טיגראן פטרוסיאן
| טיגראן פטרוסיאן Тигран Петросян |
|
|---|---|
| 17 ביוני 1929 - 13 באוגוסט 1984 (בגיל 55) | |
 |
|
| הישג בולט | היה אלוף העולם בשנים 1963 - 1969 |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן משנת 1952 |
| מד כושר מרבי | 2796 (ביולי 1962) |
| ארצות מגורים | ברית המועצות |
טיגראן פטרוסיאן (17 ביוני 1929 - 13 באוגוסט 1984) היה רב אמן בשחמט ממוצא ארמני. נולד בטביליסי שברפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז (כיום בירת גאורגיה) ונפטר במוסקבה. היה אלוף העולם בשחמט בשנים 1963 - 1969.
תוכן עניינים
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרוסיאן למד את משחק השחמט בגיל 12, תוך הסתכלות במשחקי אביו. עם סיום מלחמת העולם השנייה השתתף פטרוסיאן באליפות השחמט לנוער שנערכה בלנינגרד. הייתה זאת התחרות המשמעותית הראשונה של פטרוסיאן, והוא זכה במקום הראשון. בשנת 1945 נהיה אלוף גאורגיה וב-1946- אלוף ברית המועצות לנוער. בשנת 1947 הוא זכה בתואר אמן אולם התאכזב קשות כשלא הצליח להתברג לגמר אליפות ברית המועצות לבוגרים. בעקבות כשלונו השית על עצמו פטרוסיאן משטר אימונים נוקשה. הוא למד בקדחתנות את ספרו המהפכני לשעתו של רב אמן אהרון נימצוביץ' "שיטתי", ועבר להתגורר במוסקבה על מנת לשחק מול מיטב שחקני ברית המועצות. בשנים 1949-1950 השתתף בגמר אליפות המועצות בלי להותיר רושם מיוחד.
ההעפלה לאליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקדמותו של פטרוסיאן הייתה עקבית ומהירה. בשנת 1951 זכה באליפות מוסקבה ובמקום השני באליפות ארמניה. פריצתו הגדולה הייתה בגמר אליפות ברית המועצות ה-19 (1951), פטרוסיאן סיים במקום השני המשותף (יחד עם יפים גלר) כשהוא מקדים אגדות שחמט כגון מיכאל בוטביניק, וסילי סמיסלוב, דוד ברונשטיין ועוד. בעקבות הצלחתו בגמר התברג פטרוסיאן לתחרות הבין-אזורית שהתקיימה בסטוקהולם ב-1952. בבין-אזורית הוא סיים במקום שני משותף יחד עם מארק טיימנוב והעפיל לטורניר המועמדים שהתקיימה בציריך ב-1953 שבו סיים במקום החמישי המכובד. בשנתיים הבאות הוא שרד שני גמרים של אליפות ברית המועצות בלי להפסיד משחק אחד.ב-1955 הוא העפיל מהתחרות הבין-אזורית למועמדים (גם הפעם ללא הפסד). במועמדים הוא סיים במקום שלישי משותף. בשנת 1959 הוכתר פטרוסיאן לאלוף ברית המועצות. ב-1960 הוא זכה בקורוס (ויק אן-זהה). בשנת 1962 סיים במקום השני המשותף עם יפים גלר בתחרות הבין-אזורית כשהוא לא מפסיד אף משחק. בתחרות המועמדים בקורסאו הוא סיים במקום הראשון (גם הפעם ללא הפסדים), מה שזיכה אותו בזכות להתמודד מול מיכאל בוטביניק על התואר אלוף העולם.
אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדו-קרב על אליפות העולם שנערך בשנת 1963 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט כשגבר על אלוף העולם בוטביניק בתוצאה 12.5 - 9.5 והפך לאלוף העולם. בשנת 1966 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט כשהצליח להגן על תוארו מול הטען לכתר רב-אמן בוריס ספסקי, כשניצח בדו-קרב בתוצאה 12.5-11.5 אך כעבור שלוש שנים בשנת 1969 נוצח על ידי ספסקי בתוצאה 12.5-10.5, ואיבד את תואר אלוף העולם.
לאחר אובדן התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפסד לספאסקי לא סיים את הקריירה השחמטאית של פטרוסיאן. בשנת 1969 הוא סיים במקום ראשון משותף (יחד עם לב פולגייבסקי באליפות ברית המועצות כשהוא לא מפסיד אף משחק. הוא זכה בתואר לאחר ניצחון על פולגייבסקי 3.5-1.5 (-0,=3,+2)בפליאוף. פטרוסיאן ניצח ברבע גמר המועמדים את היבנר 4-3 (-0,=6,+1). בחצי הגמר הוא ניצח את ויקטור קורצ'נוי 5.5-4.5 (-0,=9,+1). בגמר הוא התמודד עם בובי פישר שהיה בכושר מעולה והגיע לדו-קרב לאחר 18 ניצחות רצופים נגד רבי-אמנים מהצמרת העולמית. פטרוסיאן הפסיד בדו-קרב (-5,=3,+1). פטרוסיאן התאושש במהרה מתבוסה זו- חודש לאחר מכן הוא סיים רביעי משותף בתחרות על לזכר אלכין (מוסקבה 1971) כשהוא מקדים את אלוף העולם דאז בוריס ספאסקי, אלוף העולם לשעבר מיכאל טל, את הטוענים לכתר דוד ברונשטיין וויקטור קורצ'נוי ועוד. ניצחונו בתחרות זו נגד ספאסקי [1] הוא דוגמה מפורסמת להבנתו העמדתית העמוקה של פטרוסיאן. בשנת 1972 הוא זכה במשותף בשלוש תחרויות בינלאומיות רצופות (לאס-פאלמאס, אמסטרדאם וסן אנטוניו). באליפות ברית המועצות 1973 (אליפות שנחשבת לאחת מהחזקות בהיסטוריה) הוא סיים במקום השני המשותף. ב-1975 הוא זכה באליפות ברית המועצות וב-1976,1977 הוא סיים במקום שלישי משותף. ב-1974 הוא ניצח ברבע גמר המועמדים את לאיוש פורטיש והוגרל לשחק מול ויקטור קורצ'נוי. קורצ'נוי הביס את פטרוסיאן 3.5-1.5 (-1,=1,+3). ב-1977 וב-1980 הוא העפיל לרבע גמר המועמדים אך הודח בשתי הפעמים על ידי ויקטור קורצ'נוי.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרוסיאן תרם רבות להתפתחות השחמט המודרני. את רוב תרומתו הוא תרם בין השנים 1953-1963. אחת מתרומותיו החשובות היא "הקרבת הטיב העמדית". הקרבת טיב היא הקרבה של צריח תמורת פרש או רץ ומקובל לחשוב שערכו של הצריח גבוה יותר מערכם, אולם פטרוסיאן הראה שבעמדות רבות רב יותר ערכו של רץ עם אלכסון פתוח או פרש עם ערוגת משלט (זכור במיוחד משחקו עם רשבסקי משנת 1953 [2]). פטרוסיאן היה מאמין גדול בפרופילקסיה - מניעת תוכניותיו העתידיות של היריב לפני ביצוע תוכניותך. הוא נהג לבחור בפתיחות שבהן הגורם המכריע אינו הזמן וניתן לבלום את איומי היריב ולתכנן היטב את הפריצה. את מרבית תרומתו התאורטית תרם פטרוסיאן בשתי פתיחות: הגנה הודית של המלך והגנה הודית של המלכה. בהודית של המלך הוא פיתח ללבן וריאנט (שקרוי על שמו) שבו הלבן מרתק את הפרש ב-ו6 מה שגורם לשחור לאבד זמן רב אם ברצונו לבצע את התוכנית ו7-ו5. חשוב לא פחות הוא וריאנט פטרוסיאן בהגנה הודית של המלכה שבו הלבן משחק א2-א3 על מנת למנוע את גיחת הרץ השחור ל-ב4 כתוצאה מכך הלבן שומר על פרשו ב-ג3 ועל הלחץ במרכז. הוריאנט הזה היה אחד האהובים על קספרוב ששיכלל אותו והפך אותו לאחד הנשקים החזקים של לבן כנגד הגנה הודית של המלכה.
שחקן ואדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינת סגנונו השחמטאי היה ידוע פטרוסיאן כמתגונן מצוין, שהפסיד אך לעתים נדירות. הוא השקיע רבות בהכנות לקראת תחרויות חשובות, תוך ניתוח מעמיק של משחקיו ומשחקי יריביו. פטרוסיאן נשא לאשה שחמטאית והיה אב לשני בנים. בין תחביביו האחרים היו כדורגל וזמרה.
התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1956 | מוסקבה | וולדימיר סימגין | 3.5 מ-5 | ניצחון |
| 1958 | גגרא | בוחוטי גורגנידזה | 0 מ-1 | הפסד |
| 1963 | מוסקבה | מיכאל בוטביניק | 12.5 מ-22 | ניצחון, אלוף העולם |
| 1966 | מוסקבה | בוריס ספסקי | 12.5 מ-24 | ניצחון |
| 1969 | מוסקבה | בוריס ספסקי | 10.5 מ-24 | הפסד תואר אלוף העולם |
| 1971 | סביליה | רוברט היובנר | 4 מ-7 | ניצחון |
| 1971 | מוסקבה | ויקטור קורצ'נוי | 5.5 מ-10 | ניצחון |
| 1971 | בואנוס איירס | בובי פישר | 2.5 מ-9 | הפסד |
| 1974 | פלמה דה מיורקה | לאיוש פורטיש | 7 מ-13 | ניצחון |
| 1974 | אודסה | ויקטור קורצ'נוי | 1.5 מ-5 | הפסד |
| 1977 | Ciocco | ויקטור קורצ'נוי | 5.5 מ-12 | הפסד |
| 1977 | וולדן | ויקטור קורצ'נוי | 5.5 מ-9 | הפסד |
הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | לוח | קבוצה | מד יכולת | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1958 | 2 עת | ברית המועצות | 10.5 מ-13 | 8+ 5= 0- | 1 קבוצתי, 1 אישי | ||
| 1960 | 2 עת | ברית המועצות | 12 מ-13 | 11+ 2= 0- | 92.3 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1962 | 2 | ברית המועצות | 10 מ-12 | 8+ 4= 0- | 83.3 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1964 | 1 | ברית המועצות | 9.5 מ-13 | 6+ 7= 0- | 73.1 | 1 קבוצתי | |
| 1966 | 1 | ברית המועצות | 11.5 מ-13 | 10+ 3= 0- | 88.5 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1968 | 1 | ברית המועצות | 10.5 מ-12 | 9+ 3= 0- | 87.5 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1970 | 2 | ברית המועצות | 10 מ-14 | 6+ 8= 0- | 71.4 | 1 קבוצתי | |
| 1972 | 1 | ברית המועצות | 2645 | 10.5 מ-16 | 6+ 9= 1- | 65.6 | 1 קבוצתי |
| 1974 | 4 | ברית המועצות | 2640 | 12.5 מ-14 | 11+ 3= 0- | 89.3 | 1 קבוצתי, 1 אישי |
| 1978 | 2 | ברית המועצות | 2620 | 6 מ-9 | 3+ 6= 0- | 66.7 | 2 קבוצתי |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבשלום יושע, 13 אלופי עולם בשחמט, הוצאת אחיאסף בע"מ, 1988
- גארי קספרוב, על קודמי הגדולים כרך 3, 2004
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1906 משחקיו של טיגראן פטרוסיאן
- מבחר תחבולות ממשחקיו,wtharvey.com
- מידע כללי
| אלופי העולם בשחמט | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||
