שרגא אברמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרגא אברמסון
1915 –‏ 1996
Shraga Abramson Akad9 1996.png
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תרומות עיקריות
חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית של ימי הביניים
נתונים נוספים
ענף מדעי חקר התלמוד
נולד 24 בנובמבר 1915
נפטר 6 באפריל 1996 (בגיל 80)
ארצות מגורים ארץ ישראל
פרסים והנצחה

חתן פרס ישראל במדעי היהדות בשנת 1974.

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים. חתן פרס ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמסון נולד בצ'חנוביץ שבפולין ולמד בישיבת לומז'ה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל ולמד לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים באמריקה. הוא הצטרף לסגל ההוראה לתלמוד באוניברסיטה העברית, קודם לדרגת פרופסור חבר בשנת 1957 ובשנת 1963 לפרופסור מן המניין. היה גם בעל הסמכה לרבנות.

ספרות התלמוד עמדה במרכז תחומי עניינו והוא עסק בספרות הגאונים והראשונים, כשהוא עוסק גם בחקר הלשון הערבית והתמקד בחקר הספרות העברית והערבית בימי הביניים. ספריו המוכרים בתחום הם "במרכזים ובתפוצות – על תקופת הגאונים", "עניינות בספרות הגאונים", "מפי בעלי לשונות", "רב ניסים גאון: חמשה ספרים, שרידים מחיבוריו" ו"רבנו חננאל". כן יצאו לאור ביוזמתו מהדורה מבוארת של כתב יד בנושא מסכת עבודה זרה ושו"ת גנוז של הגאונים.

משנת 1959 היה אברמסון חבר האקדמיה ללשון העברית ובשנים 19741981 שימש סגן ראש האקדמיה. במהלך השנים הוא היה גם יו"ר ועד המינוח באקדמיה וחבר בוועדות למונחי ספרנות ופסיכולוגיה. בשנת 1972 הוא החליף את יחזקאל קוטשר כעורך "לשוננו" ועמד בראש המערכת עד 1980. כמו כן היה אברמסון חבר מערכת בכתיבת המילון העברי מטעם האקדמיה.

אברמסון היה חתן פרס ביאליק, פרס מימון, פרס רוטשילד ופרס הרב קוק, ובשנת 1974 הוענק לו פרס ישראל במדעי היהדות. בשנת 1978 הוא צורף כחבר אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה האמריקנית לחקר היהדות. כפרופסור אורח הוא חקר במסגרת בית המדרש לרבנים באמריקה, ישיבה יוניברסיטי ואוניברסיטת בר-אילן. אברמסון נמנה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

רחוב נקרא על שמו בשכונת רמות בבאר שבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה קרונה, אישים וניחוחים, ת"א: מורשת (חש"ד), עמ' 13–26.
  • יונה עמנואל, פרופ’ שרגא אברמסון ז"ל, המעיין לו,ד (תשנ"ו) 59-66.
  • משה שמיר, מאורות שלא יכבו..., נתיב, אייר תשנ"ו.
  • יצחק דב גילת, שרגא אברמסון - חוקר ספרות התלמוד, לזכרו של שרגא אברמסון; דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ז עמ' ‬7-12.
  • יוסף יהלום, שרגא אברמסון והשירה העברית, שם 13–17.
  • ירחמיאל ברודי, שרגא אברמסון - לדמותו של המורה, שם 18–25.
  • אהרן שויקה, כתבי שרגא אברמסון ז"ל - רשימה ביבליוגרפית, שם 26–76.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו: