בואינג 737 MAX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בואינג 737 MAX
Boeing 737 MAX
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים צר-גוף
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 29 בינואר 2016
תקופת שירות 22 במאי 2017 – הווה (6 שנים ו־42 שבועות)
יחידות שיוצרו 387 (נכון למרץ 2019)
משתמש ראשי
מחיר 737-7: 85.1 מיליון דולר[1]
737-8: 103.7 מיליון דולר[1]
737-9: 109.9 מיליון דולר[1]
ממדים 
מוטת כנפיים 35 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
CFM International LEAP עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנפון חדש ב-737 MAX
מטוסי בואינג 737 MAX מקורקעים צמוד למתחם בואינג בסיאטל

בואינג 737 MAX היא סדרת מטוסים מסחריים המפותחים על ידי חברת בואינג. הסדרה החדשה מבוססת על משפחת בואינג 737 הדור הבא, שתוחלף על ידה. זה יהיה הדור הרביעי של משפחת ה-737. השינוי העיקרי הוא השימוש במנועי CFM International LEAP-1B (אנ') הגדולים והחסכוניים יותר. שלדת המטוס שונתה אף היא והוספו כנפונים חדשים.

המטוס נכנס לראשונה לשירות בחברת התעופה המלזית מלינדו אייר (אנ'). המטוס שנכנס הוא מדגם MAX-8.

בעקבות שתי התרסקויות, באוקטובר 2018 ובמרץ 2019, אשר גבו את חייהם של 346 איש, קורקעו כל המטוסים שנבנו עד אותו זמן מדגם זה[2][3]. לאחר שהבעיה בהם זוהתה, לדברי חברת בואינג, המטוסים היו צפויים לחזור לשירות בתחילת שנת 2020. אולם ב-16 בדצמבר 2019, לאחר שהחזרת המטוסים לשירות לא אושרה על ידי מנהל התעופה הפדרלי, הודיעה חברת בואינג על הפסקת ייצור הדגם באופן זמני.[4] ב-18 בנובמבר 2020 רשות התעופה הפדרלית התירה שוב לחדש את הפעילות של המטוס[5], ב-9 בדצמבר 2020 גול הייתה לחברה הראשונה שמפעילה את המטוס בטיסות נוסעים סדירות מאז קורקעו המטוסים בעקבות האסונות[6].

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרטי העיצוב של ה-737 MAX
737 MAX 7 737 MAX 8 737 MAX 9 737 MAX 10
קיבולת מושבים 138 (בתצורת שתי מחלקות) עד 172 (בתצורת מחלקה אחת) 162 (בתצורת שתי מחלקות) עד 210 (בתצורת מחלקה אחת) 178 (בתצורת שתי מחלקות) עד 220 (בתצורת מחלקה אחת) 188 (בתצורת שתי מחלקות) עד 230 (בתצורת מחלקה אחת)
אורך הגוף 116 רגל 8 אינץ' (35.6 מ') 129 רגל 6 אינץ' (39.5 מ') 138 רגל 2 אינץ' (42.1 מ') 143 רגל 8 אינץ' (43.8 מ')
מוטת כנפיים 117 רגל 9 אינץ' (35.9 מ')
גובה 41 רגל 0 אינץ' (12.5 מ')
מהירות שיוט מאך 0.79 (522 מייל/שעה, 842 קמ"ש)
משקל המראה מרבי 159,400 ליברות
(72,303 ק"ג)
181,200 ליברות
(82,191 ק"ג)
194,700 ליברות
(88,314 ק"ג)
טווח טיסה מרבי 3,825 מייל ימי
(7,084 ק"מ)
3,515 מייל ימי
(6,510 ק"מ)
3,515 מייל ימי
(6,510 ק"מ)
3,215 מייל ימי
(5,960 ק"מ)
מנועים (× 2) CFM International LEAP-1B
קוטר קצה מניפה 69.4 בפנים (1.76 מ')

מקורות: 737 MAX specifications[7][8]

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מרץ 2017 למרץ 2019, הצי העולמי של מטוסי 737 הפעיל 500,000 טיסות וחווה שתי תאונות קטלניות, עם שיעור תאונות של ארבע תאונות למיליון טיסות, בעוד שהדורות הקודמים של בואינג 737 היו בממוצע 0.2 תאונות למיליון טיסות.

ב-29 באוקטובר 2018 התרסקה טיסה 610 של ליון אייר שהתבצעה במטוס מדגם בואינג 737-8MAX בטיסה פנים אינדונזית בין ג'קרטה לפנגקאל-פינאנג. כל 181 הנוסעים ו-8 אנשי הצוות נספו[9].

הוועדה הלאומית לבטיחות תחבורה של אינדונזיה פרסמה את הדו"ח הסופי שלה על ההתרסקות ב-25 באוקטובר 2019, ומייחסת את ההתרסקות ל-MCAS שדחף את המטוס לצלילה עקב נתונים מחיישן פגום של זווית התקפה. בעקבות התרסקות ליון אייר, בואינג פרסמה הנחיה ידנית תפעולית, שייעצה לחברות תעופה כיצד לטפל בקריאות שגויות בתא הטייס.

ב-10 במרץ 2019 התרסקה טיסה 302 של אתיופיאן איירליינס שהתבצעה במטוס מדגם בואינג 737-8MAX בטיסה בין אדיס אבבה לקניה, כל 149 הנוסעים ו-8 אנשי הצוות נספו[10]. עדויות שאוחזרו באתר ההתרסקות מצביעות על כך שבזמן ההתרסקות, המטוס נטה לצלול, בדומה לטיסה 610 של ליון אייר.

ב-5 בינואר 2024, בטיסה מפורטלנד לקליפורניה, כ-20 דקות לאחר ההמראה, חלק מגוף המטוס התנתק מהשלד, וחלון ודלת של המטוס התפוצצו. המטוס סב על עקבותיו וביצע נחיתת חירום בשדה התעופה ממנו המריא. איש מהנוסעים לא נפגע.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואינג 737 MAX בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Jet Prices". Boeing Commercial Airplanes. נבדק ב-27 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ גם ארה"ב מקרקעת את מטוסי ה-MAX, בואינג נכנעה, באתר ynet, 14 במרץ 2019
  3. ^ בואינג מחנה מטוסי 737 מקס מקורקעים בחניון לצד מכוניות העובדים, באתר ynet, 26 ביוני 2019
  4. ^ ynet ורויטרס, מכה לבואינג: מקפיאה את ייצור מטוסי ה-737 MAX, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
  5. ^ עשרים חודשים אחרי שקורקעו: בואינג חוזרת לטוס עם 737 MAX, באתר כלכליסט, 18 בנובמבר 2020
  6. ^ 638 יום עבר מאז קורקעו הטיסות, ועד לטיסה זו.
  7. ^ Boeing 737 Technical Information, Boeing Commercial Airplanes.(הקישור אינו פעיל, 16.3.2019)
  8. ^ Flight, Boeing Defines the 737 MAX
  9. ^ סוכנויות הידיעות, ‏מטוס באינדונזיה התרסק בלב ים, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2018
  10. ^ איתי בלומנטל, איתמר אייכנר והסוכנויות, מטוס אתיופי עם 157 איש התרסק בדרך לקניה, חשש שהיו עליו 2 ישראלים, באתר ynet, 10 במרץ 2019
  11. ^ ישראל גראדווהל, ‏אימה בשחקים | חור ענק נפער בגוף המטוס; "הדבר הראשון שחשבתי: אני הולכת למות", באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2024

Foreskin