לדלג לתוכן

ייעוץ אסטרטגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ייעוץ אסטרטגי (לעיתים גם ייעוץ מנהלים) הוא תחום מקצועי העוסק בסיוע לארגונים, לחברות ולממשלות לפתח אסטרטגיה על מנת להתאים את עצמם לתנאי השוק והסביבה המשתנים, לשפר ביצועים, להעמיק יתרון תחרותי ולממש את מטרותיהם.

תהליך אסטרטגי מתקיים בארגונים רבים דרך קבע (בין אם על-ידי פונקציות ייעודיות בארגון ובין אם באמצעות מיקור חוץ ליועצים או חברות חיצוניים) ואלו שלביו המרכזיים: (א) פיתוח תוכנית אסטרטגית, (ב) תחילת יישום התכנית, (ג) בקרה ומדידה של המדדים המרכזיים אליהם מתייחסת התכנית, אנליזה והערכה של התנאים המשתנים בארגון ובסביבתו, (ד) עדכון האסטרטגיה לפי הצורך וחוזר חלילה[1].

חשיבותו של ייעוץ אסטרטגי גבוהה במיוחד כאשר עולות שאלות קריטיות לגבי עתידו של הארגון - למשל כשהארגון עומד מול שינוי בסיסי בסביבת הפעולה, כאשר יש רצון להתרחב לשווקים או למוצרים חדשים, לנוכח משבר מתהווה וכיוצא בזה.

תוכנית אסטרטגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצר המלא של עבודת ייעוץ אסטרטגי הוא תוכנית אסטרטגית - מסמך ניהולי המגדיר את החזון, היעדים והדרכים למימוש מטרות ארגוניות לתקופת זמן מוגדרת בטווח הבינוני-ארוך. תוכנית כזו יכולה ללבוש צורות רבות, אולם בדרך כלל היא כוללת את המרכיבים הבאים:

  • חזון: תמונת עתיד ברורה של הארגון בתום תקופת הזמן המוגדרת לתוכנית.
  • תחומי מיקוד אסטרטגיים: תחומי הפיתוח בעדיפות עליונה.
  • מהלכים אסטרטגיים מרכזיים תחת כל תחום מיקוד אסטרטגי.

מתוך תוכנית אסטרטגית ניתן לגזור תוכניות עבודה מפורטות לארגון ומדדים לניטור ההתקדמות בהתאם ליעדים.

בהתאם לאופיי הארגון, מצבו וההזדמנויות והאתגרים העומדים בפניו, תוכנית אסטרטגית יכולה להתייחס לאספקטים של צמיחה והתרחבות או של צמצום ומיקוד, למבנה הפעילות של תאגידים כולל מיזוגים ורכישות, לבניית או הרחבת שתופי פעולה, להתייעלות ושיפור תהליכים פנימיים וכיוצא בזה.

כלים ומתודולוגיות נפוצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייעוץ האסטרטגי מתבסס על גישות וניתוחים כמותיים ואיכותניים, בין המוכרים שבהם:

  • ניתוח SWOT – זיהוי חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים.
  • מודל חמשת הכוחות של פורטר[2] – ניתוח התחרותיות בענף מסוים.
  • ניתוח שרשרת הערך[3] – הבנת תהליכים בארגון לשיפור פרודוקטיביות ורווחיות.
  • ניתוח PEST או PESTEL - ניתוח תנאי המאקרו בסביבה בה פועל הארגון - תנאים פוליטיים, כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים, ולעיתים גם משפטיים וסביבתיים .

ההיסטוריה של הייעוץ האסטרטגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייעוץ הניהולי החל לצמוח בארצות הברית במקביל לצמיחת המקצוע הניהולי במהלך המאה ה-19. חברות הייעוץ הראשונות נוסדו בסוף המאה ה-19, וחברת מקינזי הנחשבת כסוללת דרך בתחום נוסדה במהלך שנות ה-20 כפירמת ראיית חשבון במהלך שנות ה-30 החלה להתבסס כגוף ייעוץ.[4] התחום נהנה מצמיחה הדרגתית במהלך המאה ה-20. במהלך שנות ה-80, במקביל לצמיחה מואצת בשוק האמריקני, ולעליית העיסוק באסטרטגיה עסקית כתחום אקדמי, בעיקר על בסיס עבודתו של מייקל פורטר החלה פריחה בענף הייעוץ האסטרטגי שהובילה לצמיחה מואצת בענף.

העלייה בכוחן של חברות הייעוץ האסטרטגי הובילה לשכירת שירותיהן לא רק על ידי חברות עסקיות, אלא גם על ידי ממשלות וגופים ציבוריים גדולים.

הייעוץ האסטרטגי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלות מספר עשרות חברות ייעוץ אסטרטגי - חברות בינלאומיות לצד חברות מקומיות. תחום הייעוץ האסטרטגי התרחב בישראל משמעותית בעשורים האחרונים, כשבוגרי רבות מחברות הייעוץ הוותיקות הקימו חברות חדשות. גם בישראל השימוש בשירותי ייעוץ אסטרטגי התרחב מהמגזר הפרטי גם למגזר הציבורי. כנקודות ציון משמעותיות, ניתן לציין את המכרז לתכנון החזון הכלכלי של ישראל (חזון ישראל 15) בו זכו חברת שלדור ותאגיד ראנד בשנת 2011[5] ואת תוכנית ההתייעלות לצה"ל אותו סיפקה חברת מקינזי. מיקור החוץ של שאלות ייסוד בעיצוב המדיניות הממשלתית הוביל גם לביקורת על הפקעת תחומי ליבה מבעלי התפקידים בממשל, מן המומחים באקדמיה ומן המעורבות החברתית הרחבה לכדי גורמים בעלי אינטרס עסקי צר.[6][7][8]

הבחנה בין ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ה'מה' מול ה'איך' – הייעוץ האסטרטגי מבקש לדון ב'מה': ביעדי הארגון ובמטרותיו, בעוד שייעוץ הארגוני דן באופן שבו משיגים את היעדים הללו.
  • פנים ארגוני או חוץ ארגוני – הייעוץ האסטרטגי עוסק בראש ובראשונה בסביבת הארגון (השוק, המתחרים, קהל היעד וכו'), ורק לאחר מכן באופן שבו הארגון מתאים עצמו אליה ואילו הייעוץ הארגוני עוסק בראש ובראשונה בנעשה בארגון פנימה.
  • מוטבים – ההנהלה הבכירה או הארגון בכללותו – לקוחות הייעוץ האסטרטגי (או בשמו השני – ייעוץ מנהלים) הם בעיקר הדרג הניהולי הבכיר, בעוד שהייעוץ הארגוני מבקש לשרת את הארגון בכללותו, גם כאשר הוא נדרש לספק דין וחשבון למנהלים בדרגים השונים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Carl W. Stern (Editor), The Boston Consulting Group on Strategy: Classic Concepts and New Perspectives, Wiley 1998
  • Ethan Rasiel, The McKinsey Way, McGraw-Hill 1999
  • Ghemawat, P. ,Strategy and the Business Landscape, Pearson, 2006

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ייעוץ אסטרטגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Why Is Strategic Planning Important? | HBS Online, Business Insights Blog, ‏2020-10-06 (באנגלית)
  2. ^ M. E. Porter, Competitive Strategy: Techniques for Analyzing Industries and Competitors, New York: Free Press, 1980
  3. ^ Tim Stobierski, What Is a Value Chain Analysis? 3 Steps, Harvard Business School Online, ‏2020
  4. ^ The origins of modern Management Consulting – ScienceOpen (עמ' 54), www.scienceopen.com
  5. ^ מכון המחקר הבינלאומי "ראנד" יסייע לצוות הממשלתי בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח למשק הישראלי באתר Funder.
  6. ^ ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?, ון ליר, 2011.
  7. ^ יו"ר ועדת השקיפות, ח"כ סתיו שפיר: הממשלה הפריטה את המוח שלה והעבירה אותו לחברות בעלות אינטרסים אחרים, באתר הכנסת, ‏19 בספטמבר 2016
  8. ^ שאול אמסטרדמסקי, ב־17 במרץ בחרו בחברת הייעוץ האהובה עליכם, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2015