חיל האוויר של מאלי
.svg) | |
| סמל חיל האוויר של מאלי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 מאלי |
| שיוך | הכוחות המזוינים של מאלי |
| סוג | חיל אוויר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1961–הווה (כ־63 שנים) |
| מלחמות | |
חיל האוויר של מאלי (בצרפתית: Armée de l'air du Mali) הוקם ב-1961, ומשמש כזרוע האווירית העיקרית של הכוחות המזוינים של מאלי[1]. החיל הוקם בסיוע צרפת שסיפקה בתחילה אימונים וציוד לחיל החדש[2]. בשנים שאחר כך, עברה ברית המועצות לספק את רוב הסיוע לחיל האוויר[3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר של מאלי הוקם ב-1961 בסיוע צבאי צרפתי, שכלל את המטוס החד מנועי מדגם MH 1521 ברוסאר, ובהמשך שני מטוסי תובלה מדגם דאגלס C-47 דקוטה. ב-1962 החלה מאלי לקבל סיוע מברית המועצות, שכלל מטוסי אנטונוב An-2 ומסוקי תובלה קלים מדגם מיל מי-4.
באמצע שנות ה-60 סיפקה ברית המועצות למאלי חמישה מטוסי קרב מדגם מיג-17 ומטוס אימונים מיג-15, ובתחילה הם הוטסו על ידי טייסים סובייטים. ב-1971 הועברו שני מטוסי תובלה איליושין Il-14 ומסוק מיל מי-8. לאחריהם נמסר גם אנטונוב An-24.
ב-1974 נמסרו למאלי 12 מטוסי מיג-21Bis וכן זוג מטוסי מיג-21UM שהגיעו כמה שנים מאוחר יותר. מטוסים אלה השתתפו במלחמת אגאכר נגד וולטה עילית, ושוב ב-1985 נגד בורקינה פאסו, אחרי ששינתה את שמה. ב-2005 הועברו עוד שלושה מטוסי מיג 21 מצ'כיה במטרה לתגבר את המטוסים שנותרו בשירות. עם זאת, עד 2010 הם טסו רק בטקסים. בינואר 2012 נותרו רק שני מטוסי מיג 21 מבצעיים, ובינואר 2013 שלח חיל האוויר הניגרי צוות במטרה להשמיש מטוסי קרב נוספים, אולם הרעיון נזנח.
ביוני 2015 הזמינה מאלי ארבעה מטוסי תקיפה קלים מברזיל, שנמסרו עד 2018[4]. אחד מהם התרסק מספר שנים מאוחר יותר, ושני הטייסים שבו נהרגו.
בדצמבר 2020 הזמינה ממשלת מאלי 4 מטוסי מיל מי-171, והם הגיעו ב-30 בספטמבר 2021[5].
כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
| כלי טיס | ארץ מקור | בשירות | כניסה לשירות |
|---|---|---|---|
| כטמ"ם | |||
| באירקטאר TB 2 | טורקיה | ~9 | 2022–2023 |
| מטוסי קרב | |||
| L-39 | צ'כיה | ~13 | 2022–2023 |
| A-29B | ברזיל | ~3 | 2018 |
| מסוקי קרב ותובלה | |||
| מי-35 | רוסיה | ~4 | 2017–2021 |
| מי-24D | ברית המועצות | ~2 | 2009–2012 |
| מי-24P | ברית המועצות | ~4 | 2022 |
| מי-17Shs | רוסיה | ~4 | 2021 |
| מי-8MT | ברית המועצות | ~1 | לא ידוע |
| מסוקי תובלה | |||
| מי-8T | ברית המועצות | ~2 | 2023 |
| AS-332 סופר פומה | צרפת | ~2 | 2016 |
| מטוסי אימון | |||
| Humbert Tétras | צרפת | ~3 | 2003 |
| Humbert Tétras 912CSLM | צרפת | ~5 | 2012 |
| מטוסי תובלה | |||
| CASA C-295 | ספרד | ~2 | 2016–2022 |
| באסלר BT-67 | ארצות הברית | ~1 | 1998 |
| ססנה 208 קרוואן | ארצות הברית | ~1 | 2019 |
| חרבין Y-12 | סין | ~2 | 2017 |
| מטוסי נוסעים | |||
| בואינג 737 MAX | ארצות הברית | ~1 | 2015 |
| כטמ"ם ריגול | |||
| Hawker Q800X | צרפת | לא ידוע | 2021 |
| אורלן-10 | רוסיה | לא ידוע | 2022 |
| רדאר | |||
| P-18 | ברית המועצות | ~1 | 2022 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Russians dominate Mali's air rebuild, Times Airospace, 13 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mali Air Force". www.globalsecurity.org. נבדק ב-2023-03-16.
- ^ "French Air Force (2023)". www.wdmma.org (באנגלית). נבדק ב-2023-03-16.
- ^ "Here's what we know about the military aircraft delivered to Mali Air Force - AeroTime" (באנגלית). 2022-08-10. נבדק ב-2023-03-16.
- ^ Hoyle, Craig (יוני 15, 2015). "T"PARIS: Mali to boost defences with Super Tucano"". Flightglobal. ארכיון מ-יוני 21, 2015. נבדק ב-יוני 20, 2015.
- ^ "Mali receives 4 helicopters, weapons from Russia: Defense Minister". Devdiscourse (באנגלית). ANI — Sputnik. 1 באוקטובר 2021.
{{cite news}}: (עזרה)