ייעוץ אסטרטגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ייעוץ אסטרטגי (לעתים גם ייעוץ מנהלים) הוא שירות הניתן לחברות ולארגונים על מנת לסייע להם לעצב את האסטרטגיה ולהתאים את עצמם לתנאי השוק והסביבה המשתנים.

ייעוץ אסטרטגי נדרש לרוב כאשר הארגון עומד מול שינוי בסיסי בסביבת הפעולה, כאשר יש רצון להתרחב לשווקים או למוצרים חדשים, או לנוכח משבר מתהווה.

הבחנה בין ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ה'מה' מול ה'איך' - הייעוץ האסטרטגי מבקש לדון ב'מה': ביעדי הארגון ובמטרותיו, בעוד שייעוץ הארגוני דן באופן שבו משיגים את היעדים הללו.
  • פנים ארגוני או חוץ ארגוני - הייעוץ האסטרטגי עוסק בראש ובראשונה בסביבת הארגון (השוק, המתחרים, קהל היעד וכו'), ורק לאחר מכן באופן שבו הארגון מתאים עצמו אליה ואילו הייעוץ הארגוני עוסק בראש ובראשונה בנעשה בארגון פנימה.[1][2]
  • מוטבים - ההנהלה הבכירה או הארגון בכללותו - לקוחות הייעוץ האסטרטגי (או בשמו השני - ייעוץ מנהלים) הם בעיקר הדרג הניהולי הבכיר, בעוד שהייעוץ הארגוני מבקש לשרת את הארגון בכללותו, גם כאשר הוא נדרש לספק דין וחשבון למנהלים בדרגים השונים.

מחקר אסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבט מרכזי בייעוץ האסטרטגי הוא מחקר אסטרטגי שמטרתו לתמוך בהתאמת האסטרטגיה הארגונית לתנאי הסביבה הרלוונטיים. המחקר האסטרטגי, בניגוד למחקר האקדמי, הוא יישומי - הוא משרת דירקטיבה ברורה ונועד לשמש תמיכה בידע ומידע בהשגת יעדים ארגוניים ברורים.

ההיסטוריה של הייעוץ האסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייעוץ הניהולי החל לצמוח בארצות הברית במקביל לצמיחת המקצוע הניהולי במהלך המאה ה-19. חברות הייעוץ הראשונות נוסדו בסוף המאה ה-19, וחברת מקינזי הנחשבת כסוללת דרך בתחום נוסדה במהלך שנות ה-20. התחום נהנה מצמיחה הדרגתית במהלך המאה ה-20. במהלך שנות ה-80, במקביל לצמיחה מואצת בשוק האמריקני, החלה פריחה בענף הייעוץ שהובילה לצמיחה מואצת בענף וכן להקמת חברות ייעוץ גדולות גם בישראל דוגמת שלדור, תפן, יישום, ואביב.[3] בשלב זה גם הפך המונח ייעוץ אסטרטגי למרכזי והחל לרשת את המושג ייעוץ ניהולי, בין השאר על מנת להבחין עצמו מן הייעוץ הארגוני.[4]

העלייה בכוחן של חברות הייעוץ האסטרטגי הובילה לשכירת שירותיהן גם על ידי ממשלות וגופים ציבוריים גדולים. בישראל ניתן לציין את המכרז לתכנון החזון הכלכלי של ישראל (חזון ישראל 15) בו זכו חברת שלדור ותאגיד ראנד בשנת 2011[5] ואת תוכנית ההתייעלות לצה"ל אותו סיפקה חברת מקינזי. מיקור החוץ של שאלות ייסוד בעיצוב המדיניות הממשלתית הוביל גם לביקורת על הפקעת תחומי ליבה מבעלי התפקידים בממשל, מן המומחים באקדמיה ומן המעורבות החברתית הרחבה לכדי גורמים בעלי אינטרס עסקי צר.[6][7]

הייעוץ האסטרטגי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הייעוץ האסטרטגי התרחב בישראל משמעותית בעשור האחרון, כשבוגרי רבות מחברות הייעוץ הוותיקות או פורשי המגזר הציבורי הקימו חברות חדשות.[8] בישראל פועלות כיום עשרות חברות ייעוץ אסטרטגי. ביניהן: מקינזי, TASC, ארנסט אנד יאנג, דלויט, רותם אסטרטגיה, יישום אסטרטגיות, שלדור, אופרטיבה, עדליא, תפן ועוד. התחום מתמודד עם אתגרים שונים, לרבות התמודדות עם תהליכי אוטומציה, חדשנות ועיבוד מידע רב.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carl W. Stern (Editor), The Boston Consulting Group on Strategy: Classic Concepts and New Perspectives, Wiley 1998.
  • Ethan Rasiel, The McKinsey Way, McGraw-Hill 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ייעוץ אסטרטגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]