טיגראן פטרוסיאן

טיגראן פטרוסיאן
Тигран Петросян
לידה	17 ביוני 1929; טביליסי, ברית המועצות
פטירה	13 באוגוסט 1984 (בגיל 55); מוסקבה, ברית המועצות
הישג בולט	היה אלוף העולם בשנים 1963–1969
הדרגה הגבוהה ביותר	רב אמן משנת 1952
מד כושר נוכחי	2,580 (נכון ל־יולי 1983)
מדינה	ברית המועצות
פרסים והוקרה	אלוף העולם בשחמט; מדליה על גבורת העמל; עיטור אות הכבוד; עיטור הידידות בין העמים; מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות ;

טיגראן פטרוסיאן (17 ביוני 1929 – 13 באוגוסט 1984) היה רב אמן בשחמט ממוצא ארמני. נולד בטביליסי שברפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז (כיום בירת גאורגיה) ונפטר במוסקבה. היה אלוף העולם בשחמט בשנים 1963 - 1969. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוסיאן למד את משחק השחמט בגיל 12, תוך הסתכלות במשחקי אביו. עם סיום מלחמת העולם השנייה השתתף פטרוסיאן באליפות השחמט לנוער שנערכה בלנינגרד. הייתה זאת התחרות המשמעותית הראשונה של פטרוסיאן, והוא זכה במקום הראשון. בשנת 1945 נהיה אלוף גאורגיה וב-1946- אלוף ברית המועצות לנוער. בשנת 1947 הוא זכה בתואר אמן אולם התאכזב קשות כשלא הצליח להתברג לגמר אליפות ברית המועצות לבוגרים. בעקבות כישלונו השית על עצמו פטרוסיאן משטר אימונים נוקשה. הוא למד בקדחתנות את ספרו המהפכני לשעתו של רב אמן אהרון נימצוביץ' "שיטתי", ועבר להתגורר במוסקבה על מנת לשחק מול מיטב שחקני ברית המועצות. בשנים 1949–1950 השתתף בגמר אליפות המועצות בלי להותיר רושם מיוחד.

ההעפלה לאליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמותו של פטרוסיאן הייתה עקבית ומהירה. בשנת 1951 זכה באליפות מוסקבה ובמקום השני באליפות ארמניה. פריצתו הגדולה הייתה בגמר אליפות ברית המועצות ה-19 (1951), פטרוסיאן סיים במקום השני המשותף (יחד עם יפים גלר) כשהוא מקדים אגדות שחמט כגון מיכאל בוטביניק, וסילי סמיסלוב, דוד ברונשטיין ועוד. בעקבות הצלחתו בגמר התברג פטרוסיאן לתחרות הבין-אזורית שהתקיימה בסטוקהולם ב-1952. בבין-אזורית הוא סיים במקום שני משותף יחד עם מארק טיימנוב והעפיל לטורניר המועמדים שהתקיימה בציריך ב-1953 שבו סיים במקום החמישי המכובד. בשנתיים הבאות הוא שרד שני גמרים של אליפות ברית המועצות בלי להפסיד משחק אחד. ב-1955 הוא העפיל מהתחרות הבין-אזורית למועמדים (גם הפעם ללא הפסד). במועמדים הוא סיים במקום שלישי משותף. בשנת 1959 הוכתר פטרוסיאן לאלוף ברית המועצות. ב-1960 הוא זכה בקורוס (ויק אן-זהה). בשנת 1962 סיים במקום השני המשותף עם יפים גלר בתחרות הבין-אזורית כשהוא לא מפסיד אף משחק. בתחרות המועמדים בקורסאו הוא סיים במקום הראשון (גם הפעם ללא הפסדים), מה שזיכה אותו בזכות להתמודד מול מיכאל בוטביניק על התואר אלוף העולם.

אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו-קרב על אליפות העולם שנערך בשנת 1963 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט כשגבר על אלוף העולם בוטביניק בתוצאה 12.5-9.5 והפך לאלוף העולם. בשנת 1966 הפתיע פטרוסיאן את עולם השחמט בשנית כשהצליח להגן על תוארו מול רב-אמן בוריס ספאסקי, כשניצח בדו-קרב בתוצאה 12.5-11.5 אך כעבור שלוש שנים בשנת 1969 נוצח על ידי ספאסקי בתוצאה 12.5-10.5, ואיבד את תואר אלוף העולם.

לאחר אובדן התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפסד לספאסקי לא סיים את הקריירה השחמטאית של פטרוסיאן. בשנת 1969 הוא סיים במקום ראשון משותף (יחד עם לב פולוגייבסקי באליפות ברית המועצות כשהוא לא מפסיד אף משחק. הוא זכה בתואר לאחר ניצחון על פולוגייבסקי 3.5-1.5 (-0,=3,+2)בפליאוף.

פטרוסיאן ניצח 4 פעמים באליפות ברית המועצות בשחמט.

פטרוסיאן ניצח ברבע גמר המועמדים את רוברט היבנר 4-3 (-0,=6,+1). בחצי הגמר הוא ניצח את ויקטור קורצ'נוי 5.5-4.5 (-0,=9,+1). בגמר הוא התמודד עם בובי פישר שהיה בכושר מעולה והגיע לדו-קרב לאחר 18 ניצחות רצופים נגד רבי-אמנים מהצמרת העולמית. פטרוסיאן הפסיד בדו-קרב (-5,=3,+1). פטרוסיאן התאושש במהרה מתבוסה זו- חודש לאחר מכן הוא סיים רביעי משותף בתחרות על לזכר אלכין (מוסקבה 1971) כשהוא מקדים את אלוף העולם דאז בוריס ספאסקי, אלוף העולם לשעבר מיכאל טל, את הטוענים לכתר דוד ברונשטיין וויקטור קורצ'נוי ועוד. ניצחונו בתחרות זו נגד ספאסקי^[1] הוא דוגמה מפורסמת להבנתו העמדתית העמוקה של פטרוסיאן. בשנת 1972 הוא זכה במשותף בשלוש תחרויות בינלאומיות רצופות (לאס-פאלמאס, אמסטרדם וסן אנטוניו). באליפות ברית המועצות 1973 (אליפות שנחשבת לאחת מהחזקות בהיסטוריה) הוא סיים במקום השני המשותף. ב-1975 הוא זכה באליפות ברית המועצות וב-1976,1977 הוא סיים במקום שלישי משותף. ב-1974 הוא ניצח ברבע גמר המועמדים את לאיוש פורטיש והוגרל לשחק מול ויקטור קורצ'נוי. קורצ'נוי הביס את פטרוסיאן 3.5-1.5 (-1,=1,+3). ב-1977 וב-1980 הוא העפיל לרבע גמר המועמדים אך הודח בשתי הפעמים על ידי ויקטור קורצ'נוי.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוסיאן תרם רבות להתפתחות השחמט המודרני. את רוב תרומתו הוא תרם בין השנים 1953–1963. אחת מתרומותיו החשובות היא "הקרבת הטיב העמדית". הקרבת טיב היא הקרבה של צריח תמורת פרש או רץ ומקובל לחשוב שערכו של הצריח גבוה יותר מערכם, אולם פטרוסיאן הראה שבעמדות רבות רב יותר ערכו של רץ עם אלכסון פתוח או פרש עם ערוגת משלט (זכור במיוחד משחקו עם רשבסקי משנת 1953^[2]). פטרוסיאן היה מאמין גדול בפרופילקסיה - מניעת תוכניותיו העתידיות של היריב לפני ביצוע תוכניותך. הוא נהג לבחור בפתיחות שבהן הגורם המכריע אינו הזמן וניתן לבלום את איומי היריב ולתכנן היטב את הפריצה. את מרבית תרומתו התאורטית תרם פטרוסיאן בשתי פתיחות: הגנה הודית של המלך והגנה הודית של המלכה. בהודית של המלך הוא פיתח ללבן וריאנט (שקרוי על שמו) שבו הלבן מרתק את הפרש ב-ו6 מה שגורם לשחור לאבד זמן רב אם ברצונו לבצע את התוכנית ו7-ו5. חשוב לא פחות הוא וריאנט פטרוסיאן בהגנה הודית של המלכה שבו הלבן משחק א2-א3 על מנת למנוע את גיחת הרץ השחור ל-ב4 כתוצאה מכך הלבן שומר על פרשו ב-ג3 ועל הלחץ במרכז. הווריאנט הזה היה אחד האהובים על קספרוב ששכלל אותו והפך אותו לאחד מכלי הנשק החזקים של לבן כנגד הגנה הודית של המלכה.

שחקן ואדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת סגנונו השחמטאי היה ידוע פטרוסיאן כמתגונן מצוין, שהפסיד אך לעיתים נדירות. הוא השקיע רבות בהכנות לקראת תחרויות חשובות, תוך ניתוח מעמיק של משחקיו ומשחקי יריביו. פטרוסיאן נשא לאשה שחמטאית והיה אב לשני בנים. בין תחביביו האחרים היו כדורגל וזמרה.

דוגמאות מתוך משחקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבן: טיגראן פטרוסיאן שחור:הקטור קוראל Hector Corral מונטווידאו 1954

קוראל היה אלוף אורוגוואי בשחמט בשנת 1951.

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "URU-URS"] [Site "Montevideo URU"] [Date "1954.04.01"] [EventDate "?"] [Round "1"] [Result "1-0"] [White "Tigran Vartanovich Petrosian"] [Black "Hector Corral"] [ECO "D35"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "57"] [FirstMove "16d"] 1.d4 Nf6 2.c4 e6 3.Nc3 d5 4.cxd5 exd5 5.Bg5 Nbd7 6.e3 Be7 7.Bd3 O-O 8.Nge2 Re8 9.Qc2 c6 10.h3 Ne4 11.Bf4 Ndf6 12.f3 Nxc3 13.bxc3 Bd6 14.Bxd6 Qxd6 15.e4 Nh5 16.e5 Qh6 17.Qd2 Qxd2+ 18.Kxd2 g6 19.g4 Ng7 20.h4 h6 21.Raf1 Bd7 22.Rhg1 b5 23.f4 a5 24.f5 gxf5 25.gxf5 Kh8 26.e6 fxe6 27.f6 Nf5 28.Bxf5 exf5 29.Rg7 1-0

פטרוסיאן צובר במשחק זה יתרונות זעירים ובלתי מורגשים, שלאט לאט מניבים יתרון קטן. כך הוא מרכז את הכוחות ומתחיל התקפה באגף המלך בעזרת הרגלים שלו. פלישת הרגלים פותחת את הטורים לכלים שאחרי הרגלים. הצריח מצליח להגיע לשורה השביעית ואוסר את המלך היריב. סוף המשחק מגיע במהירות - הפסד חומרי או מט בשני מסעים.

בעמדה המוצגת מעלה לאחר המסע ה-16 של השחור, מפתיע הלבן ומציע חילופי מלכות. עד כה מהלך המשחק אותת על התקפה צפויה של הלבן, אך פטרוסיאן מזהה שחילופי המלכות, הגם שמפחיתות במידה ניכרת את הכוחות על הלוח, מאפשרות לו לפתוח בהתקפה בכל מקרה. לאחר חילופי המלכות המלך הלבן מתקרב למרכז הלוח לצורך הסיום, שני הצריחים הלבנים קשורים זה זה ועדיין יש את האיום ז4 ללכידת הפרש.

במסע ה-24 מתחילה הפריצה של הרגלים. 24. ו5 מאיים שני איומים: להכות את הרגלי ב-ז6 ולאחר ו:ז6 לזכות ברגלי על ידי ר:ז6 או 25. ה6 ולאחר ו:ה6 לזכות בפרש הכלוא על ידי 26. ו6

לאחר המסע 29. צז7! השחור נכנע. הרץ ב-ד7 מאוים, ובנוסף הלבן מאיים מט בשניים 30. פו4 ו-31. פז6 מט.

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	מיקום	המתמודד השני	תוצאה
1956	מוסקבה	וולדימיר סימגין	3.5 מ-5	ניצחון
1958	גגרא	בוחוטי גורגנידזה	0 מ-1	הפסד
1963	מוסקבה	מיכאל בוטביניק	12.5 מ-22	ניצחון, אלוף העולם
1966	מוסקבה	בוריס ספאסקי	12.5 מ-24	ניצחון
1969	מוסקבה	בוריס ספאסקי	10.5 מ-24	הפסד תואר אלוף העולם
1971	סביליה	רוברט היובנר	4 מ-7	ניצחון
1971	מוסקבה	ויקטור קורצ'נוי	5.5 מ-10	ניצחון
1971	בואנוס איירס	בובי פישר	2.5 מ-9	הפסד
1974	פלמה דה מיורקה	לאיוש פורטיש	7 מ-13	ניצחון
1974	אודסה	ויקטור קורצ'נוי	1.5 מ-5	הפסד
1977	Ciocco	ויקטור קורצ'נוי	5.5 מ-12	הפסד
1977	וולדן	ויקטור קורצ'נוי	5.5 מ-9	הפסד

הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	לוח	קבוצה	מד כושר	נקודות	תוצאות	%	מקום
1958	2 עת	ברית המועצות		10.5 מ-13	8+ 5= 0-	1 קבוצתי, 1 אישי
1960	2 עת	ברית המועצות		12 מ-13	11+ 2= 0-	92.3	1 קבוצתי, 1 אישי
1962	2	ברית המועצות		10 מ-12	8+ 4= 0-	83.3	1 קבוצתי, 1 אישי
1964	1	ברית המועצות		9.5 מ-13	6+ 7= 0-	73.1	1 קבוצתי
1966	1	ברית המועצות		11.5 מ-13	10+ 3= 0-	88.5	1 קבוצתי, 1 אישי
1968	1	ברית המועצות		10.5 מ-12	9+ 3= 0-	87.5	1 קבוצתי, 1 אישי
1970	2	ברית המועצות		10 מ-14	6+ 8= 0-	71.4	1 קבוצתי
1972	1	ברית המועצות	2645	10.5 מ-16	6+ 9= 1-	65.6	1 קבוצתי
1974	4	ברית המועצות	2640	12.5 מ-14	11+ 3= 0-	89.3	1 קבוצתי, 1 אישי
1978	2	ברית המועצות	2620	6 מ-9	3+ 6= 0-	66.7	2 קבוצתי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבשלום יושע, 13 אלופי עולם בשחמט, הוצאת אחיאסף בע"מ, 1988
גארי קספרוב, על קודמי הגדולים כרך 3, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגראן פטרוסיאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

פורטל

לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט

מדיה וקבצים בנושא טיגראן פטרוסיאן בוויקישיתוף

טיגראן פטרוסיאן, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
מבחר תחבולות ממשחקיו, באתר wtharvey.com (באנגלית)
הרצאה על חייו האישיים והמקצועיים, באתר יוטיוב ( באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Tigran V Petrosian vs Boris Spassky (1971), באתר www.chessgames.com
^ Samuel Reshevsky vs Tigran V Petrosian (1953), באתר www.chessgames.com

[1] Tigran V Petrosian vs Boris Spassky (1971), באתר www.chessgames.com

[2] Samuel Reshevsky vs Tigran V Petrosian (1953), באתר www.chessgames.com

[1]

[2]