חיפוש ותפיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיפוש סמים ברכב, אוסטרליה

פעולות חיפוש ותפיסה מיועדות להשגת ראיות, אמצעי זיהוי או נכסים או לפירוק מושא החיפוש מנשקים או חפצים אסורים. חיפוש המבוצע בהרשאה הוא כלי לגיטימי בשירות רשויות החוק, אולם הוא אינו בלעדי להן: גורמים פליליים עלולים לבצע חיפוש כדי להגן על עצמם, מפני ציוד להאזנת סתר, לדוגמה, ומאבטחים אזרחיים מחפשים נשק בכניסה למקומות בילוי.

חיפוש על ידי רשויות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפוש משטרתי בירושלים בימי המנדט הבריטי
שוטר בריטי בודק מסמכים של עוברים ושבים ברחוב בירושלים, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, 1947
שוטר מג"ב מצלם מפגינים, נבי סאלח, מאי 2011

לרשויות החוק סמכויות לביצוע חיפוש במקרים מסוימים שנקבעו בחוק. שוטר מוסמך לבצע חיפוש מכח החוק‏‏[1]. הסמכויות והמגבלות לגבי חיפוש מכח החוק מוענקות, במקרים מסוימים, גם לשוטר צבאי, סוהר‏‏[2] ואיש שירות הביטחון הכללי‏‏[3]. ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על כל שוטר, פקיד בית משפט או אדם אחר לערוך חיפוש על גופו, בכליו או בנכסים שבחזקת חייב, מיוזמתו או לבקשת הזוכה. ראש ההוצאה לפועל מוסמך גם להורות על חיפוש אצל צד שלישי, אם יש לו סיבה להניח שנכסי החייב נמצאים אצלו‏‏[4].

חיפוש ללא צו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכורח המציאות, רשויות החוק מוסמכות לבצע חיפוש ללא צו מבית המשפט, אשר השגתו כרוכה בהוצאת זמן ועלולה לסכל את מטרת החיפוש. מסיבה זו מוסמך כל שוטר לבצע חיפוש בכל בית או מקום לאחר הסכמת החשוד במקרים מסוימים:

  1. כאשר יש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה מסוג פשע או שעבירה כזו בוצעה שם זה מקרוב.
  2. כאשר המחזיק במקום פונה לעזרת המשטרה.
  3. כאשר אדם שנמצא במקום פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה.
  4. במרדף אחרי אדם המתחמק ממעצר או משמורת חוקית.

חיפוש על גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפוש על גוף האדם הוא חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו. חיפוש זה יכול להיות שטחי, כגון מבט או אומדן משקל. חיפוש באמצעות טפיחה על הגוף (Frisking) הוא דרך מוכרת לביצוע החיפוש. בחוקים שונים, נקבע כי חיפוש על גופה של אישה יבוצע על ידי אישה, למעט מקרים חריגים‏‏[5].

חיפוש בגופו של אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרי יחידות מיוחדות של משטרת ישראל מבצעים בדיקה ביטחונית של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לשטחי ישראל באותו רכב עם מחבל מתאבד וחגורת הנפץ שלו. הרכב נעצר לאחר מרדף במחסום מאולתר בכביש מספר 1 וכשהוא מוקף ברכבים אזרחיים.

בישראל, הדרכים והתנאים לביצוע חיפוש גופני לצורך איתור ואיסוף ראיות מוגדרים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996. החוק מבדיל בין חיפוש פנימי וחיפוש חיצוני, וקובע עקרונות כלליים לביצוע חיפוש גופני, שנועדו לצמצם את הפגיעה בכבודו ובזכויותיו.

חיפוש חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינשוף. מכשיר לבדיקה מהירה של ריכוז אלכוהול בדם, בשימוש משטרת התנועה בישראל

שוטר רשאי לבצע חיפוש חיצוני בגופו של חשוד, בהסכמתו, כאשר יש לו חשד סביר כי נמצאת בו ראיה להוכחת ביצוע עבירה (שאינה חטא) או הקשר בין החשוד לבין העבירה. כאשר החשוד מסרב לחיפוש, רשאי שוטר לערוך חיפוש חיצוני תוך שימוש בכח סביר, אם ניתן אישור בכתב מקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, אשר שמע את טענות החשוד והסביר לו כי ניתן לבצע את החיפוש בכח וכי סירובו לביצוע החיפוש יכול לשמש חיזוק לראיות נגדו. במקרים מסוימים נדרש גם אישור רופא לביצוע החיפוש בכח.

חיפוש חיצוני כולל את הפעולות הבאות:

  • בחינה חזותית או צילום של גופו הערום של אדם.
  • נטילת טביעה של כל חלק מהגוף.
  • גזירת ציפורניים או לקיחת חומר שמתחת לציפורניים.
  • לקיחת חומר מעל הגוף או מתוך הנחיריים.
  • לקיחת שיער או שורשי שיער, שלא מחלקים מוצנעים של הגוף, לשם בדיקתם.
  • לקיחת דגימת שתן או רוק.
  • לקיחת דגימת תאי לחי.
  • לקיחת דגימת אוויר באמצעות בדיקת נשיפה.

חיפוש פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפוש פנימי הוא הליך חמור יותר מחיפוש חיצוני, הנערך בעבירות מסוג פשע ולכן עליו להתבצע תמיד באישור קצין משטרה, ובתנאי שניתן אישור רופא ושהחשוד הסכים לחיפוש, לאחר שקיבל הסבר (בדומה לחיפוש חיצוני).

חיפוש פנימי כולל את הפעולות הבאות:

  • בדיקת דם או נטילת דגימת דם מזערית (לגביה חלים כללים מקלים).
  • ביצוע הדמיה או שיקוף של פנים הגוף בבדיקת אולטרה סאונד, צילום רנטגן או סורק אחר.
  • בדיקה גינקולוגית - חיפוש מסוג זה יכול להתבצע אך ורק בהיתר מבית המשפט.

נטילת דגימת דם מזערית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגימת דם מזערית (עד 0.5 מיליליטר) נלקחת מהאצבע. גם שוטר שאינו קצין רשאי לקחת דגימת דם מזערית, בהסכמת חשוד, בקשר לכל עבירה שאינה חטא. אי הסכמת חשוד לבדיקה תהווה תוספת ראייתית כנגדו רק אם סירב גם לחיפוש חיצוני של לקיחת שיער או דגימת תאי לחי.



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969‏
  2. ^ ‏צו סדר הדין (מעצר וחיפוש) (הענקת סמכויות מעצר לסוהרים), התשמ"ד - 1983‏
  3. ^ ‏סעיפים 8-9, לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב - 2002‏
  4. ^ ‏סעיף 15, לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967‏
  5. ^ ‏סעיף 46 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), ותקנה 23(ג) לתקנות ההוצאה לפועל.‏