חנוך ילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך ילון
חנוך ילון מקבל פרס ישראל 1962 צלם יהודה איזנשטרק גנזך המדינה.jpg
חנוך ילון מקבל את פרס ישראל, 1962
לידה 13 במאי 1886
גליציה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1970 (בגיל 83)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארץ ישראל, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה חתן פרס ישראל במדעי היהדות בשנת 1962
הערות נבחר לוועד הלשון העברית
תרומות עיקריות
חקר את לשון חז"ל והתנ"ך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילון נולד בעיירה טריטקי שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. לצד לימודי התלמוד למד גם לימודים כלליים ושפות. הוא עבר ללופאטין ושם לימד עברית. בגיל 18 למד לקראת בחינות בגרות אקסטרניות בלבוב והושפע מאליעזר מאיר ליפשיץ. בתום מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ונישא לציפורה לבית אימבר (אחייניתו של נפתלי הרץ אימבר).

ילון עלה לישראל בשנת תרפ"א (1921) והתגורר בירושלים. בהזמנת רא"מ ליפשיץ החל ללמד בבית המדרש למורים "מזרחי" (היום "מכללת ליפשיץ - המכללה האקדמית הדתית לחינוך"). הוא נבחר לוועד הלשון העברית והיה חבר האקדמיה ללשון העברית עם היווסדה.

ילון הרבה לחקור את לשון חז"ל וכן את לשון המקרא ולשון הפיוט. הוא ניקד את כל ששה סדרי משנה, שיצאו עם פירושו של חנוך אלבק.

ש"י עגנון הגדירו כ"ראש לחכמי לשוננו שבדור"[2]. ילון זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ובפרס ישראל במדעי היהדות בשנת 1962[1].

נפטר בגיל 84 והותיר בת אחת, לאה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא לניקוד המשנה
  • פרקי לשון
  • קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה א' קונטרס א'
  • קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה א' קונטרס ב'
  • קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה ב' קונטרס ב'
  • ענייני לשון, הוצאת מוסד הרב קוק
  • מגילות מדבר יהודה; דברי לשון. מאמרים תש"ט-תשי"ב ונספחות

ספר יובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה:

  • שאול אש, 'חנוך ילון: ביבליוגראפיה, תרפ"ב–תשמ"ג', בתוך: ספר חנוך ילון (תשכ"ג), עמ' 37-50.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נקבעו ששה חתני "פרס ישראל", דבר, 4 במאי 1962
  2. ^ במאנר "משמני ארץ" הספר חנוך ילון
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.