טודרוס הכהן
הרב טודרוס[1] הכהן (טברי"א[2]. נפטר בכ"ו בטבת ה'תרע"ח, ינואר 1917) היה רבה של המושבה ראש פינה ומושבות הגליל העליון (יסוד המעלה, מטולה, משמר הירדן ומחניים).
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאביו הרב יוסף אריה זילברמן, רבה של מוינשט שברומניה (לימים, כיהן כרבה הראשון של ראש פינה, שרוב מייסדיה היו בני מוינשט, ובראשם דוד שוב אחיינו של ר' יוסף אריה). עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1864 לערך, והתגורר בערי הצפון צפת, טבריה וחיפה. נשא את בתו של ר' שמואל אהרן ויליקר, מראשי כולל רייסין וחסידי סלונים בטבריה. היה ממונה מטעם "כולל רומניא" בטבריה.
לאחר פטירת אביו בשנת 1891 מילא את מקומו כרבה של ראש פינה ומושבות הגליל העליון. הוא בחר מקום לבניין הקבע של בית הכנסת[3]. בשנת 1902 ערער השוחט ובודק של ראש פינה על רבנותו, וראשי הרבנים בצפת ובטבריה, הספרדים והאשכנזים, פסקו לטובתו[4]. גם לאחר מכן יחסיו עם חלק מאנשי המושבה היו מתוחים, והוא לא התפלל בבית הכנסת אלא התפלל במניין עצמאי בביתו[5].
פעל רבות בתחום ההמצוות התלויות בארץ. הוא התכתב בעניינים אלו עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק[6]. הוא תיקן שבכל יום משגיח מיוחד יקטוף את פירות העורלה וישליכם, כדי שלא יבואו לידי איסור[7]. הוא הסדיר את מכירת הקרקעות לנכרי לפני שנת השמיטה במושבות הגליל ובזכרון יעקב[8] וכשהתמנה הרב קוק לרבן של יפו והמושבות (1904) עשה זאת בשליחותו[9]. הוא ניסה למנוע מהאיכרים לנהוג לפי היתרו של רבה האשכנזי של טבריה, יחיאל מיכל היילפרין, שהתיר לבצע מלאכות דאורייתא על ידי יהודים בקרקע שנמכרה לגוי[10]. מאידך, בשנת השמיטה ה'תר"ע התעוררה מחלוקת גדולה אודות מכירת קרקעות לנכרים שביצע בראש פינה. רבני הספרדים בצפת, הרב ישמעאל הכהן והרב חיים סתהון, טענו שהמכירה לא בוצעה כדין ולכן לא חלה[11].
נפטר בכ"ו בטבת ה'תרע"ח ונקבר בבית הקברות בראש פינה[12].
בנו משה היה "מוכתר" טבריה משנת 1918, חבר מועצת העיר, ממונה כולל רומניה בעיר. ממייסדי שכונת קריית שמואל בעיר.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הותיר אחריו קובץ כתבי יד שכתב בענייני מצוות התלויות בארץ. ממנו הודפסו פסקים בענייני ערלה, תרומות ומעשרות[13]. כמו כן, נדפסה תשובה שכתב כנגד הרכבת אתרוגים[14].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה אריאל פוס, תשובת בעל “אבני נזר” בעניין היתר המכירה בשמיטה – השלמות והבהרות ע”פ כתב היד, המעין 220 תשע"ז, עמ' 31 - 43.
- הרב ד"ר בועז הוטרר, שמיטת תרס"ג ביבנאל פרק בתולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון, אורשת ח (תשע"ח), עמ' 45 - 74.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשכול אודותיו, כולל תמונת מצבתו, פורום "אוצר החכמה".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפעמים נכתב טודרס
- ^ ראשי תיבות של טודרוס בן רבי יוסף אריה.
- ^ עמיהוד שוורץ, ראש פינה בת מאה שנה: תרמ"ב-תשמ"ב, עמ' 102.
- ^ ראו שו"ת "מפי אהרן" לרבי אהרן בכור אלחדיף, חושן משפט סימן כ.
- ^ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ, "אלה מסעי" עמ' 140.
- ^ משפט כהן תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; אגרות הראי"ה חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.
- ^ לוין עמ' שכד
- ^ שבה נמנע הרב המקומי, שמחה בונים אוסוביצקי, מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.
- ^ אגרות הראי"ה א אגרת ר.
- ^ אגרות חמדה עמ' 237. ראו אבני נזר יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".
- ^ ראו אצל הרב אליהו ילוז, "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.
- ^ ראו תמונת מצבתו כאן.
- ^ הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין שמירת המצוות במושבות הגליל, "אורייתא" יח, עמ' שכב-שכז.
- ^ הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין, תגובת הרב טברי"א הכהן מראש-פינה להצעה להרכבת אתרוגים משנת תרנ"ד, אורייתא יב עמ' קסז-קעד