טיוטה:רמי הוכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמי הוכמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 באוגוסט 1955 (גיל: 68)
הרצליה
פעילות בולטת מנהל תחום החינוך במספר ערים גדולות בישראל
השכלה MA בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, MA במדעי הניהול
http://www.rhochman.com

רמי הוכמן (נולד ב-4 באוגוסט 1955) הוא איש חינוך ויועץ אסטרטגי. ניהל בעבר מערכות חינוך עירוניות בערים הגדולות בישראל, עסק בפיתוח כח האדם להוראה בישראל, ומקדם את הנחלת מורשת השואה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכמן נולד בהרצליה להוריו סימה ופרץ הוכמן, שורדי שואה מפולין. את שירותו הצבאי סיים כקצין בחטיבת הצנחנים והשתחרר משירות המילואים כמפקד גדוד בדרגת סגן אלוף.

פעילות בתחום החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי ניהל הוכמן מיזמים חינוכיים־חברתיים במכון ון ליר בירושלים ופיתוח תוכניות לימוד בנושאים של חינוך למחויבות ולמעורבות חברתית; חינוך לדמוקרטיה ולדו־קיום וחינוך ליָזמות כלכלית. הוכמן שימש כמנהל אגף החינוך התרבות והספורט בעיריית הרצליה (1990-1996), כסמנכ"ל עיריית חולון ומנהל מינהל החינוך התרבות והספורט (1996-2003). במהלך כהונתו קידם את התוכנית המערכתית "יש דרך" עם מכללת סמינר הקיבוצים שבחנה הטמעה של גישות ושיטות הוראה נסיוניות בחינוך. בין השנים 2003-2006 שימש מנהל מינהל החינוך התרבות והספורט בעיריית תל אביב-יפו. בשנים אלו קידם תפישה הרואה בעיר תל אביב-יפו עיר חינוך אוטונומית למול משרד החינוך. כמו כן פעל לאיחוד ושדרוג קמפוס ביאליק רוגוזין.

במקביל לעבודתו הניהולית, לימד הוכמן בבית בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים במשך 23 שנים.

בין השנים 2008-2009 כיהן כמנכ"ל המכללה האקדמית לחינוך אחווה. בתקופה זאת החלו תהליכי האיחוד של הקמפוס האקדמי אחווה שכלל את המכללה האקדמית לחינוך והמכללה האקדמית אחווה.

במהלך השנים הוכמן פירסם מאמרים רבים וספרים בנושאים של חינוך וניהול איכותי. על רקע ניסיונו של הוכמן בתחום ניהול החינוך ברמת השלטון המקומי הוא התבקש לכתוב את התפיסה המשרדית לניהול מחלקות החינוך וועדות החינוך, ברשויות המקומיות.[1][2][3]

פעילות בתחום מורשת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכמן היה בין מקימי "לפיד – התנועה להנחלת לקחי השואה" שקמה באמצע שנות ה-80. התנועה עסקה בהסברה ובחינוך בקשר למשמעות השואה עבור החברה הישראלית. בין השנים 2009-2011 שימש כמנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד. בתקופה זאת הוכר המוזיאון כאתר מורשת לאומית על ידי ממשלת ישראל. כמו כן, הוכמן משמש בהתנדבות כחבר מועצת יד ושם וכחבר הוועד המנהל בעמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני.

פעילות במגזר הפרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2006 ואילך, משמש הוכמן כיועץ אסטרטגי לגופים במגזר הציבורי, הפרטי ובמגזר השלישי, בתחום פיתוח מנהיגות וניהול שינויים ארגוניים. כן מתמחה בכתיבת "חוות דעת מומחה" לבתי משפט, לוועדות מקצועיות ולגופי ביקורת. משנת 2006 מלמד לסירוגין במסגרות האקדמיות הבאות: מכללת סמינר הקיבוצים, מכללת לוינסקי לחינוך, המכון הטכנולוגי חולון, הקריה האקדמית אונו.

ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הוכמן ר., אבי ק., (2018), אחריות חינוכית מינקות ועד לבגרות, איגוד מנהלי מחלקות החינוך בישראל, קריית־אונו.
  2. הוכמן ר., (2014), מנחה למנהל החינוך ברשות המקומית, משרד הפנים, משרד החינוך, מפעם, איגוד מנהלי מחלקות החינוך בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, ירושלים.
  3. הוכמן ר., (כתיבה ועדכון) (2013), הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות, ועדת חינוך, (מהדורות שלישית), מפעם, משרד הפנים, ירושלים.
  4. הוכמן ר., (2006), החינוך בישראל; קווים מנחים לתִכנון לעשור הבא, עיריית תל אביב-יפו, תל אביב.
  5. הוכמן ר., (2006), בִשבילי תרבות, המורשת והשפה העברית; פסוקים, ניבים, פתגמים ומטבעות לשון, עיריית תל אביב-יפו, תל אביב.
  6. הוכמן ר., (2006), עיר חינוך, עיריית תל אביב-יפו, תל אביב.
  7. הוכמן ר., מעוז־כספי ג., נורדן מ., (2001), מאזן ההון האינטלקטואלי, מינהל החינוך התרבות והספורט של עיריית חולון, עיריית חולון, חולון.
  8. הוכמן ר., (1998), בין מרכוז לביזור, סוגיה בחלוקת סמכויות מחודשת בין מרכז לפריפריות בנושאי חינוך, עיריית חולון, חולון.
  9. הוכמן ר., (1996), ניהול איכותי, עיריית הרצליה, הרצליה.
  10. הוכמן ר., (1995), התרומה המעשית של שיתוף עובדים בניהול, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול, בית־הספר למינהל עסקים, תל אביב.
  11. הוכמן ר., (1990), הכשרת יזמים צעירים, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים.
  12. הוכמן ר., (1983), משמעותה של מחויבות, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים.
  13. הוכמן ר., (עורך), (1983), משמעותה של מחויבות, מקראה, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים.
  14. הוכמן ר., (1994), יחסי־גומלין בין יהודים לערבים כסוגיה חינוכית, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
  15. הוכמן ר., (עורך), (1988), יהודים וערבים בישראל, אקדמון, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים.
  16. הוכמן ר., (1986), חינוך לדו־קיום בין יהודים לערבים, מקורות עזר, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוכמן ר., הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות, ועדת חינוך, (מהדורה שלישית/ מהדורה רביעית מעודכנת ומורחבת), מפעם, משרד הפנים, ירושלים., 2013;2018
  2. ^ הוכמן ר.,, ניהול מערכת חינוך יישובית, חזון ומעש, איגוד מנהלי מחלקות החינוך בישראל, קריית־אונו., איגוד מנהלי מחלקות החינוך בישראל, קריית־אונו., 2013; 2018
  3. ^ הוכמן ר., מנחה למנהל החינוך ברשות המקומית, משרד הפנים, משרד החינוך, מפעם, איגוד מנהלי מחלקות החינוך בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, ירושלים, 2014