טורנדו על קנזס
מידע כללי | |
---|---|
צייר | ג'ון סטיוארט קארי |
תאריך יצירה | 1929 |
טכניקה וחומרים | קנבס, צבע שמן |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 153.35 סנטימטר[1] |
גובה | 117.5 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
מיקום | מוסקגון, מישיגן |
טורנדו על קנזס (או בפשטות: ”הטורנדו“; באנגלית: Tornado over Kansas) הוא ציור שמן על קנבס משנת 1929 של הצייר האֲזוֹרָני[2] האמריקאי ג'ון סטיוארט קרי. הוא מתאר סצנה דרמטית שבה משפחה בורחת למחסה כשסופת טורנדו מתקרבת לחווה שלה, ומקביל בקומפוזיציה שלו לציורו של קרי ”הטבלה בקנזס“ מ־1928.
מאמינים כי ביצירתו, הושפע האמן מאמנות הבארוק ומתצלומים של סופות טורנדו. הוא פיתח פחד מאסונות טבע ויראת שמיים כבר בילדותו, ושניהם ניכרים בציור.
לאחר פרסומה לראשונה ב־1930, ”טורנדו על קנזס“ נחשבת ליצירה אֲזוֹרָנית ראויה לציון, אך ילידי קנזס לא אהבו את בחירת אזורם כמקום התרחשות האירוע שבציור. הציור אומנם זכה בפרסים, והיו ששיבחו אותו, אולם אחרים ביקרו את סגנון הציור של קרי כחובבני. עבודתו של קרי ספגה ביקורת מצד הציירים העכשוויים סטיוארט דייוויס ותומאס הארט בנטון, ואף צוינו שגיאות טכניות ביצירה.
"טורנדו על קנזס" נמנית בין יצירותיו של קרי המתארות אסונות טבע בקנזס, ובהן גם הציור ”אחרי הטורנדו“ מ־1930 ו”הטורנדו“ – הדפס אבן מ־1932. הציור הופיע במאמרים שפורסמו במגזינים שונים, לרבות ”טיים“ ו”לייף“. זוהי אחת היצירות הידועות ביותר של קרי. החל מ־1935 מוצג הציור במוזיאון מוסקגון לאמנות.
קומפוזיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציור ”טורנדו על קנזס“, המכונה לעיתים רק בשם ”הטורנדו“,[3] נראה טורנדו המגיע אל ביתה של המשפחה מקצה האופק, כשבני המשפחה נסים אל תוך מקלט הסערה (אנ'), והאם מחזיקה בידיה את בנה התינוק. בסמוך לה נראה אב המשפחה, המאיץ בילדיו לנוס אל עבר המקלט. תשומת ליבם של שני הבנים מוסחת על ידי בעלי החיים שהם נושאים עימם, האחד נושא עליו חתול שחור והשני שֶׁגֶר של כלבלבים, כשאם הכלבים (הכלבה הלבנה עם הכתמים החומים) משגיחה מקרוב.[4][5] בנוסף, ניתן להבחין בסוסים מבוהלים הנסים מהאורווה שבקצה הימני של הציור.[6] בלב הכאוס המתחולל מסביב, התרנגול הלבן מתבונן בסקרנות בבני המשפחה, אך לא זז ממקומו.[7]
הציור זוכה להערכה בקרב קהילת חובבי האמנות בעיקר בזכות הדיוק הפיזי שהושג על ידי קרי, הישג שנזקף לחשיפתו של קרי למאורע: מעריכים כי מדובר בתצלומים שצפה בהם, או בעדויות ששמע ממקור ראשון.[8] לעומת זאת, היסטוריונית האמנות לורן קרויז (Lauren Kroiz) טענה שישנן בעיות קומפוזיציה בציור. למשל, מיקום הבן עם החתול מימין למדרגות מצביע על כך שהילד בורח מכיוון האורוות, ולא מכיוון הבית, היכן שהגיוני שהחתול יימצא. כמו כן, מכל המים שתחת המרזב עולה על גדותיו, אך שאר הפריטים בציור נראים יבשים לחלוטין. בנוסף, לכל הדמויות יש צל, מלבד לאם המשפחה.[5]
הציור מתואר כדוגמה אופיינית לסוגת האֲזוֹרָנוּת: חוקרי אמנות באמצע שנות ה־30 של המאה ה־20 תיארו את הציור כדוגמה לחיים באזורים הכפריים של המערב התיכון.[9] הציור מתאר באופן ישיר את ערש הולדתו של קרי, השונה מאופן הציור שהיה מקובל באותו זמן באירופה.[10] על פי מאמר שהתפרסם במגזין ”טיים“ ב־1934 נטען כי הציור מאופיין כסוגת אֲזוֹרָנוּת.[11]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון סטיוארט קרי נולד בדונבנט ב־1897. הוא עזב ב־1918 כדי ללמוד במכללת ז'נבה (אנ') בפנסילבניה, שם עבד כמאייר במשך כמה שנים. הוא צבר מוניטין של צייר בזכות יצירתו ”הטבלה בקנזס“ מ־1928, שזכתה לשבחי הביקורת.[3][12] קרי לא שב לקנזס עד 1929, כשנסע מביתו בווסטפורט שבקונטיקט, כדי לבקר בחוות משפחתו בדונאוונט במשך שישה שבועות. במהלך שהות זו, מזג האוויר הקיצוני והסערות בפרריות העניקו לו השראה לצייר את ”טורנדו על קנזס“,[13] שאותה סיים בסתיו 1929.[14] אלמנתו של קרי סיפרה שמעולם לא היה עד לטורנדו באופן אישי, אך סביר להניח שהכיר תיאורים של סופות טורנדו ואת כוח ההרס שלהן.[15] תצלומים של סופת טורנדו ב־2 ביוני 1929 שעברה בהרדטנר שבקנזס, היו בין הראשונים שתפסו בבירור צורת טורנדו, ואוצר האמנות הנרי אדמס העלה סברה שייתכן שהם שימשו כהדרכה ויזואלית לטורנדו של קרי בציורו. צורת המשפך שנראתה בתצלום אחד דומה מאוד לזו של הטורנדו בציור, ותצלום אחר של טורנדו מתקרב לאסם נחשב כהשראה לפריסת הקומפוזיציה של הציור.[8]
סערות וסופות טורנדו לא היו חדשות לקרי; אסונות טבע כאלה הפחידו אותו מאז היה ילד. הוא אמר ש”טורנדו על קנזס“ התבסס על חוויות חיים מוקדמות, כאשר משפחתו ”נהגה לרוץ למרתף לפני שהסופה פגעה“. היסטוריונית האמנות אירמה ג'פה טענה כי חינוכו הדתי הנוצרי של קרי הוביל לפירושו לאסונות טבע כסימנים לעונש מאלוהים. לפיכך, ראתה ג'פה ב”טורנדו על קנזס“ את אחד מניסיונותיו של קרי לשלוט בפחדיו באמצעות ביטוי אמנותי.[16]
אסונות טבע הם מוטיב נפוץ באמנותו של קרי. הוא שרטט את הריסות וינצ'סטר שבקנזס, בעקבות טורנדו במאי 1930, וצייר בצבעי מים ציור של סוסים שנבהלו מברק ומסופת חול באוקלהומה, ואת תוצאות שיטפונות נהר קנזס (אנ') בקיץ של 1929 ו־1930.[13] ציורו של קרי מ־1929, ”סערה על אגם אוטסגו“, צויר זמן קצר לאחר ”טורנדו על קנזס“, ומופיעות בו דמויות דומות לאלו של קודמו.[17] עבודתו ”לאחר הטורנדו“ משנת 1930 מציגה בובה ללא פגע, חייכנית, היושבת על כיסא בין הריסות בית שנהרס על ידי טורנדו.[18][19] ב־1932 הדפיס קרי סדרה של הדפסי אבן הידועים בשם ”הטורנדו“, המציגים משפחה תופסת מחסה מסופה קרבה. הדפס אבן אחד מהסדרה נמכר ב־13,750 דולר ב־2020,[20] ואחרים מוחזקים על ידי מוזיאונים, בהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, הגלריה הלאומית לאמנות ומוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית.[21] ציור הנוף ”Line Storm“ של קרי משנת 1934 מכיל ציורי ענן הדומים לזה שבציור ”טורנדו על קנזס“.[22] טורנדו גם מופיע מאחורי פעיל התנועה לביטול העבדות ג'ון בראון בציור הקיר של הצייר, ”פרלוד טראגי“.[7]
פרשנות והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי קרויז, הקומפוזיציה ”כמעט מבוימת באופן תיאטרלי“.[5] אדמס פירש את האסם משמאל ואת המבנה מצד ימין כתפאורה באולם תיאטרון.[7] תחושת הדרמה המועברת בציור מועצמת בכך שלדמויות המצוירות בה ניתנה ההזדמנות להציל את הדמויות האחרות.[5] הדמויות העיקריות מצוירות באמצעות סטריאוטיפים: האב הוא רחב כתפיים וחסון, בשעה שהאם ובתה מצוירות כפוחדות וכחסרות אונים בעודן מסתכלות על דמות האב. חרף הסכנה המיידית שהם מצויים בה, שני הבנים מעדיפים להתעכב קמעא כדי להציל את חיות המחמד שלהם. אדמס החשיב את הסצנה כחגיגתם או פירוקם של ערכי המשפחה האמריקאית המסורתיים.[7] על פי פרשנותו של היסטוריון האמנות גריי סווינר, בציור מובעת בהצלחה מטרתו של קרי ”לתאר את מאבקו התמידי של החקלאי האמריקאי נגד כוחות הטבע”.[23]
הדמויות המרכזיות מזכירות ציורים של אמנים מתקופת הבארוק, כגון פטר פאול רובנס, שעל אודותיהם ערך קרי מחקר. אדמס כתב כי דמות האב המפנה את גבה בציור מזכירה את אדוניס מציורו של רובנס מ־1635 ונוס ואדוניס (אנ').[8] לעומתו, היסטוריונית האמנות קרלה אן מרלינג השוותה את האב למיכלאנג'לו ואת האם ובנה למדונה והילד.[6]
אדמס אמר שאף צייר אמריקאי לפני קרי לא תיאר סופת טורנדו בצורה כה מפחידה. תקדים אמנותי אחד הוא נד המים ברקע לציור ”זרם המפרץ“ (אנ') של וינסלו הומר מ־1899, אך אדמס סבר שזה ”הרבה פחות מפחיד“ מהטורנדו של קרי, מפני שנד המים ממלא תפקיד משני לכרישים השולטים ברקע הקדמי. אדמס ציין ”תקדים ישיר“ נוסף: הטורנדו ברומן ”הקוסם מארץ עוץ“ של ל. פרנק באום מ־1900, שפוגע אף הוא בבית החווה בקנזס.[24]
הציור ”טורנדו על קנזס“ נחשב כהמשך לציורו האחר של האמן מ־1928, ”הטבלה בקנזס“, אף שהציור הקודם נחשב לדרמטי יותר ממקבילו.[7] שני הציורים חולקים מאפיינים דומים: בשניהם מצטופפות הדמויות בקדמת הציור כדי להעניק תחושה של קלאוסטרופוביה, שממנה סבל קרי, בעוד רקעי הציורים, שלא ניתן לראות בהם דמויות, מעניקים אף תחושה של אגורפוביה.[25] דמיונות נוספים ניתן למצוא בדפוסי היצירה הבסיסיים של שני הציורים: היפוך מכל המים וטחנת הרוח בציור ”הטבלה בקנזס“ מביא ל”צורה ספירלית“, הדומה לטורנדו ב”טורנדו על קנזס“.[7]
ביקורות ומקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור גרף שבחים כשהוצג לראשונה ב־1930 במועדון ויטני סטודיו,[3] שם זכה בפרס במקום השני.[15] הוא זכה בפרס נוסף במקום השני בתערוכת קרנגי הבין־לאומית בפיטסבורג ב־1933.[24] תערוכה משנת 1931 בוויצ'יטה, קנזס, שכללה את עבודותיו של קרי, הייתה פחות מוצלחת. שנתיים לאחר מכן, מאמר של ”טיים“ על התערוכה תיאר את הטורנדו של קרי כ”קרן שפע ענקית“, אך כתב שתושבי קנזס החשיבו את הציור ל”חסר תרבות“.[26] מרלינג הסבירה את התגובה השלילית הזו, וכתבה שתושבי קנזס לא רצו לראות את ”המדינה שלהם מתפרקת בגלל רוח או שתיים“, במיוחד על ידי אמן יליד המקום.[6] לדוגמה, אלזי נוזמן אלן, אשתו של מושל קנזס לשעבר הנרי ג'סטין אלן, אספנית אמנות, התלוננה שקרי צייר ציקלונים ו”נושאים מטורפים“ אחרים במקום ”את תפארת מדינת הולדתו“.[26]
ב־1934 הציג המגזין ”טיים“ רפרודוקציה צבעונית של הציור כחלק ממאמר על סצנת האמנות העכשווית של ארצות הברית.[27] הוא תיאר את קרי כ”צייר הגדול ביותר של קנזס“ ואת ”טורנדו על קנזס“ כאחת מיצירותיו המפורסמות ביותר. המאמר ציין שאנשים רבים מקנזס התעצבנו בגלל הציורים שלו, מכיוון שהאמינו שעדיף לא לגעת בנושא.[28] בשל קהל הקוראים של המגזין, שמנה כ־485 אלף איש במהלך שנות ה־30 של המאה ה־20, ”טיים“ הביא קהלים נרחבים להתוודע ליצירות אֲזוֹרָניות, תוך שעורר טינה בקרב חלק מהקוראים. זאת, עקב הפופולריות הפתאומית של תנועת האמנות.[29] כך, למשל, הצייר המודרניסטי האמריקני סטיוארט דייוויס התנגד לציור ”טורנדו על קנזס“ ולציורים אֲזוֹרָניים אחרים של ”טיים“. ב־1935, אף תקף דייוויס את קרי וטען שהתנהג ”כאילו ציור היה שעשוע עליז לחובבנים, שיוצג בירידים במחוז“.[30] עם אלה שהסכימו עם דייוויס נמנו מבקרים, היסטוריונים ואפילו כמה מחבריו של קרי עצמו, שראו בציוריו ”טרחניים“, ”חסרי ייחוד“ או ”מביכים“.[10]
חוקרים ציינו את השרטוט החובבני, כולל קרויז, שכתבה בזלזול שהשימוש של קרי בצבע יצר ”מהומה של גוונים שלישוניים שמבלבלים את עינו של הצופה“. היא תיארה את הצללים הירוקים־כחולים של העבודה כ”מוזרים“,[5] והייתה סבורה שהאזור הבהיר דמוי הילה סביב ראשו של האב נובע מטעות שנעשתה בזמן שקרי צייר את השמיים.[31] לפיכך, קבעה קרויז שהציור עומד בניגוד גמור ליצירות בקיאות יותר מבחינה טכנית של הצייר האֲזוֹרָני העכשווי תומאס הארט בנטון. בנטון הלין על כך שלפעמים בעבודתו של קרי יש ”מגע של וולגריות וזילות“. קרי עצמו הודה בליקויי הקומפוזיציה שב”טורנדו על קנזס“ ואף בחוסר המומחיות הטכנית שלו אז, וחשף את מה שחוקרים פירשו כסימנים אפשריים לדיכאון, ללחץ ולספק העצמי של האמן. אף על פי כן, הציבור למד על פתיחותו של קרי, וקרויז האמינה שהדבר עזר להפוך את הציור לנגיש יותר עבור חובבים ואנשים פשוטים.[31] סוויני היה פחות ביקורתי מקרויז בהערכתו את הציור, ותיאר את קרי כצייר ”הפחות פולמוסי ושוביניסטי“ מבין הציירים האֲזוֹרָניים. זאת ועוד, הוא כתב שהצבע והשיטות של קרי היו "מתוחכמות ביותר" ב"טורנדו על קנזס".[23]
ב־1931 הציע מתווך הנדל"ן ה. טרייסי נילנד לרכוש את ”טורנדו על קנזס“. במכתב לקרי, הסביר נילנד את משיכתו לעבודה: ”אני מוצא... תכונה ילידית מסוימת שמעניינת אותי כי נולדתי וגדלתי במישיגן, ועל אף שמעולם לא ראיתי סופת טורנדו מהסוג הזה, אני זוכר היטב את בית הספר, כששחררו אותי ורצתי הביתה, עם ענפים שנתלשו מהעצים... כל התמונה הזכירה לי את הבית.”[15]
עם זאת, ”טורנדו על קנזס“ נרכש ב־1935 על ידי גלריית האקלי לאמנות (כיום מוזיאון מוסקגון לאמנות) מגלריות פרארג'יל,[15] מקום לתערוכות של עבודותיו של קרי במהלך שנות ה־30 המוקדמות.[12]
לורנס שמקבייר כתב בביוגרפיה שלו על קרי מ־1943 ש”טורנדו על קנזס“ היה הציור הידוע ביותר של קרי, ובמובנים רבים הגדול ביותר שלו.[32] הציור זכה לאזכורים נרחבים בסקרים של אמנות אמריקאית שפורסמו בשנות ה־30 וה־40.[24] הוא הופיע בלעלה מ־150 פרסומים, כולל הגיליון הראשון של מגזין Life מ־1936,[4] והסרט ”טוויסטר“ מ־1996.[15] בגלל המשמעות האמנותית והתרבותית שלו, תיאר מוזיאון מוסקגון לאמנות את "טורנדו על קנזס" כ"אוצר לאומי" וכיצירה מכוננת בקריירה של קרי ובתנועה האֲזוֹרָנית.[15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Henry Adams, "Space, Weather, Myth, and Abstraction in the Art of John Steuart Curry", in John Steuart Curry: Inventing the Middle West, 1998
- Charles C. Eldredge, John Steuart Curry's Hoover and the Flood: Painting Modern History, UNC Press Books, 2007
- Briton Hadden, "Art: U. S. Scene", Time, Vol. 24, no. 26, 1934
- Lauren Kroiz, Cultivating Citizens: The Regional Work of Art in the New Deal Era, University of California Books, 2018
- Laurence Eli Schmeckebier, John Steuart Curry's Pageant of America, American Artists Group, 1943
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "The Tornado", in Metropolitan Museum of Art
- "The Tornado", in The National Gallery of Art
- "The Tornado", in Whitney Museum of American Art
- "John Steuart Curry: The Tornado", in Swann Galleries
- "After the Tornado", in Chrysler Museum of Art
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Eldredge, p. 49
- ^ אזורנות במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
מייקל קלארק, Regionalism (עמ' 210), מילון אוקספורד התמציתי למונחי אמנות, מהדורה שנייה, אזורנות (אומנות), ISBN 9780191727146, 2010 (באנגלית) - ^ 1 2 3 An Exhibition of Work by John Steuart Curry, College of Agriculture of the University of Wisconsin, 1938, p. 13-14
- ^ 1 2 Henry R. Luce, "Curry of Kansas", Life, Vol. 1, no. 1, 1936, p. 29
- ^ 1 2 3 4 5 Kroiz, p. 167
- ^ 1 2 3 Karal Ann Marling, "Heartland Dreaming: Utopias, Distopias, and the Wonderful Kingdom of Oz", in Illusions of Eden: Visions of the American Heartland, Arts Midwest, 2000, p. 64
- ^ 1 2 3 4 5 6 Adams, p. 124
- ^ 1 2 3 Adams, p. 123
- ^ James M. Dennis, "Regionalism in Painting", in The American Midwest: An Interpretive Encyclopedia, Indiana University Press, 2006, p. 583
- ^ 1 2 Kroiz, p. 166
- ^ Hadden, p. 2
- ^ 1 2 Catherine Southwick and Robert Torchia, John Steuart Curry, The National Gallery of Art, 2018
- ^ 1 2 Eldredge, p. 48
- ^ Schmeckebier, p. 61
- ^ 1 2 3 4 5 6 "MMA Permanent Collection", in Muskegon Museum of Art
- ^ Irma B. Jaffe, Religious Content in the Painting of John Steuart Curry, University of Chicago Press, 1987, p. 37
- ^ Schmeckebier, p. 113
- ^ Ida M. Day, Kansas Biographies: John Steuart Curry, State Library of Kansas, 1933, p. 7
- ^ Chrysler Museum of Art
- ^ Swann Galleries
- ^ Metropolitan Museum of Art
The National Gallery of Art
Whitney Museum of American Art - ^ Adams, pp. 125-126
- ^ 1 2 J. Gray Sweeney, Themes in American Painting, Grand Rapids Art Museum, 1977, p. 98
- ^ 1 2 3 Adams, p. 122
- ^ Adams, p. 120
- ^ 1 2 Briton Hadden, "Kansan at the Circus", Time, Vol. 21, no. 15, 1933, p. 41
- ^ Kroiz, p. 5
- ^ Hadden, p. 4
- ^ Kroiz, p. 3
- ^ Lauren Kroiz, "A Jolly Lark for Amateurs": John Steuart Curry's Pedagogy of Painting, in American Art, University of Chicago Press, 2015, p. 29
- ^ 1 2 Kroiz, p. 168
- ^ Schmeckebier, p. 111