לדלג לתוכן

סמינר הקיבוצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמינר הקיבוצים
מוסד אקדמי
תקופת הפעילות 1939–הווה (כ־87 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום דרך נמיר 149, תל אביב, 62507 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′07″N 34°47′22″E / 32.1019°N 34.7894°E / 32.1019; 34.7894
www.smkb.ac.il
(למפת תל אביב רגילה)
 
סמינר הקיבוצים
סמינר הקיבוצים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים
מראה בקמפוס
סמליל ישן של הסמינר

סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות היא מכללה אקדמית להכשרת מורים, חינוך, אמנויות וטיפול, בתל אביב-יפו. המכללה מציעה לימודים לתואר ראשון, לתואר שני והסבת אקדמאים. כמו כן, למכללה בית ספר ללימודי תעודה.

סמינר הקיבוצים הוקם בשנת 1939 על ידי קבוצת חברי קיבוצים, אשר בקשו להכשיר מורים, ושכן בבניין ברחוב אחד העם 16 בתל אביב. בראש הקבוצה עמד המחנך מרדכי סגל, חבר קיבוץ כפר גלעדי שלמד בארצות הברית, ושמו של המוסד היה "מפעל ההכשרה למורים וגננות". בשנת 1942 עבר הסמינר לרחוב ליליינבלום מס' 14 בתל אביב, ושמו שונה ל"סמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך". הבניין שמור ועומד על תילו גם כיום. בשנת 1943 עבר הסמינר לרחוב בני דן מס' 36 בתל אביב, ושכן במקום משך 18 שנים. המקום שימש אז גם בסיס לפעולות החי"ש כפי שכתוב על לוחית זיכרון בכניסה אליו. כיום משמש המקום כאכסניית נוער.

בשנת 1961 עבר הסמינר למשכנו הנוכחי בדרך נמיר שבתל אביב.

בשנת 1988, במסגרת תהליכי האקדמיזציה של המכללות להכשרת מורים בישראל, קיבל סמינר הקיבוצים מעמד של מוסד להשכלה גבוהה והוסמך להעניק תואר ראשון בחינוך (B.Ed.) ותעודת הוראה.

בתחילת שנות ה-2000, כחלק מהמשך תהליך האקדמיזציה של המכללות להכשרת מורים בישראל, קיבלה המכללה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר שני (M.Ed.); בהמשך הוסמכה להעניק גם תואר מוסמך בהוראה (M.Teach) ותואר שני בטיפול באמצעות אמנויות (M.A.A.T).

בתחילת 2008 התאחד הסמינר עם המכללה להוראת הטכנולוגיה ושמו שונה לסמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות. בעקבות המיזוג הורחב היצע תחומי הלימוד של המכללה ונוספו לה תחומים ובהם אמנות, עיצוב, תקשורת וקולנוע.

בשנת 2015 עברה המכללה מתקצוב משרד החינוך לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג.[1]

פסל בכניסה לקמפוס
לוחית זיכרון במקומו הקודם של סמינר הקיבוצים, רח' בני דן 36

המכללה פועלת כיום בשלושה אתרי לימוד בתל אביב: הקמפוס המרכזי בדרך נמיר 149, קמפוס אמנויות במגדל שלום, ומתחם הלימודים של המחלקה לחינוך גופני במרכז הספורט הלאומי הדר יוסף. במקביל תחל בקרוב הקמת הקמפוס החדש של המכללה על חלק משטחה הנוכחי בדרך נמיר 149 ותאחד יחדיו את כל שלושת המתחמים.

הקמפוס המרכזי - הקמפוס המרכזי של המכללה, שבו היא פועלת מאז 1961, שוכן בדרך נמיר 149, מצפון לירקון, סמוך לשדרות רוקח, למוזיאון ארץ ישראל, ולפארק הירקון. בקמפוס פועלות הפקולטה לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעים, היחידה להכשרות ייחודיות ובית הספר ללימודים מתקדמים.

קמפוס אמנויות - הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים פועלת מאז שנת 2021 במגדל שלום מאיר.[2]

קמפוס הדר יוסף - החל משנת הלימודים תשפ"ו מתקיימים לימודי החינוך הגופני של המכללה במרכז הספורט הלאומי הדר יוסף בתל אביב.

הקמפוס החדש

הקמפוס החדש של המכללה מוקם על חלק משטחה הנוכחי של המכללה בדרך נמיר 149. הוא ישתרע על שטח של כ־55 דונם וירכז במתחם אחד את כלל הפקולטות ויחידות המכללה. הקמפוס החדש צפוי לכלול מרחבי למידה ומחקר חדשניים, מעבדות, אולמות, מרכז לאומנויות הבמה, מתחם ספורט חדשני, שלושה גני ילדים עירוניים ושטחים ירוקים. הבנייה צפויה להתחיל בקיץ 2026 ולהסתיים בשנת 2030.[3]

החל משנת 2013 פעלה המכללה במבנה אקדמי-ארגוני פקולטטי המבוסס על ארבע פקולטות: הפקולטה לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעים והפקולטה לאומנויות. לקראת שנת הלימודים תשפ"ז (2026) עודכן המבנה האקדמי של המכללה במסגרת מהלך ארגוני שנועד להתאים את פעילותה להתפתחות תוכניות הלימוד ולצרכים המשתנים של מערכת החינוך והטיפול. במסגרת זו הוקמה הפקולטה למקצועות הטיפול, המאגדת את כלל תוכניות הטיפול של המכללה, ואילו הפקולטות למדעי הרוח והחברה ולמדעים אוחדו לפקולטה אחת.

הפקולטה לחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקולטה לחינוך פועלות תוכניות לתואר ראשון ובהן:

  • חינוך לגיל הרך
  • חינוך לבית הספר היסודי
  • חינוך מיוחד
  • חינוך בלתי פורמלי

במסגרת הפקולטה מתקיימות גם תוכניות לתואר שני: מוסמך בהוראה (M.Teach), וכן תוכניות מוסמך בחינוך (.M.Ed) בטכנולוגיה בחינוך, בהערכה בחינוך, ובניהול וארגון מערכות חינוך. בתוכניות לטכנולוגיה בחינוך ולהערכה בחינוך מוצע גם מסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה.

הפקולטה למדע, רוח וחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקולטה למדע רוח וחברה פועלות תוכניות לתואר ראשון ובהן:

  • חינוך גופני ותנועה
  • ביולוגיה
  • מתמטיקה
  • מדעים
  • אנגלית
  • היסטוריה
  • ספרות
  • מקרא ותרבות ישראל

במסגרת הפקולטה מתקיימות גם תוכניות לתואר שני ובהן: תוכנית מוסמך (.M.Ed) בחינוך סביבתי, חינוך מתמטי, חינוך לפעילות גופנית ובריאות, והוראת מדעי הרוח בגישה רב תחומית. בכל אחת מהן ניתן ללמוד גם במסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה., הכוללת גם אפשרות למסלול מחקרי עם תזה.

הפקולטה למקצועות הטיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למקצועות הטיפול הוקמה בשנת 2026, והיא מאגדת את תוכניות הטיפול באמצעות אומנויות שפעלו קודם לכן במסגרת הפקולטה למדעי הרוח והחברה. בפקולטה פועלות ארבע תוכניות לתואר שני בטיפול באמצעות אומנויות (M.A.A.T):

  • טיפול באמצעות אומנות חזותית
  • ביבליותרפיה
  • פסיכודרמה
  • טיפול באמצעות תנועה

הפקולטה לאומנויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקולטה לאומנויות פועלות תוכניות לתואר ראשון, ובהן:

  • אמנות
  • עיצוב, כולל התמחות בעיצוב במה
  • תקשורת וקולנוע
  • בימוי ותיאטרון
  • מחול

בפקולטה פועלת גם תוכנית לתואר שני (.M.Ed) באוריינות חזותית בחינוך עם התמחות באומנות מבוססת מחקר ויצירה (Art Based Research), וכן אפשרות למסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה.

יחידות, מכונים ומרכזים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה לתוכניות ייחודיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה המרכזת תוכניות ייעודיות להסבת אקדמאים להוראה ולהרחבת הסמכה של אנשי חינוך. היחידה מפעילה מסלולים ייחודיים בשיתוף רשויות מקומיות וארגונים חינוכיים וחברתיים, ובהם תוכניות כגון COMPLETEACH, הסבה רשותית, חינוך דמוקרטי, חינוך יער ו"כנפיים של קרמבו". תוכניות הלימוד נבנות בהתאמה למסלול ולרקע של הסטודנטים, וכוללות ליווי פדגוגי וחונכות אישית.[4]

מרכז מהו"ת להתעצמות ותובנה הפועל במכללה ומעניק ליווי ותמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה והפרעות קשב. המרכז מסייע לסטודנטים בפיתוח אסטרטגיות למידה, חיזוק תחושת המסוגלות והשתלבות בלימודים האקדמיים.

מרכז החוסן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז החוסן הוקם במכללה בשנת 2024, בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. המרכז עוסק בחיזוק חוסן אישי, קהילתי, חינוכי וארגוני בקרב סטודנטים ואנשי סגל. פעילות המרכז כוללת סדנאות, הכשרות, מענים רגשיים ופדגוגיים, ופיתוח כלים להתמודדות עם מצבי חירום ומשבר במרחב האקדמי והחינוכי.

מרכז הסימולציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה במכללה הפועלת לקידום למידה התנסותית באמצעות סביבות סימולציה. המרכז מאפשר לסטודנטים ולחברי סגל להתנסות במצבים חינוכיים מדמים, לצורך פיתוח מיומנויות מקצועיות בתחומי ההוראה והחינוך.

מרכז החדשנות (לשעבר משעול)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז פועלת לקידום חדשנות פדגוגית, עיצוב למידה ופיתוח יוזמות בתחומי ההוראה, הלמידה וההערכה. המרכז עוסק בהכשרה, בליווי ובהטמעת כלים ושיטות עבודה חדשניות בקרב סטודנטים וסגל אקדמי, ובכלל זה פדגוגיה דיגיטלית, למידה במרחבים חדשניים ויוזמות המשלבות יצירתיות, טכנולוגיה ובינה מלאכותית. במסגרת המרכז פועל גם מרחב מייקרס ולמידה דיגיטלית, הכולל טכנולוגיות כגון מדפסות תלת־ממד, חיתוך בלייזר, רובוטיקה וכלים דיגיטליים לתכנון, עיצוב ויצירה.

היחידה הבינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה המרכזת את הפעילות הבינלאומית שלה, ובכלל זה שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בחו"ל הכוללים חילופי סטודנטים וסגל, משלחות לימודיות של סטודנטים לחו"ל, קורסים בינלאומיים, ויוזמות משותפות בתחומי ההוראה והמחקר.

היחידה לגיוון והוגנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה הפועלת לקידום שותפות, שייכות והכלה בקרב אוכלוסיות הגיוון בקמפוס. פעילותה מיועדת לסטודנטים ולסטודנטיות וכן לסגל האקדמי והמנהלי, ופונה לבני ובנות כלל הדתות והתרבויות במכללה. היחידה פועלת גם בשיתוף עם מרכז החוסן במתן מענים רגשיים, אקדמיים וכלכליים בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

היחידה לקידום הוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה הפועלת לקידום ופיתוח של תהליכי הוראה, למידה והערכה בקרב הסגל האקדמי. פעילותה כוללת ליווי מרצים חדשים, סדנאות והכשרות מקצועיות, וכן יוזמות שמטרתן לשפר את איכות ההוראה ולקדם את ההתפתחות המקצועית של חברי הסגל.

המכון לחינוך מתקדם (לשעבר המכון למחשבה חינוכית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שפעל במכללה בין השנים 2003–2024. המכון הוקם על ידי פרופסור נמרוד אלוני, שגם עמד בראשו. המכון, שילב אידיאליזם חברתי וחינוכי עם מגוון רחב של מומחיויות אקדמיות ופרקטיות בתחום החינוך ההומניסטי. המכון פעל לאחד את האידיאלים הערכיים והמשאבים המקצועיים של מכללת סמינר הקיבוצים, למסה של מנהיגות חינוכית הומניסטית בחברה הישראלית בתאוריה החינוכית, בהכשרת אנשי חינוך, בהשבחת העבודה החינוכית בבתי הספר, ובתרומה לקהילה.

תוכניות ייחודיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית המצוינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית המצוינים, רום (לשעבר רג"ב, ראש גדול בהוראה), היא תוכנית הכשרה לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון במכללה בכל התחומים. התוכנית מיועדת לסטודנטיות בעלי נתונים גבוהים ומוטיבציה חינוכית המעוניינים להוביל תהליכי שינוי במערכת החינוך ובקהילה. התכנית מתמקדת בסוגיות חברתיות וחינוכיות המעסיקות את החברה הישראלית ומבקשת לפתח אנשי ונשות חינוך מובילים, בעלי רגישות חברתית ולהט להשפיע על סביבתם.

תוכניות שפותחו כמענה למחסור במורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע המחסור במורים בישראל, הפעילה המכללה לאורך השנים כמה תוכניות ייעודיות שפותחו כמענה לקולות קוראים וליוזמות של משרד החינוך, לעיתים בשיתוף גופים ציבוריים נוספים.

  • קיוון חדש - תוכנית ייחודית להכשרה מואצת להוראה שפעלה במכללה בתקופת הקורונה. התוכנית נבנתה במסגרת יוזמה של משרד החינוך, שירות התעסוקה ומפעל הפיס, ונועדה לאקדמאים שביקשו להסב את עיסוקם להוראה. הלימודים החלו בשנת 2020 והתקיימו במתכונת מקוונת ואינטנסיבית, כחלק ממענה למחסור במורים במקצועות נדרשים.[5]
  • תוכנית עוזרי חינוך - תוכנית ייעודית שפעלה בתקופת משבר הקורונה, על רקע הצורך בפיצול כיתות ובהרחבת כוח האדם במערכת החינוך. במסגרת התוכנית שולבו המשתתפים בעבודה בבתי הספר כעוזרי חינוך, ובמקביל למדו לקראת תואר בחינוך והכשרה להוראה. התוכנית השתלבה במהלכים רחבים יותר שננקטו באותן שנים, ובהם גיוס עוזרי חינוך והפעלת מסלולי הכשרה מואצים.[6]
  • תוכניות ייעודיות לחיילים ולחיילות - החל משנת 2020 מפעילה המכללה מספר תוכניות ייעודיות להכשרת חיילים וחיילות להוראה, ובהן תוכנית לחיילות המשרתות בתפקידי הוראה והדרכה (הו"ד) השייכת לחיל החינוך והנוער, תוכנית להכשרת מורות חיילות ותוכניות לחיילי חיל האוויר. תוכניות אלה פותחו בשיתוף משרד החינוך וצה"ל כחלק מהמאמץ הלאומי להתמודד עם המחסור במורים באמצעות יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים לאנשי שירות.

החממה ליזמות חינוכית־חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ייחודית שפעלה במכללה בין השנים 2003-2025, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי, במסגרת לימודי התואר הראשון בחינוך. התוכנית נועדה להכשיר סטודנטים ליזמות חינוכית־חברתית, לפיתוח מנהיגות חינוכית וליוזמות של שינוי חברתי במערכת החינוך ובקהילה. במסגרת הלימודים שולבו קורסים בתחומי החינוך והתרבות הדמוקרטית, חשיבה ביקורתית, מעורבות חברתית, התנסות מעשית ופיתוח מיזמים חינוכיים.[7]

מחקר ופרסומים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר וההערכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר וההערכה של המכללה פועלת לקידום הפעילות המחקרית של חברי הסגל, לליווי הגשת הצעות מחקר, לעידוד פרסום אקדמי ולפיתוח שיתופי פעולה מחקריים בארץ ובעולם. הרשות מקיימת גם כנס מחקרי שנתי, המשמש במה להצגת מחקרים במגוון תחומים.

המכללה מוציאה לאור כתבי עת בתחום החינוך, החברה, התרבות והטיפול באמצעות אומנויות.

  • גילוי דעת – כתב עת רב-תחומי שפיט לחינוך, חברה ותרבות, היוצא לאור על ידי המכללה בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד. כתב העת עוסק בסוגיות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות בישראל ובעולם.
  • בין המילים – כתב עת שפיט לטיפול באמצעות אמנויות, היוצא לאור מטעם בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות במכללה. כתב העת מפרסם מאמרים אקדמיים העוסקים בהיבטים תאורטיים, קליניים וטיפוליים של תחומי הטיפול באמנות, ביבליותרפיה, פסיכודרמה, טיפול בתנועה, דרמה-תרפיה וטיפול במוזיקה.
  • החינוך וסביבו – כתב עת שנתי למחקר, יצירה ואקטיביזם, בהוצאת מכללת סמינר הקיבוצים. כתב העת משמש במה לעבודות מחקר, עיון, ביקורת, יצירה ספרותית ואמנותית, וכן לתיעוד של עשייה חינוכית וחברתית.

מנהלי הסמינר ונשיאי המכללה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש סמינר הקיבוצים והמכללה עמדו לאורך השנים המנהלים והנשיאים הבאים:

  • 1939-1974 - מרדכי סגל - מייסד הסמינר ומנהלו במשך 35 שנים. חבר קיבוץ כפר גלעדי, ולאחר מכן חבר קיבוץ גבעת חיים (מאוחד). הוגה דעות בתחומי חינוך ורוח היהדות. בעל תואר בפילוסופיה, שפות וחינוך. ב-1939 למד במכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי, בהנהלתו של הזואולוג ואיש החינוך, יהושע מרגולין, ויחד איתו הגו את רעיון הקמתו של מוסד להכשרת מורים ומחנכים, ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא להכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שמורים ומחנכים זקוקים להם.
  • 1974-1986 - שלמה יצחקי - חבר קיבוץ עברון וממיסדיו, ניהל את הסמינר במשך 12 שנים. פעיל במשך שנים רבות בנושאי הוראה וחינוך. בתקופת ניהולו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק היתר לסמינר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולתמוך בו.
  • 1986-2001 - אהובה לאור - חברת קבוצת שילר, ראש המכללה במשך 15 שנים. בת המושבה מזכרת בתיה, דור חמישי בארץ, עסקה במשך שנים רבות בהוראה וחינוך וניהלה את בית הספר האזורי בגבעת ברנר. הובילה את תהליך האקדמיזציה בסמינר.[8]
  • 2001-2012 - ד"ר יוסי אסף - חבר קיבוץ בית השיטה. ניהל את סמינר הקיבוצים במשך 11 שנים. החל דרכו בקיבוץ בתחום החינוך וההוראה, והמשיך במגוון תפקידים שבהם זכה להישגים ותרם לכלל. ריכז את חברת הילדים בקיבוצו, כיהן כמזכיר הקיבוץ, ניהל את התפעול במפעל השימורים בקיבוץ, שימש כמח"ט במילואים וניהל את הכפר לשיקום נפגעי סמים במלכישוע.
  • 2012-2024 - פרופסור ציפי ליבמן - ילידת תל אביב-יפו. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים במשך 12 שנים. החלה את דרכה בתחום המתמטיקה והמדעים ועברה לחינוך שם החלה לעסוק בתוכניות לימוד במדעים לגיל הרך. במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה פרופסור ליבמן חברת המועצה להשכלה גבוהה וקודם לכן שמשה כרקטורית של מכללת סמינר הקיבוצים במשך שמונה שנים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בנושאים של הערכה, מדיניות בחינוך, וכן בסוגיות של למידה והוראה בתחומי המדעים.
  • 2024-הווה - פרופסור סמדר דוניצה-שמידט - נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. החלה את דרכה בתחום הוראת שפות וחינוך לשוני ועברה לעסוק במדיניות הכשרת המורים. במסגרת תפקידיה הקודמים שימשה כרקטור מכללת סמינר הקיבוצים, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה, וראשת הרשות למחקר והערכה.[9]

אירועים וכנסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה מקיימת לאורך השנים כנסים אקדמיים, ימי עיון, פסטיבלים והפקות אמנותית. בין האירועים הבולטים:

  • כנס תל אביב-יפו לחינוך מתקדם - כנס ארצי שנתי שהתקיים החל משנת 2006 ועסק בסוגיות של חינוך, תרבות וחברה בישראל. הכנס התקיים במשך למעלה מעשור.
  • כנס מחקרי המרצים "מחקר ומעשה" - כנס מחקרי של רשות המחקר וההערכה, המשמש במה להצגת מחקרים של חברי הסגל במגוון תחומים ודיסציפלינות.
  • פסטיבל "בכורות" - פסטיבל של בית הספר לאמנויות הבמה, המתקיים בשיתוף פעולה עם תיאטרון תמונע, ובמסגרתו מוצגות הפקות בימוי של סטודנטים.
  • "חולם: בית לשירה עברית" - פסטיבל השירה השנתי של הפקולטה למדעי הרוח והחברה.
  • פסטיבל תוצרי סוף שנה של בית הספר למחול - פסטיבל המציג תוצרים מן השיעורים המעשיים, מחקרי הפעולה והקומפוזיציות של הסטודנטים בבית הספר למחול.
  • ימי עיון ואירועי העשרה של בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות - ימי עיון, מפגשי שיח ואירועים מקצועיים בתחומי הטיפול באמצעות אמנויות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אסופת מאמרים, מסמינר למכללה ה'תרצ"ט - ה'תשנ"ט, הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, ה'תשנ"ט 1999

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמינר הקיבוצים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. המועצה להשכלה גבוהה, מעבר סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאומנויות לאחריות תכנון ותקצוב ות"ת, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 21.5.2014
  2. במסגרת בית הספר למחול מלמדים את כתב התנועה אשכול וכמן באופן המיוחד בו פיתחה אותו תלמידתה הבכירה של נועה אשכול, תרצה ספיר, שהייתה ראש בית הספר, ועורכים הופעות ייחודיות של יצירות בכתב זה. כמה ממורות החוג ובוגרותיו פועלות במסגרת קבוצת ריקודנטו אותה ייסדה תרצה ספיר בשנת 1986. במסגרת הקבוצה חברותיה ממשיכות לפרסם בספרים יצירות בכתב התנועה, ומקיימות הופעות של יצירות אלה.
  3. מאיה לוין, ‏קמפוס חדש לצד מגדלי מגורים: פרויקט "סמינר הקיבוצים" יוצא לדרך, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2025
  4. לראשונה: פתרון לנקודת התורפה הידועה של המעבר מחינוך מיוחד לבגרות, באתר מעריב אונליין, 21 באוגוסט 2025
  5. יובל גמליאל, חינוך, מחדש, באתר ynet, 22 במרץ 2021
  6. וייסבלאי אתי, מערכת החינוך במשבר הקורונה., מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני 2021
  7. החממה ליזמות חינוכית-חברתית, 2022-11-07
  8. אורה ערמוני, לא בית חרושת למורים - ראיון פרישה, אתר הקיבוץ הארצי
  9. פרופ' סמדר דוניצה-שמידט מונתה לתפקיד נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024