, סדרות קרב, שבועות מלחמה, טקטיקות קרב, מיומנות קליעה והכשרת אמל"ח מתקדמת. במהלך סוף האימון המתקדם, החיילים מוסמכים רשמית כלוחמים בחיל, ולאחר טקס סיום מקבלים את סיכת הלוחם, חלק ממשיכים בפלוגות המבצעיות (רובאית או מחלקת סיור) וחלק לקורס מ"כים, קורס קצינים וקורסים שונים. בנוסף להיותם פלסים, לוחמי ההנדסה הם לוחמי חי"ר לכל דבר ועניין ולכן עוברים מסלול ותכנים זהים.
לאחר מכן מתחילים את שלב פלוגת המסלול האורך גם הוא כ-4 חודשים וכולל בתוכו חודשיים תעסוקה מבצעית בקו וחודשיים אימון גדודי. התרגילים בשלב זה נערכים במסגרת פלוגתית ומחלקתית וכוללים את כל האימונים המשקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב. במהלך פלוגת המסלול עוברים תעסוקה מבצעית ולאחר מכן מסיימים את המסלול. התעסוקה המבצעית והגזרות (קווים) שהחיל תופס הם בעיקר בצפון ובמרכז (וכשנדרש אז גם בדרום), כמו גבול ישראל-לבנון, גבול ישראל-סוריה, איו"ש, הר חרמון, רמת הגולן ורצועת עזה.
לוחמת אב"כ עם מסכת אב"כ וביגוד מגן על רקע רכב טיהור
מפקד בהל"ץ ולימים הקהנ"ר אבישי כ"ץ אפשר ב-1972 לראשונה לנשים לשרת בבית הספר להנדסה צבאית כמדריכות הנדסה קרבית, ובכך הפכו מדריכות ההנדסה הקרבית למדריכות הראשונות בצה״ל. מאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות. כיום משרתות בחיל מדריכות העוסקות בתחומי ההנדסה השונים: רק"ם, חבלה, צמ"ה, לת"ק, יהל"ם ועוד. המדריכות עוברות הכשרה בת 4 חודשים בבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית). בקורס מדריכות חיל ההנדסה (קמ"ד חה"ן) עוברות טירונות 02 מורחבת, קמ"ד בסיסי בו עוברות תכנים הדרכתיים ותכנים הקשורים בחבלה בסיסית ולבסוף, עם שיבוץ התפקיד הסופי, קמ"ד מקצועי בו יתמקצעו באופן ממוקד ונפרד בתפקיד שקיבלה כל אחת. ולאחר מכן מי שלא יישארו להדריך בבהל"ץ, במידת הצורך, יתפזרו בבסיסי צהל השונים.[דרוש מקור]
בעקבות בג"ץ אליס מילר פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות האב"כ, שם הן מוכשרות כרובאי 03 ובסיום הטירונות ואימון מתקדם שירתו כלוחמות ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ. בשנת 2011 הפסיק חיל ההנדסה לגייס נשים לתפקידי לוחמות בגדוד האב"כ.
הגדודים, יחידות הצמ"ה ויחידת יהל"ם נותרו סגורים בפני בנות. ב-2023 התחיל פיילוט בפלגת הס"פ של יהל"ם במסגרתו בבמרץ 2023 התחיל מחזור הגיוס הראשון של טירונות ללוחמה של נשים ביהל"ם. את המסלול סיימו 10 לוחמות.[49]
נס חיל ההנדסה הקרביתתג חיל ההנדסה הקרבית, משמש גם כתג יחידת מקהנ"ר
סמל חיל ההנדסה הוא החרב של צה"ל, שנמצאת בתוך צריח (המסמל את יסודות ההתבצרות, הבנייה הקרבית ועבודות ההנדסה) שמוקף בהילה של פיצוץ (שמסמלת את יסודות החבלה, סילוק הפצצות והעיסוק בחומרי נפץ). מתחת לצריח ישנה כרזה בצורת מגילה (banner) ובה שם החיל, שמופיע לעיתים כ"חיל ההנדסה הקרבית" ולעיתים פשוט כ"חיל ההנדסה".
תג היחידה החילי כולל את החרב של צה"ל על רקע פיצוץ צהוב-לבן, הכול על רקע אדום המסמל קרביות, ומוקף במסגרת כחולה עבה שעליה ברגים, שמסמלת את ההנדסה והבנייה. תג זה משמש את מקהנ"ר – מפקדת קצין הנדסה ראשי, ואילו יחידות אחרות בחיל זוכות לתג יחידה משלהם (שלרוב משלב חלק מהמוטיבים של התג החילי).
לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,[3] שמוגדר רשמית ככסוף.
צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. דגל זה הוא הבסיס לדגלים השונים של יחידות החיל, כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל או תג של כל יחידה. נס חיל ההנדסה הקרבית – הדגל הראשי והטקסי של החיל, שמשמש גם בטקסים, לרבות טקס הדלקת המשואות – מורכב מהדגל החילי כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל החיל, והדגל מוקף בגדילים זהובים.
ביוני 2020 השיק חיל ההנדסה הקרבית סיכת לוחם חדשה. הסיכה הוגדלה, הפומה הוחלפה בנמרה (לסמל את המעבר מהפומ"ה לנמר"ה) והכנפיים עוצבו בצורת גשרי צליחה. אלמנטים מהסיכה הישנה שנשארו כוללים פיצוץ אדום שעליו צריח המסמל הנדסה וחרבצה"ל המסמלת את היותו חיל לוחם בצה"ל.[50]
עד שנות ה-2000המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה ולימים זוכת כוכב נולד וידוענית מפורסמת. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ("יהל"ם בכתר, עוצמה בכלי צמ"ה, גדוד המח"ץ להב ואסף פלסים מהשורה הראשונה. כל אנשי האב"כ, טוהר המשימה...") ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל – כסף.
אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית ממוקם בין משמר דוד ליער חולדה, במקום ממנו נפרצה "דרך הגבורה" (דרך בורמה הישראלית). ב-1950 הוקמה במקום אנדרטה לפורצי הדרך וב-1982 היא נהפכה לאנדרטה לחיל ההנדסה ונוסף לה קיר ובו שמות כל חללי החיל. ב-22 בספטמבר2009 הוקם במקום ביתן הנצחה ובו חדר זיכרון ותערוכה על חיל ההנדסה.[51] בעתיד מתוכנן לקום באתר מוזיאון לחיל ההנדסה ובו חדר זיכרון, תצוגת מורשת, תערוכות, תצוגת כלים ואודיטוריום.[52] ביוני 2017 חנכה עמותת חיל ההנדסה את "שביל אבני המורשת" ובו 24 סלעים ועליהם שלטים עם תיאור מורשת והיסטוריית חיל ההנדסה ויחידותיו, כולל ברקודסלולרי המקשר לתוכן מורשת מקוון ומולטימדיה. הסלעים מחולקים לפי יחידות ולפי מלחמות ומבצעים צבאיים.[53] ביוני 2023 נחנך חלקו השני של שביל המורשת ובו 60 אבני זיכרון.[54]
ישראל
צה"ל
זרוע היבשה
תת-אלוף
פרס ביטחון ישראל,
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל,
ערך מורחב – גדודי חיל ההנדסה הקרבית
.jpg){kind=spacer}
.jpg)
.jpg)
.jpg)
גדוד אסף 601[8][9] היה הגדחה"ן הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967–1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. ב-1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם ביצע ירי צפע שריון ברחוב שהיה ממולכד ועמוס מחבלים. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה. גופותיהם הוחזרו רק ב-2004 אחרי משא ומתן ממושך שכלל גם שחרור של כ-400 מחבלים מהכלא הישראלי. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. הגדוד היה הראשון שהוזנק לגזרת לבנון בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ולוחמיו פרצו צירים, הרסו מוצבים והשמידו "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה.[10] הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
גדוד המח"ץ 605[11] הוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים על בסיס גדוד צליחה במילואים שהוקם ב-1967 ונקרא גם הוא "גדוד 605". הגדוד הכשיר את גדודי הצליחה במילואים 630 ו-634 והשתתף בפעולת כראמה. הגדוד לקח חלק במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. ב-1977 הוצב ת"פ פיקוד הצפון וב-1978 הפך לגדוד הנדסה משוריין. בשנת 2002 זכה הגדוד בצל"ש רמטכ"ל גדודי על פעולתו באירועי גאות ושפל ומבצע חומת מגן. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הצפון לחטיבה 188. במלחמת לבנון השנייה פרץ הגדוד צירים חשובים והשמיד "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה. כמו כן חילץ כוחות שריון תחת אש ופרץ את הציר בקרב בוואדי סלוקי הגדוד איבד 2 לוחמי צמ"ה מפגיעת טיל נ"ט.[12][13] הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
גדוד להב 603[14][15] הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה, שם היה אחראי להריגתם של למעלה מ-70 מחבלים בגזרה – הישג שבגינו זכתה מחלקת הסיור של הגדוד בצל"ש. בנוסף סייעו לוחמי הגדוד להתבצרות ומיגון הכוחות והיישובים בגזרה. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7. הגדוד לחם במלחמת לבנון השנייה ופרץ צירים חשובים.[16] הגדוד לחם גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה. שלושה מלוחמי הגדוד קיבלו צל"ש על לחימתם בצוק איתן. במהלך מבצע צוק איתן, הגדוד איבד 3 לוחמים ובניהם מפקד כיתה מאחת מהפלוגות הרובאיות.
גדוד המפ"ץ 607 הוקם ב-2024 כחלק מלקחי מלחמת חרבות הברזל.
י"פ חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון)
י"פ חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז).
י"פ חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום)
מחפר ממוגן מדגם CAT 330, שופל ממוגן מדגם CAT 966 ומקדח-בורות מדגם טאטרה-דרילר חונים בבסיס צבאי בגזרת חבל עזה.
יעה אופני ("שופל") ממוגן מדגם CAT 966 המשמש לעבודות בנייה וביצורים בחזית, אך גם בנוהל סיר לחץ בשטח בנוי.
חתולי הפלדה, פלוגת הצמ"ה של עוצבת שועלי הדרום, באימון עבודות עפר לילי עם דחפורי ה-D9 המשוריינים שלהם.
.jpg)
_in_Israeli_side_of_the_border.jpg)
תג מפקדת קצין הנדסה ראשי שמשמשת גם כתג היחידה של כל החיל
תג בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ)
תג מפקדת הנדסה פיקוד הצפון
תג מפקדת הנדסה פיקוד הדרום, החל מ-2019
אגד הנדסי 490
גדוד הנדסה מילואים 7107
גדוד הנדסה מילואים 8173
גדוד הנדסה מילואים 710
.png)
תג ראשון של חיל ההנדסה, 1948
גדוד סער 606 (פורק בסוף 1973)
תג אגד הצליחה 626 (פורק)
תג מרכז אב"כ (הועבר לפיקוד העורף)
תג גדס"כ 76 (נסגר ב-2015)
התג הישן של מפקדת הנדסה פיקוד הדרום (עד 2019)
רובה סער M4A1 קרבין "פלאט-טופ" – הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
חוד החנית של החיל: דחפור D9R ונמ"ר הנדסי
מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349 וברקע פומ"ה, טטרה-דרילר ושופל לא ממוגן
דחפור קטרפילר D9L משוריין
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
פרס ביטחון ישראל: לחיל ההנדסה על בניית והחזקת קו בר-לב, 1969
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לחיל ההנדסה הקרבית, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר במבצע שובר גלים, 2022[34]
צל"ש הרמטכ"ל: לגדוד 601 על מבצע עמורה, 1957
צל"ש אלוף: ליחידת הצמ"ה של אוגדה 340, על לחימתה בג'נין במבצע חומת מגן, 2002
עיטור העוז: 8 לוחמים בחיל קיבלו את עיטור העוז
עיטור המופת: 19 לוחמים בחיל קיבלו את עיטור המופת
צל"ש מפקד אוגדה: 8 לוחמים בחיל קיבלו צל"ש מפקד אוגדה
צל"ש מפקד חטיבה: 4 לוחמים בחיל קיבלו צל"ש מפקד חטיבה
האנדרטה ודגל החיל לצד דגל ישראל
קיר הזיכרון לחללי חיל הנדסה במערכות ישראל
לוח הסבר שהוצב בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל
חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית
חיל ההנדסה הקרבית, ברשת החברתית פייסבוק
חיל ההנדסה הקרבית, ברשת החברתית אינסטגרם
סרטונים בערוץ של עמותת חיל ההנדסה הקרבית, באתר יוטיוב
ינשופי האב"כ – על הקמת גדוד האב"כ החדש וסרט מהאימונים, אתר זרוע היבשה
Meet the Steel Cats: Preventing Terror on the Gaza Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 25 במרץ 2014
שירה הלמן, מתגייסים היום להנדסה קרבית? 3 מהונדסים מספרים - אלו תפקידי הלוחמה אליהם תגיעו בחיל, באתר צה"ל, 7 באוגוסט 2024
סא״ל (מיל') יונתן גולדפוס, הנדסת מלחמה – פעילות חיל ההנדסה הקרבית ב"חרבות ברזל", אתר מערכות, 2023
ריאיון עם הקהנ"ר משה שלי ב-IsraelDefense בתאריך 2011, בארכיון האינטרנט
ישי אלמקייס, "פעם היה צריך להסביר על הנדסה קרבית, היום מספיק שיפתחו יוטיוב", בעיתון מקור ראשון, 24 במרץ 2025
תמונות מאירועי הנדסה קרבית באתר ההנצחה חולדה, החל מ-2013 ועד בכלל
זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל .svg){kind=small}
