חנה לוי
 | |
| לידה |
1914 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
2006 (בגיל 92 בערך) שדי חמד, ישראל  |
| תחום יצירה | ציור |
  | |
חנה (Hannah) ויילר לוי (1914 – 2006) הייתה ציירת ישראלית, ילידת גרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנה (Hannah) ויילר לוי נולדה בברלין בשנת 1914. מגיל שבע החלה לצייר. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל, כשנה לאחר אחותה הגדולה, רות.
בין השנים 1935–1937 למדה ציור בסטודיו של יעקב שטיינהרדט בירושלים. לאחר לימודיה אצל שטיינהרדט עברה לפתח תקווה ועבדה שם בקטיף עד שנת 1938. באותה תקופה ציירה מעט, בעיקר דיוקנאות של ילדות ונוף. בשנת 1938 התקבלה לאגודת הציירים והחלה להציג בתערוכות הכלליות. בתערוכה שנערכה במוזיאון תל אביב באותה שנה הציגה תמונת נוף ודיוקן. בשנת 1939 התגוררה בתל אביב. בין השנים 1940–1941 התגוררה במוצא והשתייכה לקבוצת "מוצא" שבין חבריה נמנו גם אביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן, פנחס ליטבינובסקי, יצחק לוי ואחרים. במוצא ציירה בעיקר ציורי שמן של דיוקנאות ילדות, בהשפעת האקספרסיוניסטים הגרמנים.
בשנת 1944 נישאה לכנר והצייר יצחק לוי. בין השנים 1946–1949 התגוררו בני הזוג ברעננה ושם החלה לוי לצייר בצבעי מים. ברעננה חל מפנה ביצירתה כאשר הנוף החל לתפוס מקום מרכזי בעבודותיה. היא שבה להתגורר במוצא בשנים 1949–1953, ובשנת 1953 עברו בני הזוג להתגורר בקריית האמנים צפת. בסוף שנות החמישים החלה לצייר מופשט והרבתה לצייר נופים ודיוקנאות המשלבים הפשטה ופיגורטיביות. בין השנים 1960–1961 שהתה בפריז וציירה באקדמיה לאמנות 'גרנד שומייר'.
בשנת 1975 נפטר בעלה יצחק לוי. בין השנים 1978–1979 שהתה בסיטה בפריז במלגת שהייה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 השתייכה לקבוצת אקלים והציגה עם חברי הקבוצה בעיקר ציורי נוף גדולים, מופשטים, חצויים שתהום ביניהם. יצירתה בשנות השמונים ממשיכה לנוע בין הפיגורטיבי למופשט. תשומת לב מיוחדת מוקדשת בשנים אלו לגוף ובעיקר לפנים. כותרתם של ציורי הפנים מתקופה זו היא "my face" הנראים כתקריבים הניכרים במידת הפשטה רבה. הטיפול בבד בשנים אלו הוא אינטנסיבי. בציורים מופיעים כתמים וקווים שחורים, אדומים וורודים. לא אחת נראות בבד מחיקות וחריטות עדינות הפוצעות אותו. ככל הנראה אלו מבטאים את מצבה הבריאותי שהורע, בסוף שנות השמונים, ומצב רוחה באותה עת. בשנת 1994 עזבה לוי את צפת ועברה להתגורר במושב שדי חמד שבשרון בקרבת בני משפחתה, ילדיה של אחותה רות. שם נפטרה ונקברה בשנת 2006.
במהלך השנים, למרות הערכה הרבה לה זכתה בעיקר בקרב אמנים והביקורות המשבחות,[דרוש מקור][מפני ש...] נשכחה יצירתה של לוי. בשנת 2006 במסגרת התערוכה "12 אמנים - מבט שני" שאצרה אירית הדר במוזיאון תל אביב התגלתה מחדש. ביולי - אוגוסט 2016 הוצגו מספר עבודות מעזבונה בתערוכה "הסיפור שלה"- History of her story שאצרו ד"ר רות מרקוס ורותי חינסקי - אמיתי בבית האמנים עש זריצקי בתל אביב. בספטמבר 2019 נפתחה במוזיאון הרצליה לאמנות התערוכה "חנה לוי: הפנים שלי", באוצרות רותי חינסקי אמיתי.
מבחר תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1952 - ביתן האמנים הישן בירושלים.
- 1957 - ציורי שמן, גואש ומים בבית האמנים בירושלים
- 1964 - מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
- 1966 - בית יד לבנים, פתח תקווה
- 1971 - בית ליוויק, תל אביב : דיוקנאות, נופים, חרקים
- 1975 - בית האמנים, ירושלים
- 1975 - גלריה לאמנות בית ליוויק, תל אביב
- 1981 - גלריה לאמנות בית לייוויק, תל אביב
- 1982 - מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
- 1985 - מוזיאון בר דוד לאמנות יהודית, ברעם
- 1986 - מיני רטרוספקטיבית של דיוקנאות בגלריה לאמנות בית ליוויק, תל אביב
- 1987 - מיני רטרוספקטיבית של דיוקנאות בגלריה "אלו", ירושלים
- 1987 - נופים ודמויות בגלריה "שלוש", תל אביב
- 1988 - מיני רטרוספקטיבית של אקוורלים, הגלריה ע"ש פישר, משכנות שאננים.
- 1991 - עבודות 1940 – 1990, במסגרת פרויקט משותף בין פורום המוזיאונים ומשרד החינוך: חולון, פתח תקווה, הזורע, ברעם, ערד
- 1994 - חנה לוי, עבודות שמן 1982 - 1994, מוזיאון בר- דוד לאמנות יהודית, ברעם. (במסגרת ארט פוקוס)
- 1995 - חנה לוי "מדיוקן למופשט 1995 - 1980", בנייני האומה
- 2019 - חנה לוי: "הפנים שלי", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1974 - עם קבוצת "אקלים", מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
- 1975 - ביתן האמנים, תל אביב0
- 1977 - עם קבוצת "אקלים"
- 1992 - תעודת זהות, בית האמנים תל אביב (אוצר: סורין הלר)
- 1998 - אמניות באמנות ישראל, האגף לתרבות עיריית חיפה בשיתוף מוזיאון חיפה לאמנות. (אוצרת: אילנה טייכר)
- 2006 - "12 אמנים מבט שני," מוזיאון תל אביב לאמנות. (אוצרת: אירית הדר)
- 2010 - המו"ל של האמנות: הוצאה לאור- מן המחסנים אל חלל התצוגה, מוזיאון חיפה לאמנות. (אוצר: גדעון עפרת)
- 2015 - "בצלאל החדש": ההשפעה הגרמנית על האמנות הישראלית, מוזיאון הרמן שטרוק חיפה (אוצרת: עירית שלמון)
- 2016 - "הסיפור שלה - History of her story", בית האמנים, תל אביב (אוצרות: ד"ר רות מרקוס ורותי חינסקי אמיתי)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדעון עפרת, חנה לוי- דברים שרואים מכאן רואים משם, בתוך: ביקורי אמנות – פרקים על אמנים ישראלים, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"ה 2005
- אירית הדר (עורכת), 12 אמנים – מבט שני, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
- רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות באמנות הישראלית 1920–1970, סדרת מגדרים, הקיבוץ המאוחד, 2008
- רותי חינסקי אמיתי, (אוצרת ועורכת) חנה לוי: הפנים שלי, מוזיאון הרצליה לאמנות, 2019 https://www.herzliyamuseum.co.il/wp-content/uploads/2020/03/Hannah-Levi-Catalogue-pages.pdf
- ליאת סידס, הפנים שלה, ערב רב, 14.1.20 https://www.erev-rav.com/archives/50893
