טאכסילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טאכסילסיוונית: Tαξίλης; המאה ה-4 לפנה"ס) היה שליט הודי, אשר שלט על ממלכה בהודו בין נהרות האינדוס וההידספס. התפרסם בשל שיתוף הפעולה שלו עם אלכסנדר הגדול במהלך פלישת אלכסנדר הגדול להודו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות היחידים בני תקופה זו, הם מקורות יווניים או רומיים, אשר התמקדו בעיקר בתיאור מפעלותיו של אלכסנדר עצמו, והתעלמו ממנהיגים זרים שבאו עמו במגע. מסיבה זו לא ידוע דבר על ילדותו ומוצאו של טאכסילס. גם שמו, הוא ככל הנראה שיבוש יווני של שם הודי בשפת הסנסקריט.[1] שמו האמיתי היה ככל הנראה "אמבהי".[2]

ממלכתו של טאכסילס השתרעה בין גדתו המזרחית של נהר האינדוס, עד לגדתו המערבית של ההידספס. עיר בירתו נקראה טכסילא כמוהו, העיר שכנה ככל הנראה באזור אטוק, בפקיסטן המודרנית.[3] פלוטרכוס, מתאר את ממלכתו כ"ארץ שגודלה כגודל מצרים, משופעת בשדות מרעה טובים ואדמות המניבות פרי יפה למכביר".[4] ככל הנראה היה לו סכסוך ישן עם שליט ממלכת פאוראבה שממזרח להידספס פורוס. כאשר נודע לטאכסילס בשנת 327 לפנה"ס, שאלכסנדר הגדול, מלך מוקדון, שכבר כבש את האימפריה הפרסית וכן את באקטריה וסוגדיאניה, מתכנן לפלוש גם להודו,[5] סבר טאכסילס שכעת יוכל להשיג בן ברית במאבקו נגד פורוס. הוא שיגר שליחים אל אלכסנדר, והבטיח להסגיר בידיו את טכסילא. כמו כן הוא שיגר 200 טלנטים כסף, אלפי שוורים וכבשים, וכן 700 פרשים ושלושים פילים.[6]

כאשר החל אלכסנדר בסופו של דבר בפלישה, הוא התקדם במהירות עד טכסילא, אולם חשש שמא טאכסילס יבגוד בו ברגע האחרון, ועל כן התקדם אל העיר במערך קרבי.[7] אולם טאכסילס יצא בעצמו, ונפגש עם אלכסנדר ממערב לטכסילא.[3] על פי פלוטרכוס, טאכסילס אמר לאלכסנדר: "למה לנו להילחם זה בזה, אלכסנדר, אם לא באת לשדוד את המים ואת אשר אנו צריכים למחייתנו? הלא הם שני דברים שאנשים שפויים חייבים להיאבק למענם ללא פשרות. אשר למה שמכונה עושר ונכסים, אם שלי גדולים משלך אני מוכן לחלוק אתך, אך אם יש לך יותר ממני, לא אזלזל במתת ידך". אלכסנדר נהנה מהדברים והשיב: "האם אתה חושב שבזכות המילים הנחמדות שאמרת לי השיחה שלנו תסתיים בלי התמודדות? לא, אתה לא תנצח אותי, אלחם נגדך עד הטובה האחרונה פן תגבר אתה עלי במידת הנדיבות".[4] שני המלכים החליפו ביניהם מתנות, אלכסנדר אישר מחדש את שליטתו של טאכסילס על ממלכתו, כפי שנהג בדרך כלל כלפי שליטים שנכנעו למרותו, אך השאיר בטכסילא חיל מצב בראשות הגנרל המוקדוני פיליפוס.[8]

לאחר קרב הידספס, שבמהלכו נהרג אחד מאחיו של טאכסילס בידי פורוס עצמו, שצעק "אני מזהה את האח של טאכסילס, בוגד בממלכתו ובארצו!"[9] זמן קצר לאחר הקרב פרצה מרידה בצבא המוקדוני, ולאכנדר נאלץ לסגת מהודו. במקביל, התמרדו החיילים שאלכסנדר הציב בטכסילא, ההתמרדות דוכאה, אולם פיליפוס מפקדם מת במהלכה. אלכסנדר שחפץ להותיר את האזור בידיים נאמנות, מינה את טאכסילס כסטרפ של כל הארץ שממערב להידספס.[10] במסגרת הסכם בבל שנערך לאחר מותו של אלכסנדר, קבעו הדיאדוכים שטאכסילס ימשיך לשלוט לצד מושל מוקדוני בשם אודומידס. החלטה זו אושררה בהסכם טריפרדיסוס. לאחר מכן לא ידוע דבר על טאכסילס, הוא ככל הנראה מת מוות טבעי, או נרצח בידי אודומידס.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז.
  • ג'. ב. ברי, תולדות העולם הקלאסי, כרך שני.
  • ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010).
  • קלושה פאול, אלכסנדר הגדול, ת"א: מזרחי, 1963.
  • י. מודז'ייבסקי, אלכסנדר מוקדון, הוצאת הדר, 1960.
  • פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.
  • הרולד למב, אלכסנדר מוקדון – המסע אל קצה העולם, ירושלים: הוצאת קריית ספר, 1967.
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
  • Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית).
  • .Bosworth A.B. Bosworth, Conquest and Empire: The Reign of Alexander the Great, Cambridge: University Press, 1988
  • .Bosworth A.B. Bosworth, Alexander and the East, Oxford New York, 1996
  • .Fuller John Fredrick Charles Fuller, The Genreralship of Alexander The Great, Routledge, 1958
  • .Sekunda Nick Sekunda, Alexander The Great: His Armies and Campaigns, Osprey, 1998
  • .Amitay Ory Amitay, From Alexander to Jesus, University of California Press, 2010
  • .J. R. Hamilton, The Cavalry Battle at the Hydaspes, Journal of Hellenic Studies, Vol. 76 (1956), pp. 26-31
  • Waldemar Heckel, Who’s Who in the Age of Alexander the Great: Prosopography of Alexander’s Empire. Blackwell, Oxford 2006,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .Heckel, p, 48
  2. ^ יני, עמ' 169.
  3. ^ 1 2 יני, עמ' 170.
  4. ^ 1 2 פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 59.
  5. ^ האזור של הודו עבר חלוקה לאחר שהאימפריה הבריטית פינתה את האזור. כך שבמונחים מודרניים אלכסנדר לא ממש נכנס לשטחה של הודו המודרנית, אלא עבר בעיקר בשטח פקיסטן הסמוכה. עם זאת, האזור היה מוכר בימיו בשם "הודו".
  6. ^ גולן, עמ' 44.
  7. ^ קלושה, עמ' 86.
  8. ^ קלושה, עמ' 87.
  9. ^ קורטיוס, ספר 8, פרק 13, 30-46.
  10. ^ גולן, עמ' 47.
  11. ^ ערך טאכסילס באנציקלופדיית פאולי-ויסובה. (בגרמנית)