חתונת הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חתונת הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאטן
מידע כללי
סוג חתונה מלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
משתתפים הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, Lady Elizabeth Lambart, Mary Whitley, Lady Pamela Hicks, Diana Bowes-Lyon, Margaret Rhodes, Prince William of Gloucester, Caroline Montagu Douglas Scott, הנסיכה מרגרט, רוזנת סנודן, אליזבת השנייה, Princess Alexandra, The Honourable Lady Ogilvy, Geoffrey Fisher, David Mountbatten, 3rd Marquess of Milford Haven, Cyril Garbett, הנסיך מייקל מקנט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופה 20 בנובמבר 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חתונתם של הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאטן נערכה ביום חמישי, 20 בנובמבר 1947, בכנסיית וסטמינסטר שבמרכז לונדון, הממלכה המאוחדת. הכלה, הנסיכה אליזבת, הייתה בתם הבכורה של המלך ג'ורג' השישי ושל המלכה אליזבת, ויורשת העצר; החתן, פיליפ מאונטבאטן, היה בן למשפחת המלוכה המודחת של יוון, בנם של אנדראס נסיך יוון ודנמרק, ואליס, נסיכת באטנברג. אליזבת הייתה בת 21 ופיליפ בן 26.

ארבע וחצי שנים לאחר מכן עלתה אליזבת לכס המלוכה. נישואיהם נמשכו עד מות הנסיך פיליפ ב-2021, ונולדו להם ארבעה צאצאים: המלך צ'ארלס, הנסיכה המלכותית אן, הנסיך אנדרו, והנסיך אדוארד.

הטקס הועבר בשידור חי על ידי תחנת הרדיו של ה-BBC.

אליזבת ופיליפ מצטלמים לתמונת האירוסין שלהם, 18 בספטמבר 1947

האירוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת ופיליפ היו בני דודים מדרגה שנייה, על פי הייחוס מכריסטיאן התשיעי מלך דנמרק ולואיז מהסה-קאסל; ובני דודים מדרגה שלישית לפי הייחוס מן המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט.

הנסיכה אליזבת פגשה את הנסיך פיליפ בשנת 1934 בחתונתה של בת דודתו, הנסיכה מרינה מיוון, עם הנסיך ג'ורג' מדנמרק, דוכס קנט ודודה מצד האב של אליזבת. הם נפגשו פעם נוספת ב-1937. לאחר פגישתם השלישית בשנת 1939, במכללת הצי המלכותית בדרטמות, אליזבת, שהייתה אז בת 13, התאהבה בפיליפ בן ה-18 והם החלו להתכתב.[1]

בשנת 1946 התארסו אליזבת ופיליפ בחשאי. הקשר ביניהם עורר התנגדות חמורה: הבעל המיועד היה זר וחסר פרוטה, וכמה מאחיותיו היו נשואות לבני אצולה גרמניים עם קשרים למשטר הנאצי. כאשר פיליפ ביקש את ידה מאביה המלך, ג'ורג' השישי סירב בתחילה, אך אליזבת שכנעה אותו לשנות את דעתו. גם המלכה הטילה ספקות בקשר ביניהם, ואף קראה לפיליפ בדלתיים סגורות "ההוני" (כינוי גנאי לגרמני).[2]

כדי לאפשר את הנישואין, נדרש פיליפ, שהיה נסיך יוון ודנמרק, לוותר על תאריו הזרים ולהתאזרח בבריטניה, ולהמיר את דתו מנצרות אורתודוקסית לאנגליקניות. ב-18 במרץ 1947 ויתר על תאריו היווניים והדניים, ואימץ לעצמו את השם מאונטבאטן (Mountbatten), גרסה אנגלית של השם הגרמני "באטנברג" שאימץ בשעתו סבו, המרקיז ממילפורד הייבן.

המלך הסכים לבסוף. ההסכמה הרשמית והחוקית, במועצה המלכותית הבריטית וגם בזו הקנדית, ניתנה כשאליזבת הייתה כבר בת 21. ב-9 ביולי 1947 פורסם דבר האירוסין. ערב החתונה העניק המלך לפיליפ את התארים דוכס אדינבורו, רוזן מריונת', וברון גריניץ'; כפועל יוצא מהנישואין, הוא נכנס למשפחת המלוכה והחל להיקרא "הוד מעלתו המלכותי" (His Royal Highness). הנסיכה אליזבת נעשתה דוכסית אדינבורו.

פיליפ הציע נישואין לאליזבת באמצעות טבעת עם יהלום עגול 3 קראט שמסביבו עוד יהלומים קטנים. היהלומים נלקחו מנזר שהיה שייכת לאמו של פיליפ הנסיכה אליס מבאטנברג, ומחלקם נוצר צמיד תואם עבור אליזבת.[3]

בגדי הזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור פרימוורה של בוטיצ'לי ששימש השראה לשמלה

המעצב המלכותי נורמן הארטנל היה אמון על עיצוב השמלה. כיוון שהנישואין נערכו רק שנתיים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כאשר המצב הכלכלי בבריטניה עוד לא חזר לקדמותו, אליזבת ביקשה ששמלת החתונה שלה תמומן לפי כללי מדיניות הקיצוב. היא רכשה את הבד בעבור תלושים. הממשלה אישרה לאליזבת תוספת מיוחדת של 200 תלושים. מאות כלות תרמו לה את תלושיהן, אך היא החזירה את המתנה משום שהיה זה לא חוקי.

השמלה נתפרה ממשי סיני, עם קו צוואר גבוה, מחוך מחויט ושובל, ללא רצועות ועם שרוולים ארוכים, שכולם שיוו לה צללית ארוכה ודקה. הצווארון בצורת לב נסגר בנזר יהלום. האריג, משי עשיר בגוון שנהב, נבחר על ידי המלכה והופק בטירת ללינגסטון מתולעי משי שיובאו מסין הלאומנית (ולא מיפן האויבת או מסין הקומוניסטית).

השובל, באורך 5 מטרים, סימל לידה מחדש וצמיחה לאחר המלחמה. כאשר חיפש הארטנל השראה בגלריות שונות, הוא נתקל בציור "פרימוורה" של בוטיצ'לי משנת 1482. משם שאב את הרעיון להשתמש במשי שנהבי עם מוטיבים של פרחי שושן, לילך וורדים לבנים אשר נוספו לשובל וקושטו עם גבישים לבנים ופנינים, בעיקר תפירת הרקמה של פרחים על שמלת סאטן והינומת הטול שנלבשה על ידי הנסיכה. על השובל עבדו מומחי רקמה במשך מספר חודשים תוך היעזרות באיורים שסיפק הארטנל. השובל קושט עם קריסטלים ו-10,000 פנינים אשר יובאו מארצות הברית של אמריקה. הסאטן נבחר לשובל אשר אמור להיות גמיש יותר ותואם לשמלה. שוליים של פריחת התפוז הודבקו על הטול שקוף המאותר בפנינים וקריסטל. ביום החתונה השמלה נצצה עם התכשיטים, הפנינים ששולבו במיומנות ועם קווים זורמים של שיבולי חיטה, סמל הפוריות.[4]

נעלי הכלה נתפרו אף הם מבד סאטן ושובצו בהן פנינים כסופות.

העיצוב אושר שלושה חודשים לפני החתונה. השמלה נתפרה על ידי 350 תופרות במשך 7 שבועות.[5] הוא נשמר בסוד, אף על פי ששמועות רבות רחשו סביבו. הנסיכה חששה שאם פרטי השמלה ידלפו לציבור שמלות דומות יעוצבו לפני חתונתה.[6]

השמלה שימשה השראה לעיצוב שמלת החתונה של גרייס קלי בשנת 1956 וכן בשמלת החתונה של קייט מידלטון שעוצבה על ידי שרה ברטון ואלכסנדר מקווין. לאחר החתונה השמלה הוצגה בתצוגה בארמון סנט ג'יימס.

הטבעת של הנסיכה אליזבת, בדומה לזו של אמה, נצרפה מזהב וולשי, שהותך מעפרה ממכרה קלוגאי סנט דייוויד ליד דולגלאי, שניתנה במתנה למלכה לפני נישואיה. מאותה עפרה נעשו טבעות הנישואין של הנסיכה מרגרט, הנסיכה אן, הנסיכה דיאנה ומייגן מרקל.[7]

זר הפרחים הוכן על ידי גברת מ.ה. לונגמן וכלל סחלבים לבנים וענף של הדס. ענף ההדס נלקח משיח שגדל מהענף שהיה חלק מזר הפרחים בחתונתה של המלכה ויקטוריה ונשתל בשנת 1846. הזר הוחזר יום למחרת החתונה והונח על קבר החייל האלמוני בכנסיית וסטמינסטר, מסורת שהחלה על ידי אמה של אליזבת בחתונתה בשנת 1923, ונשמרת גם כיום.

בבוקר החתונה, בזמן שהנסיכה אליזבת התלבשה בארמון בקינגהאם, הנזר שלה נשבר. תכשיטן הממלכה אשר עמד בכוננות לכל מקרה הוזעק בליווי משטרתי על מנת לתקן את הנזר. אביה של הנסיכה אליזבת נתן לה צמד שרשאות פנינים אשר היו שייכות למלכה אן ולמלכה קרוליין כמתנת חתונה. עגילי הפנינה והיהלומים שלה היו גם הם רכוש המשפחה והיו שייכים לנסיכה מרי וניתנו לה על ידי אמה, מרי, הדוכסית מטק. ביום חתונתה נזכרה אליזבת כי היא השאירה את שרשרת הפנינים בארמון סנט ג'יימס. המזכיר האישי שלה ג'וק קולוויל, התבקש להביא אותם עבורה. הוא הצליח להביאם ברגע האחרון לציור הדיוקן שלה בארמון בקינגהאם.

אליזבת דאגה לאיפור עבור עצמה לחתונתה. פיליפ לבש את מדי הצי על עיטוריו, ואת אות מסדר הבירית. הוא נשא חרב טקסית, מתנת חותנו המלך.

החתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס החתונה של הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאטן

הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאוטן התחתנו בשעה 11:30 ב-20 בנובמבר 1947 בכנסיית וסטמינסטר. אליזבת הייתה בת המלוכה העשירית אשר התחתנה בכנסייה זו.[8]

את אליזבת ליוו שמונה שושבינות: אחותה הצעירה הנסיכה מרגרט, הנסיכה אלכסנדרה מקנט (בת דודתה מדרגה ראשונה), העלמה קרוליין מונטגיו דאגלס סקוט (בתו של הדוכס מבֶּקלוּ), ליידי מרי מקיימברידג' (בת דודתה מדרגה שנייה), ליידי אליזבת למברט (בתו של רודולף למברט), ליידי פאמלה מאונטבאטן (בת דודתו של פיליפ מדרגה ראשונה), מרגרט אלפינסון (בת דודתה מדרגה ראשונה) ודיאנה בואס-ליון (בת דודתה מדרגה ראשונה).[9]

השושבין של פיליפ היה המרקיז מילפורד הייבן, בן דודו מדרגה ראשונה של פיליפ. בני דודה של אליזבת הנסיכים ויליאם מגלוסטר ומייקל מקנט שימשו כנושאי הטבעת.

בני המשפחה המלכותית הובאו לטקס באמצעות כרכרות מלכותיות. בראשונה המלכה אליזבת ובתה הנסיכה מרגרט ולאחר מכן המלכה מרי, סבתה של אליזבת. פיליפ לווה על ידי שושבינו. הנסיכה אליזבת הגיעה לטקס עם אביה המלך, בכרכרה האירית המלכותית (אנ').

הטקס נוהל על ידי הארכיבישוף מקנטרברי ג'פרי פישר, ועל ידי דיקן וסטמינסטר אלן קמפבל דון.

הטקס הוקלט ושודר על ידי רשת הרדיו של ה-BBC לקרוב ל-200 מיליון בני אדם בכל העולם.

תעודת הנישואין של הנסיכה אליזבת ופיליפ מאונטבאטן

שלוש מבין ארבע אחיותיו של פיליפ לא הוזמנו לחתונה, עקב קשריהן עם המשטר הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה. גם הדוכס מווינדזור, דודה של אליזבת שוויתר על הכס, לא הוזמן.

החגיגה המשפחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הטקס המשיכו הנסיכה אליזבת ופיליפ, הדוכס מאדינבורו, במרכבת הזכוכית לארמון בקינגהאם, שם נופפו לקהל הרב מהמרפסת.

אליזבת ופיליפ מנופפים לקהל הרב מהמרפסת

ארוחת הבוקר של החתונה נחגגה באולם החגיגות בארמון בקינגהאם. התפריט כלל פילה סול מאונטבאטן, תבשיל חוגלה, ועוגת גלידה על שם הנסיכה אליזבת. המוזיקה נוגנה על ידי תזמורת צבאית.[10]

עוגת החתונה הרשמית נאפתה על ידי מאפיית מקוויט ופרייס. זו הייתה עוגת פירות בעלת 4 שכבות בגובה של כ-2.5 מטרים. היא הוכנה מ-80 תפוזים, 660 ביצים ו-3 גלונים של רום. כיוון שמלחמת העולם השנייה הסתיימה רק שנתיים קודם לכן, חלק מהמצרכים היו חסרים ויובאו מכל רחבי העולם מה שנתן לעוגה את השם עוגת 10,000 המילין. הקישוטים כללו את שלטי האצולה של המשפחה, תמונות החתן והכלה, וסמלים שונים. העוגה נפרסה באמצעות החרב שניתנה כמתנת חתונה לפיליפ על ידי המלך.[11]

תמונת החתונה הרשמית מארמון בקינגהאם

הזוג קיבל למעלה מ-2,500 מתנות נישואין מכל רחבי העולם, ובנוסף הם קיבלו 10,000 מברקי ברכה. המתנות הוצבו לתצוגה בארמון סנט ג'יימס והוצגו בפני הציבור.

הזוג עלה על רכבת בתחנת ווטרלו להמפשייר, ובילה את ליל החתונה בבית דודו של הדוכס מאדינבורו, משם נסע הזוג לאחוזת בלמורל שם בילו את שארית ירח הדבש. לנסיעה לירח הדבש לבשה אליזבת שמלה ומעיל תואם בצבע כחול שעוצבה על ידי הארטנל. לאחר נישואיהם, עברו דוכס ודוכסית אדינבורו לגור בבית קלרנס שבלונדון. הדוכס פיליפ ביקש להמשיך בקריירה בצי המלכותי, וחזר לשירות בתום ירח הדבש; הוא הועלה לדרגת קברניט ומפקד בפריגטה משלו, אניית הוד מלכותו "מאגפיי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 70 שנות אהבה: המלכה אליזבת והנסיך פיליפ חוגגים חתונת פלטיניום - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2017-11-15 (ארכיון)
  2. ^ Brandreth, Philip and Elizabeth: Portrait of a Marriage, 2004, עמ' 314
  3. ^ The Untold Story Behind Queen Elizabeth's Engagement Ring, Town & Country, ‏2017-10-27 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  4. ^ Melissa Locker, The Incredible Story Behind Queen Elizabeth's Wedding Gown, Southern Living (באנגלית) (ארכיון)
  5. ^ Looking back at Queen Elizabeth II’s wedding gown made with Syrian brocade, Arab News, ‏2022-09-11 (באנגלית) (ארכיון)
  6. ^ Kristin Contino, Queen Elizabeth’s wedding dress: five fascinating facts, Page Six, ‏2022-09-08 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  7. ^ CORRECTED-Markle's wedding ring expected to follow royal tradition of Welsh gold | Agricultural Commodities | Reuters, web.archive.org, ‏2018-10-23 (ארכיון)
  8. ^ "Sixty facts about a royal marriage" (באנגלית בריטית). 2007-11-18. ארכיון מ-2022-09-09. נבדק ב-2022-09-09.
  9. ^ Charlotte Dunn, 70 facts about The Queen and The Duke of Edinburgh's Wedding, The Royal Family, ‏2017-11-17 (באנגלית) (ארכיון)
  10. ^ Royal Collection - A Royal Wedding, web.archive.org, ‏2013-12-31 (ארכיון)
  11. ^ Daniela Galarza, A Brief History of British Royal Wedding Cakes, Eater, ‏2018-05-18 (באנגלית) (ארכיון)