טיוטה:מפעל מוגן
מפעל מוגן הינו מסגרת תעסוקתית המאפשרת לאוכלוסיות בשיקום להשתלב בשוק התעסוקה באופן מותאם, העבודה במפעל המוגן עשויה להיות קבועה או זמנית והיא נועדה להקנות מיומנויות והרגלי עבודה שונים לאנשים בעלי נכות פיזית או נפשית. במפעלים המוגנים מתבצעות בעיקר עבודות פשוטות, כגון: מיון, אריזה, יצירה ועוד[1]. צוות המפעל דואג להכשרת המשתקם במגוון תחומים, בניהם: שיפור איכות והספק בעבודה, יחסי סמכות, שת"פ ועבודת צוות, תקשורת אסרטיבית, לקיחת אחריות ויוזמה, ועליו לסייע למשתקמים ככל הניתן להגיע לרמת תפקוד שתאפשר להם לעבור לתעסוקה בשוק החופשי[2].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המאה ה-20, תעסוקה מותאמת לבעלי מוגבלויות באופן כללי נתמכה בעיקר על ידי תרומות והונהגה בידי יזמים פרטיים. עם התגברות העבודה התעשייתית בסוף המאה ה-19 וההגירה המסיבית של אנשים לערים הגדולות, נוצר בארצות הברית הכרח למיסוד הטיפול והדאגה לאנשים בעלי מוגבלויות, ובתוכם, אוכלוסיות השיקום. השיקום התעסוקתי הממוסד גדל עוד יותר בעקבות מלחמות העולם הראשונה והשנייה בשל הניסיון לדאוג לכמויות הרבות של החיילים שחזרו משדה הקרב ונזקקו להתאמות בתעסוקה[3]. בישראל, מימי קום המדינה היה זה אתגר מערכתי להכיל ולדאוג לאלה אשר שוק התעסוקה הכללי לא התאים להם. במשך שנים המדינה דאגה להתאמת התעסוקה עבור בעלי המוגבלויות הפיזיות. בשנת 2000, נחקק בכנסת ישראל "חוק שיקום נכי נפש בקהילה"[4]. במסגרת חוק זה על המדינה לספק למתמודדי נפש שיקום גם בתחום התעסוקה, על מנת להשיג זאת החוק מפרט מספר אפשרויות ובניהן עבודה במפעל מוגן עבור אלה שאינם מסוגלים להשתלב בשוק החופשי. החוק יצר הכרח ותנופה בהקמה של מפעלים מוגנים. בשנת 2009 אגף שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הוציא מסמך המאגד נהלים וסטנדרטים להקמה של מפעל מוגן. המסמך קובע שלל נורמות; המבנה הפיזי, המבנה הארגוני, שעות עבודה ביום ועוד[2].
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב המפעל המוגן יכיל 30-100 משתקמים בתחומים תעסוקתיים מגוונים וקיימת בו אפשרות לקידום פנימי וקבלת אחריות ומורכבות נוספת. ההוצאות השוטפות, תשלומי שכ"ד, ארנונה, תיקון מכונות, חשמל, מים, רו"ח מזכירות ועוד ממומנים על ידי משרד הבריאות, והוא מופעל על ידי חברות עסקיות או עמותות.
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנהל - למנהל המפעל שני תפקידים מרכזיים. האחד כולל את ניהולו השוטף של המפעל מבחינה מקצועית, ארגונית, כספית ומנהלית. הניהול יתבצע בכפוף להוראות שירותי בריאות הנפש ולכללים המקובלים בשירות הציבורי, תוך תקשורת עם שאר אנשי צוות המפעל. תפקידו השני של המנהל הוא לתחזק קשרים מקצועיים עם השירותים החברתיים באזור, כגון: לשכות לשירותים חברתיים, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, מערכת החינוך, שירותי הבריאות, לשכות שיקום של משרד הביטחון, משרד הקליטה ועוד. זאת על מנת לייעל את תפקוד המפעל והשירות הניתן למשתקמים.
- עובד מקצועי - מי שעבר הכשרה מקצועית בתחום השיקום והאבחון התעסוקתי. כגון: מרפא בעיסוק, עובד סוציאלי, פסיכולוג, אחות פסיכיאטרית מוסמכת ועוד. במסגרת תפקידו העובד המקצועי לוקח חלק בראיון אותו עוברים מועמדי השיקום בתהליך הקליטה במפעל, בבניית תוכנית שיקומית ייחודית לכל משתקם, בייעוץ למדריכים והכוונתם לפיתוח המשתקמים במיומנויות היומיום ובהרגלי עבודה, תוך גישה פרטנית עבור כל משתקם. בנוסף, העובד המקצועי מעורה בתהליך האישי של כל משתקם תוך סיפוק סיכומי ביניים תקופתיים ומעדכן את תיקי המשתקמים בכל מידע ענייני. בבוא העת, העובד המקצועי מכוון את המשתקמים המסוגלים לכך לשיקום תעסוקתי מתקדם יותר ועד לסיום תהליך השיקום. הוא עשוי גם להמשיך ללוותם גם במהלך השתלבותם במקומות העבודה החדשים.
- מדריך שיקום - אחראי להכשיר את המשתקמים בביצוע מטלות תעסוקתיות בהתאם לתוכנית השיקומית שלהם ולאופי התעסוקה. יתר על כן, המדריך אחראי גם על שלומם ובטיחותם של המשתקמים ועל הקניית נורמות תעסוקתיות נכונות במקום העבודה.
- מזכירה ומנהלת חשבונות
- עובד ניקיון
תנאי העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשלום המוענק למשתקם מבוסס על הכמות והאיכות של עבודתו. 90% ויותר מן ההכנסות המתקבלות מעבודת המשתקמים יועברו אליהם (מלבד ההוצאות על קניית חומרי גלם), סכום המגיע לרוב למאות שקלים לכל חודש עבור כל משתקם. העבודה היומית במפעל נמשכת לפחות 5 שעות ובהתאם ליכולות המשתקם. לכל משתקם קיים תיק אישי אותו אחראי לקיים לנהל ולעדכן מנהל המפעל בתקשורת עם העובד המקצועי. תוכן התיק יכיל מידע רפואי רלוונטי, מידע פסיכוסוציאלי, פרטי איש קשר ומתאם טיפול ו/או מטפל אישי, הערכות תפקודית-תעסוקתית והתנהגותית.
תהליך השיקום במפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כצעד ראשוני בתהליך השיקום, מתקיימת הערכה כוללת של המשתקם. ההערכה מתבצעת על ידי העובד המקצועי במפעל. במסגרת ההערכה נבחנת רמת התפקוד של המשתקם, והיא כוללת מאפיינים שונים כגון, נטיות והתאמה לפעילויות תעסוקתיות שונות, רמת המוטיבציה לשיקום ועוד. את מסקנות ההערכה מסכם העובד המקצועי בדו"ח מקיף, בו הוא משתמש בכדי לבנות 'תוכנית שיקומית למשתקם' ואת חלוקת העבודה בין המשתקמים. התוכנית השיקומית נקבעת על ידי הצוות המקצועי במפעל יחד עם המשתקם והמטפל האישי שלו או מתאם הטיפול. במהלך עבודת השיקום במפעל מתבצעות פגישות מעקב והתוכנית השיקומית מתעדכנת בהתאם. חלוקת העבודה כוללת את איתור התחום התעסוקתי המתאים ביותר ליכולותיו ורצונותיו של המשתקם מבחינת רמת קושי ומורכבות המטלה. כאמור, לאחר תקופת בדיקה, הצוות המקצועי במפעל מכוונן שוב את ההתאמה בין המשתקם לרמת העבודה המצופה ממנו. המשתקם נמדד בשלל פרמטרים על מנת להשתלב בשוק התעסוקה בעתיד, למשל: מיומנויות חברתיות ושיתוף פעולה במסגרת העבודה, היכולת להבין ולקבל הוראות, להתמודד עם סמכות, עמידה בזמנים, התמדה בעבודה לאורך היום, ארגון שגרה יום יומית, עמידה בשגרת העבודה שנקבעה לו בתוכנית ועוד[2].
אוכלוסיות היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדינת ישראל, על מנת להיות זכאים לשירותי שיקום תעסוקתי במפעל מוגן יש להיות מוכרים עם לפחות 20% של נכות, מאת הביטוח הלאומי, משרד הביטחון (עבור נכי צה"ל) או משרד הרווחה. בנוסף, בשנת 2000 נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" המזכה את מתמודדי הנפש בעלי לפחות 40% נכות רפואית שנגרמה בשל ההפרעה הנפשית שלהם בשירותי סל שיקום[5]. במסגרת סל השיקום של משרד הבריאות הם זכאים גם לתעסוקה שיקומית במפעל מוגן[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- [1], רשימת מפעלים מוגנים בישראל (מתוך אתר פורטל בריאות הנפש בישראל)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפעל מוגן למתמודדי נפש, באתר כל זכות
- ^ 1 2 3 מפעל מוגן שיקומי - סטנדרטים ונהלים להפעלת השירות - משרד הבריאות https://www.health.gov.il/hozer/mtl81-003.pdf
- ^ Elliott, T., & Leung, P. (2005). Vocational rehabilitation: History and practice. Handbook of vocational psychology, 3, 319-343
- ^ חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000 https://he.wikisource.org/wiki/חוק_שיקום_נכי_נפש_בקהילה
- ^ בריאות הנפש - סל שיקום - משרד הבריאות https://call.gov.il/product-page/10010046
- ^ שירות שיקום תעסוקתי לפי משרדים - נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות - משרד המשפטים https://www.gov.il/he/departments/guides/disabilities_employment_rehab?chapterIndex=3