חנוך דב פאדווא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חנוך דב פאדווא
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוגוסט 1908
כ' באב ה'תרס"ח
Flag of Galicia-Lodomeria 1890-1918.svg בוסק, ממלכת גליציה ולודומריה, אוסטרו-הונגריה
פטירה 16 באוגוסט 2000 (בגיל 91)
ט"ו באב ה'תש"ס
בריטניהבריטניה לונדון, בריטניה
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות, ירושלים, ישראל
מקום פעילות וינה, ירושלים, לונדון
תחומי עיסוק רבנות
תפקידים נוספים כתיבת ספרות תורנית
חיבוריו שו"ת חשב האפוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי חנוך דב (העניך) פאדווא (כ' באב ה'תרס"ח - ט"ו באב ה'תש"ס) היה אב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאדווא נולד בבוסק שבגליציה (כיום אוקראינה) לרב אליעזר זאב טויבער, חסיד בעלזא ואלעסק, ולטויבא בת הרב שמואל יוסף פאדווא, ונקרא על שם סביו האדמו"ר רבי חנוך דב העניך מאיר מאלעסק. 

כשהיה בן חמש פרצה מלחמת העולם הראשונה, ומשפחתו היגרה לווינה (שהייתה אז בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, וגליציה הייתה חלק ממנה) שם למד אצל הרב חיים פינטר מבוקאווסק. כבר בשנותיו הצעירות התפרסם כעילוי. מווינה נסע ללמוד בישיבות צעהלים ומטרסדורף, ולאחר מכן בשטיבל של חסידי בעלזא בקרקוב. נסמך להוראה מרבי שמואל פירר אב"ד קרוסנו.

היה נשוי לחנה גיטל, בתו של רבי נפתלי גוטסמן, הגבאי של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא.

כיהן כרב בית המדרש "שומרי הדת" בווינה, ובעת סיפוח אוסטריה על ידי הגרמנים נאסר על ידם וישב בבית הסוהר משך כשנה, עד ששוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה, ועלה לארץ ישראל.

בעלותו לארץ התיישב בירושלים והתקרב לגדולי הרבנים, ביניהם רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד ירושלים, רבי דב בעריש וידנפלד מטשעבין ורבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. רבי חנוך דב התמנה כמו"ץ בעדה החרדית, וכרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת ישראל. כשהאדמו"ר מבעלזא, רבי אהרן, היה שוהה ירושלים, היה הרב פאדווא מכובד לשבת בראש השולחן בעת עריכת הטיש והאדמו"ר היה שולח אליו שאלות בהלכה[1]. כשיסד הרב מטשעבין את ישיבת כוכב מיעקב בירושלים, קרא לרבי חנוך דב לכהן כראש הישיבה.

לאחר שנפטרה אשתו של רבי חנוך דב בח' בטבת תש"ד, נשא את יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו של רבי יוסף חיים זוננפלד. נפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.

בשנת תשט"ו נקרא לכהן כאב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ובו כיהן רבי חנוך דב עד לפטירתו.

חיבר שו"ת "חשב האפוד" (ג' חלקים), בהסכמתו של הרב מטשיעבין.

רבי חנוך דב היה חסיד בעלזא.

נפטר ביום ט"ו באב ה'תש"ס (16 באוגוסט 2000), ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו של רבי חנוך דב הם:

  • רבי יהושע העשיל פאדווא ממנצ'סטר
  • רבי יוסף פאדווא, דיין בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון ורב בית המדרש "חשב האפוד" בעיר
    • בנו רבי פנחס פאדווא, רב קהילת בעלזא בקריית גת
  • רבי משה חיים אפרים פאדווא, ממלא מקומו בתפקיד אב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון
  • בריינא מאשא, אשת רבי שלום פרידמן, דיין בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון
  • מלכה, אשת רבי אברהם יצחק ענגל מאנטוורפן

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "דאס אידישע ווארט" תשרי תשס״א, באתר היברו בוקס