טיגיסט יוסף רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיגיסט יוסף רון
ትግስት ዮሴፍ ሮን
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1977 (בת 47 בערך)
אתיופיהאתיופיה אתיופיה, גונדר
תחום יצירה ציור, רישום
זרם באמנות אמנות פיגורטיבית(אנ'), ריאליזם
הושפעה על ידי דוד ניפו צביקה לחמן
פרסים והוקרה פרס שיף לשנת 2019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיגיסט יוסף רוןאמהרית: ትግስት ዮሴፍ ሮን; באנגלית: Tigist Yoseph Ron; נולדה ב-1977) היא אמנית וציירת ישראלית. זוכת פרס שיף לשנת 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף רון נולדה בשנת 1977 בגונדר, אתיופיה, למשפחה של 12 אחים[1]. עלתה לישראל בשנת 1984 במבצע משה, שכלל מסע רגלי דרך סודאן, וגדלה בראשון לציון. אמה נפטרה כשיוסף רון הייתה בת 16[2]. לפני שירותה הצבאי עבדה כגרפיקאית במשרד פרסום[3]. יוסף רון היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. לאחר מכן למדה רישום וציור אצל האמנים צביקה לחמן ודוד ניפו

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה כמעצבת גרפית ומאיירת, עסקה יוסף רון בפרויקטים הקשורים בעדה האתיופית. בשנת 2017 איירה ספר ילדים על חג הסיגד שכתב מנברו שמעון.

במאי 2018, השתתפה בתערוכת פופ אפ (אנ') זוגית ביחד עם נירית טקלה באדיס אבבה[4] בשיתוף משרד התרבות.

בדצמבר 2018, השתתפה בתערוכה הזוגית "במקומה"[5] לצד האמנית מימי טסמה סיבהו בגלריה אידריס[6] ועסקה בזהות לאומית ואימהות בצורה אישית וקולקטיבית, ובתפקידן המרכזי של הנשים במעבר מאתיופיה לישראל[7].

במרץ 2019, יוסף רון השתתפה בתערוכה הקבוצתית "קו הצבע" שכל משתתפותיה יוצאות אתיופיה[8]. את התערוכה אצרה זווידתו יוסף סרי והיא הוצגה במכללת ספיר. לצד דימויים שעסקו בבית, נשיות, אמהות וזיכרונות ילדות, הציגה יוסף רון את דיוקנותיהם של יהודה ביאדגה, יוסף סלמסה ואברה מנגיסטו[1][7].

באוקטובר 2019, שלושת הדיוקנאות הושאלו מיוסף רון וגלריית אידריס ונתלו בין שני חלקי תצוגת הקבע של אוסף האמנות הישראלית במוזיאון תל אביב[9]. יוסף רון אמרה ש"הסדרה נוצרה מתוך תחושת התסכול הגדול מכך שהמקרים הקשים והכאב של המשפחות לא מזעזע ומניע לפעולה אימהות ואנשים שהם לא מהקהילה"[9].

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות

תערוכת יחיד

בתערוכה שלוש חטיבות העוסקות בזהות עצמית ובהגדרה עצמית דרך יחסיה עם אמה ובמשבר ההגירה לישראל:

רישומים של בני משפחתה וקהילתה שבמרכזם דיוקן אמה, יעלמוורק (באמהרית:"זהב העולם") שמתה כשיוסף רון הייתה בת 16.

רישומים של עבודות נשים סיזיפיות במרחב הביתי שנולדו, מהתבוננות בנסיעותיה לאתיופיה.

רישומים מזמן שהותה של המשפחה במשך חמש שנים במרכז קליטה בעתלית.

בתערוכה כלולים גם דיוקנאות של אברהם מנגיסטו השבוי בידי החמאס משנת 2014 ושל יהודה ביאדגה ויוסף סלמסה זכרונם לברכה[12].

  • 2023 - "מעבר לסדר", גלריה ברוורמן. העבודות מתייחסות להתמודדות עם מות אביה ולמתרחש בישראל.[13]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ענת ברזילי, לב שחור מפחם של טיגיסט יוסף רון, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2019
  2. ^ ורד לי, נשיות שחורה פורצת תחת מכבש המבט הלבן, באתר הארץ, 17 בינואר 2019
  3. ^ וזו רק ההתחלה, באתר אגודת יהודי אתיופיה, ‏15 ביולי 2013 (ארכיון)
  4. ^ Israel in Ethiopia, ArifEvents, ‏2018 (באנגלית) (ארכיון)
  5. ^ In Her Place, אידריס, ‏דצמבר 2018
  6. ^ פרויקט "אתר" מארח: במקומה – תערוכה זוגית, באתר יפו העתיקה, ‏13 בדצמבר 2018
  7. ^ 1 2 שרה פלד, טיגיסט יוסף רון זוכת פרס שיף 2019 – בקרוב תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, באתר מגפון, ‏7 ביוני 2019
  8. ^ תערוכה חדשה "קו הצבע", באתר המכללה האקדמית ספיר, ‏14 מרץ 2019
  9. ^ 1 2 אורין ויינברג, דיוקן של אברה מנגיסטו הוצב במוזיאון: "אי אפשר להתחמק מהמבט", באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
  10. ^ In Her Place, Idris, IDRIS, ‏13.12.2018 (באנגלית)
  11. ^ האמנית האתיופית שמציגה תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון ת"א: "חשוב שילדות מהקהילה יראו נשים זקופות קומה" ישראל היום, רונה טאוזינגר, 3 באוגוסט 2020
  12. ^ אתר למנויים בלבד ורד לי, טגיסט יוסף רון: "אני יוצרת מעין תיקון היסטורי להדרה ולגזענות", באתר הארץ, 1 בספטמבר 2020
  13. ^ שני ורנר, טכניקה. המלצות הסופ"ש 28-30.12, באתר Talking Art, ‏2023-12-25
  14. ^ טיגיסט יוסף רון היא זוכת פרס שיף לשנת 2019, באתר פורטפוליו, ‏22 במאי 2019