ויקטור קורצ'נוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור קורצ'נוי
Корчной, Виктор Львович
Victor Korchnoi.jpg
לידה 23 במרץ 1931
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2016 (בגיל 85)
ווהלן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט התמודד על תואר אלוף העולם בשנות ה-70–80, היה מס' 1 בעולם בשנת 1965
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן
מד כושר מרבי 2695 (ינואר 1979)
השכלה Saint Petersburg State Institute of History, Annenschule עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נוסף סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, שווייץ
פרסים והוקרה
  • אוסקר השחמט (1978)
  • מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויקטור לבוביץ' קורצ'נוירוסית: Ви́ктор Льво́вич Корчно́й; ‏ 23 במרץ 19316 ביוני 2016) היה שחמטאי יהודי, רב-אמן בינלאומי בשחמט, מאלופי ברית המועצות בשחמט ומהמועמדים לאליפות העולם, וחבר הנבחרת האולימפית של ברית המועצות. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').

קורצ'נוי נחשב לאחד מהשחקנים הגדולים במחצית השנייה של המאה ה-20 (ואף היה ראשון בעולם לפי מד כושר לזמן קצר).

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור נולד בלנינגרד. אמו הייתה פסנתרנית יהודייה מאוקראינה ואביו ממוצא פולני קתולי.

ילדותו של קורצ'נוי הייתה קשה ומלאת מחסור כמו זו של ילדים רבים בשנות המלחמה. הוא נולד ב-1931, וכאשר היה בן 10 בלבד התחיל המצור הכבד על לנינגרד, כחלק ממבצע ברברוסה. ויקטור נרשם למועדון השחמט של לנינגרד בשנת 1944, במקביל לחוג אוריינות ופסנתר. אף על פי כן, כישרונו האמיתי היה טמון בשחמט, וכבר בגיל צעיר החל להיות יריב קשה למרבית שחקני המועדון. בעומק מחשבתו ניתן לצפות בעמדה הבאה, שיצאה ממשחקו עם חבר בכיר במועדון:

8 Chess l44.png Chess d44.png מלך שחור Chess d44.png צריח שחור Chess d44.png Chess l44.png צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור מלכה שחורה Chess d44.png רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png פרש שחור פרש שחור רגלי שחור Chess l44.png רץ שחור Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png רץ שחור Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png רץ לבן Chess l44.png Chess d44.png פרש לבן Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן רץ לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן Chess l44.png Chess d44.png מלכה לבנה Chess d44.png צריח לבן מלך לבן Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

בעמדה מסובכת זו, קורצ'נוי המשיך עם הקרבת צריח 13..צ:ה2!! ולאחר מספר מסעים זכה להפעלת כליו בצורה מיטבית ולכניעת יריבו.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, ניתנה לקורצ'נוי הזדמנות להתאמן אצל מאמנים גדולים כמו אנדריי באטוייב וולדימיר זאק, שאימנו גם אלופי עולם כגון בוטביניק וספאסקי.

אליפות ברית המועצות עד גיל 18

הקטור רוסטו נגד ויקטור קורצ'נוי, 1960

בשנת 1947, בהיותו בן 16, זכה קורצ'נוי באליפות ברית המועצות עד גיל 18 עם תוצאה של 11.5/15, לאחר שניצח שחקנים כוולדיסלב שיאנובסקי.

שנות ה-50 וקבלת תואר רב אמן

לאחר שסיים במקום השני באליפות לנינגרד הפתוחה ב-1950 עם תוצאה של 9/13, ניתן לקורצ'נוי תואר אמן שחמט סובייטי. 4 שנים לאחר מכן, בשנת 1954, קיבל תואר אמן בינלאומי מפיד"ה. במקביל, המשיך ויקטור להתחרות באליפות ברית המועצות, אך לא הצליח לזכות בה. ב-1956 קיבל את התואר הנחשק רב-אמן מפיד"ה.

אליפויות ברית המועצות בשנות ה-60

קורצ'נוי זכה לראשונה באליפות ברית המועצות בשנת 1960, כאשר סיים עם תוצאה של 14/19, חצי נקודה מעל הרב-אמן פטרוסיאן. במשחק שהביא לו את הזכייה, שיחק מול הרב-אמן יפים גלר.

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "USSR Championship"] [Site "Leningrad URS"] [Date "1960.02.22"] [Round "18"] [White "Efim Geller"] [Black "Viktor Korchnoi"] [Result "0-1"] [EventDate "1960.??.??"] [ECO "B03"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "70"]

1. e4 Nf6 2. e5 Nd5 3. d4 d6 4. c4 Nb6 5. f4 Bf5 6. Nc3 dxe5 7. fxe5 e6 8. Nf3 Be7 9. Be2 O-O 10. O-O f6 11. Bf4 Nc6 12. exf6 Bxf6 13. d5 Na5 14. Ne5 Bxe5 15. Bxe5 Naxc4 16. Bxc4 Nxc4 17. Bxg7 Ne3 18. Qe2 Nxf1 19. Bxf8 Nxh2 20. Bc5 Ng4 21. dxe6 Qh4 22. e7 Qh2+ 23. Kf1 Qf4+ 24. Kg1 Re8 25. Qf3 Qh2+ 26. Kf1 Qh5 27. Qd5+ Kg7 28. Qd4+ Kg6 29. Ne2 Qh1+ 30. Ng1 b6 31. Qd8 Nf6 32. Ba3 Be4 33. Qd2 c5 34. b4 c4 35. b5 Bd3+ 0-1

לאחר פתיחת אלייכין (פתיחה שלא הייתה פופולרית באותם ימים), המשחק הפך להתקפי אחרי 13.ד5. קורצ'נוי יזם התקפה בצד המלך של גלר והצליח, לבסוף, לכפות הפסד על יריבו החזק.

קורצ'נוי זכה באליפות ברית המועצות גם ב-1962, 1964, 1965 והציב עצמו בתור שחמטאי מוביל בברית המועצות. באותם ימים החל חקר תיאורתי של פתיחות שחמט, בפרט פיתח וריאציה חדשה בפתיחת קארו-קאן (אשר נקראת על שמו, וריאציית קורצ'נוי). קורצ'נוי נודע אז כאחד השחקנים החזקים בעולם.

תחרות המועמדים 1962

קורצ'נוי (משמאל) נגד רשבסקי בתחרות המועמדים ב-1968

תחרות המועמדים הראשונה של קורצ'נוי החלה ב-1962, שם התמודד קורצ'נוי על הזכות לאתגר את אלוף העולם המכהן, מיכאיל בוטביניק. הוא ניצח בתחרות העל אזורית בסטוקהולם ועבר לגמר, שם לא הצליח להעפיל לאליפות העולם וסיים עם התוצאה 13.5/27, אשר הקנתה לו את המקום החמישי מבין שמונת המשתתפים בגמר. במהלך התחרות ניצח את בובי פישר, שיהפוך בעתיד לאלוף עולם בעצמו. בתחרות המועמדים ניצח פטרוסיאן, אשר העפיל לאליפות העולם נגד בוטביניק וזכה בה לבסוף.

תחרות המועמדים 1968

קורצ'נוי עבר לתחרות המועמדים לקראת אליפות העולם 1969 אחרי קבלת מקום שלישי בתחרות האזורית שנערכה בטביליסי (עם תוצאה של 12/20). לאחר מכן, המשיך עם תוצאה טובה מאוד של 14/22 וקיבל מקום שני בתחרות העל-אזורית, שבה ניצח רבי-אמנים חזקים כמיכאיל טל וסמואל רשבסקי. לאחר מכן התמודד בגמר תחרות המועמדים נגד ספאסקי, שניצח את קורצ'נוי עם תוצאה של 6.5/10. ספאסקי עבר לגמר אליפות העולם וניצח את אלוף העולם המכהן, פטרוסיאן.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורצ'נוי, אשר התברג כשחקן מהטובים בעולם בתחילת שנות ה-70, השתתף במספר תחרויות גדולות בעשור זה.

ברית המועצות נגד שאר העולם, 1970

אירוע מרכזי שקורצ'נוי לקח בו חלק הוא תחרות בין קבוצת רבי אומנים מברית המועצות לקבוצה משאר העולם. הוא הוצב בלוח השלישי בנבחרת הסובייטית, ושיחק 4 משחקים נגד רב האמן ההונגרי לאיוש פורטיש (בהם הפסיד אחד וסיים בתיקו ב-3 הנותרים). באירוע זה הצטיין רב אמן קרס, אשר ניצח 3 מ-4 משחקיו.

תחרות המועמדים 1971

ויקטור קורצ'נוי, 1972

לקראת אליפות העולם ב-1972, תחרות המועמדים נערכה, הפעם במתכונת של רבע גמרים וחצי גמרים. ההעפלה לאליפות העולם הייתה חשובה במיוחד במקרה זה, בגלל שפישר האמריקאי הסתמן כמי שישחק נגד המועמד הסובייטי. קורצ'נוי התמודד בה בגלל היותו מפסיד בגמר תחרות המועמדים הקודמת. ברבע הגמר ניצח את רב אמן יפים גלר עם תוצאה של 5.5/8, ולאחר מכן הפסיד בחצי הגמר נגד פטרוסיאן עם תוצאה של 4.5/10 (ההתמודדות הייתה מרתקת במיוחד, שכן רק המשחק האחרון היה מכריע לטובת פטרוסיאן).

תפקידו כשחקן

בשנת 1972, הופיע קורצ'נוי בסרט סובייטי בשם "גרוייסמסטר" (רב אמן ברוסית) ביחד עם כמה שחקני שחמט נוספים. הוא קיבל את תפקיד המאמן של הדמות הראשית.

תחרות המועמדים 1974

לקראת אליפות העולם ב-1975, נערכה תחרות מועמדים במתכונת סטנדרטית, שקורצ'נוי העפיל אליה דרך תוצאות יפות בתחרות האזורית והעל-אזורית. תחילה ניצח את רב האמן הצעיר אנריקה מקינג מברזיל. קורצ'נוי תיאר רבע גמר זה כ"קשוח" בביוגרפיה שלו. לאחר מכן שיחק נגד פטרוסיאן בחצי הגמר. השניים חוו יחסי יריבות, שכן במקרים רבים דווקא פטרוסיאן קיבל כרטיס לתחרויות על כמי שייצג את ברית המועצות, על אף שקורצ'נוי ניצח את פטרוסיאן ברוב מפגשיהם. ההתמודדות ביניהן בתחרות מועמדים זו לוותה בדיווחים מצד פטרוסיאן על כך שוויקטור בעט ברגליו מתחת לשולחן המשחקים, ואף שנזקק לטיפול רפואי בגלל זה. קורצ'נוי, מנגד, אמר בראיון ב-2012 שפטרוסיאן הוא שהתחיל את הקונפליקט על ידי בעיטה ברצפה מספר פעמים, דבר שהפריע לקורצ'נוי ברגע קריטי במשחק. הוא פנה לשופט אך לא נענה. בחלק מהמשחקים סירב פטרוסיאן ללחוץ את ידו של קורצ'נוי, דבר המנוגד לחוקים של פיד"ה. חצי גמר זה לא הגיע לסופו ופטרוסיאן נכנע, כך שקורצ'נוי העפיל לגמר תחרות המועמדים נגד הכוכב העולה בשחמט הסובייטי - אנטולי קרפוב.

גמר זה היה טעון, שכן המנצח בו היה אמור לשחק נגד בובי פישר האמריקאי (בהמשך התגלה כי פישר לא הסכים לשחק, ולכן גמר תחרות המועמדים למעשה הפכה לגמר אליפות העולם). עולם השחמט הסובייטי התייצב הפעם בעד קרפוב, ודווח כי קורצ'נוי קיבל איומים והעלבות בזמן שקרפוב נהנה מתמיכת כל רבי האמנים בברית המועצות. היחיד שעזר לקורצ'נוי במהלך הגמר היה דוד ברונשטיין, ונענש על כך. בסופו של דבר, הפסיד קורצ'נוי לקרפוב עם תוצאה של 11.5-12.5. לאחר מכן, קרפוב עבר לגמר אליפות העולם 1975 וקיבל את התואר לאחר שפישר סירב להתמודד.

העריקה מברית המועצות

שנה לאחראליפות העולם ב-1975, נסע קורצ'נוי לתחרות על בהולנד. הוא ניצל את ההזדמנות בשביל להיכנס לתחנת משטרה בקרבתו וביקש מקלט מדיני. בקשתו אושרה ותוך זמן קצר עבר להתגורר בשווייץ.

ישנן סיבות רבות להחלטה זו מצד ויקטור. ראשית, הוא הבחין בקמפיין התמיכה האדיר דווקא בשחקנים שהתמודדו נגד קורצ'נוי בכל שנותיו בברית המועצות. הוא לא היה פופולרי במיוחד, ובניגוד לקרפוב לא היה פעיל פוליטית ולא היה חלק מהמפלגה הקומוניסטית. כתוצאה מכך, סבל מהקנטות והשמצות בברית המועצות. תופעה זו הגיעה לשיאה במהלך גמר תחרות המועמדים ב-1974.

שנית, התנגד למשטר הקומוניסטי ולמדיניותו האנטי-דמוקרטית, כפי שאמר לאחר שברח מהמדינה.

קורצ'נוי הפך במהרה למבקר גדול של ברית המועצות ומנהיגיה. משפחתו לא הורשתה לצאת מהמדינה, ולכן נקלע קורצ'נוי לחיים בודדים במספר השנים שלאחר בריחתו.

אליפויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם 1978

קורצ'נוי העפיל לאליפות העולם בשנת 1978 אחרי שניצח בתוצאות מדהימות את פולוגייבסקי וספאסקי בחצי הגמר ובגמר (בהתאמה). הסתמן שלאליפות העולם יתווסף הפעם גוון פוליטי, שכן קורצ'נוי הבורח הטרי מברית המועצות ייצג את המערב נגד נציג ברית המועצות, אנטולי קרפוב. המשחקים התקיימו בבגיו, בפיליפינים. יש לציין שקורצ'נוי הטוען לכתר היה בן 47, גיל מרשים ביחס לרמות שוויקטור היה בהן. באליפות זו, מי שהגיע ראשון ל-6 ניצחונות ניצח.

המשחקים היו מלאים בדרמה והאשמות אבסורדיות מ-2 הצדדים. באחד המשחקים הראשונים, האשים קורצ'נוי את האדם שהביא לקרפוב יוגורט בביצוע סימן כלשהו, שייתכן שעזר לקרפוב לבצע מהלך. מנגד, קרפוב האשים את קורצ'נוי בקבלת מסרים סודיים דרך רמקולים בכיסא שישב בו. הכיסא אף הובל לבית החולים הקרוב ובוצעה בו בדיקת רנטגן, בה הוכח שהטענה שגויה. ישנה טענה לפיה בחובצה שהובאה לקרפוב היו סמים ממריצים. במשחק הבא, המשחק ה-11 באליפות העולם, ביצע קורצ'נוי הפעלה מהירה במיוחד של כליו וניצח את המשחק.

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "Karpov - Korchnoi World Championship Match"] [Site "City of Baguio PHI"] [Date "1978.08.10"] [Round "11"] [White "Viktor Korchnoi"] [Black "Anatoly Karpov"] [Result "1-0"] [EventDate "?"] [ECO "A07"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "100"]

1. g3 c5 2. Bg2 Nc6 3. e4 g6 4. d3 Bg7 5. f4 d6 6. Nf3 Nf6 7. O-O O-O 8. c3 Rb8 9. Qe2 Ne8 10. Be3 Nc7 11. d4 cxd4 12. cxd4 Bg4 13. Rd1 d5 14. e5 Qd7 15. Nc3 Rfc8 16. Qf1 b5 17. h3 Bxf3 18. Bxf3 b4 19. Bg4 e6 20. Na4 Na5 21. Nc5 Qe8 22. Be2 Nb7 23. Nxb7 Rxb7 24. Rdc1 Qd7 25. Rc2 b3 26. axb3 Rxb3 27. Qc1 Rb7 28. Ba6 Rcb8 29. Bxb7 Rxb7 30. Ra3 h6 31. Rac3 Nb5 32. Rc8+ Kh7 33. R2c6 f6 34. Kg2 Qf7 35. Qc2 a5 36. g4 fxe5 37. fxe5 a4 38. Ra8 Na7 39. Ra6 Qe7 40. Rxa4 Rc7 41. Qb3 Nc6 42. Ra1 Nb4 43. Rc1 Rc4 44. Rb8 Rxc1 45. Bxc1 Qc7 46. Rxb4 Qxc1 47. Qd3 h5 48. Rb6 Bh6 49. gxh5 Qg5+ 50. Qg3 Qd2+ 1-0

במשחק זה, קרפוב טעה במהלך ה-25. ב-3, ולאחר מכן צ:ב-3, איפשרו לקורצ'נוי להתקיף את הפרש של קרפוב על ידי מהג1, ולאחר מכן לזכות בטיב. המשחק נמשך וקורצ'נוי הפיק את המיטב ממצבו, ואילץ את קרפוב להיכנע במסע ה-50.

קורצ'נוי במהלך אליפות העולם ב-1981

האליפות נמשכה 3 חודשים, עד שלבסוף הפסיד קורצ'נוי במשחק ה-32. לפני המשחק התוצאה הייתה 5-5, ובכך קרפוב השיג את ניצחונו השישי. לאחר האליפות קרפוב חזר כגיבור לאומי לארצו, אך המשפחה של קורצ'נוי עדיין אולצה להישאר בברית המועצות.

אליפות העולם 1981

קורצ'נוי קיבל הזדמנות לשחק בתחרות המועמדים לקראת אליפות העולם ב-1981 בגלל הפסדו לקרפוב בגמר אליפות העולם הקודמת. הוא ניצח 2 מיריביו הוותיקים, פטרוסיאן ופולוגייבסקי, ולאחר מכן ניצח את רב האמן הגרמני רוברט היבנר בגמר תחרות המועמדים. דבר זה נתן לקורצ'נוי את הכרטיס לאליפות העולם ב-1981, נגד יריבו באליפות הקודמת, אנטולי קרפוב.

אליפות זו התקיימה במראנו, איטליה, והייתה מתוחה כמו האליפות הקודמת, בעיקר על רקע החזקת משפחתו של קורצ'נוי בברית המועצות. בשנת 1980, גויס בנו של ויקטור, איגור קורצ'נוי, לצבא האדום בכפייה. כאשר סירב לשרת נשלח למחנה עבודה לשנתיים, והשתחרר ב-1982.

אליפות זו הייתה מהירה ומכריעה הרבה יותר מקודמתה. קרפוב ניצח עם תוצאה של 6-2 לאחר 18 משחקים בלבד, בניגוד לאליפות הקודמת שכללה 32 משחקים. אירוע זה נודע בכינוי "הטבח במראנו".

לאחר אליפויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות בתחרויות מועמדים

ויקטור קורצ'נוי ב-2011

לאחר ההפסד השני לקרפוב באליפות העולם ב-1981, המשיך קורצ'נוי להופיע על במת השחמט ברמות הגבוהות ביותר, אך לא הצליח לאיים על מעמדו של אלוף העולם. בחצי הגמר של תחרות המועמדים ב-1983 התמודד נגד קספרוב, הפסיד לו עם תוצאה של 4-7 ולא קיבל את ההזדמנות לשחק באליפות העולם ב-1984.

בתחרות המועמדים של 1986 לא הצליח להגיע לשלבים הסופיים של התחרות. בתחרות המועמדים 1989 הפסיד ברבע הגמר לרב האמן האיסלנדי יוהאן היארטרסון עם תוצאה של 3.5-4.5. בתחרות המועמדים של שנת 1991 הגיע לחצי הגמר של התחרות, בה הפסיד לרב אמן יאן טימן עם תוצאה של 2.5-4.5.

קורצ'נוי לא הצליח להעפיל לתחרויות המועמדים הבאות, ובכך נגמר המסע שלו לניסיון לקבלת תואר אלוף העולם בשחמט, שנמשך מ-1962 עד 1991.

סופר

החל מ-2001, החל קורצ'נוי לפרסם ביוגרפיות וספרי שחמט, ביניהם ספר על סיומי צריחים וניתוח של פוליטיקה בברית המועצות והקשר שלה לשחמט.

אליפות העולם לותיקים 2006

ב-2006, ניצח ויקטור את אליפות העולם לותיקים ונהיה השחקן המבוגר ביותר שנכנס לטופ 100 העולמי בשחמט (בגיל 75).

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור קורצ'נוי תואר רבות כ"ויקטור האיום", בשל סגנון משחקו הפרובוקטיבי. קורצ'נוי אהב להתגונן, בניגוד לשחקנים רבים המעדיפים להתקיף. הוא נהג להסתגר ולתת ליריבו לטעות ולהקריב, ולאחר מכן לנצל את הטעויות ולתקוף בעצמו. חשיבתו העמוקה, יכולות ההתגוננות והתקיפה שלו וההתמחות שלו בסיומים הפכה אותו ליריב קשה לכל רב אמן. קורצ'נוי נודע גם בעקשנותו ובכך ששיחק עד סוף ימיו למעשה, ושמר על רמות גבוהות למרות גילו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של קורצ'נוי נהרג במלחמת העולם השנייה כאשר קורצ'נוי היה בן 6. קורצ'נוי עצמו שרד, וקיבל תואר בהיסטוריה באוניברסיטת לנינגרד לאחר המלחמה. הוא נישא לאישה בשם בלה בשנת 1960, וזמן קצר לאחר מכן נולד בנם, איגור. דווח כי יחסיו עם בלה לא היו טובים במיוחד, וב-1982 התגרש ממנה. לאחר מכן, נישא שנית לפטרה ליובריק, שהייתה מנהלת המשלחת שלו באליפות העולם ב-1978.

בשנת 2012, דווח כי קורצ'נוי עבר שבץ מוחי, וכי ככל הנראה לא יחזור לשחק. לעומת זאת, חזר קורצ'נוי לשחק והתמודד מספר פעמים במשחקי ראווה נגד רבי אמנים אחרים. ויקטור נפטר ב-6 ביוני 2016, בווהלן שבשווייץ.

הופעות באולימפיאדות השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לוח קבוצה מד כושר נקודות תוצאות % מקום
1966 1 עת ברית המועצות 10.5 מ-13 9+ 3= 1- 80.8 1 קבוצתי, 1 אישי
1968 3 ברית המועצות 11 מ-13 9+ 4= 0- 84.6 1 קבוצתי, 1 אישי
1970 3 ברית המועצות 11 מ-15 8+ 6= 1- 73.3 1 קבוצתי, 3 אישי
1972 2 ברית המועצות 2640 11 מ-15 8+ 6= 1- 73.3 1 קבוצתי, 1 אישי
1974 2 ברית המועצות 2670 11.5 מ-15 8+ 7= 0- 76.7 1 קבוצתי, 3 אישי
1978 1 שווייץ 2665 9 מ-11 7+ 4= 0- 81.8 1 אישי
1982 1 שווייץ 2635 8.5 מ-14 5+ 7= 2- 60.7
1988 1 שווייץ 2595 7.5 מ-12 5+ 5= 2- 62.5
1990 1 שווייץ 2630 7.5 מ-13 5+ 5= 3- 57.7
1992 1 שווייץ 2585 5 מ-8 2+ 6= 0- 62.5
1994 1 שווייץ 2615 7.5 מ-13 3+ 9= 1- 57.7
2000 1 שווייץ 2632 6.5 מ-12 3+ 7= 2- 54.2
2002 1 שווייץ 2634 8.5 מ-12 6+ 5= 1- 70.8
2004 1 שווייץ 2601 5.5 מ-12 2+ 7= 3- 45.8
2006 1 שווייץ 2611 6 מ-10 4+ 4= 2- 60

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1956 פרם יורי קוטקוב 3.5 מ-4 ניצחון
1965 וורניאסקה בניה סבטוזר גליגוריץ' 1.5 מ-2 ניצחון
1968 אמסטרדם שמואל רשבסקי 5.5 מ-8 ניצחון
1968 מוסקבה מיכאל טל 5.5 מ-10 ניצחון
1968 קייב בוריס ספסקי 3.5 מ-10 הפסד
1970 לנינגרד דוד ברונשטיין 2 מ-7 הפסד
1971 מוסקבה יפים גלר 5.5 מ-8 ניצחון
1971 מוסקבה טיגראן פטרוסיאן 5.5 מ-10 הפסד תואר אלוף העולם
1971 לנינגרד אנטולי קרפוב 3 מ-6 תיקו
1973 זולינגן רוברט היבנר 4.5 מ-8 ניצחון
1973 זולינגן רוברט היבנר 4.5 מ-8 ניצחון
1974 אוגוסטה אנריקה מקינג 7.5 מ-13 ניצחון
1974 אודסה טיגראן פטרוסיאן 3.5 מ-5 ניצחון
1974 מוסקבה אנטולי קרפוב 11.5 מ-24 הפסד
1975 טאלין פאול קרס 1.5 מ-2 ניצחון
1976 הולנד יאן טימן 5.5 מ-8 ניצחון
1975 צ'יאוקו טיגראן פטרוסיאן 6.5 מ-12 ניצחון
1975 אביאן לב פולוגייבסקי 8.5 מ-13 ניצחון
1977 בלגרד בוריס ספסקי 10.5 מ-18 ניצחון
1978 בגיו אנטולי קרפוב 15.5 מ-32 הפסד, סגן אלוף העולם
1980 וולדן טיגראן פטרוסיאן 5.5 מ-9 ניצחון
1980 בואנוס איירס לב פולוגייבסקי 7.5 מ-14 ניצחון
1980 מראן רוברט היבנר 4.5 מ-8 ניצחון
1981 מרנו אנטולי קרפוב 7 מ-18 הפסד, סגן אלוף העולם
1982 הילברסום יאן טימן 3 מ-6 תיקו
1983 באד קיסינגן לאיוש פורטיש 6 מ-9 ניצחון
1983 לונדון גארי קספרוב 4 מ-11 הפסד
1988 סנט ג'ון יוהאן חיאטרסון 4.5 מ-8 ניצחון
1988 ויק אם זהה גאולה סקס 4 מ-8 תיקו
1991 בריסל יאן טימן 2.5 מ-7 הפסד
1995 באר שבע אלון גרינפלד 3.5 מ-6 ניצחון
1995 סין קסה יון 3 מ-4 ניצחון
2001 דונצק רוסלן פונומריוב 4 מ-8 תיקו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור קורצ'נוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]