בנייני האומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז הקונגרסים הבינלאומי - ירושלים
Binyaney-hauma.JPG
מידע כללי
סוג מרכז כנסים עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש אולמות כנסים ומופעים
כתובת שדרות שז"ר 1, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים הסוכנות היהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1950-1956–1953
תאריך פתיחה רשמי 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל זאב רכטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 34,000 מ"ר
קואורדינטות 31°47′10″N 35°12′10″E / 31.7862°N 35.2027°E / 31.7862; 35.2027
iccjer.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנשיא יצחק בן-צבי נואם בפתיחת הקונגרס הציוני ה-25 בבנייני האומה, 1960
נשיא ארצות הברית ברק אובמה מנופף לסטודנטים לאחר נאומו, מרץ 2013
בנייני האומה בבול תערוכת העשור
יריד הספרים ה-4 בבנייני האומה, 1969. מאוסף הספרייה הלאומית
יריד הספרים ה-4 בבנייני האומה, 1969

בנייְני האומה (ששמו הוסב למרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים; באנגלית: "International Convention Center" ובראשי תיבות: ICC) הוא מרכז כנסים בירושלים. המבנה נחנך ב-1956 בסמוך לקריית הממשלה בגבעת רם.

באוקטובר 2020 התקבלה החלטה כי מרכז הקונגרסים ייקרא ע"ש שמעון פרס[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין הוקם על קרקע שבבעלות קק"ל ביוזמת הסוכנות היהודית כמרכז לאירוח כנסים ציוניים לצד כנסים ציבוריים אחרים. היוזמה להקמת המבנה והרוח החיה ברעיון הקמתו היו של אלכסנדר עזר יבזרוב, יזם ציוני שעבר לירושלים מתל אביב לאחר קום המדינה. המבנה תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, שנבחר לתפקיד המתכנן בזכות זכייתו בתחרות אדריכלית שהתקיימה בראשית שנת 1949. תהליך הבנייה נמשך בין השנים 19501963 (במשך זמן רב נותר הבניין כשלד בשל קשיי מימון שנבעו מהחלטת הממשלה עקב מצב החירום במשק, והמבנה אף כונה "חירבת אל-אומה" – "חורבת האומה"), ונחנך בשנת 1951 בכנס של הקונגרס הציוני ה-23, שנערך בבניין הלא-גמור שהיה אז רק בן קומה אחת ואולתרו בו כ-1,900 מקומות ישיבה ותפאורה זמנית שכללה חיפויי בד וקרטון בשטח 5,000 מ"ר, חיפוי תקרה בלוחות קרטון וחיפוי הקרקע בבד כחול והסתרת קיר הפיגומים הגדול ב-3 סמלי ענק: סמל המדינה, סמל העיר ירושלים וסמל כינוס הקונגרס היהודי הכ"ג. בשנת 1958 נערכה בבניין ובאזור הסובב אותו "תערוכת העשור", לציון עשור להקמת מדינת ישראל. בניית המבנה הסתיימה בשנת 1963, ומאז הוא מארח בו קונגרסים, כנסים, ירידים ומופעים.

תכנונו של רכטר נועד לבטא את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לאחר שנים של נדידה בגלות בארצות של זרים. מסיבה זו תכנן רכטר מבנה מוצק, עטוף אבן, אשר יישב על הקרקע ויראה חלק מההר שסביבו. תכנון המבנה דומה לרויאל פסטיבל הול שהוקם בלונדון בשנת 1951. על מנת שלא ליצור מבנה אטום מידי שיראה כמו מצבה, השאיר את חזית הבניין מבלי חיפוי אבן. רכטר תכנן שבחזית יכינו האמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר תבליט קיר מונומנטלי, אולם הדבר לא התבצע. ב-1988 משרד האדריכלים ספקטור-עמישב תכנן למתחם הרחבה ושדרוגים שכללו את בניית אולם טדי ובשנת 1995 חיפוי חזית המבנה בזכוכית בצבע תכלת.

אירועים במבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת ששת הימים שימש המקום כעמדה קדמית לפיקוד המרכז, ובמרתף המבנה שכנה מפקדתו של אלוף הפיקוד עוזי נרקיס. וכך כתב בזכרונותיו[2]:

הלשכה – היא חדר קטן במרתף, ללא חלונות, מואר בפנסי-חשמל הניזונים מסוללות. שולחן-שדה ועליו מכשיר טלפון, ספסל ומיטה מתקפלת, ועל הרצפה בפינה – מכשיר אלחוט. הכול צמודים איש לרעהו...

ממפקדה זו יצאו הפקודות בקרבות על ירושלים, וכן ההודעה הרשמית על הניצחון. שלט הוקרה שקיבלו בנייני האומה מפיקוד המרכז על תרומתם בזמן מלחמת ששת הימים מוצג בכניסה למבנה.

מבין האירועים הידועים והמתוקשרים שידע המקום: אירוויזיון 1979 ואירוויזיון 1999 וכן משפט דמיאניוק שהתקיים שם. כמו כן בשנות השבעים והשמונים התקיימו כמה מהפסטיבלים השנתיים על כל סוגם, כגון פסטיבל למנצח שיר מזמור, פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים, תחרויות מלכת היופי ועוד. בנוסף מתקיימים בו מדי שנה אירועים של פסטיבל ישראל והוא משמש כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית המקיימת במקום כ־12 קונצרטים בשנה, כמו גם התזמורת הסימפונית ירושלים.

במרץ 2013 התקיים באולם נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בפני סטודנטים ישראלים[3].

במאי 2022 השיקו במרכז הכנסים את "אולפני האומה", מתחם של 400 מ"ר הכולל אולפן שידור טלוויזיוני בו ניתן אף להכניס קהל של כ-150 צופים לצד חדרי עריכה, הלבשה, איפור וכדומה ושאר התשתית הדרושה לצילום ושידור התכנים בטלוויזיה והדיגיטל מכנסים המתקיימים במתחם ועד שידורים כלליים.

מרכז הקונגרסים מארח תערוכות אמנות מתחלפות, הפתוחות לקהל הרחב.

במהלך השנים הורחב המתחם ושופץ מספר פעמים כשהרחבה משמעותית בוצעה בו בסוף שנות ה-80.

שטח הקומפלקס הבנוי הוא כ-34,000 מ"ר. הוא כולל מרכז הקונגרסים ובו 12,000 מ"ר של שטחי תצוגה לתערוכות, 27 אולמות כנסים וחדרי סמינר, לשכת עסקים מאובזרת ועשרות פינות מנוחה ומפגש. המרכז מסוגל לאכלס עד 10,000 איש באירוע אחד או במספר אירועים מקבילים. האולמות המרכזיים בו הם אודיטוריום אוסישקין, אולם האודיטוריום הגדול בישראל, ובו 3,104 מושבים (1,461 באולם ו־1,391 ביציע) המיועד לקונצרטים, מופעים, פסטיבלים ואירועים אחרים ואת אולם טדי. כמו כן, במתחם פעל בית קולנוע של גלובוס גרופ שבהמשך נסגר והאולמות שלו הוסבו לאולמות כנסים נוספים.

חפירות במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החפירות שקדמו לבנייה, חשף הארכאולוג מיכאל אבי-יונה בית מלאכה לכלי חרס, לבנים ורעפים של הלגיון העשירי פרטנסיס שחנה במקום ושימש ככל הנראה את תושבי העיר. חלק חשוב מהכבשנים יחד עם עוד ממצאים נותרו במקום, בקומה התחתונה של המבנה ופתוחים לקהל כפינה ארכאולוגית. ב-2016 נמצאו לבנים של הלגיון עם ממצאים נוספים במרחק של כ-800 מטרים, במתחם שנלר[4].

באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות של תחנת הרכבת יצחק נבון, מתחת לבנייני האומה "מערת האומה", מערת מים זורמים הנחשבת לנחל התת-קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל[5].

סביבת בנייני האומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול בנייני האומה ממוקמות התחנה המרכזית של ירושלים, תחנת הרכבת יצחק נבון ותחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה. בעבר היה מעבר תת-קרקעי להולכי רגל שבו עמדה בעבר "אנדרטת מגיני ירושלים במלחמת השחרור" ולאחר שהועברה אל "קריית הלאום", כיום חלקו עדיין בבניה. בסמוך לבנייני האומה נבנה בשנות ה-70 מלון הילטון (כיום מלון קראון פלזה ירושלים). החל משנת 2011 נבנה מולו פרויקט הנדל"ן היוקרתי "משכנות האומה"[6] ולצידו מתוכנן גם קומפלקס חדש לבתי המשפט בירושלים. במתחם "חניון הלאום" שנמצא בקרבת מקום הוקם קומפלקס אולמות קולנוע ותיאטרון שכולל 14 אולמות לצד מתחם הסעדה שפועל תחת המותג "סינמה סיטי" ונפתח ב-27 בפברואר 2014.

השדרה המובילה מהבניין אל קריית הממשלה קרויה "שדרות האומה".

בסמוך למבנה אירעו שני פיגועי התאבדות: ב-25 בדצמבר 1994 מחבל הפעיל חגורת נפץ בחניון וב-23 במרץ 2011, הופעל מטען בתחנת אוטובוס סמוכה, בה שהתה באותה עת נערה בת 14. ב-2017 היא נפטרה מפצעיה[7].

תוכניות פיתוח עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event 1.svg
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

משרד האדריכלים ספקטור-עמישב שתכנן את תוספות הבנייה ושיפוצי המתחם מ-1988, הציע תוספת אגף נוסף בחזית המתחם שהייתה מסתירה את חזית המבנה המוכר ולכן נדחתה. הצעה נוספת שנשללה הייתה הקמת ארנה עירונית גדולה לעד 15,000 צופים בסמוך למבנה ובמקומה קודמה הקמת פיס ארנה בקריית הספורט במלחה.

החל מ-2007 החלו לקדם את תוכניות השדרוג החדשות לקומפלקס בנייני האומה. במסגרת תוכנית בינוי מקיפה למשרדים ומלונאות של עיריית ירושלים לכניסה לעיר מכיוון כביש 1 המכונה "רובע מבוא העיר", הוכנה גם לקומפלקס בנייני האומה תוכנית מתאר לבינוי על ידי משרד פרחי-צפריר כחלק מתוכניות הבינוי שהכין לרובע הכניסה לעיר[8]. תוכניות פרטניות שונות הוכנו תחילה על ידי האדריכל משה ספדיה, בהמשך הוכנה תוכנית לשדרוג והרחבת בנייני האומה על ידי האדריכל מסימיליאנו פוקסס ומשרד שפר אדריכלים. בהמשך הוחלפו משרדי האדריכלים ואת תוכניות ההרחבה העדכניות הכינו משרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים בשיתוף משרד האדריכלים POPULOUS. ביצוע התוכנית מתוכנן לעלות כ-1.8 מיליארד ש"ח ויימשך עד 2030. לצורך ביצוע הפרויקט הוסדרה ב-2020 הבעלות על קרקע המתחם. על פי ההסכם, קק"ל רכשה את מלוא הבעלות על קרקע המתחם מידי הסוכנות היהודית, שממשיכה להחזיק בבעלות בחכירה על מרכז הכנסים בשותפות עם עיריית ירושלים[9].

במסגרת התוכנית למתחם תתקיים בקומפלקס בנייה מחודשת שתגדיל את השטחים הבנויים בקומפלקס מרכז הכנסים עצמו לכ-55,000 מ"ר (שטחו בטרם העבודות הוא כ-34,000 מ"ר). מתוכם תוספת של 9,000 מ"ר שטחי תצוגה ותערוכות ל-12,000 מ"ר שטחי התצוגה הקיימים (כולל שימור אולם טדי) ושטחי שירות שיכללו גם מחסנים וחניון תת-קרקעי. בין החללים החדשים גם אולמות תצוגה רב תכליתיים (אקספו) בגובה של עד 12 מטרים ובשטח כ-7,000 מ"ר תחת מפלס אולם אוסישקין. מבנה "אודיטוריום אוסישקין" שמהווה את האולם המרכזי במתחם הקונגרסים, יורחב לכ-4,500 עד 6,000 צופים עם פתרונות ישיבה שחלקם מודולריים המאפשרים שינויים גמישים בתצורות השימוש וקיבולת האולם באירועים שונים וכן מערך לבמה אינטראקטיבית מודולרית לפי הצרכים ויקבל קירוי במעטפת זכוכית חדשה שתחליף את חיפוי האבן הישן וכן יוקף במרכז מבקרים בחלקו העליון. אך חזית ההיכל המוכרת הפונה לרחוב יפו ושדרות שז"ר תשומר כפי שתוכננה על ידי זאב רכטר[10].

תוכניות הפיתוח האזוריות כוללות גם שדרוג המרחב סביב המתחם כגון שיקוע כביש שדרות שז"ר במנהרה[11] לצד חניון תת-קרקעי ויצירת מרחב ציבורי פתוח להולכי רגל בין בנייני האומה לסביבתם, הוספת קווי רכבת קלה נוספים שיחלפו בסמוך. מלבד הרחבת מרכז הקונגרסים לכ-55,000 מ"ר כוללות התוכניות מבני מלונות ומגורים בשטח כ-70,000 מ"ר, שטחי משרדים ותעסוקה של כ-92,000 מ"ר ושטחי הסעדה מסחר ובילוי בשטח כ-35,000 מ"ר בקומפלקס המתחם ועוד. גם הסביבה האורבנית סביב המתחם תהפוך לצפופה יותר עם תוספת של מגדלי מגורים ומשרדים ומבני ציבור נוספים לצד רחבות וכיכרות מפותחות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל פרידסון, בנייני האומה בירושלים ייקראו ע"ש שמעון פרס, באתר ynet, 22 באוקטובר 2020
  2. ^ בנייני האומה בתקופת מלחמת ששת הימים, באתר בנייני האומה
  3. ^ ענבל אורפז, אובמה מפרגן להיי-טק הישראלי: עתיד הכלכלה העולמית נמצא במקומות כמו ת"א, באתר TheMarker
  4. ^ חסיד בעלזא מאושר: במתחם שלו ב'שנלר' נחשף בית גתות ומרחץ רומי, באתר חרדים 10; ממצאים ארכיאלוגיים חושפים את העבר של מתחם שנלר, באתר בחדרי חרדים.
  5. ^ חדשות 2, ‏מערה נחשפה מתחת לבנייני האומה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏01,06,2011‏
  6. ^ אריק מירובסקי, נמרוד בוסו, רנית נחום-הלוי, נתן שבע, מחירי שוק היוקרה בירושלים לא יורדים, באתר TheMarker
  7. ^ הלכה לעולמה נערה שנפצעה לפני 6 שנים בפיגוע בירושלים, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2017
  8. ^ אלפי שאולי, תוכנית ענק: 12 גורדי שחקים בכניסה לירושלים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2012
  9. ^ אורי חודי, ‏הסוכנות תקבל מקק"ל מאות מיליוני שקלים עבור קרקע בי-ם, באתר גלובס, 17 ביוני 2020
  10. ^ גיא ימין, ‏אולם אוסישקין בבנייני האומה ישופץ ב-5 מ' ש', באתר גלובס, 11 במאי 2006
  11. ^ יעל פרידסון, עורק תנועה ראשי בירושלים נסגר הבוקר ל-3 שנים, צפי לפקקי ענק, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2019