פרנבזוס השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע מתקופת שלטונו של פרנבזוס

פרנבזוס השלישייוונית: Φαρνάβαζος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי שפעל בתקופת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול.

מוצאו וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנבזוס היה בן לשושלת הפרנקידית.[1] מייסד השושלת פאראנקס הראשון היה דודו של המלך דריווש הראשון. בנו של פאראנקס ארטבזוס, לקח חלק בולט במלחמת פרס יוון, וארגן את הנסיגה הפרסית מיוון לאחר קרב פלטאיה. דודו של פרנבזוס, אריוברזנס, היה בין יזמי מרד הסטרפים. אריוברזנס הוצא להורג לאחר המרד, ואביו של פרנבזוס ארטבזוס השני הפך לסטרפ של פריגיה ההלספונטינית. אולם מסיבה לא ברורה, ארטבזוס מרד במלך פרס בשנת 358 לפנה"ס.[2] המרידה נכשלה, וארטבזוס ומשפחתו נמלטו לפלה, אל חצרו של פיליפוס השני, מלך מוקדון. אחותו של פרנבזוס, ברסינה, הייתה נשואה לאציל יווני-פרסי בכיר בשם מנטור, שהצליח להשפיע על המלך להתיר לארטבזוס לחזור לפרס ואף להחזיר אותו לתפקידו כסטרפ פריגיה. מנטור נפטר בשנת 340 לפנה"ס, וברסינה חותנה עם אחיו המצביא ממנון.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנבזוס שרת תחת פיקודו של גיסו ממנון, במהלך כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול. השניים לחמו נגד אלכסנדר הגדול במהלך המצור על הליקרנסוס. אלכסנדר הצליח לכבוש את העיר בשנת 334 לפנה"ס, אולם אך בקושי.[3] לאחר מכן קיבל המלך דריווש השלישי את הצעתו של ממנון לפלוש בראש צי אל איי יוון, וכך להכריח את אלכסנדר לחזור לאירופה. פרנבזוס שימש כסגנו של ממנון במהלך מבצע זה. היה להם יתרון מכריע על פני המוקדונים: הצי הפרסי היה גדול וחזק ומנה 300 - 400 ספינות קרב ו-10,000 - 15,000 שכירי חרב ששירתו כנחתים שאפשר היה לנצלם להשתלטות על ערי החוף והאיים. הם הצליחו לכבוש את כיוס, לאחר מכן השתלטו על מספר ערים בלסבוס והטילו מצור על עיר הבירה של האי מיטילנה. הצי הפרסי החזק הטיל מורא על פולייס רבות באיים הקיקלאדיים, וחלק מהפולייס נקנו בעזרת שוחד נדיב. מצב המוקדונים הלך והחריף. אולם בסוף יולי או בתחילת אוגוסט של שנת 333 לפנה"ס, נפטר ממנון והוריש את הפיקוד לפרנבזוס.[4] פרנבזוס מינה את אאוטופרדטס כסגנו, והמשיך בכיבוש לסבוס. הוא סיים בהצלחה את המצור על מיטילנה, אולם נראה שהמלך איבד עניין באסטרטגיה הימית, והורה לפרנבזוס לחזור לסוריה. פרנבזוס פירק את ציו והחיילים נשלחו אל המלך שהיה זקוק להם בקרב איסוס.

פרנבזוס המשיך לנסות בעזרת הצי שנותר לו לחבל במסעו של אלכסנדר. הוא עודד את המרד של אגיס השלישי מלך ספרטה,[3] אולם לאחר קרב מגלופוליס המרד דוכא. פרנבזוס התקשה לשלוט בשטחים הכבושים באיי יוון, בהם פרצו מרידות ושכירי החרב שלו החלו נוטשים אותו.[5] בסיסיו ביבשת אבדו בזה אחר זה, עד שלבסוף הוא הובס ליד כיוס בידי שייטת אתונאית-מוקדונית גדולה בהרבה ונלקח בשבי.[3] אולם הוא הצליח להימלט לקוס.[3][6]

לאחר מכן הוא אינו נזכר עוד ברשומות למשך תקופה מסוימת. לאחר קרב גאוגמלה בשנת 331 לפנה"ס, ארטבזוס אביו של פרנבזוס החליף צדדים וערק למחנה המוקדוני. ככל הנראה גם פרנבזוס עשה כך. אחותו אורטוניס נישאה לאאומנס, גיזברו של אלכסנדר.[7] הוא נזכר גם במהלך מלחמות הדיאדוכים, כאשר תמך בגיסו אאומנס נגד יריביו.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן. - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)
  • פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
  • Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית). 
  • Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of Alexanders' Empire, Blackwell publishing, 2006.
  • Pierre Briant, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, Translated by Peter T. Daniels, Eisenbrauns, 2006.
  • Peter Green, Alexander of Macedon, 356-323 B.C.: a historical biography, 1974.
  • Stephen Ruzika, War in the Aegean, 333–331 B. C.: A Reconsideration, Phoenix, Vol. 42, No 2 (summer, 1988) pp. 131 - 151.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנבזוס השלישי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן היוחסין של השושלת באתר ליוויוס
  2. ^ ראו כאן
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 ביוגרפיה באתר ליוויוס
  4. ^ Stephen Ruzika, Phoenix, Vol. 42, No 2 (summer, 1988) p. 132
  5. ^ Peter Green, Alexander of Macedon, 356-323 B.C.: a historical biography, 1974, p.254.
  6. ^ Pierre Briant, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, Translated by Peter T. Daniels, Eisenbrauns, 2006, pp.826-832.
  7. ^ תיאור החתונה באתר ליוויוס
  8. ^ פלוטארכוס, "חיי אאומנס" 7.