אנטולי קרפוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטולי קרפוב
Карпов, Анатолий Евгеньевич
Anatoly Karpov.jpg
לידה 23 במאי 1951 (בן 67)
זלטואוסט, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט אלוף העולם בשנים 19751985, מס' 1 בעולם בתקופות שונות בשנים 1974–1985
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן בינלאומי משנת 1970
מד כושר מרבי 2780 (יולי 1994)
מד כושר נוכחי 2623 ‏(ספטמבר 2018)
מקצוע נוסף שחמטאי, פוליטיקאי, סופר, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ברית המועצות, רוסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטולי יבגייניביץ' קרפוברוסית: Анато́лий Евге́ньевич Ка́рпов; ‏ נולד ב-23 במאי 1951), רב אמן רוסי בשחמט ולשעבר אלוף עולם בשחמט. קרפוב נחשב לאחד מאלופי העולם בעלי הרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה של השחמט, בעיקר בתחרויות: הוא השחקן המצליח ביותר בתחרויות בהיסטוריה, עם יותר מ-140 תחרויות בהן ניצח. בקריירה השחמטאית שלו השיג 1,118 ניצחונות, 287 הפסדים, ו-1,480 תוצאות תיקו ב-3,163 משחקים. מד הכושר הגבוה ביותר אליו הגיע קרפוב היה 2780.

נכון ליולי 2018, מדורג במקום ה-37 ברוסיה, לפי מד כושר.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפוב נולד ב-23 במאי 1951 בזלטואוסט, עיר תעשיית מתכת, במחוז צ'ליאבינסק, אז חלק מברית המועצות. למד לשחק שח בגיל 4. כשרונו צמח במהירות: בגיל 11 הוא היה מועמד לאמן ובגיל 12 התקבל לאקדמיית השח היוקרתית של מיכאיל בוטביניק. הוא התחיל להתאמן אצל סמיון פורמן. ב-1966 קיבל דרגת אמן ובכך היה לאמן הסובייטי הצעיר בהיסטוריה (כשהוא משווה את השיא של בוריס ספאסקי). בשנת 1967 זכה באליפות אירופה לנוער, בשנה שלאחריה התקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה, ובשנת 1969 זכה באליפות העולם לנוער עם תוצאה מרשימה של 10/11 ( ובכך היה לשחקן הסובייטי הראשון שזוכה בתחרות זו מאז בוריס ספאסקי ב-1955). בשנת 1970 סיים במקום רביעי משותף בתחרות בינלאומית גדולה וזכה בתואר רב אמן.

רב אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 זכה קרפוב בתחרות לזכר אלכסנדר אלכין ביחד עם ליאוניד שטיין, ובשנתיים הבאות המשיך להתחזק ומד-הכושר שלו עלה ב-120 נקודות. בשנת 1973 סיים במקום שני משותף באליפות ברית המועצות ובמקום ראשון משותף עם ויקטור קורצ'נוי בתחרות הבינאזורית. הזכייה בתחרות הבינאזורית אפשרה לו להשתתף בתחרות "המועמדים" שהייתה עתידה לקבוע מי ישחק נגד בובי פישר על התואר אלוף העולם בשחמט.

מועמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבע גמר תחרות "המועמדים" הביס קרפוב את לב פולוגייבסקי 5.5-2.5 (+3,=5,-0), ובחצי הגמר ניצח את אלוף העולם לשעבר בוריס ספאסקי בתוצאה 4–7 (+4,=6,-1). בגמר שנערך במוסקבה ניצח קרפוב את ויקטור קורצ'נוי בסיומו של מותחן ארוך בתוצאה 12.5-11.5 (+3,=19,-2) והפך להיות הטוען לכתר.

אליפות העולם בשחמט 1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחונו של קרפוב בתחרות "המועמדים" היה אמור להיערך דו-קרב בינו לבין בובי פישר על התואר אלוף העולם, אולם דו-קרב זה לא נערך מעולם. פישר דרש שהדו-קרב יימשך עד שאחד השחקנים ישיג עשרה ניצחונות, בלי להתחשב בתוצאות תיקו, ושבמקרה של שוויון 9-9 הוא יישאר אלוף העולם. פיד"ה סירבה לקבל את דרישותיו בטענה שהן ייתנו יתרון לא הוגן לאלוף העולם על הטוען לכתר, וכתוצאה מכך לא השתתף פישר בדו-קרב וקרפוב זכה בתואר אלוף העולם מבלי לשחק.

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשר השנים שלאחר זכייתו בתואר אלוף העולם השתתף קרפוב כמעט בכל התחרויות החשובות. בשנת 1975 הוא זכה בתחרות בינלאומית חזקה במילאנו וב-1976 באליפות ברית המועצות. בתקופה זו זכה קרפוב בתשעה טורנירים בינלאומיים גדולים ברצף, מה שהיה הרצף הארוך ביותר עד לרצף של גארי קספרוב (שזכה ב-14).

ב-1978 קרפוב הגן על תוארו בפעם הראשונה כנגד ויקטור קורצ'נוי שערק מברית המועצות ב-1976. הדו-קרב נערך באווירה מתוחה ומלאה האשמות ופוליטיקה, ובשלב מסוים הייתה העוינות כה גדולה עד שהשניים סירבו ללחוץ ידיים בתחילת משחקים (מנהג מקובל בשחמט). קרפוב זכה בדו-קרב בתוצאה 16.5-15.5 (+6,=21,-5) ונשאר אלוף העולם.

ב-1981 התמודד קרפוב עם קורצ'נוי פעם נוספת במראנו שבאיטליה על התואר אלוף העולם. הפעם התוצאה הייתה ניצחון מוחץ 7–11 (+6,=10,-2) לקרפוב והדו-קרב זכה לכינוי "הטבח במראנו". בשנים הבאות זכה קרפוב במספר תחרויות חשובות ביניהן "תחרות הכוכבים" במונטריאול, לאס-פאלמס, לינארס ושלוש אליפויות ברית המועצות.

ניתן להעריך את כוחו של קרפוב באותה תקופה על ידי מאזנו נגד עמיתיו לצמרת- +11,=20,-2 נגד ספאסקי, +5,=12,-0 נגד רוברט היבנר, +3,=10,-1 נגד וסילי סמיסלוב, +10,=13,-2 נגד ליובוביץ.

הוא זכה פעמיים באליפות ברית המועצות בשחמט.

היריבות עם קספרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין קרפוב לקספרוב שררה יריבות עמוקה וארוכת שנים. השניים שיחקו לאורך השנים 202 משחקים כשקספרוב מנצח 39, קרפוב 25 ו-138 תוצאות תיקו. המשחקים בין השניים נחשבים לבעלי רמה גבוהה מאוד, ותרמו תרומה רבה להתפתחות התאוריה בפתיחות רבות. בשנת 1984 הם נפגשו בדו-קרב על אליפות העולם במוסקבה שנערכה בשיטה של התעלמות מתוצאות תיקו עד שהראשון מגיע לשישה ניצחונות. קרפוב הוביל 0–5 ואז החל קספרוב לנצח וצימק את התוצאה לכדי 3–5. בשלב זה נמשך הדו-קרב כבר חמישה חודשים והופסק על ידי נשיא פיד"ה בטענה שבריאות השחקנים בסכנה, ונקבע דו-קרב חדש לשנת 1985. שני השחקנים מחו על ההחלטה לעצור את הדו-קרב: קרפוב מכיוון שהוביל וקספרוב מכיוון שהמומנטום היה בידיו. בדו-קרב הגומלין הפסיד קרפוב בקרב צמוד 11–13 ואיבד את התואר אלוף העולם.

דו-קרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום יריב תוצאה
1974 מוסקבה לב פולוגייבסקי 5.5 מ-8 ניצחון
1974 לנינגרד בוריס ספסקי 7 מ-11 ניצחון
1974 מוסקבה ויקטור קורצ'נוי 12.5 מ-24 ניצחון
1978 בגיו ויקטור קורצ'נוי 16.5 מ-32 ניצחון
1981 מראנו ויקטור קורצ'נוי 11 מ-18 ניצחון
1984 מוסקבה גארי קספרוב 25 מ-48 הקרב הופסק
1985 מוסקבה גארי קספרוב 11 מ-24 הפסד תואר אלוף העולם
1986 לנינגרד גארי קספרוב 11.5 מ-24 הפסד
1987 לינרס אנדריי סוקולוב 7.5 מ-11 ניצחון
1987 סביליה גארי קספרוב 12 מ-24 תיקו
1989 סיאטל יוהאן חארטרסון 3.5 מ-5 ניצחון
1989 מרוסטיקה אולף אנדרסון 2.5 מ-4 ניצחון
1989 לונדון ארטור יוסופוב 4.5 מ-8 ניצחון
1990 קואלה לומפור יאן טימן 6.5 מ-9 ניצחון
1990 ליון גארי קספרוב 11.5 מ-24 הפסד
1991 בריסל וישוואנתן אנאנד 4.5 מ-8 ניצחון
1992 לינרס ניגל שורט 4 מ-10 הפסד
1993 הולנד יאן טימן 12.5 מ-21 ניצחון
1994 אובדה יואל לוטייה 4 מ-6 ניצחון
1995 הודו בוריס גלפנד 6 מ-9 ניצחון
1996 אליסטה גטה קמסקי 10.5 מ-18 ניצחון
1998 לוזאן וישוואנתן אנאנד 3 מ-6 תיקו

הופעות בנבחרת ברית המועצות השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטולי קרפוב שיחק ב-6 אולימיאדות ובכולם נבחרת ברית המועצות זכתה במקום הראשון.

שנה לוח קבוצה מד כושר נקודות תוצאות % מקום
1972 1 עת ברית המועצות 2630 13 מ-15 12+ 2= 1- 86.7 1 קבוצתי, 1 אישי
1974 1 ברית המועצות 2700 12 מ-14 10+ 4= 0- 85.7 1 קבוצתי, 1 אישי
1980 1 ברית המועצות 2725 9 מ-12 6+ 6= 0- 75 1 קבוצתי
1982 1 ברית המועצות 2700 6.5 מ-8 5+ 3= 0- 81.3 1 קבוצתי
1986 1 ברית המועצות 2705 6 מ-9 4+ 4= 1- 66.7 1 קבוצתי
1988 1 ברית המועצות 2725 8 מ-10 6+ 4= 0- 80 1 קבוצתי, 2 ו-1 אישי

באליפות העולם בשחמט לנבחרות בשנת 1985 וב-1989 קרפוב היה שותף לזכייה באליפות.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2006 ו-2007 היה קרפוב חבר במושב הראשון של הלשכה הציבורית של רוסיה, גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטולי קרפוב בוויקישיתוף



הקודם:
בובי פישר
אלופי העולם בשחמט
19751985
הבא:
גארי קספרוב